הדחה ראשונה. הפורמט הזה לא לגמרי ברור לי. הייתי מעדיפה שהמתמודד בכל קטגוריה שזכה להכי פחות קולות מהקהל יודח, או שהדחת השופטים הזו תתבצע בבתי השופטים. בכל מקרה, כל שופט בחר שני מתמודדים שמועמדים להדחה. כל אחד מהם מבצע הופעת הצלה אחרונה, והשופט מדיח את אחד מהם.

צעירים
פייג' וג'נל ניצלות בקלילות, וסיסי ווילי ג'ונס נותרו להופיע.

סיסי בוחרת לשיר את On My Own, באחד הביצועים הגרועים ששמעתי, אם כי יתכן שזה קשור לסאונד המזעזע ולעובדה ששומעים יותר את צעקות הקהל מאשר את המוסיקה (בסוף השיר, כשהווליום קצת עלה, היא נשמעה טוב יותר). אני חושבת שהמבחן של סיסי הוא להפגין סוג כלשהו של רגש. ואכן זלגה לה דמעה יחידה על הלחי.

ווילי ג'ונס שר את You Don't Know Me, שהיא כנראה הבחירה הלא נכונה בהינתן העובדה שדמי כל כך לא התלהבה מהקאנטרי שלו, שהיא בחרה עבורו שיר אחר לגמרי. הוא שר את כל השיר נמוך, וכמו שאמרתי, הקסם שלו הוא בניגוד, אז הוא שוב התפספס.

המודח הוא ווילי, ומיותר לציין שאני לא מרוצה. נראה מה תגיד הצבעת הקהל בנוגע לסיסי.

מבוגרים
וינו וטייט עוברים הלאה. זה מוזר בעיני, משום שאני חושבת שהקהל יצביע בקלות יותר לג'ייסון ולדיוויד (אם כי, נראה שוינו אמור לתפוס את המשבצת של כריס רנה מהעונה שעברה, שהביאה ל-ל"א את המקום השלישי). זה לכאורה לא מפתיע, כי ניכר של"א לא אוהב את הקול של דיוויד, וג'ייסון קיבל ביקורות צוננות מאוד (אני, כזכור, אהבתי).

דיוויד שר את Since You've Been Gone. אני ממש מבולבלת מהעובדה שהוא בתחתית (ומהעובדה שהוא מודח מאוחר יותר). אני מסכימה שהוא מתאמץ הרבה יותר מדי, אבל אני חושבת שהקהל מגיב טוב יותר למתמודדים כאלו מאשר למתמודדים אדישים. וכבר אמרתי שאני אוהבת את הקול שלו.

אחריו מופיע ג'ייסון ברוק עם One Moment in Time. למען האמת, מבין השניים אני מעדיפה שדיוויד יעזוב, כי ג'ייסון עושה משהו שאף אחד בתחרות לא עושה. דווקא בהופעות ההצלה שלהם כולם עשו את מה שהיו אמורים לעשות ערב קודם, וזה ללכת על בטוח – בחירת שיר שמבססת את הזהות שלהם מתהליך האודישנים ולא מציגה פרסונה חדשה ומוזרה. ג'ייסון זמר מצוין, וטוב שזה מה שהוא בחר להראות.

ג'ייסון ניצל, כמובן.

ילדים
ביאטריס וקרלי רוז ניצלות, שזה משמח כי הן החביבות עלי בקטגוריה (ואיזה קריפי מריו לופז שהוא רוצה חיבוק קבוצתי איתן?).

ארין מתחיל עם I Look to You. למעשה, הוא היחיד בסגנון שלו בתחרות, שזה די מפתיע, בהתחשב בפופולריות של הסגנון הזה (ובהתחשב בעובדה שב"אמריקן איידול", לדוגמא, בד"כ יש הרבה יותר מתמודדים כאלו מאשר ילדי פופ). הוא נותן הופעה סולידית.

דאימונד שרה אחריו את Sorry Seems to be The Hardest Word. מכל הילדים, נראה שבריטני קלעה רק איתה בתוכנית הקודמת, לכן אני לא לגמרי מבינה למה היא שם. אני חושבת שהיא בהחלט היתה יכולה לנצח את התחרות. ההופעה שלה מוצלחת מאוד, אבל שוב לא ייאמן שהיא בת 13.

דאימונד הולכת הביתה, בצעד שמפתיע אותי, את ארין וכמובן גם את דאימונד.

קבוצות
סיימון מעביר את Lyric 145 ואת EMBLEM3, כמו שצריך. שתי להקות הבנות נותרו להתקוטט ביניהן.

Sister C מתחילות עם When I Look to You, הופעה סטנדרטית לגמרי. לא אוהבת את הקולות שלהן, לא את הסגנון, ולא אוהבת אותן. כל פעם שהשיר מתחיל להישמע טוב מתחילה לשיר הברונטית המאנפפת והורסת הכל.

1423 (או שזה 1432? מה זה השם הזה?) שרות את Skyscraper של דמי. לא יעזור, אני אוהבת אותן וחושבת שהן נתנו הופעה טובה יותר, ושהן יכולות להגיע רחוק מאוד (כאמור, אם יטפלו בבעיות הכימיה שלהן), והופעת ההצלה שלהן היתה הטובה ביותר הערב.

סיימון מציל את 1432, ומחליט לשנות להן את השם. מזל, אבל היה אפשר לייצר מזה בדיחה מתמשכת מצחיקה.
בשבוע הבא, סיסי סוף סוף מודחת?