מד מן 4.07: המזוודה

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 02/01/2012 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

מד מן עונה 4 פרק 7, איזה פרק יפהפה. עצוב ובכל זאת אופטימי. אם חשבנו שתחתית החבית של דון בפרק שעבר – כלומר אובדן היממה לטובת המשקה – היא הנקודה שממנה אולי יעלה, באו החדשות מקליפורניה כחרב המתנופפת מעל פכחונו. אבל זה לא רק זה. לא רק החדשות שהוא יודע היטב מה הן. כל העונה הזו עד כה היא אבל אחד גדול של דון על חייו, על דון. כפי שכתבתי בפרק הקודם, לא בכדי הפציע דיק ליום אחד שדון מחק בזכרונו. הגבולות שלו בין האישיויות מיטשטשים, בין מי שהוא רוצה להיות לבין מה שהוא בורח ממנו כל עוד נפשו בו.

מאז תחילת העונה ראינו אותו בודד בדירתו, מסומן כסחורה גרושה/פגומה, מתגעגע מרות לילדיו ובכל זאת אבוד כשהוא איתם, שבור לב כשסאלי כותבת לו שהמתנה שהכי הייתה רוצה היא נוכחותו שם בחג, גורם למזכירה שלו להתייפח ולהתפטר, חוטף מכות מוזמנות מזונה, משתכר, משתכר ומשתכר, והיום גם הולך מכות עם שיכור אחר (ומפסיד). הפעם היחידה שבה נראה שלם בזמן האחרון הייתה כשביקר שוב את אנה בקליפורניה, וגם אז הצליח להגעיל כשהתחיל עם אחייניתה.

אם הפרק הקודם הקביל בין רוג'ר לדון, הנוכחי עשה זאת בין דון לפגי וגם בין שתי ההקבלות. מצד אחד דון נופל למטה כמו רוג'ר – מקשיש שמסכם את חייו, שותה יותר מדי, נסמך על ילדותו, נאחז בעבר ואינפנטיל באופן כללי. מצד שני בפרק הנוכחי דון ופגי היוו תמונות מראה זה לזה, מה שאולי מהווה חדשות טובות עבור דון. בחורה שכוחה עוד במותניה, שכנראה יודעת מה היא רוצה, שנמצאת בדרכה למעלה. דון צועק על פגי שהיא רק בת 26 ובתחילת דרכה בתחום, מעט אחרי שראינו איך הדלת למשרה הזו נפתחה עבור דון (בידי דון) לפני אי אילו שנים. שניהם בכו בפרק, שניהם צחקו בפרק, שניהם צעקו אחד על השני בפרק, שניהם חשפו בפרק, שניהם איבדו אב, שניהם חולקים סודות, שלהם ושל אחרים.

האגביות הזו שבה דיברו אחד עם השני, אם זה על התינוק או אם זה על עברם, מציבה אותם במקום שבו הם פשוט רֵעִים. כאשר דון אומר לה שמת "האדם היחיד בעולם שהכיר אותי באמת", היא מגיבה בצדק "זה לא נכון". היא לא יודעת מיהי אנה או על מי דון מדבר בכלל, אבל בינה לבין דון בשנים האחרונות נוצר הקשר הזה שמאפשר להם לדבר על התינוק שלה בלי לומר את המילה "תינוק", או לפגי להישאר שוב ושוב עם דון במשרד למרות שכבר עטתה את מעילה. אולי זה לא רק שהיא לא רוצה ללכת להיפגש עם מארק ועם משפחתה, אלא שהיא רוצה להישאר עם דון. אולי היא חשה שמשהו לא בסדר. אם היא חשה שמשהו לא בסדר למרות שדבר בעצם לא נאמר או לא חיווה על כך, כנראה שהיא מכירה את דון היטב. אנה אמרה לו, "אני יודעת הכל עליך ובכל זאת אני אוהבת אותך", ועכשיו היא איננה. אבל יש לה מחליפה.

זה מה שכתבתי על הפרק אחרי הצפייה הראשונה:

"המזוודה". עוד לפני שצפיתי בפרק, השם לבדו טמן בחובו כל כך הרבה אפשרויות מבטיחות, כל כך הרבה אופציות מהיפות שיש. הפריטים האינטימיים של האדם, הטיולים וההרפתקאות שהיא אוצרת, הפרידות. תיבת פנדורה. קופת שרצים. מרצע מן השק. דוד מקס היה אומר להיות תמיד עם מזוודה ארוזה, מוכן לצאת לדרך. אנה באה בשמלה צהובה ומזוודה בידה, ריחפה, חיוותה ויצאה מהחדר. האם להשאיר פתוח או סגור? פתוח. הפרק עמד בגאון במשימה והיה יפהפה לרוב ארכו, ובשיאו גם מרטיט ושובר לב. מבחינתי הוא ניצב בשורה אחת עם הפרקים הטובים ביותר בתולדות הסדרה.

"שלוש רמות של מזוודות", הציע דון רעיון לפרסומת, "משקל נוצה, משקל בינוני ומשקל כבד". את כולן פתחו הוא ופגי באותו לילה. האינטראקציה ביניהם שורטטה נפלא בפרק, ושוחקה באופן פנומנלי על ידי אליזבת' מוס ובמיוחד ג'ון האם. במצבו השברירי באותו לילה, מתקשה לעשות את שיחת הטלפון שתפתח את המזוודה שהוא יודע מה יש בה ובכל זאת לא יכול להביא את עצמו לכך, הלך המבצר הקשיח של דון ונסדק כמו האקרופוליס. דון נחשף בפני פגי באופן שאשתו לשעבר מעולם לא זכתה לו. שרק אנה זכתה לו.

מעניין שההתקרבות המחודשת והפיוס בין דון לפגי התחילו באותו לילה אחרי שמיעת הסודות של האחרים בקלטת של רוג'ר – קופר בלי ביצים, איידה מלכת הסטיות (בררר), רוג'ר כותב ספר. אחרי הסודות של האחרים, גם המכמנים שלהם עצמם החלו לצאת ולהתרוצץ כמו עכבר. שיאה של ההתקרבות ביניהם היה פשוט קתרטי, כשדון אוחז בידה של פגי ומביט בה בהכרת תודה, וגם לפני כן כשהוא שוכב ומניח את ראשו בחיקה, בעוד כל אלה מהולים בסערת הרגשות והעצב שבמותה של אנה. עוד קודם לכן, כאשר דאק כינה את פגי זונה, דון בתגובה ניסה להחטיף לו אגרוף. מחווה עצומה, אבל תוך דקה וחצי הוא מצא את עצמו על הרצפה ונכנע, כמו ליסטון מול קליי מוקדם יותר באותו ערב. אנה מתה ביום של הנוקאאוט ההיסטורי. אנה מתה ביום ההולדת של פגי.

***
תהייה: כשסטפני התקשרה מקליפורניה והשאירה הודעה אצל גברת בלנקנשיפ, עם מי בדיוק היא ביקשה לדבר?

 

הדיון המקורי המעניין בפורום טלוויזיה באג'נדה

תגיות:
  • פרק מושלם. אני חושבת שזה הפרק הדרמטי שהכי אהבתי, אי פעם.
    אין לי מה להוסיף על מה שכתבתי בצפייה הראשונה, מלבד שמאז מלאו לי 26, ושביום הולדתי הרגשתי כמו פגי (אלא שאני לא קופירייטר צעירה ומבטיחה במשרד גדול, וכו').

  • אני חייב שמישהו יעזור לי לסספנד משהו כי זה מציק מאוד.

    איך סטפני (אחייניתה של אנה) התקשרה לדון? היא חייגה לשלוחה שלו והגיעה לגב' בלנקנשיפ שענתה "המשרד של מר דרייפר"? כי סטפני יודעת שקוראים לו דיק. זו נקודה ממש אזוטרית שממש מפריעה לי.

    ההסבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא שדון הורה לבלנקנשיפ שאם מתקשרים מקליפוניה לענות רק "הלו" ולא לשאול שאלות, אבל אני לא אוהב את זה.

    • ocean

      בשיחה שאחרי הלילה הארוך ההוא, סטפני אומרת לדון שאם זה בסדר מצדו, היא היתה רוצה להישאר לגור בבית של אנה. אם היא לא היתה יודעת כבר בשלב הזה מיהו, אין שום סיבה בעולם שהיתה מבקשת ממנו רשות לגור שם. מאחר שסטפני התקשרה לקו הישיר (נאמר באופן מובחן בפרק), אני משערת שדון כבר עדכן אותה בפרטים מבעוד מועד.

      • אז את אומרת שסטפני יודעת מי הוא? זה נראה לי מסוכן מדי. אני בסדר עם זה שהיא ואמה יודעות שהוא מממן את אנה (גם בלי להבין בדיוק למה, נזרק על זה משפט בפרק בו הוא מגלה על הסרטן), אבל הסיכון שבלספר לאחותה של אנה על שאילת הזהויות גבוה מדי לדעתי, וכנראה גם לסטפני. אני מניח שהיא פשוט לא שאלה שאלות, ועדיין, חבל לי שאין הסבר מתוך הסדרה לזה.

        • ocean

          אין קשר לפנקס השיקים של דיק/דון – הבית שייך לאנה ודרייפר המקורי מזמן שהאחרון היה עוד בחיים. אין לסטפני שום סיבה אחרת לבקש את רשותו של דיק/דון לגור בבית מלבד העניין הטכני של רישום הבית על שמו (שהרי דרייפר המקורי נחשב כנעדר).

          סטפני הוצגה כמישהי שאפשר לסמוך עליה (הרי היא עצמה חלקה עם דון סוד גדול), כאחת שמתנהגת כמו אנה ולא שיפוטית כמו אמא שלה. מאחר שדון ידע שאנה גוססת (בניגוד לאנה עצמה), ומכיוון שלסטפני היה את הטלפון הישיר שלו, ניתן שהוא סמך עליה מספיק כדי לספק לה פרטים.

  • זה בדיוק מה ששאלתי במשפט האחרון שלי בפוסט. בסופו של דבר אני מניח שלאור מצבה של אנה, דון הדריך את סטפני בפרוטרוט מה עליה לעשות. לא כזה סספונד.

    • "תתקשרי לטלפון הזה, האישה שתענה תגיד את שם בעלה המת של דודה שלך, תתעלמי ממנה"?

      • לא, הוא סיפר את האמת, לזה אני מתכוון ב"פרוטרוט".

        • אני לא אוהב את הפתרון הזה :/

  • משום מה אני מניח שגם אחותה של אנה ובתה יודעות שדיק וויטמן משתמש בזהות של דונלד דרייפר ובתמורה דואג לאנה המסכנה. לא נראה לי שיש להם בעיה עם זה ובא לא נשכח העבירה הזו היא פדרלית ואנחנו מדברים עליהן שנמצאות בקליפורניה מולו שנמצא מהצד השני של היבשת – בניו יורק, בקיצור גם אם הן תפטפטנה לא ממש ייצא מזה משהו. (על אף שברגע שהפדרלים התחילו לרחרח עליו דון כמעט מת…)

  • Yaara

    היום הפרק 'המזוודה' , 4.07 של מד מן , שודר שוב בהוט. אני לא יודעת כמה פעמים כבר ראיתי אותו, אבל הוא תמיד מצליח לרגש ולרתק אותי מחדש. הסדרה לא נגמרה, אבל אני יכולה להמר כבר עכשיו שזה יהיה הפרק האהוב עלי בסדרה, כיוון שהוא עוסק בצורה כל כך יפה בדמויות ובמערכת היחסים האהובה עלי בסדרה – זו של דון ופגי.
    ובגלל שאני סאקרית של טריוויה – 
    Originally, during the emotional climax of the episode in which Don and 
    Peggy hold hands, Draper told Peggy "Thank you." The line was taken out 
    in post-production so as to not undermine the visual power of the scene,
     as the creative team believed the scene was more powerful through 
    nonverbal acknowledgement.

    • צודקים.

    • Michael Ginzburg

      דווקא לחישה קטנה של "תודה" היה יכול להיות רגע מועך לב.

  • Michael Ginzburg

    סקירה מרגשת ומדויקת לפרק נדיר ביופיו הרגשי.

  • רוג'ר

    כמה הייפ עשיתם לפרק בינוני לכל היותר.

    דון קנה לה בית. היה הגיוני שאחותה והבת שלה יודעות, אבל אז הן גם מכירות אותו קצת. ובטי.

© עידו ישעיהו