רובה ציד

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 15/08/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר שובר שורות 4.05

עוד כפל משמעות בשם המקורי של הפרק, Shotgun, שאובד בתרגום, אבל תכל'ס זה לא שיש בו יותר מדי תחכום. אפרופו, עכשיו כשאני חושב על זה, למה בכלל קוראים למושב שליד הנהג "Shotgun"? בינתיים מתוך חמשת פרקי העונה, שמותיהם של שלושה מהם הגיעו מעולם הנשק החם ("38 סנוב", שהוא סוג האקדח הלא חוקי שקנה וולט, "Bullet Points" הקודם ו"רובה ציד" הנוכחי) ושמו של אחד היה נשק קר, אם משתמשים בו נכון ("סכין יפנית" הראשון לעונה).

על כל פנים, ההתפתחויות המעניינות ממשיכות. אמנם נמשכנו לא מעט באף עם הנסיעה המשותפת של ג'סי ומייק (ששמו אינו פרנק, אגב) ובשלב מסוים חשבתי שהם הולכים להיות כך כל הפרק, אבל זה נגמר באיזשהו שלב. תיארתי לעצמי שיהיה איזשהו טוויסט בסוף בנוגע לנסיעה הזו, הרי אין יותר מדי היגיון בכך שימנה לנסיעה דווקא את ג'סי. הטוויסט אכן הגיע והיה נחמד, למרות שלא לגמרי ברור מדוע גאס הרים את כל המחזה הזה – שקצת הזכיר לי את הטריקים של "משימה בלתי אפשרית" – ומה הוא רוצה לבדוק בנוגע לג'סי. בחינת תושיה אמיתית או ניסיון להפיל אותו בפח כלשהו בהמשך הדרך? לאור ההיתקלות מרובת היריות של מייק (שוב כתבתי 'פרנק'!) בתחילת הפרק הקודם אני מאמין שזו הייתה נסיעת מבחן – חה! – אמיתית כדי להשתמש בכישורים של ג'סי. "הילד גיבור", בלי אקדח ובלי כלום, רק מפתחות בסוויץ'. אני אוהב את העובדה שהבחור הזה תמיד מפתיע, גם עם וולט במעבדה וגם עכשיו בשטח. הרעתי לו בכל הקטע של הרוורס וההימלטות. נראה היה שגם מייק התפעל ממנו בכנות, אולי כי זה היה מהול בשמחה על כך שהוא חזר לאסוף אותו.

גם תחילת הפרק הייתה מסחררת, עם וולט שנוסע כמטורף ואנחנו רואים את דרכו מנקודת מבטה של המכונית. פתיחה נפלאה. ובהמשך בארוחה עם האנק, כאשר וולט מבושם ובלתי נשלט, האגו שלו מציף את השטח. איך הוא מעז לקרוא לגייל גאון על חשבונו? וכך, בקלות מרשימה, הוא החזיר את האנק אל המסלול. והכוונה ב"מסלול" היא ממש לחייו הנורמטיביים, חיים כצייד, כיסא גלגלים או לא; היה יפה לראות את יחסיו עם מארי משתקמים ככה, כאילו כלום לא קרה. מה שהייתי רוצה לראות ולא ניתן לנו זה השיחה שהייתה לוולט עם סקיילר אחרי הארוחה, במקום כל שיחותיהם המייגעות בנוגע לרכישת המכון לשטיפת מכוניות.

תגיות:
  • רעות

    אני לא חושבת שגאס רצה לבחון את התושיה של ג'סי, בריונים יש לו בשפע והם גם מאוד חסרי משמעות עבורו כמו שנוכחנו לגלות בפרק הראשון. ג'סי בהתנהלותו הנוכחית מהווה בעיה עבור גאס וכשמייק בא לדבר איתו עליו בפרק הקודם הוא הבין שהגיע הזמן לפעול. הוא לא יכול להיפטר מג'ס, למרות שנורא בא לו לעשות את זה, אז הוא הוציא ניתוח פסיכולוגי שלו שבטח יושב לו במגירה ולחץ על כל נקודות התורפה כדי לגרום לג'ס להרגיש רצוי וראוי. בעזרת מעט תשומת לב וחיזוקים חיובים ששמורים לילד בן 6 שצייר ציור ורץ להראות להורים, גאס הצליח לעצור (לפחות באופן זמני) את ההתנהגות ההרסנית של ג'ס. בתור בונוס גם עירער את הקשר החזק שלו עם וולט ומשך אותו קצת לצד שלו. גאס מרוויח, ג'ס מרוויח (אם כי רק לזמן קצר), מייק עוד ילמד לחבב את הילד, אבל עבור וולט זה רע. ממש.

    לא כל כך אהבתי את הפרק, הוא נתן לי תחושה של "עוד יום בחיי וולטר וג'ס", אבל הסצינה בארוחת הערב היתה מעולה. אהבתי את מבט ה"וואלה" שהיה להאנק בעיניים כשהבין שוולטר מדבר בהיגיון. הפרק הזה שם דגש על גאווה והדגיש את הפער בין ג'ס לוולט: וולטר שוחה בה [וטובע], בעוד שג'ס נאחז בכל עצם שזורקים לו, רק כדי להרגיש אותה קצת בעצמו.

  • נקודות טובות.

  • זה נקרא "לנסוע שוטגאן" כי במערב הפרוע נהגו לשים ליד נהג הכרכרה איש עם רובה כדי להגן מפני שודדים.
    היה פרק טוב אבל אני חושש שאין לי כח למריחות הזמן האלה שלהם וקיוויתי שדברים יזוזו מעט מהר יותר.

  • Saturn

    "אני חושב שהבנתי את הקטע. אתה מנסה לשעמם אותי למוות. ובכן, המשימה הושלמה."

    ג'סי מתמצת את העונה הזו ואת הפרק הזה. זה היה יותר מדי לבקש שישמשיכו את מגמת ההשתפרות מהפרק הקודם? עוד פרק איטי שלא קרה בו שום דבר עם סצנות ארוכות של אסיפת כספים ו-וולט מנסה לתפעל את המעבדה לבד. חלאס כבר.

    לא, אנחנו לא חוששים לחייו של ג'סי. לא משנה אם מייק פתאום סטה לדרך עפר, פתח תא מטען, הוציא מעדר והתחיל לחפור. הוא יכל להוציא משם גרזן מטפטף מדם ועדיין לא הייתי חושב על האפשרות שהם יחסלו את ג'סי. סתמי לחלוטין, והטוויסט בסוף לא הוסיף לכך. זה היה עד כדי כך פשוט להשיב את ג'סי לתלם? מעניין אם האנשים ברכב נתנו לו פייט בכלל במרדף, אבל איך נדע? החלק הפוטנציאלי המעניין ביותר בפרק נשדד מעיני הצופים. נסמוך על כך שג'סי הוא אשף נהיגה והתחמקות.

    עד שהובן שגאס רצה שג'סי יציל את המצב חשבתי שזאת הדרך שלו להפטר ממנו בלי לעשות את זה בעצמו. לתת למייק לקחת אותו למשימות, לא לתת לא נשק להגנה, לתת טיפ לקרטל יריב או לוודא שהם יעקבו אחריהם בדרך כלשהו, ושהם יפגעו בג'סי. כך לא יהיו טביעות אצבעות של גאס על המקרה.

    או יופי,המעוז האחרון של הסדרה, סקיילר, נפל. האיחוד הושלם. לא יכלו בלי זה? שישמרו על קשרים מקצועיים במקום שסקיילר תבלע בחול הטובעני בשם וולטר ועסקיו הלא חוקיים. אז הכל כשורה עכשיו? סקיילר כבר לא כועסת עליו ואין לה בעיה לחזור להיות אשתו במובן השלם של המילה? בלעע.

    מאין תבוא הישועה? אז על האנק נופל במזל קצה חוט מחודש והפרק נגמר כמו הפרק של לפני שבועיים. כמה זה יחזיק?
    מתי העונה הזו מתחילה, לעזאזל?

  • מניעיו של גאס בהצמדת ג'סי למייק לא היו ברורים לי כלל עד סוף הפרק, אבל עכשיו הכל מובן. במקום לחסל אותו, גאס מציע לו ייעוד חדש וכמובן שג'סי נופל בפח. שני המחסלים לכאורה שנשלחו אחריו היו מצליחים במשימתם גם אם ג'סי היה מפשל ומת, אבל כמובן שהעדיפות הייתה שג'סי יוכיח את עצמו כאדם בעל יכולות נסתרות, ואכן הוא עשה זאת. אם אי אפשר להרוג את הנער, לפחות נעביר אותו לצד שלנו.

    מעניין שאחרי כל מה שעברו יחד ולאחר שבפרק הקודם ראינו את וולט מתקשה להתנצל בפני סקיילר על מעשיו אלא אם מדובר בתסריט שיחה מבויים, היא נופלת לזרועותיו כאילו לא היה דבר, כשוולט עצמו נראה חסר עניין לחלוטין. הכל בגלל החיזוק החששני של וולט לגבי העיסקה שהרגע ביצעו ובטח תודות להודעה המוקלטת שסקיילר אפילו לא מנסה לחשוד מה עומד מאחוריה. אולי סתם ניסיתי להתכחש לצד האפל של וולטר שאותו למדנו להכיר במשך ארבע עונות ורק הולך ומתחזק, אולם באמת קיוויתי שההצהרה של סקיילר "יותר אין בינינו סודות" תוביל אותו לספר לה על מה שעובר עליו נכון לעכשיו בגזרת גאס ושות'.

    אם להוסיף לחוסר הרצון של וולט לבצע את רכישת מכון השטיפה, הוא גם לא עונה לסקיילר כשהיא מציעה שיחזור לגור בבית, הוא בקושי מסכים להגיע לארוחה עם מארי והאנק ולבסוף מופתע לגלות שנקבע יעד לחזרתו לחיק המשפחה. ואם הוא לא היה מעורער בתחושותיו, וולטר ג'וניור מחזיק מול פרצופו ספל ועליו תזכורת קבועה לבגידה של סקיילר עם גבר אחר.

    כל מה שקורה בחייו האישיים יחד עם הריחוק מג'סי והתיסכול בעבודה, מובילים את וולט לטבוע באלכוהול ומעוררים את הצד היהיר שבו, מאתגרים את האדם היחיד שעוד מסוגל להפיל אותו. אולי כי נמאס לו, אולי כי הוא מתגעגע למסע ההתחמקות מגיסו. אם וולט לא יכול להגיע אל גאס, אם ג'סי בורח ממנו, אם הוא לא מוצא שום סיפוק ביחסיו העסקיים והרומנטיים עם סקיילר – אז למה שלא יעיר את המפלצת ויהנה מהמשחק העתיק ביניהם?

  • דור, תודה על התשובה. איזה מאגניבים האמריקנים.
    סאטורן, יופי של הנחתה עם ה"לשעמם אותי למוות", אני מופתע מעצמי שפספסתי אותה.
    תומר, אהבתי. אני מסכים איתך ועם סאטורן על כך שחזרתם של וולט וסקיילר נבנית באופן מוזר. כלומר, ברור שבאופן שכלתני סקיילר אמורה לשאול שאלות ולהרים גבות (גם אני ציפיתי שהיא תחקור אותו על המניע להודעה שהשאיר במשיבון) אבל במערכת יחסים הרבה פעמים קל לבחור להיות עיוור, כך שלי אישית אין יותר מדי בעיה עם זה. ברור גם שוולט ממש לא באותו מקום איתה, ובמיוחד עם הספל הזה שזורה מלח על פצעיו. כמה טיפשי מצדה להשאיר אותו שם.

  • מילהאוס

    מצטער אני לא שותף להתלהבות המעונה הרביעית.
    מאוד אהבתי את הסידרה ב2.5 העונות הראשונות.

    כמה פגמים מהותיים בסדרה לטעמי.

    *החיבה של הסדרה להביא להתרחשויות דרמטיות שנפתרות בדקה ה90 היא מוגזמת. הטכניקה הזאת היא טובה להעצמת הדרמה אבל אי אפשר להשתמש בה יותר מדי כי זה מוריד את האמינות

    *כנ"ל עם צירופי מקרים נדירים (לדוגמא מהעונה השלישית, וולטר פוגש את אבא של הבחורה שמתה ממנת יתר עם השותף שלו, פוגש את הבחורה עצמה וחלקים מהמטוס שאביה מטיס נופלים לו בחצר)
    ההחלטה של וולטר לעזור לג'סי ולצאת נגד הבוס הגדול הכניסה את הסדרה למבוי סתום (ומכאן ההתקדמות האיטית בעלילה). העובדה שוולטר מחזיק את גאס בביצים כל כך הרבה זמן לא אמינה בלשון המעטה. הם היו צריכים לקחת החלטה אמיצה ולהפרד מג'סי (ראו סדרות אחרות שנפרדו מגיבור ראשי)

    *כל ה"מופע" שגאס אירגן לג'סי ,בנסיעה עם מייק, בפרק הקודם לא מוצלח ולא אמין בעיניי.

    *אין לי בעייה עקרונית עם עלילות איטיות (ראה פרקים מופתיים במדן מן וכו') אבל בעונה הזאת מפתחים את העלילה לאט מדי ולא בצורה עמוקה. יש 3-4 קווי עלילה מרכזיים והם לא השתנו מהותית מתחילת העונה. (אפילו היחסים בין האנק למארי לא מתפתחים יותר מדי למרות שיש פוטנציאל נפיץ שם)

    • אתה מתפרץ לדלת פתוחה (וברוך הבא), אני איתך במאבקך, מה גם שלא הייתי חסיד גדול של הסדרה גם בעונות הראשונות. יש לה את הרגעים שלה, והפרק הזה הפגין כמה כאלה מבחינתי, אבל רוב הזמן היא פגומה ומייגעת.

      ערכתי לך את התגובה ומחקתי ספוילר לסדרה אחרת – רצוי לא להשליך כך ידיעות על מותן של דמויות כאלה ואחרות.

  • טראפיק

    כמה נקודות שפספסתם בסקירה המעניינת:
    כשוולט כבר קיבל את מה שרצה כ"כ בעבר – לחזור הביתה, זה כבר לא עושה לו את זה. כלומר רואים בעליל איך הוא לא מתלהב לחזור הביתה (הקטע הזה בעליל קצת מבולבל, כלומר הוא קם בבית מהמיטה שלו ואז שומע שהוא חוזר הביתה בשלישי הבא, אז מה בעצם עשה כאן?) הוא לא עונה לסקיילר וגם מופתע שהוא חוזר ביום שלישי (וכאן אני חייב לכם תודה כי כשלעצמי לא הבנתי מה כ"כ מרגיז אותו בזה).
    גם בארוחת הערב אצל האנק הוא ממש משתעמם למוות עד שהוא פשוט טובע בתוך האלכוהול.
    היציאה עם הספל של בנקי היתה ממש חזקה.
    "די קיד איז אהירו" ובכן, זה בהחלט החלק החלש של הפרק, אם כי חמוד איך גאס מהנדס את ג'סי בזה שהוא כביכול מכניס אותו פנימה לתוך הארגון שלו.
    לדעתי ישנה גם ההקבלה בין הנהיגה המופרעת והמוצלחת של וולטר בתחילת הפרק, לזו הכושלת שלו על המלגזה.
    וכמו כן, וזה מה שאני אוהב בסידרה הזו יותר מהכל, אני תמיד מופתע. למשל מהמבט של סקיילר על הפנים כשהיא שומעת את ההודעה של וולטת ציפיתי לאיזה רגע מרושע של חפירות מה מו ולמה ובמקום זה היא גררה אותו למיטה.
    אהבתי גם את וולט המיושן עם התזכורות בשעון מחשב בן ה700.

© עידו ישעיהו