ספוילר "מוארת" 2.08

הנה מגיעה לסיומה עוד סדרת כבלים שהתחילה מלאת פוטנציאל וכעת, בתום עונתה השנייה, נמצאת בסכנת ביטול ממשית עקב אחוזי צפייה נמוכים (הפעם האחרונה בה סקרתי פרק עבור הבלוג, היה זה פרק סיום העונה/סדרה של "בוס"). בשונה מהסדרה בכיכובו של קלסי גראמר, נראה כי ״מוארת״ מנוהלת בידי צוות כותבים ויוצרים הרבה יותר קטן ואינטימי – מייק וויט ולורה דרן (טיילר ואיימי בסדרה) הם שני יוצריה, ומייק המוכשר הוא גם התסריטאי והבמאי של רוב פרקיה. לכן, אני מניח שתקציב הסדרה קטן יחסית ואולי ישנה בכל זאת עוד תקווה פעוטה לחצי עונה או עונה מלאה שתסגור את העלילות.

וכמה שאני רוצה את זה! שוב, בשונה מהסדרה ההיא שרק המשיכה לנסות להיות אף יומרנית יותר בעונה השנייה, "מוארת" הפכה לאנושית ומרגשת יותר עם הזמן. ניתן גם לומר שעונת הבכורה שלה היתה בסה"כ אקספוזיציה ארוכה ומקסימה לדבר האמיתי שבא לאחריה, אך בכל זאת אקספוזיציה. באמת שלא היו לי כמעט דברים רעים להגיד עליה אז, אבל גם לא הרבה מדי דברים טובים (הבטחה מעניינת לסדרה, שחקנים חביבים, סיפור קטן וחביב ולא מקורי, כמה פרקים מרגשים, וזהו בערך).

בעונה השנייה סוף סוף יוצאת לפועל משימתה של איימי לשיפור סביבתה ועוולות החברה בה היא וחבריה עובדים, ואל חייה וחיי טיילר נכנסות דמויות חדשות המציבות להם קונפליקטים מעניינים – טיילר מתייסר בשאלה האם לסייע לאיימי במשימה ובכך להכשיל את הקשר הנרקם בינו לבין מזכירת מנכ״ל החברה הנאמנה (מולי שאנון!) ומקבל אגב כך פרק מרגש בכיכובו (כמו שקיבלה אם איימי בעונה הקודמת), ודווקא איימי מקבלת טיפול מעט קלישאתי עם משולש אהבה כשהיא מזמינה אל חייה עיתונאי חוקר שעוזר לה בהכנת הכתבה הגדולה שעומדת לשנות את חייהם של הרבה אנשים. לזכותה יאמר שהיא יוצאת מהתסבוכת הזו, בעיקר בזכות משחק טוב וטיפול תסריטאי רגיש כתמיד.

מה שהגביר בי את הרגשות כלפי הסדרה בעונה הזו היו בעיקר הפרקים שבחצי השני שלה, שהיו ללא ספק כמה מהפרקים החזקים של הסדרה עד כה. פשוט כיף לראות תוכנית נרקמת, יוצאת לפועל, משתבשת קלות ואז חוזרת לפעולה בפנים קצת שונות. אבל יודעים מה עוד יותר כיף? עיגול דמויות. ומזה קיבלנו המון לשמחתי ככל שהסוף התקרב – האם איימי באמת טלית שכולה תכלת ופועלת למען מטרה גדולה יותר מחייה או שמא היא פועלת עקב אינטרסים ורצון נקמה אישי? האם הבוס של החברה בה היא עובדת הוא באמת בן אדם רגיל כמוה, ואולי אף מעט נחמד, שפשוט נקלע אל מצב שהוא צריך לקבל החלטות אכזריות ומציאותיות עבור מאות העובדים תחתיו? האם חברתה קריסטה ואמה הלן תבנה ותתמוכנה בתוכנית השאפתנית של איימי, למרות הדעות הקדומות שלהן על איימי? כל השאלות הללו ועוד קיבלו, לטעמי, תשובות מעולות שהאירו את כל הדמויות באור קצת שונה ואנושי יותר. אף אחד לא טלית שכולה תכלת כמובן, ואפילו איימי מתפרצת באקט מכוער על קריסטה התמימה בסיום העונה כשהיא חושדת שבגדה בה (אבל למעשה, כפי שהסביר היוצר מייק בראיונות עימו, איימי אי שם מתחת לעורה עדיין בעיקר מקנאת בה על כך שהיא קיבלה את הסוף השמח לו היא ייחלה בתחילת הסדרה – עבודה, חתונה, בעל וכעת גם תינוק).

פרק סיום העונה היה מהנה כפליים מכל שאר פרקי הסדרה, וסצנת העימות בין איימי למנכ״ל החברה הביאה כמו במילותיה של הגיבורה שלנו – satisfaction. כל שתי העונות הובילו אותנו אל הסצנה הנהדרת הזו והיא בהחלט קיימה את הבטחתה. אושר גדול וחיוכים רבים התלבשו עליי במהלך כל הפרק הנפלא הזה, וכעת סוף סוף השינוי האמיתי יכול להתחיל. הלוואי שב-HBO לא יאכזבו ויתנו לנו לראות אותו. אך גם אם לא, אפשר להגיד לפחות תודה על העונה המעולה הזו שסוף כל סוף מימשה את מלוא פונטציאל הסדרה.