ספוילר "סוכני שילד" עונה 2 פרק 17

גם אם אני מרבה לבקר את מהלכי העלילה בהווה של "סוכני שילד", בעונתה הנוכחית הסדרה הצליחה להציג מספר סיפורי רקע מעניינים – ווייטהול, קולסון, וגונזלס-שילד קיבלו כל אחד ספיישל סיפור-רקע משלהם, וכעת מגיע תורה של מיי.

שבע שנים לפני מאורעות ההווה בסדרה, קולסון מפריע לשגרתם של מיי ובעלה אנדרו, בזמן שהם דנים על הרחבת המשפחה. קולסון ומיי מצטרפים לצוות של שילד שמטרתו לתפוס את אווה בליקוב, אשה בעלת כוחות על אשר נמצאת בבחריין, לפני שהרוסים יעשו זאת. הם מוצאים את בליקוב וקולסון משוחח איתה, אך במהרה המצב מתדרדר כאשר אווה וקבוצה של טרוריסטים חוטפים חלק מהסוכנים, ואיתם ילדה קטנה, אל תוך בניין סגור.

סוכנים נוספים נכנסים לתוך הבניין, אבל עד מהרה גם הם מושבתים, וקולסון ומיי נותרים לבדם. הם מקבלים הוראה ברורה שלא להיכנס לבניין, אבל מבינים שהמשמעות היא שהצבא הבחרייני ייכנס ואנשים יהרגו. קולסון מאשר למיי להיכנס ומעכב את הצבא בטיעון שבבניין יש נשק ביולוגי.

בתוך הבניין, מיי מגלה שכל הסוכנים נמצאים תחת סוג של שליטה מוחית, והיא מצליחה לחמוק מהם ולהגיע אל בליקוב. היא מצליחה להכניע את בליקוב, אבל מסתבר שמי ששולטת בסוכנים – ובעלת כוחות העל – היא בכלל הילדה, אשר מיי נאלצת להרוג לפני שתגע בה ותשתלט גם עליה. מיי מתערערת קשות מהמקרה, ואת הנחייתו של קולסון "לתת לילדה ללכת" היא מאמצת גם ליתר חייה – כאשר היא נוטשת את אנדרו ואת עבודת השטח. הסיפור הזה סופר במלואו, למעט הטוויסט עם הילדה, בפרק התשיעי של העונה הראשונה, בו סקאיי ניסתה להבין את מקור הכינוי "חיל הפרשים" שהוצמד למיי. אבל הצגתו בפרק הזה ללא ספק מעשירה את הדמות של מיי ואת העולם של הסדרה. מבחינה מסויימת זהו סיפור הרקע הכי קרוב ל"פרק פריקוול" לסדרה.

בהווה של הסדרה, ג'ייינג מלמדת את סקאיי לשלוט בכוחה, ומסייעת לה לגרום למפולת שלגים (ברפרנס ברור לסצינה דומה מ"אקס-מן: ההתחלה"), ולאחר מכן מעבירה לה שיעור נגינה על כוסות זכוכית (שסקאיי שוברת בסופו של דבר). ג'יינג מתוודה בפני סקאיי שהיא אמה, אך הן אינן יכולות לספר זאת לאף אחד. ג'יינג מסבירה שאותה אווה בליקוב שהצופים מתוודעים אליה בפלאשבק גנבה גבישי טריגן על מנת לסייע לבתה (הילדה שמיי הרגה לבסוף) לעבור את הטריג'נסיס, וכעת האיניומנס חוששים ממקרה דומה.

סקאיי כן זוכה לרגע של איחוד משפחתי מרגש, כאשר היא מסכימה לבקשתה של ג'ייינג לארוחת ערב משותפת עם קאל (שמסתבר ש"הרכיב" את ג'יינג לאחר מותה, ואיבד את שפיותו בזמן החיפוש אחר סקאיי). ארוחת ערב זו נחזית על ידי ראינה בסיוטיה – וזו היכולת המיוחדת של ראינה, כפי שמסתבר ללינקולן, ששמע את החלום וראה אותו נהפך למציאות. ראינה עדיין אינה יודעת זאת – ולמרות התנגדות ראשונית, היא מסכימה לאפשר לגורדון לאמן אותה. למרות הגילויים והאופן המעניין שבו הסיפור הזה משתלב עם הפלאש-בק, קו העלילה של סקאיי עדיין סבוני ונגרר משהו – למשל, בהסבר על כוחותיה, שכבר הוצג לסקאיי ולצופים.

סיפור מעט יותר מעניין שמשתלב עם הפלאש-בק הוא זה של מיי, אשר מקבלת מגונזלס-שילד את השליטה על הבסיס בחזרה, אך גם את זרע הספק לגבי פעולותיו של קולסון. פרוטוקול תטא, שקולסון הנחה את קניג להפעילו במידה ומשהו ישתבש בעיר של הקרי, היה במרכז עיסוקיו של קולסון בחודשים האחרונים, ללא יידוע של מיי, ושילב ביקורים במקומות אחרים מאלה שדיווח שהוא נמצא בהם, השקעה תקציבית עצומה, רכישת מיטות, והתייעצות באקס של מיי. לבסוף מיי מנחה את סימונס לפתוח את קופסת הכלים, מה שכמובן לא אפשרי, כיוון שהיא נמצאת אצל פיץ. פיץ, בינתיים, מצליח לפתוח אותה וליצור קשר עם קולסון והאנטר, שמנחים אותו (בטיזר משעשע למדי) כיצד לחמוק מהמעקב אחריו.

בסך הכל, פרק נהדר. ראוי לציון גם השימוש המינימלי והיעיל בדמויות של ג"ש, שקיבלו חשיפה יתרה בפרקים האחרונים, ובפרק הנוכחי היו בעיקר מכשירי עלילה בסיפור של מיי. יש משהו מעט קשה לסיספונד באופן שבו הם בוטחים במיי, אבל זה הופך את התהיה לגבי איזו מההנהגות היא הלגיטימית (שנידונה כאן בתגובות) למעניינת בהרבה.