זול ונבוב

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 26/10/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

אימפריית הטיילת 2.05

http://i44.tinypic.com/r8w502.jpg

הרבה מילים גדולות נאמרו בפרק ורבות מהן היו ריקות וחסרות ערך. הנאום של נאקי לכבוד יום הזיכרון היה מופת של דיפלומטיה ריקה, מהלל את הקומודור ואת ג'ימי דרמודי הגיבור. מאוחר יותר ההתנצלות של אחיו כלפיו אולי לא הייתה ריקה מתוכן, אבל בהחלט חסרת ערך. מסתבר שנאקי לא סולח כל כך מהר, ויותר מזה – עומד במילתו. חדשות רעות לכל מושאי נאום ה"אני אהרוס אתכם", ובעיקר לזה שאיכפת לנו ממנו, ג'ימי.

אבל כמובן שהריק הגדול הוא זה שהכי מרוחק מהמילים, התוהו ששואב אליו את ריצ'רד הארו. תוגה שחורה של אדם שחושב שהוא מפלצת, שבטוח שהתנתק לחלוטין ממה שעושה אותו בן אנוש, שאינו ראוי לחברת אדם או לחיים בכלל. אין כרגע דמות בטלוויזיה שכל משפט שני שלה מצליח להשפיע עלי ככה, ממש לטלטל אותי, בנייה מושלמת של הדמות ומשחק פנומנלי של ג'ק יוסטון. מילותיו לא היו רבות כי חצי פרק הוא הסתובב לגמרי לבדו, אבל המעט הזה היה מעל ומעבר.

"על מה הוא נלחם?"

"לא הייתי מעוניין בזה"

"היית נלחם בשבילי?"

גם הפרוזאיות של התנהלותו ריתקה אותי, והיא עשתה זאת תוך שהיא נוסכת עצב עמוק. ואז כשהוא הכניס את הרובה אל פיו, צעקתי אל הטלוויזיה באמוק "לא לא לא לא!". בּיַרכּתי מוחי חשבתי שאין שום סיכוי שהם יהרגו דמות כל כך ממגנטת, אבל לא נרגעתי עד שהוא הוציא את הרובה מפיו.

הכלב הזה הציל את חייו. לא קשור לכלום, פשוט הגיע לשם בדיוק בזמן הנכון. אפשר לקרוא לזה תכסיס זול, אני מעדיף לקרוא לזה חסד. הכלב לקח בפיו את המסכה וריצ'רד סוף סוף פצה את פיו: "היי, אני צריך את זה בחזרה!", לא מילותיו של מישהו שמתכנן למות. מעט אחרי כן הוא פגש בצמד זרים, רעים, שנראה כי סיפקו לו מנת אנושיות כלשהי, כזו שמאפשרת לו להמשיך עוד קצת.

הוא חזר אל חברו ג'ימי דרמודי, שמבטיח לו שיילחם עבורו עד הקליע האחרון ומלטף אותו. חבר שלו, אחיו לנשק. רגע יפהפה שמצליח להישאר זך אפילו בתחנה הבאה שלהם, כאשר יחד איתו הוא הולך לנקום את נקמת שבט הסו, שלמזלם חולקים עם ג'ימי טינה כלפי פרקהרסט, ומקרקף את ראשו.

בפרק הזה הצלחנו לקבל אל הכיוון שאליו פוסעת העונה. עד עכשיו הופתעתי ממהלכיה – נאקי שמתעמת עם הקומודור וג'ימי כבר בפרק השלישי, הקומודור שחוטף שבץ ויוצא מהמשחק כבר בפרק הרביעי. כל אלה מותירים את ג'ימי לבדו במערכה, שקוע מול זקני העיר ומול גנגסטרים בפילדלפיה בלי אלכוהול לספק או כסף להחזיר. אבל כפי שאמו אומרת לו, הוא צריך להבהיר להם שלא יתן שיזלזלו בו, וזה מה שנראה בפרקים הבאים. פרקהרסט הוא הראשון שנאלץ להבין את זה, נראה מה יהיה לגבי האחרים. על פניה זו נראית לי משימה גדולה מכפי מידותיו של ג'ימי, אבל הניסיון לממשה ללא ספק יהיה מרתק.

  • כמה מתבקש, וולצ'ר מציעים מסכת ריצ'רד הארו להאלווין.
    http://nymag.com/daily/entertainment/2011/10/see_a_halloween_mask_for_board.html?mid=facebook_vulture

  • Saturn

    זה היה פרק לא-טיפוסי בסדרה, ואני לא בטוח שזה עבד בשבילי. הקטטה המשונה בין שני האחים, הזמן הרב שניתן להארוו וכמובן הסיבוך האקראי והטפשי של איליי. מה זה היה אמור להביע? ואחרי זה הוא ממשיך לחבוט בפני הגופה ומפרק ממנה גושים.
    עונת השידורים הזו מביאה לנו ריטושי ראש ופנים גרפיים במיוחד, זה כבר נוטה ל overkill.

    מצד אחד זה די אנטי-קליימקס שהיד אחת שנעשתה בין איליי,ג'ימי והקומדור בסוף העונה שעברה שהייתה אמורה להלהיט את העונה הזו מתמוססת לה כה מוקדם. מצד שני אולי זה נותן מקום לג'ימי לתת את הטון.

    לא אהבתי את אי ההתייחסות על הפיצוץ מהפרק הקודם בכל הנוגע לצד המשטרתי בסדרה. מה קרה עם הסוכנים? מה ואן אלדן אמר, הוא נלחץ שהוא הגיע כבר לידי חשיפה? וכו' וכו'. נמאס לי מהמנהג הזה של סדרות להראות אירוע משמעותי בסיום פרק בלי להזכיר אותו בכלל בפרק הבא, כאילו לא קרה דבר.

  • GodFather

    פרק מופתי בעיניי. המון התרחשויות והמון אירועים מכוננים.
    המילים הריקות של נאקי בתחילת הפרק – "לואיס קייסטנר, האב המסור של העיר", כרמיזה נוספת על היעדרו מחיי ג'ימי במהלך השנים, וכמובן "ג'ימי דרמודי, שיודע להעיד על נאמנות יותר משאדע אי פעם". נאקי הפוליטיקאי הממולח במיטבו.
    הסצנה בין שני האחים הייתה אולי הטעונה ומרגשת ביותר בסדרה, וביצוע נפלא של שני השחקנים, במיוחד של איליי (ונשמע שסטיב בושמי היה מצונן בצילומים). קצת מזכיר את מייקל ופרדו.

    גם אני מופתע למדי מיציאת הקומודור מהמשחק בשלב כה מוקדם, אבל זה מתכתב מצוין עם הפרקים הקודמים, ועם השאיפה של ג'ימי להיות אדם בפני עצמו. ומדובר במהלך הגיוני מאוד מבחינה תסריטאית – במקום שלאורך העונה המלחמה תהיה בין נאקי לבין הקומודור, דמות לא חביבה כלל, התפקיד נמסר לג'ימי, דמות שבהחלט תופסת מקום בלב הצופים, מהלך שמעורר רגשות מעורבים אצל הצופים. על אחת כמה וכמה כשריצ'רד איתו.

    הרצח של "מארי פיקפורד" ("הרגת את מארי פיקפורד?!") היה מאוד מעניין ומפתיע, ויהיה מעניין לראות את ההשלכות. על אף זמן המסך הקטן שלו זכה אוני'ל, מדובר בדמות עם כוח פוליטי בעיר, ומשקל כבד (תרתי משמע) יורד מהצד שנגד נאקי.

    בגזרת ריצ'רד, מעולה שהדמות הזו זוכה ליותר ויותר זמן מסך. גם אני מצאתי את עצמי מפלל שיוציא את הרובה מהפה, למרות שהיה ברור לי שזה לא יקרה באמת.
    כמובן שרבים כבר משווים בין הפרק הזה לבין פרק "פיין ברנס" הנודע מהסופרנוס. סביר להניח שהיער שבו היה ריצ'רד הוא אכן אותו יער. גם האנשים שמאחורי אותו פרק ב"סופרנוס" הם בעלי תפקיד בפרק זה: את הפרק ההוא כתבו טרנס ווינטר (יוצר ה"אימפריה") וטים ואן פאטן (במאי הפרק), וביים אותו לא אחר מאשר סטיב בושמי. סגירת מעגל חביבה ואולי גם אמרה סמויה לגבי שאיפותיהם מהסדרה.

  • מיכאל גינזבורג

    עוד פרק משובח ואלים מהרגיל של הטוענת לכתר היורשת של 'הסופנוס'.
    ג'ק יוסטון בתור הארו נותן תצוגה עוצמתית, האם אני היחיד שחושב שסיפור היער
    היה הזייה אחת גדולה? כלומר, תחשבו על זה – הוא מכניס את השאט גאן לפיו, מתכונן
    למסור נשמתו, עוצם עינו ואז מופיע הכלב בחלומו – מטאפורה ושני הנוודים. לכן אני מאמין
    שהארו התעורר לאחר מכן ושב לסצינה המרגשת בינו לבין ג'ימי.

    גם אני תהיתי מה יגיד הסוכן ואן הולדן על השריפה והתעלמו מכך בפרק הנוכחי וחבל,
    כי היה אחלה של קליף האנגר, לא שהסדרה הזו זקוקה לכך.

    איליי ביצע חיסול ממוקד המתכתב נהדר עם הקולנוע של סקורסזה… מה הוא מתכוון לעשות?
    ג'ימי, כך נראה, פירק השותפות ביניהם על רקע חרדותיו של איליי מפני חידלון כליל של הבוס
    הגדול, הקומודר הנכלולי. בכלל, כל האינטריגות העתידיות יגיעו ודאי לכדי אקסטזה מרהיבה של דם,
    דמעות ומוזיקה המנפצת את הכאב לפחות לרגעים אחדים.
    נ.ב.
    אקט הקירקוף עשה לי פלאשבק אדיר לממזרים של טרנטינו…

  • ראיון מרתק עם ג'ק יוסטון האדיר, שמגלם את ריצ'רד הארו. הוא מספר גם טכנית על מלאכת המשחק כאשר מסכה מכסה את חצי מפניו, ובנוסף יש לו כמה תובנות מאוד יפות לגבי הדמות, באשר למי שהוא היה לפני המלחמה, לעובדה שהוא לא חש יותר אהבה כלפי אחותו התאומה, הסיבה לכך שהוא נחשף בפני אנג'לה, האופן שבו ניסיון ההתאבדות שלו הופרע ועוד. מומלץ מאוד.

    http://www.thedailybeast.com/articles/2011/10/23/jack-huston-on-boardwalk-empire-playing-richard-harrow-the-mask-and-more.html

  • miss bojarsky

    גם אני הייתי בפאניקה בעת שריצ'ארד שם את הרובה בפיו ולא נרגעתי עד לאחר שהכלב ברח עם המסיכה והוא יצא לרדוף אחריו.

  • מיכאל גינזבורג

    אז אתם לא חושבים שה היה חלום?…

    • לא. כהוכחה, ראו את פגעי הכלב על המסיכה כשריצ'ארד הגיע לבית של ג'ימי מאוחר יותר. ג'ימי אף הסתכל עליה במבט מוזר כשריצ'ארד נכנס, מבלי להגיד כלום.

  • מיכאל גינזבורג

    מקבל, תודה תומר!

© עידו ישעיהו