תוכנית חיה רשמית ראשונה, עם הפיינל 13. רגע, מה? כן, החזירו את דאימונד, משום שחשו שעשו טעות איתה. כולנו ידענו שעשו טעות, ואני תוהה אם זה אומר שהם מהמרים על נצחון של הקטגוריה הזו (בכל מקרה, כפי שאמרתי כבר, אני מאמינה שדאימונד יכולה לנצח את התחרות, בהינתן הבחירות הנכונות). אז נשארו 13. סבבה.

התימה השבועית: שירים מהסרטים.

פותח את התוכנית – ארין ריי. בחירת שיר מצויינת. שוב הרקדניות המטופשות האלו, אבל לפחות שיר מוצלח והופעה מוצלחת. בריטני לא עושה עמו חסד כי כשהולך יותר מדי על הבמה והוא רוקד הוא קצת שוכח מהשירה, ואותו הדבר כשהוא מנסה לעשות ראפ. אבל בסך הכל הרבה יותר מוצלח משבוע שעבר (ולא שומעים את הקהל כל כך בקול רם כמו בשבוע שעבר. טיפלו שם בלא מעט בעיות. בעיית המנחים הקשה לא נפתרה).

פייג' הבאה בתור, בעוד בחירת שיר מצויינת. הסאונד באולפן השתפר והקול של פייג' נשמע haunting ויפה. אני חייבת להגיד שמעבר לפרסונה החביבה שלה, אני מאוד אוהבת את הבחירות האופנתיות שלה (או של דמי עבורה) בכל שבוע – ראיתם את הנעליים? אני רק מאוד מצטערת שגילחו לה את הראש (אבל נו, זה יצמח).

הבא הוא וינו. מסתבר שוינו הופיע עבור חיילים, שזו המקבילה האמריקאית ל"וינו הוא עומר אדם" או משהו כזה. כדי להוכיח לנו כמה הוא אהוד בקרב החיילים, הראו תמונות של חיילים מחזיקים שלטי Vote For Vino. חבל רק שבשלוש מהתמונות היה אותו שלט (קרי, אותם חיילים). לא בדיוק הערצה חוצת גבולות. בכל מקרה, הוא שר את When a Man Loves a Woman, שמחזיר אותו למקורות הסול והבלוז מהן התחיל בתחרות. אלו היו הביקורות בשבוע שעבר, ויופי של"א הקשיב להן, כי זה הסגנון שלו, ולא רוק ניינטיז. הייתי רוצה לשמוע אותו שר Ray Lamontagne מתישהו בהמשך.

Emblem3 שרים את מאש אפ של My Girl עם California Girl (מאיזה סרט השיר הזה?). עוד בחירת שיר מחוכמת, והופעה מוצלחת מאוד. סיימון ממש הבין את המהות של הלהקה (כולל הבחור שלכל היותר מוכן ללבוש גופיה).

ביאטריס מילר שרה את Iris האהוב. אני חוששת שבעיני ביאטריס השיר הזה הוא קלאסיקה עתיקה. בכל מקרה, אני גדלתי עליו, אז אני בהחלט משוחדת, והביצוע של ביאטריס היה קרוב מספיק למקור כדי שאני אתמלא נוסטלגיה ורחוק מספיק כדי שלא אכעס. התלבושות שלה ממשיכות להיות הזויות, אבל היא שרה שיר מוצלח ושרה אותו היטב, מה צריך יותר? רק שתרגיע עם הרגש, כי הבעות הפנים האלו לא עושות עמה חסד.

ג'נל בחרה ב-I Love Rock n' Roll מסרט המופת Crossroads. כל חלק מהופעה של ג'נל (מלבד השירה) מרגיש מהונדס ומתוכנן מדי, כולל כל העפת שיער וכל צעד. בצד החיובי, השירה שלה לא נשמעת מתוכננת מדי והיא נשמעת טוב. ומה זה הנעליים האלו, דוקטור מרטינס צהובים? זהו, הילדות שלי הפכה לוינטאג'. אני זקנה.

טייט ממשיך עם את Dead or Alive, שזו בחירת שיר מאוד בטוחה ומשעממת. הוא ביצע אותו מצויין כרגיל, אבל הייתי שמחה עם בחירה מאתגרת יותר.

Lyric 145 בחרו את הבחירה המקורית ביותר אי פעם בתחרויות האלו, Supercalifragilisticexpialidocious ממרי פופינס. שיר שדורש ביצוע ראפ. הביצוע לא ראשוני, יש כבר ביצועי ראפ לשיר הזה, אבל זה לא אומר שהוא לא מקורי (לא במובן הבלעדי של המילה), ושהם לא ביצעו היטב. זה גם היה שונה מאוד מהסגנון האינטנסיבי שהם בדרך כלל מראפפים בו.

דאימונד שרה וויטני יוסטון. אהבתי את הכיוון הצעיר שלה, וההופעה השבוע, עם החליפה הלבנה, גם אם היתה מעולה ווקלית (מעולם לא היה ויכוח שדאימונד מצויינת), היתה מאוד מבוגרת. אפילו לא בוגרת. חייבים למצוא את דרך המלך בין להפוך את הילדות לעוללות (ילדות בנות 13 הן לא תינוקות), ובין להפוך אותן למתמודדות הזקנות בתחרות. מה שעושים עם פייג' או עם ג'נל, אי אפשר לעשות עם דאימונד.

סיסי שרה את Eye of The Tiger. אף ביצוע לא יכול להתחרות בזה של ג'נסן אקלס (אז מה אם הוא בכלל לא שר?). נראה לי שסיסי בעצמה לא סגורה על מי ומה היא. ביצוע ווקלי מאוד חלש, ובחורה בלתי נסבלת. אשמח אם החברבורות האלו יכסו עוד קצת מהפנים שלהן.

קרלי רוז שרה את It Will Rain מ"דמדומים" כלשהו. היא נראית מתאימה יותר לשבוע האלווין, אבל העיבוד מצויין (האמת שאני לא מכירה את השיר, אז אולי זה פשוט שיר מצויין), יחד עם ההעמדה, התפאורה, התלבושת והשירה של קרלי. כוכבת. היא מאוד הזכירה לי, באופן מפתיע, ביצוע משבוע האלווין לפני כמה שנים, של שר לויד, כולל הבכי בסוף השיר.

ג'ייסון ברוק שר את I Believe I Can Fly מסרט המופת (ברצינות. תראו אותו!) "ספייס ג'אם". זו בחירת השיר הכי קלישאתית שהיו יכולים לבחור בשביל ג'ייסון. זה שהוא זמר כזה – של הופעות עצומות – לא אומר שצריכים לתת לו רק שירי השראה בומבסטיים ופומפוזיים. והחליפה האדומה הזו. מה נסגר איתם היום? הוא נשמע טוב כרגיל, אבל המקהלה הרגה אותי.

1432 הפכו ל-Fifth Harmony (להקת ההמשך של Solid Harmony?), שם שהוא קצת פחות גרוע מ-1432. כדי להפוך אותן לחביבות יותר, מכירים לנו את הבחורות ומנסים להצמיד לכל אחת מהן פרסונה. הן גם שרות שיר מ"דמדומים" (יש מליון סרטים, זה הרבה שירים לבחור מהם). ביצוע יפה מאוד, הרמוניות מהממות. בשביל זה הן בתחרות. אני רוצה שהן תשרנה את הגרסה של Birdie ל-Skinny Love של בון איבר מתישהו בעתיד.

לסיכום התוכנית השניה: הרבה הרבה יותר טוב. נקודת התורפה: המנחים. מי לדעתכם יודח (אני כבר יודעת, לכן לא יכולה להתנבא)?