איש נכנס לבר

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 24/03/2012 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר "צדק פרטי" 3.10

http://i41.tinypic.com/56tmu.jpg

בשלב מסוים במהלך הצפייה בפרק היה קטע שכל כך אהבתי עד שרציתי לצטט אותו כלשונו. זה היה כאשר רוברט קוארלס הבין שהובס במשרד השריף בשעה שהאחרים עוד נשארו שם כדי להתמרמר ולהתווכח. בצאתו הוא נתקל בברוילס בבויד, והמונולוג שלו היה כל כך אדיר.

"אתה אדם בר מזל, מר קוארלס. הצלחת להגיע כל הדרך עד לכאן, מקום שאין לך זכות להיות בו. יצא לך לאכול את האוכל שלנו, יצא לך לשתות את הוויסקי שלנו, יצא לך להסתכל על הנשים שלנו בזמן שאתה מנסה לקחת את כל זה לעצמך. אתה יודע מה אתה? אתה קונקוויסטדור. רק שאנחנו לא הפראיים שלך. ועכשיו יוצא לך לעזוב עם החיים שלך. טוב, אני מתקשה להיזכר באאוטסיידר האחרון מתחום העיסוק שלך שיכול להגיד את זה. אני מקווה שנהנית מהשהות שלך פה ושלעולם לא תשכח מי ארז לך את התיקים".

בום! איזה מלך, איזה קטע נפלא! אבל עוד לא שככה ההתלהבות שלי ממנו, ומיד אחרי כן קוארלס המובס חוזר למעונו, כאשר נכנס פתאום צעיר עם אקדח שלוף שמחפש את חברו, בריידי יוז, אותו אומלל שהיה קשור למיטתו של קוארלס עד שעזבו את הבית שבו התנחלו בתחילה. ברגעים שבהם ראינו בעבר את הבחור הקשור למיטה מאחורי הדלת הנסגרת-תמידית חשבתי שזוהי סתם עדות לאופיו השובבי של קוארלס ולקווירקיות החביבה שלו. אבל לא, יש לכך השלכות.

כבר מהרגע הראשון למראה הצעיר המכוון אליו אקדח, קוארלס נסער, העיניים שלו דומעות. הרי אנחנו יודעים שהלך רוחו אחרי התבוסה ודאי אינו מרומם במיוחד, אבל מול הצעיר הלז, דונובן, קוארלס נשבר, ואפילו כך מצליח לשמור על איפוק. הוא מספר לו ולנו על עברו הקשה בשעה שהוא מתקרב אליו אט אט, מנחם אותו בזמן שהוא מנחם את עצמו, מחבק אותו לבסוף בעוד הצעיר שומט את האקדח מידו ובוכה בחיקו. איזה רגע יפהפה ורב עוצמה, שני שבורים שהיו צריכים חיזוק, שצריכים גאולה כלשהי, גם אם היא קטנה. לפיכך מראה דונובן הכפות בשירותים בסוף הפרק היה כאב לב של ממש. הנחמה הפכה באותו רגע לאותה אכזריות מוכרת של קוארלס, פרט שלמדנו על אודותיו רק בדיעבד.

כרוניקת תבוסתו של רוברט קוארלס פשוט מרתקת. תחת אותה סערת נפש מהוסה הוא הולך אל הבר כדי למצוא את ריילן ולהבטיח לו שיהרוג אותו. מהלך חסר היגיון לחלוטין מול כל כך הרבה עדים, אבל קוארלס בעליל כבר עבר את השלב ההגיוני, כפי שהעיד וויין דאפי כשאמר שניסה להניא אותו מהרעיון. חוסר ההיגיון של קוארלס השפיע היטב גם על ריילן, שירה באקדחו בתקרה.

בכל פעם שאני רואה מישהו מאיים על קוארלס, ובמיוחד הפעם ריילן שהבטיח שעד שהוא ישלוף הוא כבר יירה בו, אני נזכר במתקן שהכין לו בפרק ידו, שם מחכה לו האקדח הקטן להישלף במחי תזוזת יד כבר מאז המערכה הראשונה. משום מה אני בטוח שקוארלס לעולם לא יירה בריילן בגב הגולגולת כפי שהבטיח, אלא זה יהיה עימות פנים אל פנים, כמו הפעם.

תגיות:
© עידו ישעיהו