"ארץ נהדרת" חזרה לעונה תשיעית עם פתיחה לא מאוד אחידה, אבל לטעמי נוטה לכיוון החיובי. הפאנל הראשון נפתח היטב עם הילד דין ועם הרב היורק, אבל אחר כך הפך מעט שחוק עם אנסטסיה מיכאלי ואחמד טיבי, ומאוחר יותר גם עם אביבית מ"האח הגדול" (למרבה המזל היא הייתה היחידה שם, אם לא כוללים את טימון ופומבה בהמשך) ויאיר לפיד, אם כי החצים כלפיו היו מושחזים ומאוד במקום.

לא ידעתי שירון ברלד מצטרף לקאסט בעונה הזו – במקום מאור כהן הגיעה ההשראה לדמותו מ"מסודרים" – וזו לא הייתה הפתעה נעימה. אמנם אני לא מכיר אותו היטב, אבל במעט שהתרשמתי ממנו בעבר הוא לא הצחיק אותי כהוא זה. הגם שהחיקוי שלו לרני רהב היה מבדר, זה נכון בעיקר בגלל שמושא ההתחזות משעשע מטבעו. הגילום שלו הזכיר לי את ההתחרפנויות של פרידמן, אבל בלי החן, מה שעושה את כל ההבדל. צחוקים רדודים על שמנים גסים במיטב המסורת הגועלית של ג'ון קנדי כריס פארלי ב"סטרדיי נייט לייב", אלמנט שחזר ביתר שאת במערכון של "פרויקט תגלית" שחתם את הפרק. היעדרותו של פרידמן מרוב התוכנית ודאי לא תרמה לתחושה. מה שכן, סמו הברזילאי הזכיר רגעים נעימים מ"הרצועה" ככבוד השופט אומברטו ז'וסימר דה סילבה פלומיננזה דוס סנטוס אוליוורה, קומפלט עם הבדיחה על נשים שהן כמו כפיות סוכר. אין מה להגיד – נֶנֶתי.

סביר להניח שהפרק הראשון מביא עמו אלמנטים שילכו ויישתנו בהמשך בתהליך של ניסוי וטעייה. הקטעים של קיציס לא היו אחידים ברמתם, עם כל מיני פינות חדשות שלא תמיד פוגעות, בעיקר שינוי כותרות העיתון המטופש. רועי בר נתן ניתן במנה מדודה אבל טובה שמאפשרת להתרשם ממנו, והוא בהחלט היה חמוד. המערכון על "הקול" היה חמוד גם בלי לראות את התוכנית, אבל פיניש כאביב גפן היה הרבה פחות מדויק מאשר בעבר, יותר מבחינת האיפור מאשר החיקוי, אולי כי התרגלתי לראות אותו עם מסכה לבנה.