הפרק הראשון של "הסטירה" היה מאד טוב. הפרק השני כבר היה מופלא. לא ידעתי שזו סדרה של נקודות מבט שונות (האמת שלא ידיעתי כלום על הסדרה חוץ מזה שהיא אוסטרלית ויש לה ביקורות מאד טובות ועכשיו אני מגלה שבצדק) ואני אוהבת כשמספרים ככה סיפור. בספרים של "משחקי הכס" למשל זה עובד מצוין, חבל שלא מצאו דרך לתרגם את זה לסדרה במקרה הזה, אבל קשה יותר, הרבה יותר דמויות. ובכל זאת.
מכאן על עלילת הפרק באופן מספיילר לטובת מי שעוד לא ראו: אנוק מאד נגעה לי ללב. אני מזדהה איתה רבות ודי רואה בה את עתידי הלא מאד רחוק. אני שמחה שהיה ליוצרים את האומץ ללכת עד הסוף עם זה שהיא לא רוצה ילדים ושהיא תעשה הפלה (ולא שתקרה לה אחת טבעית…). הבנתי לגמרי את ההחלטה שלה. אבל היא כן הייתה צריכה לדבר על זה קודם עם הבחור (היפיוף) שלה. מעניין אם תהיה לי סימפטיה לרוזי כשיגיע פרק שלה, כי בינתיים אני גם רוצה להחטיף כאפה לה ולילד הבלתי נסבל שלה.