מה שמצפה

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 18/10/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר "המתים המהלכים" 2.01

עונה חדשה הגיעה. תקציר הפרקים הקודמים במילה אחת: בעעעע. ובארבע מילים: מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, מנעד שהפרק הראשון לעונה השנייה הצליח להציג במלואו – קטעי האימה והגועל מעולים, הפטיש חמש קילו על הראש שלנו ממש לא, ובתווך הדמויות. אחרי שדאגה להרוס כמעט כל דמות ודמות ולהפוך את היחסים ביניהן לגבב קלישאות משמים ובלתי נסבל, קשה לשקם את הרושם הזה אפילו שהפעם הסיפורים לא היו גרועים. זהו ללא ספק האתגר הגדול ביותר שעומד בפני העונה הזו, ועל פי הפרק הראשון בה הרגשות שלי מעורבים.

החדשות הטובות הן שחל שיפור ביחס לשפל שבו נותרה הסדרה לפני כן. הכעס של אנדריאה כלפי דייל היה במקום ותיקן במעט את הרושם הגרוע מאוד שהותירה ההימלטות שלהם בסוף העונה הקודמת. באיחור ניכר קיבלנו עיגול לדמותה ונימוקים מעט פחות פשטניים, יותר הגיוניים, לכך שרצתה להישאר ולהתפוצץ. תיקון יחסי נוסף ניכר גם במשולש האהבים המטופש של שיין-לורי-ריק, תוך עיבוי נורמלי בהרבה לתחושות שלהם מכפי שראינו בעבר, ופתח לתקווה עם העזיבה המתוכננת שלו ושל אנדריאה להרפתקאות משלהם (אם כי אני אאמין לזה כשזה יקרה). ההבדל המשמעותי שהצלחתי לעמוד עליו בין מה שקרה הפעם לבין העונה הקודמת, הוא זעם. איכשהו העובדה שהדמויות כועסות אחת על השנייה יוצקת אמינות. לא כי השארת את אחי ארכיטיפ הרדנק למות על ידי זומבים, אלא מסיבות מעט יותר קטנות ואנושיות.

אבל בעיה אחת גדולה נותרה בעינה, והיא ההיעדר המוחלט של העדינות והמרומזות. שלושה מונולוגים מנותקים הכיל הפרק הזה, כל אחד ואחד מהם מיותר ויכול להיעשות הרבה יותר טוב. הראשון הגיע מיד בהתחלה בסצינה ביזארית שבה ריק משאיר הודעה למורגן. איך? למשיבון של הווקי טוקי? לא ברור, אבל כל ההרחבה על תחושותיו ועל קשייו הייתה חסרת תועלת. וואלה, אנחנו יכולים להבין את זה בעצמנו מההתרחשויות בפרק.

שני מונולוגים נוספים היו בכנסייה, קטע שהתחיל מעולה עם הזומבים שנותרו שם ואז התקלקל כליל כאשר קרול וריק שפכו את לבם. אין לי בעיה עם הפנייה לכוח עליון בעת מצוקה, להפך, זה מאוד הגיוני, אבל גם אין לי צורך לשמוע את זה ושידחפו את זה אל לועי. התפילה של קרול לפחות כללה אלמנט מעניין, העובדה שהיא חושבת שהיא מוענשת על הכמיהה למות בעלה, אבל זה יכול היה להיות אפקטיבי וחזק בהרבה לו הייתה אומרת את זה במשפט אחד לדמות כלשהי. על התפילה של ריק בכלל אפשר היה לוותר. גם הפעם העוצמה הייתה גדולה יותר אילו היינו רואים אותו נכנס, יוצא אחרי דקה ואז את חילופי הדברים עם שיין.

העובדה שהפרק הראשון כולל שלושה שלמים כאלה אינה מבשרת טובות על אי אילו לקחים שנלמדו. אבל מה זה משנה, הפרק שבר את כל שיאי הרייטינג בהיסטוריה של הכבלים הבסיסיים, פאקינג 3.8 אחוזי רייטינג בגילאי 18-49, זה יותר מכפי שעשו שני הפרקים האחרונים של "אקס פקטור".

© עידו ישעיהו