כרגיל, פקטור מסביב לעולם (שהפך להיות פקטור בריטניה).

נתחיל עם ג'יימס ארתור, בעל הקול וההגשה של חיה פצועה (במובן החיובי). הוא המתמודד הכי לא אטרקטיבי בהיסטוריה של התוכנית, למיטב זכרוני, ואחרי נסיון קצר וכושל של ניקול (שופטת איומה גם פה) להפוך אותו לכוכב פופ מפלסטיק, בשבוע שעבר נראה שהוא לקח את המושכות, בביצוע מעולה של סקסי ויודע, עם קדרות כנה ולא צינית (מזכיר לי את Hit Me Baby One More Time של טראוויס, שמאז הפך לשטיק מאוס). חפשו את ההופעה הזו ביוטיוב, כי פה צירפתי את ההופעה משבוע מאוחר יותר – לכבוד האלווין הוא ביצע נהדר את Sweet Dreams (Are Made of This).

נמשיך עם ג'רמיין, שאני לא מתה עליו, אבל הוא אחד ההימורים הכי גדולים לנצחון (לצד אלה הנדרסון המקסימה). הוא מגיע יחד עם סיפור קורע לב (אביו בכלא בשל אלימות כלפי ג'רמיין ואמו), והוא באמת ובכנות נער ביישן ושברירי (שמצחקק אחרי כל משפט).

***

בחזרה באמריקה, ההופעות החיות מתחילות, הידד. ועוד יותר הידד על כך שדמי ויתרה על הבלונד המטופש. היא ממש חמודה בתור ברונטית, ולגמרי הפייבוריטית עלי בתחרות… המנחים החדשים איומים ונוראיים. אם יש סיבה שאני אפסיק לראות, זה המנחים. הם כמו, בהעדר השוואה הוגנת אחרת, מנחי אירוויזיון: לא טבעיים, ביזאריים, ונאלצים לבצע אינטראקציות מתוסרטות מגוחכות. אני מקווה שהם יפריעו כמה שפחות בזמן שהתוכנית מתנהלת היטב.

מסתבר שהשמחה מכך ש-16 מתוך ה-24 האחרונים הגיעו לתוכנית היתה מוקדמת, כי ארבע מתחרים, אחד מכל קטגוריה, ילך הביתה (לפי החלטת השופטים).

ראשונה להופיע: פייג'. דמי גילחה לה את הראש והורידה קצת מהיופי המהפנט שלה. סוף סוף מישהו דיבר על כך שהיא ווקליסטית בינונית לגמרי. ההופעה שלה היתה מוזרה מאוד. החל מבחירת השיר וכלה בעיבוד. התחפושת שלה וצעדי הריקוד לא עזרו. מה שכן, מעולם לא היתה הופעה כזו באף תחרות שירה אמריקאית, והיא מתקרבת למהות של האקס פקטור. בגלל הביצועים הווקליים המאכזבים שלה אני קצת חוששת לה, אבל אחרי כל זמן המסך שזכתה לו באודישנים, ותגובת השופטים, אני אהמר שהיא תהיה בסדר.

הבא בתור הוא ארין ריי, שהוא מתחרה שאני לא מבינה, ואל תצפו ממני להיות בעדו. בריטני הפסיקה עם הדיאטה ההזויה שלה (לפי השמועות), והיא קוהרנטית וחביבה כשהיא מציגה את ארין וגם בסרטוני מאחורי הקלעים. בחירת השיר של ארין, כמו גם העיבוד, מוכיחים שאני כנראה לא מבינה את הקהל האמריקאי בצורה בסיסית. ההעמדה השערורייתית ממש לא התאימה לקטגוריה הצעירה שלו. ג'סטין ביבר גם מופיע ככה? בכל מקרה, האשמה היא על בריטני.

דיוויד קורי עבר מייקאובר ממש משונה. קשה לי לשים את האצבע על זה. לא יודעת מה ל"א רוצה מהקול שלו. יש לו קול מצויין, והוא יכול להגיע מאוד רחוק על בסיס זה. משום מה הוא בחר לו שיר ועיבוד מלפני כעשור. מעתה אפסיק להתייחס לבחירת השירים כי כנראה שאני, כאמור, לא מבינה משהו בסיסי. בכל מקרה, עד כה ההופעה שלו היתה הכי טובה ווקלית, ויש לו קול נעים.

Sister-C: כל הדיון לגביהן הוא רק האם הן חביבות מספיק, והתשובה היא לא. אני יודעת שהן לא בגלל שסיימון אמר "אתם צריכים לחבב אותן, כי הן ממש חביבות". מעבר לכך שהן הצטיירו כחבורה של רובוטיות מרוחקות, הן גם זמרות ממש מעצבנות. אני כנראה חובבת קאנטרי יותר מרוב הקוראים פה, אבל זה נשמע כמו חיקוי קאנטרי גרוע. אי אפשר להמנע מהשוואה לדיקסי צ'יקס, או לסולואיסטיות קאנטרי בתחרויות האלו (כמו קארי אנדרווד), וההשוואה לא עושה עמן חסד. נראה שדמי היא השופטת הכנה היחידה שם, שחורגת מחגיגת המחמאות שהולכת שם.

ג'נל: אני ממש אוהבת את הניגוד בין הבחורה החמודה שהיא בראיונות והנמרה שהיא בהופעות, והוא שהופך אותה לאחת החביבות עלי, וחבל שזה מה שדמי רוצה לשנות. המוסיקה בהופעה שלה היתה חלשה מדי, היא צריכה מוסיקה דומיננטית יותר, וכל החולשות של הקול שלה הודגשו בהופעה שלה (למרות שיש לה קול מאוד יפה בעיני). התדמית החדשה גם לא ברורה לי. אני חושבת שבשבוע הראשון היו צריכים לבסס יותר את התדמית שהם הציגו לאורך תהליך האודישנים, ולא לשנות את הכל, כאילו הכל היה הצגה (הרי זה הקטע של ריאליטי).

דאימונד ווייט – היא באמת בת 13? בכל מקרה, בחירת השיר המוצלחת הראשונה, והנסיון לגרום לה להראות ולהופיע בצורה צעירה יותר היא הכיוון הנכון יותר, כי היא ילדותית תמיד, מלבד כשהיא שרה. ווקלית היא תמיד מדוייקת, אז בפן הזה לא היו הפתעות.

וינו המסכן. נראה לי של"א לא ידע מה לעשות איתו. כשהוא עשה את מה שהוא עושה היטב הוא היה עכשווי ומרגש. לראות את ההופעה הנוכחית שלו הרגיש לי כמו לראות את אקסל רוז היום: פשוט לא רלוונטי, לא משנה מה היה פעם (וגם קצת מביך). אני מקווה שהוא יצליח לחזור להיות עצמו. בכל מקרה, הוא יחיד במינו בתחרות, ואני מקווה שהוא יצליח לחזור להיות הוא (כמו ג'יימס ארתור מיודענו מבריטניה).

Lyric 145: מאיפה סיימון מצא את השיר הזה? אם מישהו בגרסה הבריטית היה נותן הופעה כזו (האמת שנראה לי שג'דוורד פעם הופיעו כך), סיימון היה מוריד לו את הראש. מזל שליריק 145 נותנים את כל כולם, ואני גם די מחבבת אותם, אז אני מוכנה להתעלם מהבעיות המובנות שבהופעה. האמת שהם פרפורמרים כל כך חזקים, שהם היו יכולים לשיר כל דבר וזה היה עובד.

סיסי פריי. הו, סיסי פריי. מה זה הבלונד הזה? רצו לגרום לה להיות אהודה, אז נתנו לה בלונד פלטינה? אגב, היא מאוד מזכירה לי את שר לויד, מתמודדת סופר שחצנית מהאקס פקטור הבריטי (היום כוכבת גדולה) שהגיע למקום הרביעי ומוכיחה שלא צריכים להיות חביבים בצורה מזוייפת. סיסי ופייג' הן באמת הקצוות של מתחרות בתוכנית הזו (מכל הבחינות), ואני מקווה שסיסי לא תהיה זו שתשאר. הלוק שלה, יחד עם בחירת השיר, כל כך מיושנים ואני לא מצליחה להתגבר על סלידתי המוקדמת ממנה.

טייט סטיבנס נראה לא שייך לתחרות. כולם השקיעו ברקדניות, איפור, תלבושות ועיבודים מתחכמים. טייט סטיבנס עלה ושר היטב, בלי שטיקים. מה שטוב בקאנטרי הוא שזה ז'אנר די על-זמני, אז העובדה שההופעה שלו מעט מיושנת דווקא משחקת לטובתו (כמו זמרי big band שלעתים מגיעים לתחרויות הללו). בכל מקרה, הוא מקסים ונהדר.

מפתיע שביאטריס מילר, נערה בת 13 היא המתחרה הכי מודרנית בתחרות (ציפיתי לזה מהצעירות…). אהבתי שבריטני חשבה שהיא רוקרית קטנה אז היא הלבישה אותה בפלאנל גראנג'י. היא שרה את השיר בסולם נמוך מדי, וחבל, כי רק לעתים (בפזמונים) הקול שלה מיצה את הפוטנציאל שלו. אני מחבבת אותה, ולמרות ההופעה הבינונית, קשה לי להתגבר על החיבה המוקדמת (והיא ממש מגניבה).

מה עשו לג'ייסון ברוק? היה לו כזה לוק מקסים, והרסו אותו. כמובן שזה לא משנה לאור ההופעה המעלפת שלו. שלמות. באמת מה שהיה חסר בתחרות. היחיד שלקח בחירת שיר בינונית ועשה ממנה זהב טהור (וכמובן, איזה יופי שהוא קיבל את המופע המרהיב שלו). סיימון כמובן שנא את זה, אבל גם זה חלק מהקטע. לא יתכן שהשופט הפלוץ השמרן יאהב את המתמודד הפרפורמר. יש כרגע פיוד מתוקשר באקס פקטור הבריטי בין גארי בארלו ואחד מהתחרים (ריילן המקסים), שרק עוזר לריילן להתקדם בתחרות (ולכן אני חושדת שהוא מבויים).

איך 1432 קשור ל"I Love You Too"? מישהו הבין? כאמור, הן היו הפייבוריטיות שלי בתחרות לפני התוכנית החיה. ווקלית היתה להן הופעה מאוד מוצלחת, אבל הן כמעט ולא הסתכלו האחת השניה, והכימיה מרגישה חסרה. אני חושבת שללא ספק הן עם הכי הרבה פוטנציאל בתחרות, ואם הן ילמדו להופיע טוב יותר יחד (כולל החיבוק המזוייף של סוף ההופעה), הן יכולות לזכות.

כל היופי בקול של וויל ג'ונס הוא הפער בין הקאנטרי הנמוך והסול הגבוה. דמי בחרה לו שיר ועיבוד שהוא כולו באמצע – לא לכאן ולא לכאן. וגם לא ממש קאנטרי. ממש התאכזבתי מהביצוע שלו. ואם כבר מייקאוברים, יכלו להוריד לו כמה סנטימטר מהשיער.

קרלי רוז: כשבריטני אמרה ש- Hit Me Baby One More Time היה "a long time ago" (וכשהבנתי שכנראה שקרלי רוז עוד לא נולדה אז), זה גרם לי להרגיש בת מיליון. אבל בקליפ ההוא, כשבריטני לבשה מדי בית ספר זה היה בכדי להדגיש את הסקסיות האסורה שלה (כי היא היתה הרי בת 16), ואילו כשקרלי רוז לובשת מדי בית ספר, זה רק מדגיש את הרצינות שלה. היא נראית כמו הרמיוני גריינג'ר, שזה נהדר, אבל הרמיוני גריינג'ר ידעה שהיא לא בדיוק ילדה, והיא owned it. קרלי רוז רק הרגישה מבוגרת יותר עם כל הילדים שהתרוצצו סביבה על הבמה. כן, היא נשמעה טוב, ונראתה מצויין, אבל ההופעה היתה לא ברורה לי. היא עדיף שיתנו לה להיות נערה בוגרת ולא לנסות להפוך אותה לילדה. זו תימה העונה, שמנסים להפוך את המתמודדים למשהו אחר, צריכים לתת לה להיות היא עצמה.

EMBLEM3 הצליחו לסיים את ההופעה עם שלוש חולצות! בכל מקרה, מדובר במתחרים הכי מגובשים מבחינה מוסיקלית (הלהקה המלאה כוללת עוד שני חברים, נגנים, והם הוציאו אלבום השנה [זו עובדה שמצאתי בוויקיפדיה, ועכשיו נעלמה משם. גם האתר שלהם ירד]). הם היו מצויינים, ואני מבינה למה בחרו בהם לסיים את התוכנית.

לסיכום התוכנית הראשונה, אפשר לומר שלמרות שהתוכנית התקדמה מאז העונה שעברה, עדיין יש פער מאוד גדול בינה ובין הגרסה הבריטית, מה שכנראה נובע מקהל האמריקאי, שטעמו שונה מאוד מטעמי. אני מקווה שמדובר רק בחבלי לידה (שופטים חדשים, מנחים חדשים), ושדברים יהפכו לנעימים יותר בהמשך. זה במיוחד מפתיע לאור תהליך האודישנים המינימליסטי. נראה.

ולסיכום, ההימור שלי: (למרות שהפוסט פורסם לאחר שתוצאות האמת פורסמו, ההימור שלי נעשה לפני חשיפת זהות המודח/ת/ים). מכיוון שמעיפים אחד מכל קטגוריה, ההימור מעט קל לי יותר (אם כי סביר שאטעה ברוב). ההימורים שלי:
להקות: Sister C.
מבוגרים: אין לי מושג. אהמר על וינו, אבל כנראה אטעה.
ילדים: ארין או ביאטריס.
צעירים: סיסי. אני די בטוחה שישאירו בסוף את פייג' וסיסי, וסיסי תלך הביתה (אם כי על סמך ההופעה, אולי פייג' היתה צריכה להיות מודחת). אבל מי יודע, גם ווילי ג'ונס לא בדיוק קצר מחמאות…