ספוילר "ריק ומורטי" עונה 2 פרק 1
שום דבר לא השתנה. לא, אשכרה. הפריים הראשון שאנחנו רואים מזכיר לנו את סיום העונה הקודמת שבה הזמן קפא ומסתבר שמאז הוא נשאר קפוא עד שאנחנו חוזרים. אה, ומסתבר שההורים של סאמר ומורטי לא יכולים לגעת בהם כי יש סיכוי שהם יתפוצצו לאלפי חלקיקים תיאורטיים ובכלליות יש עוד כמה השלכות לא נוחות לגבי הקפאת הזמן שקרתה. ומהנקודה הזאת אנחנו נזרקים חזרה אל העולם המטורף של "ריק ומורטי".
לפצל את המסך לשני חלקים זה לא בדיוק טריק טלוויזיוני חדש, ובכל זאת יש משהו מרתק באיך ש"ריק ומורטי" ניגשים אל העניין. שני פריימים שהם כמעט אותו דבר אבל עם שינויים מספיק קטנים כדי להצדיק אותם (לרוב מצד מורטי וסאמר) ולהצדיק ניסיונית עצירה כדי לקלוט את כל המסכים כאשר הם מתרבים, אבל גם מצד שני ליצור מספיק קביעות וזרימה עלילתית (לרוב מצד ריק) כדי לא לאבד את הצופים לסמטוכה הענקית הזאת. ומעל הכל להמשיך לפתל את העלילה בצורה מתפתלת ולא ישירה עם דאוס אקס מכינה שמתהפך על הראש ושלל יצורים והמצאות שכבר לא מרגישות מפתיעות בשלב הזה אלא רק מרתקות (איך קוראים לאקדח חייזרי חלזוני? כריס. כמובן).
ב"עלילה המקורקעת על יחסי הנישואין של בת' וג'רי" (כפי שריק משער שקורה בזמן שהם בעלילה הראשית), הסדרה מוכיחה שההומור שלה לא נובע בהכרח מהמצאות מדע בדיוני, ושהם יודעים להפוך גם סיפורים ארציים למטורפים ומצחיקים. אחרי שהוציאו 480 דולר על גלידה, הם פוגעים באייל בכביש ומשם הכל מתקדם בצורה.. מעניינת. לעלילות המשנה הארציות של "ריק ומורטי" תמיד קשה יותר להשתוות לעלילות הראשיות, אבל כאן התחרות צמודה מאוד, בעיקר כי התפתחנו מעבר לעלילת ה"ג'רי הוא כזה שלומיאל וטיפש" הרגילה והפרק מזכיר לנו למה הם נשואים ואת הצדדים שאנחנו פחות רואים משני הצדדים.
ואותו משפט אחרון זורק אותנו גם לעלילה הראשית, בה ברגע יוצא דופן אך גם ברור לחלוטין, ריק מקריב את עצמו למען מורטי. ואם ההקרבה הזאת הייתה ברורה, ההחלטה ברגעיו האחרונים לפנות לאלוקים היא דווקא הצצה מרתקת למוח של ריק, ולדעת שאפילו שהוא אחד היצורים הכי חכמים שיש, יש עדיין כמה דברים שהוא לא יודע ושהוא מפחד מהם.
אז, כן, שום דבר לא השתנה. "ריק ומורטי" היא עדיין סדרה מלאת המצאות ויזואליות נהדרות, רעיונות מדע בדיוני נהדרים שמתרגמים לבדיחות ("אני מניח שאלה החתולים של שרדינגר. בעצם, אני מניח שהם כן ולא החתולים של שרדינגר"), באר בלתי נגמרת של עלילות שנובעות מהעובדה שג'רי הוא ג'רי, ציטוטים מלאי השראה ("חלק מהזמן אני לא יכול להבדיל ביניכם, כי אני לא שופט אנשים על פי גובה או גיל אלא על פי הכאב בתחת שהם גורמים לי") וריק אחד ומורטי אחד. או במקרה של הפרק הזה, 64 מהם.