באולינג לקולות

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 27/01/2012 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר "מחלקת גנים ונוף" 4.13

http://i39.tinypic.com/34xgwg3.jpg

"אני אוריד את הפין הזה, והפין הזה יוריד את כל שאר הפינים".
(לזלי נופ צודקת)

לא סתם אנחנו קוראים לסדרה הזו 'מושלמת' שוב ושוב. הפרק הנוכחי המחיש זאת באופן, ובכן, מושלם, עם המסגרת שלו – מתחיל בקבוצת מיקוד שלא סובלת את לזלי ומסתיים בקבוצה שדווקא אוהבת אותה, ומכל הסיבות שעל הנייר אינן נכונות. כשם שהמצביעים, באמצעות קבוצות המיקוד, מבטאים את דעותיהם על פי תחושות הבטן שלהם, כך לזלי מגלה שהיא צריכה לנהוג בעצמה. הרי ברגע שהם יכירו אותה באמת הם יאהבו אותה, לא? אנחנו הצופים יודעים את זה היטב ככאלה שמאוהבים בה, בלי התנצלויות ובלי לענוש בקימוץ בקצפת. והנה זה עבד, וזה היה אורגני וזה היה נפלא.

התהליך שהיה בתווך, בין קבוצת מיקוד אחת למשנתה, לא הסתפק בלזלי ובהצבעות כמובן. מה שיפה במיוחד בפרק הזה הוא האופן שבו איתגר רבות מהדמויות שלו ומהאפיונים המוכרים שלהן. כריס vs עליצותו התמידית (אם כי מוכרחים להודות שדיאדרה ספאלטרפורק הוא באמת השם הכי יפה בעולם), אפריל vs עליצותו התמידית של כריס, ורון vs האנטי-גבריות של טום במשחק הבאולינג, קו העלילה שסיפק כנראה את הצחוקים הגדולים ביותר. התגובות הנחרדות שלו היו היסטריות. "בני, אנשים יכולים לראות אותך!" ו"טום, אני מבקש ממך כגבר להפסיק עם זה מיד!".

כשם שרון נכנע בסופו של דבר ושיחק לבדו משחק שלם (ומושלם, כמה יאה) בשיטה הבזויה של טום, בת דמותו הצעירה אפריל לא יכלה לעמוד בפני לבו השבור של כריס. בניגוד לאופיה המיזנתרופי היא הציעה לו חברה אנושית איתה ועם אנדי, ואפילו חיבוק רפה. זה תמיד הכי מקסים כשזה מגיע מאלה שזה לא בא להם טבעי, או שהחיבור ביניהם אינו מובן מאליו. קצת מזכיר לי את הפרק שבו טום ודונה לקחו את בן למסע ה"טריט יו סלף". בשני המקרים היה גבר שבור לב ובשניהם הייתה בתחילה הזדעקות של "לא!" (ופעמיים ההזדעקות ממש הצחיקה אותי) – פעם זה היה טום כאשר דונה הציעה לקחת את בן, והפעם זו הייתה כמובן אפריל כאשר כריס עם החיוך הבלתי כלה דפק על דלת הזכוכית. בשני המקרים הפך ה"לא" הנחרץ בסופו של דבר לחיבור אנושי שובה לב לחלוטין, וזו גם ההתפתחות שעברו הבוחרים בכל הנוגע ללזלי. מושלם.

שלוש הערות לסיום:
1) אכן כריס ומיליסנט עוד היו ביחד, משום מה זכרתי שזה נגמר בעבר. אולי כי היא סיננה אותו. טוב, עכשיו זה נגמר.

2) אלמנטים נוספים שהופכים את "מחלקת גנים ונוף" למושלמת הם הפרטים הקטנים. הכדור שעמו שיחק טום בבאולינג היה של "אנטרטיינמנט 720" המנוחה, וגם אהבתי שבסוף הפרק, בקבוצת המיקוד השנייה, הפינגי שלו הייתה מקובעת.

3) הלייד באק של לזלי גדול. מת עליה.

  • ocean

    פעם שניה שלזלי משבחת את מזמוזיה עם בן בפומבי, ואז ממלמלת בקול שלא היתה צריכה לומר זאת (הפעם הראשונה היתה בפרק 'האזרחית נופ'). ובל נשכח את התגובות של אנדי – הצחוק הפרוע תוך כדי "למה אנחנו צוחקים?", השריקה המעושה והבכלל לא חשודה, או הטענה לפיה צ'מפיון הכלב התלת-רגלי רגיש לסיטואציות מוזרות.

    כמו כן, החיוך של רון לעבר תפריט המסעדה בבאולינג ("האוכל פה מפחד ממני"): פרייסלס!

  • MooTzk

    סיכום מעולה.
    הפרק הזה היה קצת פחות דומיננטי בגזרת הקמפיין של לזלי, וטוב שכך – זמן המסך התחלק פחות או יותר שווה בשווה בין כל שלושת הסטוריליינים הראשיים, שכולם היו מעולים. בשבוע שעבר ביקשתי קצת יותר טום ורון, והנה השבוע זכינו לסטוריליין משותף שלהם, שניפק כמה רגעי סוונסון קלאסיים ("האוכל מפחד ממני", התגובות שלו לטום, והקטע הקצר בסוף). טום גם הוא היה היסטרי עם הזריקת ילדים קטנים שלו והז'קט של ריאן גוסלינג מדרייב. ענק.

    גיוס התרומות של כריס, אפריל והשאר היה מעולה. זו לא הפעם הראשונה ששמים את שמחת החיים של כריס כניגוד לשנאת האדם של אפריל, אבל הטוויסט בסוף עם הפרידה של מיליסנט מכריס והאכפתיות של אפריל – זה היה האקסטרה-משהו הקטן הזה שהפך את זה מעוד עלילת צד מצחיקה לסיפור מקסים באמת. וחוץ מזה, תמיד כיף לראות את אוברי פלאזה יוצאת מהסייף-זון שלה. הפעם היא הייתה נפלאה.

    העונה הזו מסתמנת כאחת לפנתיאון העונות הגדולות של הטלוויזיה אי פעם, בעיני. אני אפילו כבר לא מפחד לנחס.

  • תתש

    משפטי הצ'אק נוריס של צ'אק נוריס הם משפטי רון סוונסון.

  • סדרה מושלמת.

    אני חושבת שעלו שם על נוסחה (אבל ורסטילית) לפרקים מושלמים, והם חוגגים עליה.

  • Yaara

    פרק גדול, גדול, גדול. רון סוונסון במיטבו. כולם היו במיטבם, אבל רון היה בליגה אחרת.

  • Yaara

    ספוילר ליהוק להמשך העונה:

    הי, בעוד שני פרקים יש הופעת אורח של לואי סי קיי!
    לגמרי שכחתי שהוא היה בתוכנית…

    • תודה על הספוילר! תמיד כיף לא להיות מופתע בזמן אמת

      • הוספתי אזהרת ספוילר.

      • Yaara

        על לא דבר, בשביל זה אני כאן.
        (ואם נעזוב רגע את הסרקזם – פרטים שמופיעים בתקציר הרשמי של הפרק לא נחשבים עבורי כספוילר).

        • אז? אני לא קורא תקצירים רשמיים של פרקים, ולהגיד שדמות מעברה של לזלי חוזרת לפתע זה ספוילר עלילתי קלאסי.

          • Yaara

            אוקיי, אבל כיוון שזה נכלל בתקציר, בין אם אתה קורא אותו או לא, אפשר להבין שיוצרי הסדרה לא מתייחסים להופעת האורח הזו כדבר מפתיע שיש להסתיר מהצופים, ובטח לא ספוילר עלילתי.
            זה כמו לדעת שהפושע השבועי בחוק וסדר הוא, נגיד, אלייז'ה ווד, או שבפרק הבא של 30 רוק יש את מאט דיימון.
            אני יכולה להבין למה אתה מעדיף לבוא לפרק חדש 'טאבולה ראסה', בלי לדעת עליו כלום, אבל זאת נראית לי העדפה אישית.
            ציון ההופעה של הדמות הספציפית הזו, שכאמור מופיעה בתקציר הפרק, לא נחשבת מבחינתי למידע שעלול להרוס למישהו את הצפייה בפרק.

            • יאללה, אין טעם בדיון הזה. בהנאה שלי זה פוגע, את מוזמנת לקבל את זה או לא.

              • Yaara

                יאללה, בסדר.

                • נקבע דבר פשוט: אם זוהי דמות חוזרת, רצוי לסמן ספוילר. המפיקים מציינים זאת בתקציר כי זהו לואי סי קיי והם מנסים לקדם בעזרתו את הפרק ואת הסדרה, אבל מן הסתם המשמעות של שובו חושפת נתח עלילתי די משמעותי, במיוחד לאלה שמשתדלים כלל לא לקרוא תקצירים (כמוני).

                  באותו הקשר, מעניין אותי במקרה שמארק אי פעם ישוב – האם גם הוא יזכה לקידום כזה? לא נראה לי.

                  • איילון צפון

                    שמארק לא יחזור. אמן.

                    • למה? לדעתי דווקא יכול להיות נחמד. לא לפול טיים כמובן, אבל מאחר שהוא בסך הכל קיבל תפקיד במגזר האזרחי, הוא עדיין אמור להיות בפאוני וקצת מוזר שאין שום זכר ממנו כל הזמן הזה.

                    • איילון צפון

                      הוא פשוט תמיד היה דמות מאוד משעממת, ויותר מזה- לא מתאימה לסדרה. זה נכון שהוא היה שם מההתחלה, אבל תמיד הוא הרגיש לי לא שייך לטונים של הסדרה, ובטח לא עכשיו כשהיא כל כך השתנתה מאז. תנסה לצפות עכשיו בפרקים מהעונה השנייה ותראה כמה הוא לא יוכל להשתלב בעונה הזו.

                    • על העונה השניה כתבתי:
                      "אני חושבת שהם עושים את העונות הראשונות הקצרות האלו (כמו
                      במשרד), כדי להריץ נסיון על הדמויות, ואז מאוד משנים אותן ואת
                      האוירה. בפארקס לזלי ממש אחרת בעונה השניה, גם אפריל ורון
                      סוונסון, וכשאני חושבת על זה, כולם. לכן אפילו לא כדאי להכיר
                      את הדמויות בעונה הראשונה, אלא להכיר אותן תוך כדי בעונה השניה
                      (הדמות היחידה שנותרה אותו הדבר היא מארק, וחבל)". זה היה לפני שידעתי שהוא עוזב, נראה לי.

                      בכל מקרה:
                      א. הוא כזו דמות מעפנה, שאחרי שהסדרה הפכה למושלמת לא היתה לו מקום כבר.
                      ב. אן זרקה אותו אחרי שהוא הציע לה נישואים. ועוד לפני זה הוא לא כ"כ סבל את לזלי (ואף היה רשע אליה). אני מאוד בספק שהוא רוצה להמשיך לראות את כל היתר. וזה הדדי.

  • איתמר

    היה נהדר, כרגיל. אין לי מה להוסיף מעבר למה שנאמר. הסדרה הזאת היא פשוט מומחית ברגעים האנושיים הקטנים האלו, דוגמת אפריל וכריס. אבל אין על הבכי ההיסטרי של טום על האצבע שלו והתגובות הסטרייט-מניות של אן. לפעמים אני שוכח למה אן נמצאת שם, היא הכי פחות "דמות" מכל הדמויות, אבל אז לפעמים אני קולט את הקריצה המטאפורית שלה למצלמה ומזהה את אמירת ה-WTF הקולקטיבית שלה ושל כל הצופים ואז נזכר כמה הסדרה הזאת גאונית.

  • אני ממשיך כאן את הדיון משום שזה נעשה צר מדי שם למעלה (that's what she said). ראיתי את העונה השניה לא מזמן ומארק אכן מקנה לה אופי שונה ממה שאנו מכירים היום, אבל זה לא משנה את העובדה שהוא היה דמות משמעותית שנמצאת כרגע בפאוני, ולמרות שאנו נתקלים בהמוני דמויות בעיירה, אותו אנחנו לא רואים. זה לא מאוד אמין, במיוחד עכשיו כשלזלי נמצאת באור הזרקורים.

    • ocean

      אבל מי אמר שהוא עבר לעבוד במשרה אחרת בפאוני?
      כמו כן מצטרפת לבקשה שלא ישוב לעולם.

      • אם הוא היה עוזב את פאוני, היו אומרים שהוא עוזב את פאוני ולא "נוטש את המגזר הציבורי לטובת הפרטי".

        • איילון צפון

          אני גם מאמין שהכותבים מתעלמים מקיומו כי בכל זאת הוא היה סוג של love intrest של לזלי, וכרגע אין מקום לעוד מישהו כזה- יש כבר מספיק. הבעיה העיקרית שלי איתו היא שהוא היה נורא מדכא. הוא שנא את העבודה שלו (ולא כמו רון, ששונא את הממשלה, אבל עובד מבפנים כדי להפיל אותה), שונא את רוב האנשים, וקשה מאוד להתחבר ולאהוב דמות כזו. זוכרים את הפרק שטום צילם אותו ואת אן לשער העיתון? איך אן נראתה דכאונית שם? אז זו בערך ההשפעה שלו על כולם.

          בקיצור, אם כבר להחזיר אותו- הייתי רוצה שזה יעשה בצורה כזו שבה הוא בא ומדכא את כולם והם מגרשים אותו. אפשר להכניס גם שהם אפילו מעדיפים את ג'רי על פניו.

  • ocean

    איימס, מה פתאום מארק היה רשע ללזלי? הוא אפילו בנה את התוכניות של הפארק שהיא נלחמה עבורו כמתנת עזיבה.

    • בסוף בסוף, כדי שיעזוב בטון חיובי (ואחרי שכבר בוסס שלזלי מלכה). לפני זה, בעונה הראשונה וחלק נכבד מהשניה הוא היה רשע.

      • ocean

        בחיי שאין לי מושג על מה את מדברת, וראיתי את כל הסדרה. במה זה התבטא?

        • היא היתה דלוקה עליו והוא ידע את זה ובכל זאת התנשק איתה (בשכרותו אמנם) בסוף העונה הראשונה, ואחר כך ביקש ממנה רשות לצאת עם אן, כשהוא יודע שהיא עדיין מעוניינת בו וכשאן בכלל לא הכירה אותו (והוא אותה, זה לא שהיה חיבור מטורף והוא ביקש מלזלי שתהיה האדם הגדול).
          חוץ מזה הוא כל הזמן התייחס אליה כאילו היא משוגעת, מה שהיא היתה בעונה הראשונה, אבל לא בשניה.

          • זה עדיין לא הופך אותו לרשע, רחוק מכך. אם הוא ביקש ממנה רשות לצאת עם אן, הוא דווקא ג'נטלמן, מה גם שאן ולזלי לא היו מאוהבות זו בזו כי זו הייתה תחילת יחסיהם, פחות או יותר. כמו כן, אני לא זוכר שמארק התייחס אליה כאל משוגעת יותר מכפי שאדם נורמטיבי יתייחס אל אדם כה שיגיוני כלזלי. הוא לא ניסה לאשפז אותה או משהו, נכון?

            בקיצור, רשע היא מילה מאוד חזקה שמרמזת על מניעים אפלים מיסודם, אין לה שום קשר למארק. הוא מקסימום חסר רגישות, וגם זה איפיון מופרז.

            • בעיני הוא רשע כמו דון דרייפר. זכותי.

© עידו ישעיהו