ספוילר "התיקון" עונה 2 פרק 5

עלילת הספר של "סידהארתא", ספר פרי עטו של (ה-)הרמן הסה, מציגה את מסעותיו של הדמות הראשית הנושא את שם הספר, נער הודי המחפש אחר הארה. בעזרת מלווים וחוויות שלו בין האנושות ובטבע, הוא מגלה כי הבנה ניתנת למי שלא רק מביט וסוקר, אלא גם חווה ומסתכל מבפנים. לדניאל הולדן, מי שהתרגל לראות עולם דרך ספרים וסורגים, היו מספר מלווים עד עכשיו – קרווין, טאוני וגנב הכבשים בעונה הראשונה. בעונה השנייה, בה נגזלו ממנו השניים הראשונים, נראה שאימא שלו ולזלי לקחו את המושכות.

ג'נט הולדן-טלבוט היא האימא המגוננת, היא תעדיף להסתיר את האמת מפניו של דניאל, תנסה כמה שיותר להתחמק ממחלוקות איתו, ותיהנה מזמן איכות תחת הגג הבטוח של ההשכלה שלו. היא תתקן את הרצפה תוך כדי משחקים מתוחכמים ותמימים שיציגו לה דניאל זך וטהור. מעל הגג ההשכלתי מרחפת דמותו של האסיר לשעבר, הפחד מהוצאתו להורג השמלה שזרקה לאחר היום המתוח שהיא סיפרה עליו לדניאל במחסן. מעל תקרת ההשכלה נמצא טד האב, שנאלץ לחיות תחת צילם של בעלה שנפטר ובנם המשותף שמטיל צל כבד על מערכת היחסים של ג'נט וטד. כאב, טד רוצה לשים גבולות לדניאל, כי הרי העולם מחוץ לכלא הוא חופשי רק בסעיפים מסוימים, אך ג'נט לא מוכנה לקבל את מרותו, היא עדיין לא מוכנה להתמודד עם נסיבות החזרה של דניאל לחייה. השיחה של דניאל וג'נט במחסן היא הפעם הראשונה בה נחשף בפני דניאל חלק ממה שהוסתר לו בכלא, ואילו החיים של הסובבים אותו כשהוא לא היה נוכח, וזה מוביל אותו להגיע למסיבה.

לזלי, הוא הדגיש את ה-"Z" בשם שלו, מה שלי נשמע כמו קיצור של השם "לזרוס", שעל פי סיפורי הדת החדשה הוא אדם שמת וקם לתחייה. בחנות הוא זיהה את הבדידות של דניאל, דיבר כמוהו והתחבר אליו, אולי מכיוון שגם הוא כמו דניאל מת לתקופה ואז קם לחיים חדשים מלאי חוויות. הוא ביקש מדניאל להיות קשור אליו ולהראות לו את הילכות מסיבות הבית בעיירה הקטנה. במקום לקשור את דניאל וללוות אותו לתא כמו השומרים שהכיר בכלא, מוביל לזלי את דניאל מסכת של הנאות "שטניות" של סקס סמים ויריות על מוזיקה נשכחת ולא מוערכת (מייקל בולטון המסכן, בחיים לא יפסיקו לרדת עליו). סטיבן פריי אמר פעם: "אנחנו מי שאנחנו כשאנחנו לבד ואף אחד לא מסתכל", לכן בחברה כמו זו האמריקאית, מה שנשאר הוא רק המשחק של לזלי: "Act as if you belong". שחק אותה כאילו אתה שייך, זה הרי הבסיס לתהליך החברות שכל אחד עובר בחברה "חברתית" כמו זו המערבית. בסופו של דבר, מבטו המבולבל והעיניים הכמעט דומעות רומזות כי דניאל אינו שחקן, הוא כבר הודה בזה לפני אמנת'ה בפרק השלישי לעונה, כשאמר לה שלו נמאס ממשחק ההאשמות והכליאות ביניהם לבין משפחתה של האנה דין.

בעוד חייו של דניאל עוברים במסלולים מהירים, כל מי שמסביבו נע לאט ובטוח. הסיפור של טד וטאוני כבר מהפרק הקודם נמאס, התוספת של ההיריון הלא צפוי היא כל כך צפויה שככזו היא גם משעממת. מעניין להשוות בין צורת ההסתכלות השטחית של טד עליה ("יפה וחכמה"), לבין זו של דניאל מהעונה הקודמת, המכנה אותה "ביאטריס" שלו, היא יותר מיופי בשר ודם, היא אור ותקווה ביחד. בהיותה סגורה בין קירות הבית שלה עם טד, טאוני חוזרת להשתטח כדמות ועלילתה פונה לכיוון צפוי מדי.

אמנת'ה עדיין מתעקשת לחיות בצל אחיה, אולי ג'ון יהיה זה שיוציא אותה מזה, ואולי גם לא. הסנטור הפציע מחדש, נוכחותו מרמזת שעוד לא ראינו את הסוף בסאגת ההפללה מחדש של דניאל ברצח האנה דין. התמונה האחרונה של הפרק הייתה רמז חזק לקראת עתיד העלילה של הסדרה: טריי מנסה בכל כוחו למחוק כל שביב של חיבור שלו למה שקרה אז להאנה דין, אך מאחוריו הוא שומע את קול יריותיו של דניאל הולדן, המהווה סכנה גדולה לחשיפת מה שבאמת קרה בלילה האחרון של האנה דין בעולם החיים.

בכללי הפרק היה חלש, במיוחד יחסית לפרק הקודם שנע בקצב אחיד, זה האחרון רק המשיך את קו העלילה של קודמו ולמרות הפרטים הקטנים שנוספו – הקידום שהציעו לג'ון או ההיריון של טאוני – לא נראה כאילו משהו התקדם לאנשהו. עלילתו של דניאל הולדן בולטת במיוחד, הסצינות שלו פרוסות לפני הצופה כמו ספר סגנון "סידהרתא" ו-"בכבלי אנוש" (שאוזכר בפרק הראשון), המתעדים מסע של אדם אחד אל ההארה האולטימטיבית. שאר הדמויות כתובות כך שהן בולטות במשניותן, במיוחד בפרק זה, ולכן לדעתי הסדרה מפספסת במהותה.

יאללה ריי מקינון, זה טבעי שיהיה לך בן מועדף, אבל יש פה עוד ילדים כמו אמנת'ה וטאוני שרוצים קצת מהחלב שלך!