אש צולבת

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 29/11/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר Homeland 1.09

אחרי שהסתייגתי מהטוויסט של הפרק הקודם וקיוויתי שלא יגדיר את הסדרה ממנו והלאה, הגיע אחריו הפרק הראשון בסדרה שאני יכול להגיד עליו בפה מלא שהוא פשוט לא טוב. הכל היה צפוי וגלוי. היה ברור שאשתו של האימאם תדבר, היה ברור שדן הצייד המסכן ביער יומת על ידי טום ווקר, היה ברור שאייסא (זה אמור להיות עיסא? כי קצת טיפשי שאביו קורא לו במבטא אמריקני) ימות. פתאום היה ניכר שזה עיבוד ל"חטופים", הסדרה הישראלית עתירת הקלישאות שכבר בפרק הראשון שלה ידעתי מה יקרה בהמשך.

כל הסיפור עם עיסא לא היה מעניין ולא נעשה טוב. מזל שהילד גדול העיניים הזה היה כל כך מתוק, כי דמותו – שרטוט מקרטע של אמצעי לשם המטרה, כלומר כלי עלילתי בלבד – הייתה רחוקה מלשכנע. הוא אמור להקנות חיבור מספיק חזק כדי שנבין את מניעיו של ברודי גם אם לא נסכים איתם. בפועל זה לא היה מספיק ולא היה מספק, לא בוצע טוב והיה נגוע בקיטש. הרגעים שלהם ביחד נראו חפוזים ודהויים, וממש יכולתי לראות את הכותבים יושבים בחדר שלהם וחושבים על סצינות משותפות שיוכלו לכתוב להם. וברגע שהמאקרו לא טוב, אני מתקשה גם להסכין עם המיקרו ונעשה קטנוני. כך הסצינה שבה ברודי מכדרר בכדורגל במומחיות לא-אמריקנית בעליל, הזכירה לי שבעצם מדובר בשחקן אנגלי, כלומר חשפה עוד את התפרים ותרמה לבעייתיות של הסיפור. אולי אם היו מטפטפים לנו את הנושא הזה לאורך יותר מפרק אחד, הפלאשבק המייגע הזה לא היה נראה כאילו נעשה כלאחר יד כדי ליצור נימוק שקשה להתווכח איתו – ילד קט מת, אחרי הכל – למה שמנחה את ברודי.

אז לא, אפשר להתווכח איתו וזה עדיין נראה לא טוב. "והם קוראים לנו טרוריסטים?", שואל אותו אבו נזיר. כן, הם קוראים לכם טרוריסטים בגלל שאתם טרוריסטים. התצוגה המגמתית הזו היוותה ריכוז חסר תקדים של חד צדדיות בסדרה, ביקורת בוטה ודוחה על צד אחד בלבד, שהגיעה לשיא בעדינות של פיל עם המשפט שאמרה ג'סיקה לברודי בעקבות השוד, "אמריקה היא ארץ אלימה". בלעחס.

הסיבה שאני אוהב דרמות כבלים היא בכלל שהן נוטות לשחק על גווני האפור ולא לאפשר לשחור או ללבן להשתלט על היצירה. כאן ניכר שהאג'נדה הפוליטית של היוצרים התגברה על רצונם לגולל סיפור, וזה טיפשי במיוחד לנוכח העובדה שיש הסכמה רחבה למדי על כך שהנוכחות האמריקנית בעירק – שם הוחזק ברודי – אינה נחוצה. הריגת שמונים ומשהו ילדים פיקטיביים לשם המעשייה היא דמגוגיה סופר-מופרזת. העובדה שהיא לא הצליחה לעבות את הנימוק של מעשי ברודי היא כישלון.

תגיות:
  • ocean

    אובייקטיבית או לא – פוסט חד מדויק לתפארת. אני תקווה שמדובר במעידה חד-פעמית בסדרה, ולא תחילתה של מסכת קלישאות חבוטות.

  • אני לא כל כך יודעת מה לעשות עם הסדרה הזו.
    מצד אחד, כבר שלושה פרקים שאני לא ממש נהנית. הרבה גלגולי עיניים, הרבה דברים שמעצבנים אותי באופן כללי בסדרות טלוויזיה שמופיעים דווקא בזו. עוד הוכחה לכך שלעשות קולנוע זה קל (סיפור טוב, שחקנים טובים, ואפשר להחזיק שעתיים, או חמישה פרקים), אבל טלוויזיה זה קשה (כבר אחרי כמה פרקים צריך לספק יותר מרק סיפור טוב ושחקנים טובים. גם צריך ללכת עם זה לאנשהו, ופה הם לא ממש יודעים איך). מעבר לכך, למרות שאת דמיאן לואיס אני אוהבת, הוא בעצם היחיד בסדרה הזו, ואת דמותה של קלייר דיינס אני די לא סובלת (זה איזה מוטיב חוזר עם הדמות המתוסבכת-לכאורה שאמורה להיות גיבורת הסדרה. הן עושות לי חום, הדמויות האלו).

    בכל מקרה, מהצד השני, יש פה נסיון (לא מוצלח, אבל נסיון), לומר משהו חדש על אמריקה פוסט 9/11. עכשיו אני מבינה את האמירה המפגרת של קלייר דיינס מהפרק הראשון (על כך שהיא כבר עשור לא סולחת לעצמה על 9/11, שהיא לבדה היתה אמורה לעצור), ועכשיו אני מבינה את הפתיחה האולטרא-מטופשת. כל הסדרה הזו מנסה להיות קונטרה לתפיסה אמריקאית מאוד שמרנית ובדלנית שפושה בחברה האמריקאית: להציג מוסלמים כאנשים הטובים, להראות קצת מהפסיכולוגיה של איך נוצר מחבל, בוגד, טרוריסט (זה תמיד קשור לילדים, בסרטים, איכשהו).
    אבל כמו בדרך כלל כשמנסים להראות לנו שהאנשים הראים הם רק סכום נסיבות חייהם, מפספסים פה לא מעט. בין היתר בגלל שמנסים לרדד את נסיבות חייו של ברודי למפגש עם ילד עירקי, את אלו של קארי לתרופות פסיכוטיות ו9/11, את אלו של סול להתמכרות לעבודה שעלתה לו בנישואיו (וכמה נח שהכל מגיע לרתיחה באותו הזמן).
    משחק טוב כבר לא יצליח להסתיר את הכתיבה הרשלנית כשהיא כבר ממש מלאת חורים.
    אבל לא הכל רע. זו כנראה אני, אבל הנסיון לתת נקודת מבט חדשה בצורה שהיא לא חדשה ולא מקורית (ולכן בעצם חסרת זכות קיום, בעצם), כן מעלה (בצורה גסה, אבל עדיין) שאלות מעניינות. כמו שהיה גם עם הגילוי על אמונתו החדשה של ברודי (שהיתה רמז מטרים לכך שהסדרה תיפול בכל קלישאה אפשרית).

    הבעיה בטלוויזיה האמריקאית היום, בעיני, היא שהיא לא רומזת על השאלה, אלא היא אומרת אותה במילים הכי ברורות שאפשר, נותנת עליה חמש תשובות (כולן לא נכונות), וגורמת לצופה הפסיבי להרגיש כאילו הוא חושב, ולצופה החושב לזהות את כל השטויות שהיא עושה. סדרה טובה היא זו שבסופה מסתבר שכל הצופים חשבו על דברים אחרים בתכלית, אבל בעצם על אותו הדבר בדיוק, ובדרך כלל על משהו אחר לגמרי ממה שהסדרה אמורה להיות עליו. אז Homeland יכולה להיות אפקטיבית כסדרת מתח (הפרק הזה ממש שעמם אותי, אז אולי לא), אבל לא יכולה להציע (לי לפחות) שום ערך מוסף. הרעיונות שהיא מנסה לטפל בהם הם כבדים, אז אין לה ברירה אלא להיות כבדה, אבל הטיפול ברעיונות האלו לא עדין או מחוכם יותר מהטיפול שהיו זוכים לו מ"שני גברים וחצי" או CSI: Miami, סדרות שלא מתיימרות למה שHomeland מתיימרת.

  • תומר

    גם מבחינתי זה היה הפרק הראשון שלא נהנתי בו.
    הפיתרון היחיד שאני יכול למצוא להצטרפות של ברודי לאל קאידה בזמן שהוא היה בשבי זה, שהוא היה בשבי, והוא חיבב את הילד ואבו נזיר עזר לו באותו זמן, והוא היה מותש נפשית מדי בשביל לנסות להתנגד למלכודת הרגשית ששמו לו.
    בקיצור, אני יכול להבין איך האירועים האלה גורמים לברודי להצטרף לאבו נאזיר בעיראק. אני לא יכול להאמין שהדברים האלה יגרמו לו להמשיך באותו כיוון כשהוא אדם חופשי, בבית, שיש לו זמן לחשוב כמו שצריך ושלא מאיימים עליו.

    בעצם, אם ברודי עדיין לא היה עושה שום דבר בשביל לעזור לאבו נאזיר הסדרה עדיין הייתה הגיונית מבחינתי. אבל בגלל שהוא כנראה נתן את הלהב לבחור ההוא והזהיר את הבחור השני, אין ברירה אלא להגיד שהם מאוד מותחים את השהיית הספק שלי. אני יכול לדמיין לעצמי בראש את ברודי מתחבט עם עצמו לפני שהוא עושה את הדברים האלה, וזה יעזור לי קצת לקבל את מה שקורה בסדרה, אבל היה נשמע שיותר מפריע לו ששיקרו לו ופחות זה שהוא עוזר לטרוריסטים נגד ארצות הברית.
    אז.. חבל. הייתה סדרה טובה.

    • דווקא הגיון שבהפיכתו של ברודי לטרוריסט אני מוצאת, כלומר בחוסר ההגיון, אבל שהוא עשוי להתרחש במציאות.
      אני לא קונה את זה שזה פשוט כמו "נקשרתי לילד והאמריקאים הרגו אותו", אבל אני רואה מצבים בהם חייל כן היה מתהפך, ובדיוק כמו שטרוריסט יכול לחזור בתשובה ולחזור למוטב, גם הכיוון ההפוך אפשרי.
      יחד עם זאת, אני חושבת שלהצדיק את זה, ולתאר את זה בצורה שלא תעורר אנטגוניזם בצופים זו משימה סופר-קשה, ואני בספק אם הסדרה הזו תצליח להתמודד עם הנושא כמו שצריך.

  • miss bojarsky

    אני נאלצת להסכים, זה לא היה פרק טוב.
    נקווה שזו רק נפילה זמנית.
    הרבה מחיאות כפיים לפוסט שלך ולתגובה של איימס.

  • Davids1

    כתבתי כאן את דעותיי על הסדרה… אשמח אם תקראו!
    http://tvroom.squarespace.com/

  • מיכאל גינזבורג

    איימס, תגובה מצוינת!

© עידו ישעיהו