אש צולבת

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 29/11/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר Homeland 1.09

אחרי שהסתייגתי מהטוויסט של הפרק הקודם וקיוויתי שלא יגדיר את הסדרה ממנו והלאה, הגיע אחריו הפרק הראשון בסדרה שאני יכול להגיד עליו בפה מלא שהוא פשוט לא טוב. הכל היה צפוי וגלוי. היה ברור שאשתו של האימאם תדבר, היה ברור שדן הצייד המסכן ביער יומת על ידי טום ווקר, היה ברור שאייסא (זה אמור להיות עיסא? כי קצת טיפשי שאביו קורא לו במבטא אמריקני) ימות. פתאום היה ניכר שזה עיבוד ל"חטופים", הסדרה הישראלית עתירת הקלישאות שכבר בפרק הראשון שלה ידעתי מה יקרה בהמשך.

כל הסיפור עם עיסא לא היה מעניין ולא נעשה טוב. מזל שהילד גדול העיניים הזה היה כל כך מתוק, כי דמותו – שרטוט מקרטע של אמצעי לשם המטרה, כלומר כלי עלילתי בלבד – הייתה רחוקה מלשכנע. הוא אמור להקנות חיבור מספיק חזק כדי שנבין את מניעיו של ברודי גם אם לא נסכים איתם. בפועל זה לא היה מספיק ולא היה מספק, לא בוצע טוב והיה נגוע בקיטש. הרגעים שלהם ביחד נראו חפוזים ודהויים, וממש יכולתי לראות את הכותבים יושבים בחדר שלהם וחושבים על סצינות משותפות שיוכלו לכתוב להם. וברגע שהמאקרו לא טוב, אני מתקשה גם להסכין עם המיקרו ונעשה קטנוני. כך הסצינה שבה ברודי מכדרר בכדורגל במומחיות לא-אמריקנית בעליל, הזכירה לי שבעצם מדובר בשחקן אנגלי, כלומר חשפה עוד את התפרים ותרמה לבעייתיות של הסיפור. אולי אם היו מטפטפים לנו את הנושא הזה לאורך יותר מפרק אחד, הפלאשבק המייגע הזה לא היה נראה כאילו נעשה כלאחר יד כדי ליצור נימוק שקשה להתווכח איתו – ילד קט מת, אחרי הכל – למה שמנחה את ברודי.

אז לא, אפשר להתווכח איתו וזה עדיין נראה לא טוב. "והם קוראים לנו טרוריסטים?", שואל אותו אבו נזיר. כן, הם קוראים לכם טרוריסטים בגלל שאתם טרוריסטים. התצוגה המגמתית הזו היוותה ריכוז חסר תקדים של חד צדדיות בסדרה, ביקורת בוטה ודוחה על צד אחד בלבד, שהגיעה לשיא בעדינות של פיל עם המשפט שאמרה ג'סיקה לברודי בעקבות השוד, "אמריקה היא ארץ אלימה". בלעחס.

הסיבה שאני אוהב דרמות כבלים היא בכלל שהן נוטות לשחק על גווני האפור ולא לאפשר לשחור או ללבן להשתלט על היצירה. כאן ניכר שהאג'נדה הפוליטית של היוצרים התגברה על רצונם לגולל סיפור, וזה טיפשי במיוחד לנוכח העובדה שיש הסכמה רחבה למדי על כך שהנוכחות האמריקנית בעירק – שם הוחזק ברודי – אינה נחוצה. הריגת שמונים ומשהו ילדים פיקטיביים לשם המעשייה היא דמגוגיה סופר-מופרזת. העובדה שהיא לא הצליחה לעבות את הנימוק של מעשי ברודי היא כישלון.

תגיות:
© עידו ישעיהו