פיונה בהפרעה

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 07/04/2012 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר "חסרי בושה" 2.12

http://i40.tinypic.com/29o311w.jpg

בסצינה בסוף הפרק שבה קארן יצאה מהבית כדי לממש את האולטימטום שלה וליפ יצא אחריה, קיוויתי, ממש קיוויתי, שהיא תגיד משהו. הכי רציתי שהיא תגיד, "אני מתגעגעת לאבא שלי", אבל הייתי גם מסתפק בכל מודעות עצמית, כמו "אני יודעת שאני דפוקה אבל…" או משהו בסגנון. כל דבר שינמק מדוע הבחורה הזו כל כך גחמנית, כל כך פסיכית, כל כך קהת רגשות וערלת לב. כל דבר שיהפוך אותה לקצת אנושית.

אבל זה לא קרה. הנימוק היחידי שקיבלנו לגביה, היה כאשר אביה התפרץ עליה בזמן מפגש האבות והבנות בעונה הראשונה. ידענו אז מה הוביל לדברים שקרו אחרי כן. אבל מעבר לכך ראינו אותה מקבלת באדישות את דבר מותו, אפילו משתינה על קברו, "נגמלת" מסקס וחוברת לנגמל אחר שמבוגר ממנה בהרבה, מזדיינת עם ליפ במקביל, מתחתנת עם אותו נגמל, ג'ודי, נכנסת להיריון ומוכרת את בנה שעוד לא נולד לכל המרבה במחיר, מואסת בג'ודי, יולדת את הילד ומגלה באדישות דוחה שהוא בכלל לא שייך לליפ, ולבסוף מתכחשת ליילוד ורוצה לזרוק אותו למוסד כלשהו. לא זוכר מתי בפעם האחרונה ראינו דמות כל כך נקלית בלי שום הסבר למעשיה או לאופיה. ויתר על כן, לא ברור מדוע ליפ כל כך כרוך אחריה. בסדר, הנער מאוהב, האהבה עיוורת, אבל יש גבול גם לזה, לא?

וזה לא נגמר אצל קארן. העונה הזו הייתה רצופה חוסר קוהרנטיות, דברים שאולי הייתי יכול לקבל אילו היו מוסיפים סצינה שמראה מה הוביל אליהם. שילה זועמת כשהיא מגלה שפרנק איתה רק בשביל הכסף, אבל בפרק הבא הוא חוזר לשם כאילו לא קרה דבר. פרנק משדל את מוניקה לחזור אל התרופות כשהם מדברים מתחת למדרגות, אבל כאשר היא נכנסת למוסד הוא מתחרפן כי הם יחזירו אותה לתרופות ויפגמו במי שהיא. מוניקה עצמה יומיים שם ומוצאת לעצמה את דארמה בתור מאהבת. גם הזיגזגים ביחסי סטיב ופיונה היו יכולים להיות מוצלחים יותר.

המהלכים העלילתיים הללו – היו עוד לאורך העונה אבל את אלה אני זוכר כרגע – מזכירים לי את הימים הגרועים של "הצילו", סדרה נוספת שאהבה להיות מאוד קומית בזמן ששרטטה עולם מאוד לא קומי, ואגב כך לא מאוד הקפידה על האמינות או העקביות של הדמויות שלה. אולי כל זה לא היה מפריע לי כל כך אילולא ג'ון וולס היה אחד מהאחראים על הסדרה. האיש שב-"ER" שרטט דמויות כמו מארק גרין וג'ון קרטר נותן לנו עכשיו כזה דבר? הקיצוניות בהתרחשויות היא חלק מהקסם של הסדרה, שבה ילד יכול לשחק בחצר ולהיתקל במכונית נמלטת שמשליכה החוצה רובה וקוקאין. זה בסדר. אבל צריך להיות כותב מאוד טוב כדי להמשיך לעגן מאורעות כאלה על קרקע המציאות, וג'ון וולס אמור להיות הכותב הזה. אין לי מושג מה השתבש שם, אבל הוא בהחלט השתבש ואני מקווה מאוד שהסדרה תתאפס על הדמויות בעונה הבאה, כי גם אם לאורך רוב הזמן נהניתי מאוד, בסופו של דבר נשאר לי בפה טעם לוואי מר.

תגיות:
  • איילון צפון

    מסכים. אם בעונה הראשונה כל סיפור מוצדק ומהודק לווה בתחושת זעזוע של "וואו, לא ראיתי דבר כזה בטלוויזיה מעולם", בעונה השנייה נראה שהמטרה היא קודם כל לזעזע ורק אחר כך לספר סיפור. ורואים שעל הסיפור הזה לא חשבו יותר מדי.

  • miss bojarsky

    אני מסכימה לגבי קארן, אבל חוץ מזה, מאד נהניתי מהעונה ואני אוהבת את הסדרה הזו בלב שלם.

  • ocean

    מסכימה לגמרי, אם כי בניגוד לעונה הקודמת ממש חיכיתי בכל שבוע לפרק של שיימלס (לפחות עד לפני שני פרקים). הפרק האחרון היה הפרק הכי גרוע בעונה הזו, ונראה כאילו אמרו ליוצרים "זו העונה האחרונה, תסגרו את כל הקצוות שאתם יכולים". כל הקטע של איאן מנסה לומר לפיונה את האמת על אביו של ג'ימי-סטיב וכל הזמן מפריעים לו בדקה ה-90, היה פאתטי. גם לא ממש הבנתי מדוע שילה גנבה את הנכד שלה מבית החולים, שהרי היא האפוטרופוס החוקי שלו ברגע שהבת מוותרת על חזקה עליו. והקטע עם פרנק – לילה אחד הוא קורא בשכרותו למוניקה עד שהשומר ניגש ומעיר לו, ובלילה העוקב אותו שומר מאמין לו שהוא עובד בבית החולים.

    מי שכתב את הדמות של קארן עשה עבודה מזעזעת. למן תחילת הסדרה, לא נופק ולא בדל של הסבר לגבי המניע להתנהגות הפסיכוטית שלה. רבאק, אנחנו יודעים הרבה יותר על המניעים של מנדי השולית מאשר על קארן, זה פשוט לא הגיוני. וכן, אהבה עיוורת בתחת שלי. גם נער מאוהב לא יכול להיות אדיש לשרשרת של אירועים שהתחילו באהובה שמזדיינת עם אבא והסתיימו בבגידה וסחיטה רגשית קשה. אוסיף לצלחת הביזאר גם את הנטישה של בת-האומנה של קווין יחד עם החבר שלה – איש לא אסר עליהם להיפגש, הם טופלו יפה והיו מאושרים ואז פשוט קמו והסתלקו ללא הסבר.

    המזל של וויילס הוא שרוב הדמויות שורטטו היטב בעונה הקודמת, ורבות מהן מעוררות הזדהות ואמפתיה שמשאירות את הצופים דבוקים למסך. לרוע המזל זה לא ממש מספיק כדי להחזיק אנשים עד העונה שלישית.

    • ocean

      *ולו* בדל של הסבר.

    • תתש

      הסיסטר-ווייבס של בת-האומנה של קווין ניסו להשיג עליה חזקה ובגלל זה היא ברחה עם החבר שלה.

      • ocean

        אם זה היה נכון, קווין וורוניקה לא היו מתענים ותוהים מאין נבע המעשה הזה. לא רק שהסיפור לא הוצג כך, אלא שהיה ברור שגורמי הרווחה שהוציאו את אתל מהכת הזו לא יתנו לה לחזור לשם, לפחות לא עד שתהיה בגיל המתאים (הובהר לנו ש"לבעלה" יש אח "צעיר" שהיא אמורה לספק בהיעדרו). יתר על כן, לאחר הביקור של "אחיותיה" אתל הגנה עליהן בפני קווין וטענה שהן המשפחה שלה, אז איך פתאום היא מפחדת מהחזקה שלהן? שום דבר לא רמז על המניע הזה, ואני לא מבינה איך אתה כל כך בטוח שזוהי הסיבה לבריחתה.

        • רעות

          אושן, גורמי הרווחה הם לא העיפרון הכי חד בסדרה הזו. אתל היתה מאוד חצויה וחששה מהעתיד, ולכן העדיפה לעזוב את כל מה שמוכר לה (הטוב עם הרע) ולהתחיל מחדש. היא ידעה שאם תישאר עם קווין וורוניקה, האחיות ידעו היכן היא ויפעילו עליה לחץ רב ומתמשך לחזור איתן. ומאחר שאהבה אותן כל כך, היא פחדה שבסופו של דבר תשתכנע. היא לא ברחה מהאחיות, כמו שברחה ממי שנכפה עליה להיות לפני שעברה לגור עם קווין וורוניקה.

  • רעות

    נהניתי מאוד מהעונה. דמויות נהדרות, סדרה נהדרת.

    גם לי הפריע ששילה סלחה לפרנק מבלי שנקבל הסבר הגיוני לכך, אבל אני מניחה שהדמות שלה מעדיפה לסלוח ולשכוח בקלות. לכעוס זה נטל עבורה. וגם, אמא של פרנק היתה חולה, אז בכלל היה לה תירוץ טוב.
    גם עם פרנק, מוניקה והכדורים אני לא רואה סתירה. פרנק אף פעם לא עושה מה שנכון לאחרים, הוא עושה את מה שהוא חושב שנכון עבורו. כשהוא היה צריך לטפל במוניקה ולשכנע אותה לצאת מהארון מתחת למדרגות , היה לו נוח שהיא תיקח כדורים נגד דיכאון (למעשה, הוא הציע לה לחזור לכדורים, רגע אחרי שגילתה אדישות לחרמנות שלו). אבל לאחר שאושפזה, מוניקה הפכה בעיניו לקורבן של מערכת שתנצל כל הזדמנות לדפוק אותו. הוא אף פעם לא באמת חשב על טובתה של מוניקה, אבל אהב שהשליטה על הבחירות שלה היתה בידיים שלו. איתה הוא היה "המבוגר האחראי" ואני מניחה שזה גרם לו להרגיש חשוב.

  • איילון צפון

    בפרק הקודם, אם אני לא טועה, כששילה ביקרה בבית החולים עם קארן היולדת, מישהו פתאום ציין כבדרך אגב "היי, היא יצאה מהבית". כן, היא יצאה מהבית. איזה קטע, שכחנו להתייחס לזה…

    • ocean

      גם בפעם הקודמת היציאה מהבית נעשתה באינסטינקט בזכות ילד (הג'וניור לבית גאלגר). זה דווקא משהו שעוד אפשר היה להבליג עליו מבחינתי.

    • אאל"ט שילה עצמה ציינה זאת.

  • מהרגע שליפ נשאר עם קארן אחרי הלידה לא הבנתי מדוע, עד הרגע שבו היא עוזבת את הבית והוא אומר לה שהיא תתחרט על זה.
    למעשה, כבר זמן רב שיותר משליפ כרוך סביב קארן, הוא מוטרד מהתינוק שיינטש ומהאחריות שלו כלפיו. משהאחריות האבהית הוסרה, לליפ ברור שקארן הולכת לזנוח אותו לאנחות – והוא יודע למה הדבר גרם במשפחה שלו, מבחינתו, מבחינת יתר הילדים, ומבחינת מוניקה.
    ההבנה הזו גם סגרה לי עוד מעגל – פיונה שהאמינה לרגע שמוניקה יכולה להחליף אותה, והואשמה על ידי ליפ שהיא "זנחה" את המשפחה. העזיבה של ליפ לצורך הילד של קארן מסתדרת באופן מושלם עם זה – ליפ נוטש את התפקיד שלו כ"הבטחה" של המשפחה על מנת למלא את התפקיד של פיונה בתא משפחתי רעוע אחר. רק כאשר התפקיד הזה מסתיים, הוא חוזר לתפקיד הקודם שלו.
    מצד שני, החזרה לסטטוס קוו קצת מאכזבת – דווקא סדרה כמו שיימלס שיש לה את הפוטנציאל לתת לדמויות שלה להחליף תפקידים ליותר מפרק אחד, בוחרת בדרך כלל לשים מטוסים מתרסקים בדרכן או להראות כיצד חשש מאותם מטוסים משאיר אותן במקום. לפעמים זה מצחיק, אבל באותה העת זה די מדכא, ולאורך זמן לא מעניין מספיק.

© עידו ישעיהו