ספוילר "המשרד" 8.10

חסרונה של ג'נה פישר לא יכול להיות ניכר יותר בימים אלה. היא יצאה לחופשת לידה וכמותה גם פם בסדרה, וזה קורה דווקא כשהגרעין הנותר של הסדרה – בעיקר פם, ג'ים ודווייט – נדרש יותר מאי פעם, כעת כשסטיב קארל איננו. יוצא כך שאני מתגעגע אל פם לא פחות מאל מייקל, אבל למרות היעדרם הצליח פרק חג המולד השנתי להפיק יופי של תוצרת.

זוהי כבר העונה השמינית של הסדרה, למקרה שמישהו פספס, ואחרי כל כך הרבה שנים קצת קשה לבוא ולחדש במסגרת המשרדית הצפופה הזו. בסופו של דבר המקטרגים יכולים לטעון שאין שום דבר חידוש בפרקים החדשים ביחס לעונות מעולות מהעבר, ויש בכך מידה לא קטנה של אמת. הסיפור בין אנדי לארין, שגם ככה נמשך זמן רב, הגיע לשיא מובהק בפרק הזה והזכיר עוד יותר את סיפורי ג'ים ופם מקדמת דנא. אבל מה, לדעתי זה עדיין היה מקסים. איזו תחושת רפטטיביות שלא תהיה, הנובעת בין היתר מהעובדה שאנחנו מלווים את הדמויות האלה כבר שנים רבות, אני עדיין אוהב אותן ורוצה לראות מה קורה איתן. לחזור אחורה ולצפות בעונות המעולות של פעם זו אופציה בפני עצמה, אבל כן, עושה לי טוב לראות את אנדי עוקב בדאגה אחרי רוברט וארין ומחייך בהקלה כשהוא רואה שלא קורה דבר.

מעבר לכך ענייני המתיחות בין ג'ים לדווייט – סיפור מוכר נוסף – הם תמיד כיף עבורי, והסיפור הפעם היה מחוכם במיוחד. המתיחה האולטימטיבית היא לגרום ליריב לעשות את זה לעצמו לאורך זמן, וזה נעשה באופן גדול (ועם הרבה מזל) על ידי ג'ים.

אבל הסיפור האהוב עלי היה יחסית מינורי, וגם הוא עסק ביחסים, וגם הוא הזכיר לי את פם וג'ים של פעם. החיזור של דריל אחרי ואל הניב את הרגע המתוק ביותר, והדהד למחוות שג'ים היה עושה לפם בעבר – אחרי שוואל לא הבינה נכון והתלבשה בשמלת ערב מהודרת הרבה יותר מדי, דריל חזר עם טוקסידו כדי לגרום לה לחוש יותר בנוח. נפלא.