ספוילר "סוכני שילד" עונה 2 פרק 1, פתיחת העונה השנייה

בעונתה הקודמת, סוכני ש.י.ל.ד הייתה רחוקה מאוד מלספק את הסחורה. לרוב היא לא עבדה ברמת הפרק הבודד, וגם העלילה המתמשכת לא ממש הצליחה לרתק. לכך נוסף חוסר איזון בין הרציני לקליל, וניסיונות בפירוק הדמויות לגורמים עוד לפני שהן בכלל נתחבבו על הצופים. החלק האחרון של העונה פיצה במידה מסוימת על כך, וההבטחה לריטולינג של העלילה נטעה בי תקווה לשיפור. הפרק הראשון, לפחות, עושה נכון את רוב מה שהסדרה לא עשתה בעונתה הקודמת.

הפרק מתחיל בפלאש בק ל 1945, שמתפקד גם ככלי להצגת המקגאפין 0-8-4 של הפרק ("האובליסק"), וגם כטיזר ל"סוכנת קרטר", שתעלה בזמן הפגרה של ש.י.ל.ד. בקטע אנחנו רואים את אנשי היחידה שקדמה לש.י.ל.ד, ה-SSR, בזמן שהם מטפלים בשאריות של ארגון הטרור הידרה שנותרו לאחר עלילת "קפטן אמריקה" הראשון. מלבד קרטר, מופיעים בקטע גם דאם-דאם דוגאן וג'ים מוריטה, שהיו בסרט, ואפילו האוורד סטארק (אבא של טוני) מקבל התייחסות. כל זה נשמע כמו הסתמכות כבדה למדי על פרטי עלילה מסרט שיצא לפני שלוש שנים, אבל זה עשוי לא רע, ומפנה את מקומו במהרה לעלילה המרכזית.

ניסיון של ש.י.ל.ד לרכוש מידע מודיעיני מסוכן לשעבר נכשל כאשר לתמונה נכנס קארל קריל, מפלץ-השבוע, המסוגל לספוג לתוכו תכונות של חומרים ולשנות את עורו כך שידמה אותן (נבל די מגניב, יש לציין). מהעבר האחר, ש.י.ל.ד נרדפת אחרי גנרל טאלבוט, ששם לעצמו למשימה לחסל את המעט שנשאר – לתפיסתו – מש.י.ל.ד והידרה. לאחר שקולסון מבין שהידרה עדיין בתמונה ומפעילה את קריל, הוא מחליט לפרוץ לבסיס חה"א שבו מאוחסנות השאריות של ש.י.ל.ד על מנת למנוע מקריל להניח את ידיו על האובליסק. על הדרך, הצוות גם שם את ידו על קווינג'ט – מטוס עם יכולות הסוואה, שמטוסים מסוגו נראו ב"הנוקמים" ו"קפטן אמריקה 2" .

הפרק מאזן היטב בין הסתמכות על פרטי עלילה מהעונה הקודמת לעלילה ודמויות חדשות. סקאיי היא עכשיו סוכנת מן המניין, אבל חוץ משוט מגניב אחד בהתחלה, הפרק כמעט ולא מתעכב על כך (וטוב שכך). הדמויות החדשות זוכות למעט זמן מסך, אבל מצליחות לעניין – הרעיון של צוות של עובדי חוץ בשירות ש.י.ל.ד הגיוני ויוצר מתחים, כאשר מיי אינה סומכת עליהם, ודרכיהם נפרדות מהצוות המרכזי לבסוף בהחלטה בזמן אמת שמושפעת מהמצב ומהסטטוס התעסוקתי שלהם. לא בטוח שבשביל זה היה שווה להביא את לוסי לולס, שהייתה במצב מעט עייף ומדקלם בפרק הזה, אבל זה לא הפריע יותר מדי.

יחסית לעונה הקודמת, יש פחות שיחות מסדרון וגאדג'טי מרגלים, ויותר אקשן. סצינות החקירה של טאלבוט ווורד הן שיכלול של הקונספט מהעונה הקודמת, כאשר הן מהודקות בהרבה ועם המידה הנכונה של הערות רקע. הפרק גם עושה שימוש מינימלי ומושכל בטריפלט וקניג (אני מסרב לבדוק את שמו הפרטי), והיחיד שמקבל מעט מדי צומי מהצוות הוא מאק, שמספיק בערך להיות מוצג בשמו. הטוויסט של פיץ-סימונס נעשה באופן מוצלח, וכעת משנחשף מסקרן לראות מה הם הולכים לעשות עם הדמות.

מעריצי ווידון יכולים להיות מאושרים הפרק מנוכחותו של ריד דאימונד (דומיניק מ"דולהאוס", וגם "מהומה" של ווידון) בתור הפנים החדשות של הידרה. משהו נוסף שהזכיר לי את יצירותיו של ווידון היא האמירה על כך שחייל האוויר אינו ערוך להתמודד עם קריל.  אמירה דומה נאמרה על "היוזמה" בעונה 4 של באפי, וממש כמו שם – לא ברור שגם ש.י.ל.ד ערוכה להתמודד עם קריל, או עם האובליסק. זה מעלה את השאלה מה ההבדל בינם לבין חיל האוויר, או אפילו בינם לבין הידרה. מה שברור הוא שהטקטיקה של ש.י.ל.ד\חייל האוויר, במסגרתה הם מחזיקים את כל מה שמסוכן לאנושות במתחם סגור, נידונה להיכשל בכל פעם, בערך מאז שהומצאה ב-1945.

היו כמה רגעים פחות מוצלחים – קצת לא ברור מדוע קולסון משאיר את פיץ בסביבה אם הוא לחלוטין לא סומך עליו. משהו אחר שקצת הפריע – הפרק מתאמץ לבסס את הרעיון שלקולסון אין זמן להיפגש עם יתר הצוות, ואז שובר את האמירה הזו עד סוף הפרק ומכניס את קולסון עמוק לתוך המבצע. ההחלטה של הארטלי לגעת באובליסק גם נראתה פזיזה למדי. אבל כל אלה תלונות קטנות יחסית – אם גם התסריטים הבאים יהיו מהודקים כמו זה, העונה הזו ללא ספק תהיה טובה מקודמתה.