פיונה בהפרעה

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 07/04/2012 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר "חסרי בושה" 2.12

http://i40.tinypic.com/29o311w.jpg

בסצינה בסוף הפרק שבה קארן יצאה מהבית כדי לממש את האולטימטום שלה וליפ יצא אחריה, קיוויתי, ממש קיוויתי, שהיא תגיד משהו. הכי רציתי שהיא תגיד, "אני מתגעגעת לאבא שלי", אבל הייתי גם מסתפק בכל מודעות עצמית, כמו "אני יודעת שאני דפוקה אבל…" או משהו בסגנון. כל דבר שינמק מדוע הבחורה הזו כל כך גחמנית, כל כך פסיכית, כל כך קהת רגשות וערלת לב. כל דבר שיהפוך אותה לקצת אנושית.

אבל זה לא קרה. הנימוק היחידי שקיבלנו לגביה, היה כאשר אביה התפרץ עליה בזמן מפגש האבות והבנות בעונה הראשונה. ידענו אז מה הוביל לדברים שקרו אחרי כן. אבל מעבר לכך ראינו אותה מקבלת באדישות את דבר מותו, אפילו משתינה על קברו, "נגמלת" מסקס וחוברת לנגמל אחר שמבוגר ממנה בהרבה, מזדיינת עם ליפ במקביל, מתחתנת עם אותו נגמל, ג'ודי, נכנסת להיריון ומוכרת את בנה שעוד לא נולד לכל המרבה במחיר, מואסת בג'ודי, יולדת את הילד ומגלה באדישות דוחה שהוא בכלל לא שייך לליפ, ולבסוף מתכחשת ליילוד ורוצה לזרוק אותו למוסד כלשהו. לא זוכר מתי בפעם האחרונה ראינו דמות כל כך נקלית בלי שום הסבר למעשיה או לאופיה. ויתר על כן, לא ברור מדוע ליפ כל כך כרוך אחריה. בסדר, הנער מאוהב, האהבה עיוורת, אבל יש גבול גם לזה, לא?

וזה לא נגמר אצל קארן. העונה הזו הייתה רצופה חוסר קוהרנטיות, דברים שאולי הייתי יכול לקבל אילו היו מוסיפים סצינה שמראה מה הוביל אליהם. שילה זועמת כשהיא מגלה שפרנק איתה רק בשביל הכסף, אבל בפרק הבא הוא חוזר לשם כאילו לא קרה דבר. פרנק משדל את מוניקה לחזור אל התרופות כשהם מדברים מתחת למדרגות, אבל כאשר היא נכנסת למוסד הוא מתחרפן כי הם יחזירו אותה לתרופות ויפגמו במי שהיא. מוניקה עצמה יומיים שם ומוצאת לעצמה את דארמה בתור מאהבת. גם הזיגזגים ביחסי סטיב ופיונה היו יכולים להיות מוצלחים יותר.

המהלכים העלילתיים הללו – היו עוד לאורך העונה אבל את אלה אני זוכר כרגע – מזכירים לי את הימים הגרועים של "הצילו", סדרה נוספת שאהבה להיות מאוד קומית בזמן ששרטטה עולם מאוד לא קומי, ואגב כך לא מאוד הקפידה על האמינות או העקביות של הדמויות שלה. אולי כל זה לא היה מפריע לי כל כך אילולא ג'ון וולס היה אחד מהאחראים על הסדרה. האיש שב-"ER" שרטט דמויות כמו מארק גרין וג'ון קרטר נותן לנו עכשיו כזה דבר? הקיצוניות בהתרחשויות היא חלק מהקסם של הסדרה, שבה ילד יכול לשחק בחצר ולהיתקל במכונית נמלטת שמשליכה החוצה רובה וקוקאין. זה בסדר. אבל צריך להיות כותב מאוד טוב כדי להמשיך לעגן מאורעות כאלה על קרקע המציאות, וג'ון וולס אמור להיות הכותב הזה. אין לי מושג מה השתבש שם, אבל הוא בהחלט השתבש ואני מקווה מאוד שהסדרה תתאפס על הדמויות בעונה הבאה, כי גם אם לאורך רוב הזמן נהניתי מאוד, בסופו של דבר נשאר לי בפה טעם לוואי מר.

תגיות:
© עידו ישעיהו