Author Archives: נטליה ירמין

ספוילר "בנות" עונה 4 פרק 10, סיום העונה

אחרי בערך עשרה שבועות וכמה פרקים שהיו ברובם ממוצעים, חלקם אף פחות מממוצעים, קרה הדבר הבלתי ייאמן – פרק הסיום של העונה הרביעית של "בנות" היה טוב. למעשה, הוא היה טוב מדי (בשביל להיות אמיתי) והשאיר בי הרגשה שאיזה כוח עליון קרא ביחד איתכם את סיכומי הפרקים שלי כל העונה ועשה רשימת מכולת של כל הדברים שרציתי שייקרו, ולבסוף אמר – הנה לך. אני חייבת להודות שזה מאוד מרשים.

הפרק סבב סביב לידתה של אחותו של אדם, קרוליין, שבמהלך אמיץ אך מטומטם (בדיוק כפי שציפיתם ממנה) מחליטה ללדת את ילדה הראשון באמבטיה ללא עזרתו של צוות רפואי. אני מאמינה שאני לא לבד בטענתי כי לאף אחד לא באמת אכפת מקרוליין וליירד (כן הופתעתי לראות את הטוטא שלה מוצגת לעיני כל, אבל זה לא קשור) ואני גם לא בטוחה שאמור להיות לנו אכפת. בכל אופן, זו הייתה עלילה חסרת חשיבות אך מבדרת. מה שהיה הכי חשוב בה היה שהיא הפגישה שוב בין אדם להאנה.

ראשית אני רוצה להחמיא לאדם דרייבר על כישורי המשחק שלו. אמנם מניסיוני עם דרייבר הוא משחק את אותה דמות בכל סרט, אבל אין ספק שהוא הצליח להביא את גילומו את אדם סאקלר לכדי שלמות, ככה שאם כל מה שראיתם ממנו היה הופעתו ב"בנות", קשה שלא להתרשם מהמשחק שלו. אז כל הכבוד, איי גס.

שנית, וזה החלק החשוב באמת, אם נהיה כנים – בואו נדבר קצת על הסצנה הסופית בין אדם להאנה. כפי שרבים ודאי ציפו, אדם ומימי רוז נפרדים ולפתע אדם מבין כי פרידתו מהאנה הייתה למעשה טעות. עכשיו הוא רוצה לתקן אותה על ידי חידוש יחסיו איתה. ובכן, אני שמחה להכריז בזאת כי אחרי שלוש עונות שלמות, אדם של העונה הראשונה חזר לחשוף את פרצופו האמיתי. לא עוד "החבר המושלם", אדם הוא סתם עוד אפס שמפחד להיות לבד ומנסה לקשור בחורה מסכנה בשלשלאותיו ללא כל מחשבה על איך זה יגרום לה להרגיש. דוש. אני חייבת להודות שלרגע קט של אימה חששתי שהאנה תיכנע ותגיד לו כן, פשוט בגלל שאני רגילה שהיא עושה את כל ההחלטות הלא נכונות. אבל הפעם האנה הפתיעה אותי ודחתה את אדם – הצעד הבוגר ביותר שהיא עשתה בעונה האחרונה, וכזה שהפך את כל טעויות העבר הללו לשוות את הרגע המכונן הזה שבו העיפה את אדם מחייה סופית (אני מקווה).

ועוד בבעיות זוגיות – כאמור, הפרק הזה היה מלא בהחלטות חיים חשובות עבור כל הבנות. אחת מאלה הייתה ההחלטה של שושנה אם לקחת עבודה ביפן או לא. ניכר כי באמת איבדתי אמון בכל הדמויות כי גם הפעם באמת חשבתי ששוש עלולה לקבל החלטה מפגרת. מפגרת עוד יותר בהתחשב שעובדה שמה שג'ייסון ריטר אמר כאשר שוש הודיעה לו שהיא חושבת לעזוב היה "אל תלכי! אני כמעט (!!!!) מאוהב בך!". מצטערת מראש על פרץ הזעם אבל – מי שואל אותך, יא חתיכת אידיוט?

למקרה שישנו איזה חוסר הבנה, אסביר למה זה כל כך מכעיס אותי. המשפט הזה של ריטר (איך לעזאזל קוראים לו? מעולם לא טרחתי להפנים) מסכם פחות או יותר את יחסי הכוחות הבסיסיים בין נשים וגברים עד היום, או אולי במיוחד היום. נשים בעולם המערבי חופשיות לעשות הרבה, לא הכל, אבל הרבה יותר ממה שיכלו בעבר. ועם זאת, יום אחר יום אני רואה סביבי בחורות אינטליגנטיות וחזקות שמוותרות על הבחירות שלהן רק בגלל שאיזה דוש (שלרוב אפילו לא מגיע לו להיות מכונה "גבר") רמז להן שאולי, מי יודע, אם הוא לא ימצא משהו יותר טוב, הוא יסכים לקבל אותן לתוך חייו. עבודת חלומותייך ביפן או האפשרות שאולי הבחור הזה יתאהב בה בעוד שבוע. הוא בכלל יודע מה זה אומר? קשה לי להאמין. ולכן – כל הכבוד לך שושנה על שעשית את הבחירה הנכונה ביותר בחייך והחלטת לוותר על קשר זוגי שכנראה לא ישרוד יותר מחצי שנה, או אולי יאמלל אותך עד שארית הימים, למען משהו שאת באמת, בתור בן אדם עצמאי, רוצה לעשות. כפיים לנצח!!!

לצערי אי אפשר להגיד את אותו הדבר על מארני. כלומר, אין לדעת, כי למעשה אנחנו לא יודעים מה קרה בסופו של דבר לדזי, שנעלם מהופעתם המשותפת לאחר שריי (כפרה עליו) אמר לו שהוא הדוש הגדול ביותר ביקום (מדויק) ושהוא שונא אותו. מי יודע, אולי הוא באמת נדרס ומת. אפשר רק לקוות. אבל למרות שאנחנו לא יודעים מה בסוף קרה בין מארני ודזי, קשה לי שלא להיות בכל זאת גאה במארני על כך שעלתה על הבמה ההיא והופיעה לבד. האם זהו השלב הראשון בהפנמתה של מארני שהיא don't need no man? נאלץ לחכות עד העונה הבאה בשביל לגלות.

ואחרונה חביבה, ג'סה, שהחליטה שהיא רוצה להיות מטפלת. מצד אחד, נראה שזהו המהלך ההגיוני ביותר עבור הדמות שלה, מסיבות ברורות – עד עכשיו היא הייתה המטופלת והגיע הזמן שהתפקידים יתחלפו. אולי זה אותו צעד שדיברה עליו דמותה של קתרין האן אי שם בעונה הראשונה, כשאמרה לג'סה שמסתתרת בה מישהי שעלולה להיות שונה מאוד מאיך שהיא מציגה ורואה את עצמה. ומצד שני, ההחלטה הזו נראית לי די פזיזה ואני לא בטוחה שהיא בעצמה בריאה מספיק בשביל לעשות אותה, או שהיא עושה אותה מהמניעים הנכונים. בינתיים, אני עדיין רואה בג'סה דמות שבקושי מסוגת לטפל בעצמה, שלא לדבר על אנשים אחרים. כאמור, נראה מה תביא העונה הבאה.

וכך, חברים, הגענו לסיומה של העונה הרביעית של "בנות". עדיין לא גיבשתי דעה סופית עליה וגם קרוב לודאי שלא אטרח לצפות בה שוב על מנת לעשות זאת. מה שבטוח, הסדרה כיום מאוד שונה ממה שהיא הייתה בעונתה הראשונה. היא התבגרה, אבל כנראה שאנחנו התבגרנו מהר יותר. אולי בגלל זה הצפייה בעונותיה החדשות קשה הרבה יותר משהייתה פעם – סדרה שבעבר ראינו בה את עצמנו הפכה למעין טינאייג'רית שמתסכלת אותנו בהתנהגותה המטופשת. ככה זה מרגיש כשמזדקנים? יש לכם שנה לעשות החלטות שגויות בשביל להוכיח ש"בנות" היא עדיין הסדרה בשבילכם. בהצלחה!

"בנות" עונה 4 פרק 9

עם טלטלת הבחירות של השבוע שעבר, טוב שהיה לנו משהו אחד שיכלנו להסתמך עליו, משהו יציב ואמין שלא יפתיע אותנו כשאנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה הולך לקרות. ואכן, עוד שבוע, עוד פרק סביר מינוס של "בנות". ובשלב זה אני יודעת שהתחלתי להישמע כמו תקליט שבור לפני משהו כמו חצי עונה, אבל bear with me כי הפעם זה באמת פרק אחד לפני סיום העונה, כך שלאף אחד מאיתנו לא נשאר הרבה ממה לסבול. ועם הקדמה אופטימית זו, בואו נדבר קצת על מה קרה בחייהן של הבנות והבנים השבוע.

לאחר התגלית המרעישה (פחות) אודות נטיותיו המיניות של אביה של האנה, טד מגיע לבקר את בתו בעיר הגדולה על מנת לשוחח איתה על השינוי שחל ו/או יחול בחייהם וכנראה גם לקנות ג'ינסים צמודים עם אלייז'ה, לפחות כך נראה שהוא בילה את רוב הפרק. בניגוד לתגובותיה של האנה לרוב הדברים שקורים לה בחיים, הפעם דווקא התגובה שלה לכל העניין לדעתי הייתה ממש בסדר. כן, היא קצת עשתה סצנות, אבל לא ברמה שלה ציפיתי. הפעם האנה הגיעה בצורה לגיטימית – לשם שינוי, היא הייתה המבוגר האחראי בכל הסיטואציה. היא העמידה על מקומם את אלייז'ה ואביה על כך שדיברו איתה על דברים שלא היו צריכים לעלות בשיחה בין אב ובתו.

באופן מעניין, אני חושבת שהיה זה תיאור די נאמן של מה שקורה לילדים מתבגרים או מבוגרים של הורים גרושים, למשל. הרבה פעמים ההורים הופכים לאחר המשבר למעין טינאייג'רים בעצמם, ולפתע הילד מוצא את עצמו בסיטואציה שבה אולי הוא מרגיש כמו ההורה האחראי, או חבר קרוב שחולקים איתו הכל – לא משנה איזה מהם, לא בדיוק המצב שהייתם רוצים למצוא את עצמכם בו אפילו אם אתם מסתדרים עם ההורים שלכם. באופן זה, התגובה של האנה לסיטואציה הייתה ממש במקום, ויחידה מזה זמן מה שגרמה לי לתהות אם בעצם היא אכן בשנות ה-20 לחייה ולא ילדה בת 14 הכלואה בגוף של אישה.

ואם כבר מדברים על להיות כלואים, גבירותיי ורבותיי, האם צפינו השבוע בפרק הראשון שבו סצינה שכללה את אדם וג'סה (ומימי רוז) הייתה מהנה? מי היה מאמין? כמובן שבשביל להגיע אליה נאלצנו לחזות בג'סה ואייס במצב שהיינו לגמרי בסדר עם לא לראות, אבל ניחא, זה לא בדיוק חדש. מה שהכי הפתיע אותי בכל קו העלילה הזה הוא העובדה שלראשונה מזה הרבה מאוד זמן חיבבתי את ג'סה. קצת שכחנו מפני שהיא הייתה בן אדם כל כך נוראי במשך כל כך הרבה זמן, אבל למעשה ג'סה היא ה"בת" היחידה שלא לוקחת בולשיט מאף אחד.

סיפור אישי אמיתי – פעם, לפני שנים רבות, הסכמתי ללכת עם בן זוגי דאז לארוחת ערב עם חבריו הרבים דקה אחרי שהוא זרק אותי (לא אכנס לפרטים למה כי הסיפור כבר עלוב מספיק). ועכשיו אני רק חושבת לעצמי, מה היה קורה אילו ג'סה הייתה קיימת אז בשביל לתת לי השראה? מה שאני בעצם מנסה להגיד הוא שלמרות שהיא לרוב מזעזעת, לפעמים ג'סה היא זו מבין הבנות שממנה אנחנו צריכות/ים לקבל עצות זוגיות.

בינתיים, בזוגיותם של אנשים אחרים, בואו נדבר לרגע על המשולש של ריי-מארני-דזי. אני רוצה להתעלם מהתנהלותה המביכה של מארני במסיבה של ריי – כולנו ציפינו לכך שהיא תצא בסופו של דבר הדושבג הגדול מכולם. מה שאני כן רוצה להגיד זה שאני מתגעגעת למארני של פעם, שהייתה באה לריי עם מגש של פיצה ופשוט אוכלת אותה מולו בלי לחשוב. ולכן אני לא שואלת את עצמי, מה בעצם ריי מוצא בה מעבר להיותה לכאורה בחורה ממש שווה? כי כששאלתי זאת את עצמי נזכרתי שמארני עם ריי היא בן אדם אחר. לפחות פעם, לפני שהם שכבו לראשונה, היא הייתה. היא הייתה אפילו בן אדם די סבבה. והייתי רוצה לראות עוד מהבן אדם הזה. ריי, כמובן, היה הדבר הכי מקסים בעולם, אבל כבר אמרנו שאני תקליט שבור, אז נמשיך הלאה.

דבר אחרון שרציתי לציין – זו רק אני או שספציפית הפרק הרגיש ממש, אבל ממש בנוי כהלכה? אני לא לגמרי בטוחה איך זה בא לידי ביטוי במהלך הפרק, אבל בסופו, החלק שבו האנה וריי יושבים ומתלוננים (כנראה עשר השניות הטובות ביותר בפרק) מרגיש כאילו זה עתה אספתם את כל הצעצועים שלכם (או של הכלב, או של הילד) מהרצפה ושמתם אותם בקופסה שלהם ועכשיו אתם יכולים לראות את הסלון. בהודאת השניים ששניהם אומללים היה משהו שגרם לכל חלקי הפרק ליפול במקומם בצורה מושלמת. הכל לפתע הרגיש נכון.

ובאשר לפרק האחרון – אין לי הרבה ציפיות ופעמים רבות כבר חשבתי שבעונה הבאה אפרוש מהצפייה לחלוטין. וגם – זה עבר מהר, אתם לא חושבים? ועם זאת שום דבר מעניין… לא באמת קרה…? ולמרות הכל, "בנות" זה "בנות" ואני מניחה שבקרוב נגלה אם הסדרה שבה התאהבתי בעונתה הראשונה בכל זאת עדיין שם בפנים, איפשהו. להתראות בפרק סיום העונה!

ספוילר "בנות" עונה 4 פרק 7

אם חשבתם שלא אזכור את העניין של הוראה בלי תעודה או ניסיון, רוב הסיכויים שגם לא חשבתם שאלך לגגל את הנושא לאחר הצפיה בפרק השביעי של "בנות", על מנת למצוא הוכחה לכך שאף בית ספר לא יעסיק את האנה כמורה בעולם האמיתי. ובכן, לכל מי שהעניין טרד את מנוחתו במשך השבוע האחרון – מסתבר שבמדינת ניו יורק כל מה שצריך על מנת להפוך למורה מחליף (שזה מה שהאנה נהיתה בפרק האחרון) הוא תואר ראשון, שליטה בשפה האנגלית, ואישור חוקי לעבוד בארצות הברית. לעומת זאת, במדינת ישראל מוכרחה להיות לכם תעודת הוראה. אם כי מסתבר שגם פה לא ממש מקפידים על כך. The more you know.

ועכשיו לעניינינו. זו רק אני או שהפרק הזה נמשך נצח? כל כך הרבה דברים קרו! ועם זאת, כלום לא קרה!

אז כמו שכבר הוזכר, בפרק זה הופכת האנה למורה מחליפה. סצנת הכיתה שבה מלמדת האנה את התלמידים את הסיפור המיתולוגי של אדיפוס הייתה חביבה ביותר, ולדעתי הראתה שהאנה מרגישה בנוח כאשר היא נמצאת בפוזיציה הזו. כשחושבים על זה, זוהי הפעם הראשונה מזה תקופה ארוכה שאנחנו רואים את האנה בסיטואציה שנוח לה בה, וכזו שבה היא אפילו לא מזייפת נוחות במטרה להיראות נורמלית. כיוון מרענן.

אך כמובן שהנורמליות והנוחות הללו לא יכולות לשרוד לטווח ארוך והאנה חוזרת לחבל בעצמה תוך זמן קצר. האנה מסכימה להצעתו של מורה צעיר וחמוד במיוחד בשם פראן ויוצאת איתו לדייט (שאגב, מקורות אומרים לי שבניו יורק "האמיתית" הצעה כה ישירה זה משהו שאף פעם לא עובד, אבל ניחא), רק בשביל לגלות… [תופים] שהם באמת נהנים להיות ביחד! השיחה זורמת! האנה טובה בדייטינג! הצד הכריזמטי שלה ללא ספק מתגלה בדקה הקצרה הזו שבמהלכה הכל הולך ממש בסדר.

אבל אז האנה מחליטה שהצד ההגיוני הבא עם בחור שמתגלה כבן אדם נחמד ולא חולה נפש הוא לגרור אותו לתערוכת אמנות שבה יהיו נוכחים לא רק כל חבריה הקרובים, אלא גם אדם ואף מימי רוז. לא בשביל להשוויץ בבחור. לא בדרך הנכונה, זו שבה אתם במקרה נתקלים באקס/ית בעודכם עם בת/בן הזוג החדשים ואתם כל כך מנסים שלא להתמוגג מכמה שטוב לכם במערכת היחסים החדשה שקצת לא נעים לכם. אלא פשוט בשביל "להראות" לאדם. כי מה שחשוב פה זה הוא. ולא, נגיד, בחור מקסים וחכם בשם פראן שממש מתלהב מהבחורה שהוא איתה.

וכל החלק הזה של הפרק כנראה ממש מהר, כי מפה העניינים הולכים ומתדרדרים. ליתר דיוק ממש משתפרים ואז מתדרדרים ממש מהר. ובכן, את פראן איבדנו (לעכשיו) אבל במקומו מופיע כמעט משום מקום לא אחר מזאכרי קווינטו הלוהט בתפקיד בן זוגה לשעבר של מימי רוז, שרוצה לזכות בה בחזרה. למה? כי למען האמת, אולי מגיע להם אחד את השניה. אבל מה זה משנה, אפילו לא אכפת לי מזה שהוא לובש מכנסיים מעל הברך כל הפרק, עם הפרצוף היפה הזה. הו קווינטו.

אבל נחזור להאנה. כמו שאדם נתקע במונית עם קווינטו/אייס (אייס? שם אחר שמתחיל ב-א') בדרך לאפטר-פארטי של התערוכה, כך גם נתקעת האנה במונית נפרדת עם מימי רוז. במשהו כמו 10 דקות של פרק, השתיים מספיקות לדרוס זקנה, לגנוב ארטיק מהמכולת, לעשות כביסה, לריב, לחוות רגע מכונן, ולהגיע למסיבה המדוברת יד ביד. זה פאקינג הרבה לקחת ב-10 דקות.

טרם הצלחתי להבין אם כל השיחה בין האנה למימי רוז היא אותנטית, או שמא זו עוד אחת מתחבולותיה (הרבות, מסתבר) של מ.ר. מה שבטוח, התוכנית להחזיר להאנה את אדם נראית לי כמו משהו שכדאי מאוד שלא יעבוד, לא רק בשביל שלא אצטרך לסבול את הזוגיות שלהם על המסך שלי שוב, אלא פשוט כי למרות שאדם מטומטם, קשה לי להאמין שהוא ייפול בפח שכזה. כלומר, אם כבר נפרדת מהאנה בפעם החמישית (או החמש-עשרה? מי סופר?) לא הגיע הזמן TO JUST LET GO? אלוהים, אל תעשו לי את זה שוב. מספיק זה מספיק. חוץ מזה, למה אדם כשיש את פראן, עם כל כך הרבה פוטנציאל?!

ולסיכום, אני רק רוצה לציין כי זה פשוט מדהים אותי כל. פעם. מחדש. ג'סה היא הבן אדם הכי נוראי שקיים עלי אדמות. ברצינות, שידכת לחבר של חברה הכי טובה שלך בחורה אחרת כי את רוצה את האקס שלה? אלוהים, איך את לא עכברוש מת שתקוע איפשהו מאחורי הארון של המטבח ואף אחד לא מוצא עד שהריקבון הורג את כולם לאט לאט? אה, בעצם את כן, ג'סה. זה בדיוק מה שאת. רק שעכברושים מתים לא הולכים לאפטר-פארטיז של תערוכות אמנות בברוקלין.

ובכן, האם נראה את פראן בפרק הבא? ומה קרה לג'ייסון ריטר? אילו מהפכים נוספים יקרו בשלושת הפרקים האחרונים של העונה ששום דבר מעניין לא קרה בה? שובו אלינו בעוד שבוע בשביל לגלות.

ספוילר "בנות" עונה 4 פרק 6

טוב, הפעם אין לי הקדמות. יש לי רק שאלה אחת מרכזית בנוגע לפרק השישי של "בנות", והיא: למה, למען השם, ביליתי חצי מהפרק בצפיה באדם והקורבן התורן רבים ומשלימים? באמת יש לכם כל כך מעט חומר בשביל פרקים חדשים שזה מה שאתם מאלצים אותי להתמודד איתו? או שאולי החוזה של דרייבר לא הגיע לקצו עדיין? האם אמור לי להיות אכפת מהדמות שלו וממערכת היחסים החדשה והמשעממת הזו? האם למישהו מכם/ן אכפת?

אבל אתם יודעים מה, בעצם, בואו נגיד כמה מילים על קו העלילה הזה. הרי גם ככה ביזבזנו עליו יותר מדי זמן, אז מה זה עוד כמה דקות? אדם עובר לגור בלופט המעוצב למשעי של חברתו החדשה, בריטה פרי. מימי רוז הווארד. רק בשביל לגלות שהיא לא פשוט תסכים לעשות כל דבר שהוא מציע, שזה עוד בקטנה, אבל גם שהיא עשתה הפלה (או כמה) בלי לספר לו ולהתייעץ איתו. עניין ההפלות הוא דווקא נושא די מעניין לדיון, אבל אני הרגשתי שלמרות הפוטנציאל שהיה טמון בסוגיה הזו, היה איזשהו כשל במהלך הפרק בלדון באמת בעיקר.

במקום זאת הם בחרו להתרכז בנגזרת של הסיטואציה – אבדן האמון של אדם במימי רוז – שזה גם חשוב, אבל גם בזה הם איכשהו פספסו. עובדה שבסוף הם נשארים ביחד אחרי הכל. קראו לי קיצונית, אבל איך לכל הרוחות ממשיכים במערכת יחסים שאמורה להתפתח למשהו אחרי שקר כל כך גדול? הרי לא מדובר בסטוץ בין שני אנשים שאין להם שום עתיד אחד עם השניה, אלא אנשים שצריכים לסמוך זה על זו. אפילו לא מדובר בלהפוך את ההפלה להחלטה משותפת. היא לא צריכה להיות כזו. אלא פשוט להיות שם אחד בשביל השניה. אם זה לא משהו שכלול במערכת יחסים, מה הטעם שלה בכלל? מצד שני, אם העובדה שהם נשארים ביחד משמעה שאדם לא יתקרב להאנה בזמן הקרוב אז by all means, תמשיכו עם פוביות האינטימיות שלכם כאוות נפשכם.

ואם כבר מדברים על האנה, בואו נדבר קצת על המהפך שהיא עברה בפרק האחרון. בעזרתו של פסיכולוג שיכולותיו המקצועיות מוטלות בספק (למה היא עדיין איתו?) מבינה האנה, הבן אדם הכי אגואיסט שאנחנו מכירים, שהיא "רוצה" ו"צריכה" ו"נועדה" להיות מורה, כי היא "אוהבת" לעזור לאנשים. אני כולי בעד לנסות דברים חדשים, אחרי הכל, אחרת איך תדעו אם אתם באמת שונאים משהו או רק חושבים שאתם שונאים אותו. ובכל זאת, הידיעה שגם הניסיון הזה כנראה יסתיים בכישלון אינה קלה. והידיעה הזו נובעת מכך שהפרק דווקא תיאר באופן די מדויק את החוויה של להכריח את עצמך להאמין במשהו רק משום שאתה רוצה כל כך להאמין. בכל דבר שהוא. להאמין שמצאת סוף סוף את מה שחיפשת, כשאתה יודע עמוק בפנים שזה לא מה שחיפשת. חוויה מוכרת.

ואם שופטים לפי קו העלילה של מארני (אם אפשר לקרוא לו כך), נראה שהקונספט של אמונה בשקרים היא משהו שטמוע בכל הפרק. עכשיו כשיש לה את דזי, מארני מגלה שמסתבר שהכל לא טוב ויפה כמו שהיא חשבה שיהיה. Color me shocked. אולי בגלל שהחבר המטונף שלה תמיד היה הדוש הגדול ביקום? ברצינות, כמה מחלות בטח יש לו? בשיחה שמקיימות ארבעת הבנות (ואלייז'ה) מכריזה מארני שאולי היא פשוט לא בן אדם שיכול לנהל מערכת יחסים. שמתם לב איך זו טענה שחוזרת על עצמה די הרבה אצל נשים באופן כללי? כשברוב המקרים זה פשוט כי הן מנהלות את מערכות היחסים הללו עם סוג של ילדים-גברים שכנראה לא צריכים להתרבות לעולם? כן, מארני, יש לך בעיה. זה לא שאת כשל במערכות יחסים, אלא שעדיין לא מצאת את זו שמתאימה לך. ובנימה זו, אנא המשיכי הלאה. באמת שאני כבר לא יכולה להסתכל על דזי בלי להקיא קצת בפה.

שושנה, לעומת זאת, יודעת איך לבחור אותם. היי ג'ייסון ריטר, תבוא כל יום. ברצינות, פשוט תישאר ב"בנות" כמה שיותר זמן. נראה שמישהו שם הקשיב לכל התלונות על מה שעשו עם דמותה של שושנה, ויש סיכוי טוב שהסצנה בינה לבין ג'ייסון ריטר הייתה שתי הדקות הכי מהנות בכל הפרק. שושנה חוזרת ומזכירה לנו שמבין הבנות, היא היחידה שאינה מזייפת ובאמת מתמסרת למוזרות שלה, אפילו אם זה אומר להרוס לעצמה לפעמים. ואם כי לא לגמרי התגברתי עדיין על ראיון העבודה ב"אן טיילור", אני מניחה שזה אומר ששושנה היא ה"בת" היחידה בסדרה שיכולה להוות מודל לחיקוי.

ואם כבר במודלים לחיקוי עסקינן, נכון שריי הוא פשוט הבן אדם שהייתם רוצים להיות? חוץ מכל המרמור? ריי הוא בדיוק מה שהאנה מנסה לעשות, ולדעתי אפילו מהווה מעין תמונת מראה של הדמות שלה. הוא לא מחליט החלטות גדולות ומשנות חיים. הוא מחליט החלטות קטנות אשר מניעות אותו להגיע לדרך הנכונה עבורו. הוא יודע מה בדיוק הוא רוצה לשנות בנקודות ספציפיות ופועל למען מטרות אלה, במקום או לפחות בנוסף ללנסות להבין מה היעוד שלו בחיים.

בדרך מסוימת ריי מייצג את המסר האלמותי האומר שלא היעד הוא מה שחשוב, אלא איך מגיעים אליו. האם בפרק סיום הסדרה נגלה שבסוף ריי הפך לראש עיריית ניו יורק? אולי לא. אולי היא יישאר "רק" מנהל בית קפה או משהו. אבל לפי איך שזה נראה כרגע, לפחות לא נגלה שריי מצא את עצמו בודד ואומלל אחרי שהקשיב יותר מדי לאחרים במקום להקשיב לעצמו. וזה, חברים, מה שאני מאחלת לכל אחת ואחת מהדמויות האחרות בסדרה.

הצטרפו אלי בשבוע הבא לדיון על איך האנה הפכה למורה בלי תעודת הוראה נראית לעין.

ספוילר "בנות" עונה 4 פרק 5

חמישה פרקים. חמישה פרקים מתוך עשרה פרקים של עונה הם הזמן שלקח ל"בנות" לשוב אל עדנתה, אם כי לבטח לזמן קצר בלבד, אבל בשלב הזה ניקח את מה שיש. אחרי שבוע של ציפיה גדולה מהרגיל, הפרק החמישי של העונה הגיע לתת לנו תזכורת לסדרה שפעם היינו צופים בה ולא רוצים לדפוק את הראש בקיר.

במקום לעשות סקירה של מה קרה במהלך הפרק הרשו לי הפעם לעשות את זה בנקודות.

האנה: איזה מצב נוראי לחזור אליו. מצד אחד קשה שלא להזדהות עם רצונה של האנה לסגור את עצמה בחדר ולא לצאת לעולם, וכמובן שהתגובה שלה מאוד נאמנה לדמות שהיא. מצד שני, התגובה שלה הייתה גם מתסכלת לא מעט. אם כבר החלטת להישאר בדירה, תעיפי משם בצעקות (או לפחות במילים! כלשהן!) גם את האקס המעפן שלך וגם את החברה החדשה שלו. מה כבר ביקשתי. תתכרבלי בתנוחת עובר במשך ימים. תרביצי לחברות שלך. תעשי מקלחות מזויפות כאוות נפשך. אבל למען השם, להגיד להם לצאת מהדירה ולא לחזור אליה עד שתבקשי. זה המעט שהאנה יכלה לעשות. אבל סוף הפרק קצת פיצה על זה, ונגיע לנקודה הזו בהמשך.

שושנה: במידה מסוימת חזרה שוש בפרק הזה להיות הדמות שהכרנו כשרק התחלנו את ה"מסע" הזה לפני ארבע שנים. היא לא הייתה מעצבנת לשם שינוי! למעשה, ההתנהגות שלה בפרק והאופן שניסתה (לפחות ניסתה, יותר משאפשר להגיד על דמויות אחרות) להוות עוגן להאנה, להגיד לה את כל הדברים האלה שכל חברה צריכה לשמוע ולא רוצה לשמוע ובתכל'ס לא כזה עוזרים אבל צריכים להיאמר, מאוד הזכירו את שוש של העונה הראשונה שבה גם כשהכל בחיים שלה היה "כמעט", היא הייתה שם בשביל חברות שלה. We're the ladies!

ג'סה: I swear to god. מישהו, תדחפו אותה מאיזה חלון. אלוהים. היא התגלמות המשפט "עם חברים כאלה, מי צריך אויבים?". איך אפשר להיות עד כדי כך חסרת רגישות? זה אפילו לא חוסר מודעות. היא מודעת לכל מה שהיא עושה, כולל לשדך בין איזה בחורה זרה לבין בן זוגה *הנוכחי* (כן, נוכחי) של החברה הכי טובה שלה. "The Heart Wants What the Heart Wants", אומרת ג'סה, והאנה אומרת לה, את יודעת את מי את מצטטת, נכון (אמילי דיקנסון? סלינה גומז? אני עדיין לא סגורה על זה)? ובכן, כנראה שמה שלבה של ג'סה רוצה הוא להיות חרא של בן אדם ובטח ובטח חרא של חברה, אחרת אין לי שום הסבר אחר ללמה היא כל כך נוראית. והיא תמיד הייתה. הנה, אמרתי את זה.

ריי: בניגוד לשושנה, שעשתה מין רגרסיה לעונה הראשונה, ריי עשה תהליך שלם בדקות ספורות בלבד, בו ראינו בדיוק כיצד דווקא התפתחה דמותו לאורך כל העונות עד לנקודה שבה אנו נמצאים. בדיוק כמו בתחילת הסדרה, ריי של הפרק הנוכחי מתחיל קצת על רגל שמאל ומשום מה מחליט להיות חסר התחשבות ולנכס לעצמו משהו שלא שייך לו, בדיוק כפי שבעונה הראשונה חיטט בחפציה האישיים של האנה ובסופו של דבר חשף לעולם את כל הסודות שהיו שמורים ביומנה. אך לאט לאט, בהדרגה, ריי משתנה. הוא עדיין עסוק בעצמו אך מתחיל להיות עסוק גם באנשים אחרים. לבסוף מחזיר ריי את הכדור להאנה ומכיר בכאב שלה, ומבחינתי הגישה הזו היא תוצאה של תהליך ארוך שעברה הדמות. כמו שהזכרתי כבר כמה וכמה פעמים, אבל הפרק הזה דואג להדגים היטב, ריי הוא אחת הדמויות בסדרה שבאמת התפתחו במהלכה, וכנראה הדמות היחידה שההתפתחות שלה הייתה בקו הגיוני.

ליירד וגבי הופמן שאת השם של הדמות שלה אני לא זוכרת עד היום: בואו פשוט נדלג עליהם כי בכל הכנות, לאף אחד לא אכפת. ולמי שהיה ספק, כן, אני מתכוונת לזה בקטע של בואו פשוט נדלג על הנוכחות שלהם בסדרה.

מארני: דמות נוספת שקיבלה קריצה לגרסת העונה הראשונה שלה, מארני מופיעה בשלב יחסית מאוחר בפרק, וזה מאוד הגיוני מכיוון שמתחילת הסדרה היא הייתה "the one" של האנה, הפארטנרית האמיתית שלה. חוץ מהרפרנסים שלה לכך ש"לתת לו ללכת" עבד כל כך טוב בשבילה ובשביל דזי (חכי כמה פרקים האני), השיחה בין שתי הבנות הייתה מקסימה. אני לא מאמינה שמישהו מהצופים לא הרגיש ציפור קטנה שרה בלבו כשמארי אמרה להאנה שהחברות שלהן היא סיפור האהבה הגדול מכולם. צודקת.

אדם/סצנת הפרידה: רובו הגדול של הפרק היה מאוד חזק, אבל הסצנה שבה אדם והאנה נפרדים סוף סוף כנראה התעלתה על כולן. אני רק רוצה להגיד שכל רמיזה לכך שעזיבתה של האנה היא מה שהוביל לכל הבעיות, או לכך שהיא אשמה בגלל שהיא "עזבה" (סתם ככה, בשביל לנסות להגשים את חלום חייה אבל בקטנה, שיהיה) היא פאקינג בולשיט. בן/בת זוג שחושבים שלאהוב את עצמך על ידי רדיפה אחרי החלום שלך זה "לעזוב" לא כל כך מבין את הקונספט של, הו, אני לא יודעת, עצמאות, שאיפות, וכן, אפילו הקונספט של אהבה עצמה.

Having said that, סוף סוף נאמרו דברים שהיו צריכים להיאמר מזה זמן מה, דמעות נשפכו (אפילו שלי למרות לבי הקר), והתוצאה הייתה החלטה נכונה של שני אנשים בוגרים. זה יכול היה להסתיים בכך שאדם אומר להאנה, "Thanks for stopping by, kid", ובכך שהיא עונה לו "thank you for stopping by" וזה היה מוצא חן בעיני מספיק, אבל אז, כנגד כל הסיכויים היא הפתיעה והוסיפה "and maybe don't call me kid anymore". כן! הסיום המושלם ושובר הלב ביותר שיכלנו לבקש.

ומה הלאה? ובכן, עם "בנות" זה אף פעם לא בטוח, אבל דבר אחד אני יודעת – לראשונה מזה הרבה זמן, התקווה שאני מרגישה לגבי העתיד של האנה לא טובעת בספקות וחרדה.

ספוילר "בנות" עונה 4 פרק 3

שבוע נוסף חלף לו והתקווה שהייתה לי שבוע שעבר לכך שהאנה תיקח את עצמה בידיים פוחתת לה במהירות שיא ובטח תתרסק לקרקע בפרק הבא או מקסימום זה שאחריו. עם זאת, השבוע אני רוצה להתחיל דווקא מסקירה של מעלליהן של הבנות (והבנים) שנותרו בניו יורק, שכן למרות שמצבה של האנה הולך ומתדרדר, גם שאר הדמויות סיפקו לנו כמה רגעים מייאשים השבוע.

הגם שנראה כי מארני נמצאת בהתדרדרות מתמדת בערך מתחילת הסדרה, לפעמים יש לה רגעים של עלייה קלה עד שהיא חוזרת להיות לוזרית עלובה. הפעם מצאנו אותה מקבלת עצות (ועוד) מריי, שאגב, לא המשיך להראות סימנים של השלמה עם היקום כמו שחשבתי בפרק הראשון, אבל אכן עדיין המבוגר האחראי והדמות הכי נורמלית בסדרה. הסצנה בין מארני וריי הייתה כמו לחזור כמה שנים אחורה בזמן לאותם יומיים גורליים שבהם קראתי את "הוא פשוט לא בקטע שלך" וחיי השתנו לגמרי. הנאום של ריי היה בערך הדבר היחידי שכל בחורה בשנות ה-20 שלה חייבת לשמוע ולהפנים. ומארני, אחרי הכרת תודה שלא באה לי בטוב כי (אני לא מאמינה שאני אומרת את זה) לריי מגיע יותר, החליטה לקחת את עצמה בידיים. או לפחות לנסות.

אחרי פגישה עסקית די מביכה עם חברת תקליטים שבה דזי הוכיח שבכל פעם ופעם שהוא מופיע על המסך הוא יכול להשניא את עצמו עלינו עוד יותר (מי היה מאמין שזה אפשרי), מארני מתעמתת איתו ומתעקשת שהם צריכים להיות ביחד. בזמן שישנם חלקים בסדרה שאיתם פחות קל להזדהות, אני מאמינה שרבות מאיתנו היו בסיטואציה דומה לשל מארני, ובדיעבד זוכרות כמה עלוב כל העניין היה ולא מצליחות להבין איך הן נתנו לעצמן להיות במצב הזה כל כך הרבה זמן. העניין הזה של לעזוב מישהו שמשחק איתך הוא כנראה משהו שנלמד עם הזמן (אומרת אני ממרום שנותיי), ומכיוון שהצפייה בסצנות הללו בין מארני ודזי מרגישה כאילו שאנחנו שוב חלק ממערכת היחסים שלהם, אני רק מתפללת בכל פעם שזה ייגמר כבר, בפיצוץ עצום שלא ישאיר מקום לחזור אליו.

במקום אחר, שושנה עוברת את ראיון העבודה הראשון שלה. רבים אמרו את זה ודי בצדק – לא ברור מתי זה קרה, אבל מתישהו שוש הפכה לסוג של דמות מילוי ללא עלילה משלה. ולא סתם דמות מילוי, אלא מוקצנת ומציקה. לא מצחיקה. לא מתוחכמת. למה היא שם בכלל? מתי היא איבדה את טיפת האמינות שהייתה לה איפשהו שם בעונה הראשונה? הפעם היא לקחה את זה עוד יותר רחוק עם להיות jackass גמורה בראיון עבודה ב"אן טיילור", שהלך ממש טוב אגב, פריבילגיה נדירה שאותה היא זרקה לפח מהסיבה היחידה שהיא פשוט מטומטמת. בשלב זה, שושנה הופכת לסיבה ממש ממש טובה להפסיק לצפות בסדרה כולה.

אבל גם לג'סה יש יד בהפיכת "בנות" לסדרה מתישה הרבה יותר ממה שכדאי לה להיות, אפילו שחלק מהדמויות האחרות גם הן מכירות בעובדה הזו. ממש הפיטר פן של הסדרה (כולל חוסר שליטה ילדותית בהפרשות, מסתבר), ג'סה ממשיכה להיאבק בהתבגרות ובהפיכה מטפיל חברתי לבן אדם. רגעים כמו ההתנהגות שלה בפרק האחרון גורמים לי להיזכר בשיחה שהייתה לה עם דמותה של קתרין האן אי שם בעונה הראשונה, שאמרה לה שהיא דווקא כן יכולה להיות משהו חוץ מבן אדם הרסני, ושאולי היא אפילו תאהב את זה. כמו עצה טובה שאתם נותנים שוב ושוב לאדם אהוב שמוצא דרך לסרב לה, גם דבריה של קתרין ממשיכים להדהד ולהתגרות בנו בכל פעם שג'סה מתעקשת לפשל. ואגב, מה עם החברות המוזרה הזו בין ג'סה ואדם? ואם זה הופך ליותר בעתיד, I'm done.

ואחרונה חביבה, האנה (ואלייז'ה, שעדיין באיווה כי אין לו מחויבויות בחיים כנראה). השבוע היא החליטה לצאת עם כל חבריה לסדנת הכתיבה ולחשוף בפניהם מה היא באמת חושבת. זה לא היה נעים בכלל וגם לא הכרחי, וללא ספק משהו שבני אדם בוגרים היו כנראה מתמודדים איתו אחרת, אבל אולי דווקא זו הסיבה שהיה משהו מאוד מספק בלצפות בה יורדת על כולם בעודם פשוט יושבים שם. בין אם השתיקה הרועמת שהגיעה אחרי המונולוג הייתה כי כולם היו בהלם ובין אם לא היה לאף אחד מה להגיד כי מה שהיא אמרה היה נכון (אני בעד להאמין שאופציה ב'), מכאן די אפשר להבין ששהותה של האנה באיווה לא תימשך הרבה זמן. הרי שאין איך לחזור אחורה ממשהו כל כך מביך.

למרות כל זאת, אני חייבת לציין שהפרק as a whole היה די מהנה (מוזר, איך הדברים האלה עובדים). אין ספק ש"בנות" מעולם לא חזרה להיות אותו משב רוח רענן שהיא הייתה בעונה הראשונה, אבל בואו נודה בעובדה המדכאת שגם אנחנו כבר לא אותם צופים עם עיניים נוצצות, שאי שם ב-2012 חשבו שהחיים הם מסיבה פרועה ואינסופית בבושוויק.

"בנות" עונה 4 פרק 1, פתיחת העונה הרביעית

אחרי טיזינג של חודשים עם כמה פרומואים ממש מוצלחים, התחילה השבוע העונה הרביעית של "בנות". לפחות מהטריילרים נראה שמשהו שם הולך להשתנות. אם לא ה-white people problems אז לכל הפחות המיקום, בערך עם עזיבתה של האנה את ניו יורק למען תוכנית כתיבה יוקרתית באיווה. עד פה הכל טוב.

הפרק הראשון של העונה התנהל לו בעצלתיים, ולא כלל משהו שנראה כמו עלילה קונקרטית. יומיים לפני המעבר, האנה ממשיכה להימנע מלסגור פינות עם אדם, ממנו היא החליטה שלא להיפרד בתקווה ש-long-distance זה לא סתם מיתוס. אדם מצדו ממשיך לעשות מה שנראה כמו הדחקת רגשותיו הגבריים, כי זה מה שגברים אמיתיים עושים והוא גבר אמיתי. יהיה מסקרן לראות לאן יקחו הפעם את הדמות שלו, שכן אדם כזכור לכולנו עבר מהפך די רציני בין העונות, מדושבג תוקפני ל"חבר מושלם", מהפך שאחריו קשה לדמיין מה הצעד הבא. מי יודע מה יגיע הלאה!

בינתיים, בגזרתה של מארני, הצופים זוכים לצפות באליסון וויליאמס באחת הסיטואציות הכי נועזות (או מביכות, או גם וגם) שאפשר לדמיין, עם ראשו של בחור ממש תקוע בין פלחי ישבנה. וכן, היא צפתה בפרק הזה עם אבא בריאן ויליאמס. מי אמר douche chill ולא קיבל? זה אומר שמארני ממשיכה להיות ילדה שובבה ולשכב עם בחור תפוס. מעבר לזה, שום דבר ממש לא קורה איתה, אז כמובן שהיא בוחרת לבלות בערך חצי מזמן המסך שלה בבכי.

שוש הצליחה לסיים את לימודיה באופן רשמי, ובשעה טובה מצטרפת אל עולם המבוגרים. בערך. כי בכל זאת, אחרי ארבע שנים עדיין לא נראה לי שמישהי מה"בנות" משלמת את חשבון הטלפון שלה לבד. נקודת האור בסיפורה של שושנה, לפחות בפרק הראשון, הייתה הופעתו הקצרה של ריי. אולי אני מדמיינת, אבל בשתי הדקות שהופיע ריי על המסך הוא נראה אופטימי וטוב לב מתמיד. האם בפרק הבא נגלה שבעוד שחיכינו לעונה החדשה, ריי בילה את כל זמנו הפנוי במכון יוגה בעבודה על ה"כלב מביט אחורה" שלו? מהי אותה רוח חיובית שלפתע אופפת את הדמות הכי טובה בסדרה?

ואחרונה חביבה, השובבה שכמעט ביצעה רצח בשגגה/זדון בסוף העונה שעברה, ג'סה. כרגע, נראה כי לג'סה אין באמת פונקציה בסדרה חוץ מלכעוס על האנה אבל בעצם לא לכעוס עליה, מאיזושהי סיבה בלא ברורה. נראה שמכל הבנות ג'סה היא היחידה שלא הצליחה לגדול בשום צורה שהיא מאז העונה הראשונה. בעוד כל השאר הראו התקדמות מסוימת, אולי לא צמיחה נפשית אבל איזושהי התקדמות בחיים, ג'סה פשוט נשארה בדיוק באותו מקום בו הייתה. בשלב זה לא כל כך ברור אם זה במכוון, או שמא הכתיבה של דמותה פשוט מתבצעת בצורה ממש עצלה.

החלק הכי טוב (אם כי הקצר) בפרק היה הופעתה של נטשה ליון, בתור בת המעסיקה של ג'סה. ליון דאגה להזכיר לג'סה, במונולוג קצר אך קולע, שכל הדור שלנו הנו למעשה דור של עצלנים טיפשים שלוקח ברצינות גדולה מדי מחמאות ודוחה מעליו כל ביקורת. מה שנכון נכון. יש שיתהו אם כתבה דנהאם את המונולוג "באופן אירוני", בעודה מחשיבה את עצמה לחלק מדור הדפוקים, או שמא הצלחתה הובילה אותה להאמין שהיא כבר איננה חלק מאיתנו. יכול להיות שאני לא מצליחה לתאר כמה באמת יוצרי הסדרה מנותקים מהמציאות, אך אני בוחרת להאמין שהביקורת המועברת בסדרה היא לחלוטין ביקורת עצמית. איכשהו, לפעמים זה מרגיש כאילו זו ביקורת שלעולם לא נצליח לברוח ממנה.

בסך הכל, פרק הפתיחה של העונה הרביעית לא היה משהו לכתוב עליו הביתה בשום צורה. הכי בינוני שיכול היה להיות. ובכל זאת, בתור הכנה לעונה הקרבה, הוא היה טוב דיו. בעברה הרגשתי שהסדרה כובשת אותי דווקא באותם רגעים שבהם איכשהו יצא שהיא מתנהלת על אותו קו כמו חיי הפרטיים. אם זו מקריות משונה או שמא התקדמות בנאלית שניתן לחזות ממש בקלות, אני לא יודעת, שתי האופציות נראות לי סבירות באותה מידה. מה שבטוח, תחילת העונה החדשה מרמזת על כיוון חיובי סך הכל, ואני נותרת עם אמונה לא קטנה שאפשר לצפות ממנה לטוב.