ספוילר "סוכני שילד" עונה 2 פרק 18

הערה מנהלתית: הביקורת אינה מתייחסת ל"נוקמים: עידן אולטרון". אם יש לכם מה לכתוב על הסרט בהקשר של הפרק, אנא עשו זאת תחת אזהרת ספויילרים נוספת, וכמובן שעדיף לעשות זאת בתגובה נפרדת.

גם אם הטוויסטים בפרק הנוכחי של "סוכני שילד" מעט לא מתיישבים עלילתית עם מה שהסדרה ניסתה לעשות עד עכשיו, הם מוגשים בקצב מצויין, ומבחינה איכותית לפחות הפרק הזה ממשיך רצף של פרקים מוצלחים.

כפי שהובטח בפרקים הקודמים, קולסון-שילד מחלצים את פיץ מהמעקב שגונזלס-שילד הצמידו לו, וביחד איתו תרים אחר וורד, בתקווה להיעזר בו ובקשריו עם הידרה על מנת למצוא את סקאיי. מגובה על ידי דת'לוק, קולסון מציע לוורד הצעה שהוא לא יכול לסרב לה: וורד יסייע לו לחדור לתוך הידרה, ובתמורה יקבל דף חלק – כזה שמתאפשר על ידי מחיקת הזיכרון שפותחה עבור פרויקט טאהיטי (זו שלפעמים לא עובדת כמו שצריך). וורד וקארה זורמים-לכאורה, ומספקים לקולסון את באקשי שטוף-המוח-לכאורה, על מנת להגיע אל ד"ר ליסט, מראשי הידרה השורדים (למעשה, היחיד, למעט פון-סטרוקר). דת'לוק מלווה את באקשי לפגישה עם ליסט, ובאקשי מבטיח לליסט את דת'לוק כמחווה של רצון טוב, מה שגורר סכסוך רגעי בין קולסון ושות' לוורד וקארה על הקווין-ג'ט. עצירת ביניים של הידרה על מנת לתפוס את גורדון חושפת את האינטרסים של הצדדים: בעוד המטרה של קולסון היא למצוא את סקאיי, מטרת העל של וורד וקארה היא להגיע לפון-סטרוקר. אף על פי שאין כאן משהו שלא ראינו כבר והתרמיות שקופות יחסית, יש כאן כמה רגעים מוצלחים – ספציפית, אופן השימוש של קולסון בדת'לוק מזכיר את זה של הידרה, ובכך מחזק את הטיעונים של גונזלס כלפיו.

בינתיים, בגונזלס-שילד, מאק ובובי דנים בחוסר-האמינות של הניסיון של סימונס לפרוץ לארגז הכלים, ועומדים להביא עזרה בנושא, מה שדוחף את סימונס להתוודות בפני מיי לגבי התרגיל שלה ושל פיץ. החשד הראשוני שגרם לה להסתיר את הנושא ממיי מאושש, כאשר מיי חושפת את התרגיל בפני בובי, ומנחה את סימונס לפרוץ לפיד הוידיאו של דת'לוק. עם זאת, חלק מהחשדות של גונזלס-שילד בקולסון מאוששים כאשר הפיד חושף שהוא עובד עם וורד, ומיי מאשרת למאק ולבובי לצאת למשימת חילוץ (במיטב רוח הניהול הדמוקרטי שמתאפשר בהיעדרו של תקציב להופעה של אולמוס בפרק).

האיניומנס עומדים לזנוח את קאל לאנחות בביתו שבמילווקי, בעוד שהוא חושב שהוא יוצא לחופשה קצרה כדי להביא ציוד מהבית. סקאיי, שאינה מרוצה מהסרת האחריות שלהם מהסכנה שהוא מהווה לעצמו ולסביבה, מבקשת ללוות אותו, והוא רואה בכך הזדמנות לזמן איכות אב-בת. כאשר גורדון עוזב אותם, סקאיי יוצרת קשר עם מיי (שבאופן אירוני נמצאת כעת בצד שממנו הזהירה את סקאיי לפני כן) במטרה להכיל את קאל. הסצינות של סקאיי וקאל בפרק הזה הן בעיני הפעם הראשונה שהסדרה מצליחה להציג באופן משכנע את המורכבות של הקשר בין הדמויות. קאל שואף לשחזר את הילדות של סקאיי שמעולם לא ליווה, עם חנויות גלידה, ספריות וידיאו והמשרד הישן שלו. סקאיי לבסוף שוברת את האשליה שלו לגבי האיחוד המשפחתי, אבל לפני שהיא מספיקה להוריד אותו מהעץ בעדינות, נאצים הידרה מגיעים.

סצינת האקשן בסוף הפרק היא משהו שהסדרה לא עושה מספיק, וזה לחבר את קווי העלילה שלה לכדי בלאגן נפלא: לינקולן מגיע להגן על סקאיי, ומוצא את עצמו נלחם בדת'לוק, על אף הבהרתו של זה שהוא בצד של סקאיי. באקשי הלא-שטוף-מוח שובה את שניהם עבור הידרה. מי שדווקא מוכיחים עצמם כנאמנים (כרגע) הם וורד וקארה, שמסייעים לקולסון והאנטר ואף מצילים אותם, אבל לא מצליחים למנוע את חטיפתה של סקאיי (שוב) על ידי גורדון. בובי ומאק מגיעים באיחור, רק כדי למצוא את קולסון – שמסגיר את עצמו, כי כנראה אין לו באמת צבא של אנשים מתוגברים ברשותו, או לפחות זה מה שהוא רוצה שגונזלס יחשוב, או שאולי אין טעם לנסות למצוא כאן היגיון כרגע.

בחדשות אחרות, אית'ן, האיניומן שיצא לטיול תרמילאים בפרק הקודם, נשבה ופורק על ידי הידרה, שהתחקו אחרי התנועות של גורדון. וגורדון וג'יינג יודעים מזה. כרגע האיניומנס והידרה לא באמת מספיק מעניינים מכדי שיהיה לכך איזשהוא אימפקט.