"מבוקש" עונה 4 פרק 11, ספוילרים בהמשך
מאז פרק הפיילוט של "מבוקש" (Person of Interest, שמה מלידה) לא דובר בבלוג על הסדרה, למעט איזכורים בתגובות על אהבתי אליה והעובדה המצערת שהיא זוכה להתעלמות בארץ. אולי אם הייתי כותב עליה בקביעות לא היה לי על מה להלין. התבנית הפרוצדורלית שהודבקה אל POI בתחילתה נראתה כמה שיוביל את הסדרה, אולם בשלב מוקדם הוצגו קווי סיפור מתמשכים ופרמיס שהשתלם החל מסוף העונה הראשונה. מאבקי שליטה בין ארגוני פשע וגוף מושחת בראשות משטרת ניו-יורק עמדו במוקד לא מעט, בייחוד בין שני חצאי העונה השלישית ובפרקים שקדמו לפגרת החורף האחרונה.
חרף זאת, העלילה המשמעותית ביותר סביבה את המכונה, המצאתו הגדולה של הארולד פינץ' (מייקל אמרסון, שמצליח למחות את זכרו כאחד הנבלים הגדולים בהיסטוריה הטלוויזיונית, בן ליינוס מ"אבודים") שנולדה כדי להילחם בטרור פוסט ה-11 בספטמבר, הפכה לכלי שרת של בעלי כוח מנוולים אך הסתירה צד אלטרואיסטי בהובלתו (לעתים הובלתם בעצמה) של פינץ' ושותפיו שגויסו לאורך השנים. המעמד האלוהי של הטכנולוגיה בימינו מיוצג ע"י המכונה, ומוביל לאמונות השונות בין שניים מהנביאים החשובים לקיומה, פינץ' ורוט (איימי אקר), ההאקרית היריבה שהפכה לשותפה למטרה ורואה במכונה אלה מודרנית של ממש. שיתוף הפעולה בין כל הגורמים תחת חסותה של המכונה הוביל להקמת צוות דמויות מרתק בנוסף לפינץ' ורוט שהגיעו מאסכולות שונות, ריס (ג'ים קאביזל) השליח בפועל זכה לשותפה בדמותה של שואו (שרה שאהי), שבעברה עבדה עבור אלו שניצלו את המכונה לרעה. יש גם את הבלש פוסקו (קווין צ'פמן) ו-Bear, הרועה הגרמני שמבין רק גרמנית, ובעבר גם הבלשית קרטר המנוחה (טראג'י פי הנסון).
התמה הדתית הגיעה לשיאה לקראת סוף העונה השלישית וממשיכה עד עתה, עם ירידתם למחתרת של צוות המכונה בעוד היא איבדה את אחיזתה לרעת סאמאריטן, טכנולוגיית AI מתקדמת ומרושעת הרבה יותר שמפעילה סוכנים רצחניים שמבצעים כל פקודה. המפגש האמיתי הראשון בין שני האלים החדשים הגיע לאחרונה באמצעות שליחים אנושיים, רוט מול ילד קטן וגאון, במטרה להשיג הסכם שלום. בחירה מודעת וקריפית של מחשב על, בייחוד בגלל המסרים שהעביר לצד השני.
[להלן ספוילרים לפרק]
יחד עם זאת, עדיין מדובר בטכנולוגיה והפרק האחרון התעמק בהיבטים הפנימיים של המכונה, לראשונה מאז תחילת הסדרה, מה שהביא לפרק הטוב בתולדותיה (ומועמד מיידי לפרק הכי טוב בטלוויזיה לשנת 2015). בדומה לסרט "לקום אתמול בבוקר" או הפרק "Cause and Effect" של "מסע בין כוכבים" הדור הבא", הפרק מתרחש ברובו בתוך מוחה של המכונה בפרק זמן של 13 שניות בלבד, בעודה מפעילה תרחישים אפשריים לגורלם של אנשי אמונה, בהתאם לבחירות שתציע להם. סיומו של התרחיש הראשון, במותו של פינץ', היה מזעזע, ואז ההפתעה הגדולה הגיעה כשהתרחיש התאפס. בכל אחת מהאופציות הבאות מישהו נהרג באופן טרגי, באחד מהם רוט ושואו נכנעות לרמיזות התסריטאים והשיפינג של הקהל, רגע לפני שרוט הולכת אל מותה במודע.
כמובן שזה לא התרחיש הסופי בו המכונה בוחרת לבסוף, אלא בזה שישים את כל חברי הצוות בחדר אחד עם הסיכויים הכי גבוהים לשרוד (2 אחוז זה גם משהו). רק שהיא לא התחשבה בשואו, היחידה מחוץ למשוואה, שהגיעה בהפתעה כתגבורת. סיכויי ההישרדות של כולם עלו, גם לאחר פציעתו של ריס, אך לבסוף מישהו היה צריך להקריב את עצמו למען האחרים, ושואו בחרה לעשות זאת אחרי שנישקה את רוט. רגע בנאלי שלאו דווקא הוריד מערכו של הפרק, אבל היה יכול להיעשות טוב יותר.
למעט השימוש בזמן ובטכנולוגיה לטובת העלילה באופן מושלם, התסריטאים שילבו הומור מטא (יותר מהרגיל; הסדרה יודעת לצחוק על עצמה) באחד התרחישים, כשלמכונה נמאס לשתול דיאלוגים בפי הדמויות והם מתארים את מה שהיו אומרים בהתאם לאופיים. היו גם נשיקה של פוסקו לרוט ("למה לא? אנחנו בסימולציה") וכינויים שונים שהוא מעניק לה כהרגלו, על בסיס היותה מטורללת.
בין אירועי ההווה לבחינת התרחישים, הפלאשבקים הציגו אחה"צ של משחקי שחמט בין פינץ' למכונה בימיה הראשונים, בעודו מלמד אותה כיצד לנתח כל תרחיש ולהחליט מה המהלך הנכון. בסופו של היום פינץ' מבקש לסיים ומודה שאינו אוהב את המשחק, תוצר של תקופה אפלה בה עריצים חשבו שהם שווים יותר מהאדם הפשוט. מוסר ההשכל של פינץ' הוא שאף אדם לא שווה יותר מאחר, גם לא הוא, והמכונה תאלץ לבצע בחירות קשות, בייחוד לאחר לכתו של בוראה. הוא מסכם בכך שמי שרואה בעולם כמשחק שחמט, ראוי להפסיד. לקראת סוף הפרק גריר (ג'ון נולאן), העומד בראש פרויקט סאמאריטן, אומר שכל המשחקים מגיעים לסיומם בסופו של דבר. אם לא היה ברור שסאמאריטן ותומכיה הרוויחו את תבוסתם העתידית, הרי לכם.
– שם הפרק מתייחס לפקודת תנאי בשפות תכנות, לפיה המחשב או התוכנה פועלים בסדר מסוים, וחיפוש תנאים חלופיים במידת הצורך.