ספוילר "המתים המהלכים" 3.16
(פורסם כאשר בדיון היו כבר מספר תגובות)
להתחיל מהחדשות הטובות או הרעות? אוקיי, החדשות הרעות הן שמאחר והמושל נותר בחיים, סיכוייו לחזור גדולים מאוד.[1] מצד אחד, זה מותיר אותי וקוראי קומיקס אחרים ללא ידע מוקדם על עתידה של הדמות (על כך, וספוילרים נוספים בנוגע לקומיקס, אכתוב בנפרד בתגובות), כך שהדלת פתוחה לכל אפשרות מבחינת דמותו של פיליפ. מצד שני, התסריטאים התאמצו יותר מדי להפוך את המושל לנבל האולטימטיבי, עד כדי שכישלונם לעשות זאת נפל למלכודות שטמנו לעצמם. האמצעים המלאכותיים להציג אותו כפסיכופט עבדו, אולם המושל נותר נבל רדוד שווה ערך לרוצח רנדומלי בסרט אימה דרג ז'. לפחות בקומיקס האישיות שלו הייתה ברורה מלכתחילה, בפני ריק ושותפיו ובעיני אנשי וודברי, שלא היה אכפת להם כל עוד זכו למחסה מוגן ואספקה שוטפת. מצד נוסף, נשאלת השאלה האם התסריטאים לא מקלים\מגבילים את עצמם. מצאנו נבל אנושי "מושלם", אז למה להיפטר ממנו ולהתאמץ ליצור איומים חדשים? סדרת הקומיקס עברה כברת דרך ארוכה ביותר מ-100 גיליונות ועשר שנים עד כה, ובעוד המושל הוא אחת הדמויות המשמעותיות ביותר שנראו על דפיה, הוא היה רק פרק אחד מני רבים והדמויות הראשיות התמודדו מאז עם איומים אחרים, חלקם גרועים ממנו.
החדשות הטובות: זהו הפרק האחרון של גלן מזארה, הן כמפיק ראשי והן כתסריטאי (ספציפית, הפרק הנ"ל). בהתחלה דווקא היו לי ציפיות ממנו, אבל היכן שפרנק דראבונט נכשל עם האקשן וההתמקדות בסיפורים ופיתוח דמויות (באופן גרוע), מזארה הצליח לרוב עם האקשן אך לא עם ההיבטים האחרים. למחליפו, סקוט גימפל, התחלתי לשים לב רק לאחר ההכרזה על קידומו, מאז שודרו שני פרקים נפלאים עליהם הוא חתום. הציפיות שלי עתה מאוד גבוהות ממנו, ויש רק לקוות שהמוצר המקולקל שקיבל אינו בר תיקון.
דווקא הדמות הגדולה ביותר שמתה במהלך הפרק (25 חללי וודברי חסרי האישיות – ומילטון הסתום – לא נחשבים) לא הייתה משהו שצפיתי. חבל שמזארה הבין שאנדריאה צריכה למות באופן מטופש בדיוק כמו התנהלותה לאורך כל הסדרה, אחרי הטיפול הגרוע שניתן לדמותה, בייחוד בעונה הזו. הכל היה יכול להיות הרבה יותר טוב, כפי שהבינה ברגעיה האחרונים, לו הייתה חושבת על טובת הכלל ולא על הניסיון למנוע מוות, לא בעולם הדפוק של הסדרה.
אני לא בטוח לגמרי מה ההתרשמות שלי מהתרגיל של ריק ואנשיו, תרמית על הצופים בדיוק כמו על המושל וקומנדו וודברי. זו לא הייתה בדיוק הצלחה של שורדי הכלא יותר משזה היה כישלון של תושבי וודברי. הנסיגה שלהם אל מול שני יורים (מוגנים היטב, אבל עדיין שניים) הייתה שלב אחרון בטימטומם, והביאה למותם. הנקודה החיובית? אלן האידיוט מת גם הוא. לא ברור למה מרטינז וגבר שחור חסר שם הצטרפו למושל, כשבתחילה נראה היה שגם הם מבוהלים מהטבח שביצע. לא ששני הטמבלים עשו משהו כדי להציל חיי אדם, בעודם עומדים מאחורי המשיגנע עם רובים מוכנים לירי.
מבין הדמויות הראשיות, ההתפתחות הבעייתית ביותר מגיעה מכיוונו של קארל. מתחילת העונה ראינו את השינוי הדרסטי שעבר, שהחמיר עם מותה של לורי. בסוף העונה הוא לקח כמה צעדים קדימה, עם הריגתו של הנער הכנוע לכאורה (הוא עשה זאת באיטיות מחשידה, אבל לא מאיימת כל עוד לא הרים את הרובה במטרה לירות, מה גם שהיה במיעוט מספרי). היחס של קארל להחלטותיו של ריק הפך מקיצוני מרגע לרגע, עד חוסר שביעות רצונו מהצטרפותם של דיירים חדשים. דווקא דבריו לאביו לפני שיצא למצוא את המושל היו מדויקים, על הוויתורים הקודמים שעשה ריק ובסופו של דבר הובילו למותם של אנשים. גם הביקורת של ריק על בנו לאחר הריגת הנער הייתה מאוד צבועה, מאחר וריק עשה דברים דומים בעבר, ראו מקרה הריגת שני הגברים בבר בעונה השנייה רק מפני שחשד בכוונותיהם הלא כשרות. על כל פנים, השינוי שקארל עובר עשוי להיות תחילתו של תהליך דומה שהילד עבר בקומיקס, מבלי לספיילר יותר מדי. הרי בכל מצב נתון חייב להיות לפחות בן משפחת גריימס לא שפוי, וריק בדיוק איפשר לשרה וויין קאליס לסיים את פועלה בסדרה אחת ולתמיד.
[1] ספוילר: לא עברו חמש דקות (או חצי יום) מסיום העונה, ודיוויד מוריסי הוחתם לעונה נוספת. Bummer.