קודם כל, אני לא באמת שונאת את "בנות". בעולם מאוזן טלוויזיונית, שבו "בנות" היא אחת מסדרות רבות שמתעסקות בנשים ומיועדות לנשים, מדובר בקומדיה רעננה על נשים צעירות בנות ימינו. בעולם שבו "בנות" היא הסידרה הראשונה שעוסקת בנשים בלבד מאז "סקס והעיר הגדולה" (של אותה HBO), ומהווה שחזור שלה, "בנות" יוצאת מנקודת הנחה שהמלחמה נגמרה, אנחנו ניצחנו, בעוד שהיא עדיין מתנהלת בעיצומה.

כמה מחשבות על בנות (צפיתי בשישה פרקים מתוך עשרה, אני מניחה שהסדרה לא השתנתה מהותית):

• בעוד הסדרה עוסקת בארבע נשים, היא למעשה עוסקת באופן בלעדי בגברים. הנשים מדברות, מתעסקות, עושות גברים כל פרק, כל הפרק. אני לא חושבת ששמעתי שיחה בסדרה שהיא לא על מצב הזוגיות (או היעדר הזוגיות) או חיי המין (או היעדרם) של דמות אחרת. בעוד שאת הגברים אנחנו רואים, לפעמים, בסיטואציות זוגיות בלבד (אין אינטראקציות בין גברים בלי נשים בסביבה, מלבד במקרה אחד, שגם בו הגברים עוסקים בנשים, אבל עם סיבה מוצדקת – הם בבית שלהן), את הנשים אנחנו רואים בסיטואציות חברתיות, וגם שם, השיחה היא תמיד על גברים. מדובר בארבע נשים אינטליגנטיות, מתוכן כותבת רהוטה אחת (כוכבת הסדרה, שהיא גם הכותבת שלה והבמאית העיקרית, לנה דנהאם), ועדיין, הן לא מדברות על שום דבר אחר. אני לא אומרת שאני נפגשת עם החברות שלי ואנחנו מדברות על ניטשה, אבל כן, אנחנו מדברות על סרטים, טלוויזיה, פוליטיקה, עבודה, לימודים, לא רק בחורים ומשברים.

• כמובן שאם לנה דנהאם רצתה לכתוב סדרה על נשים כאלו, זה בסדר גמור. אין לי בעיה עם הסדרה כשלעצמה, כאמור, הבעיה שלי נובעת מהעובדה שסדרות שכמותה הן היחידות שמשודרות היום בטלוויזיה עם קאסט שמורכב מ-50% נשים ומעלה. הסדרה האחרת היחידה שאני יכולה לחשוב עליה שיש בה רוב נשי היא "האישה הטובה", ולמרות שהדמות הראשית אכן מהווה מודל נשי "חזק" במונחים פמיניסטיים, הסידרה היא בכל זאת בצל שערורייה גברית, והיא גנרית מספיק בשביל שלא תצטרך להתעסק בפמיניזם. בכל מקרה, זו לא הנקודה, כי "האישה הטובה" היא גם דרמה, ושם כותבים יותר דמויות נשיות "חזקות" (וחמורות סבר), בקומדיה שמציגה עולם ריאלי יותר נמצאת הבעיה.

• יש בסדרה הרבה סצינות סקס. בפרקים שאני ראיתי, אישה מעולם לא גמרה. הגברים תמיד גומרים. שוב, זו יכולה להיות ביקורת על העולם האמיתי, אבל הביקורת הזו לא מועלית. מכיוון שמדובר בנשים שמדברות כל היום על מערכות היחסים שלהן, הייתי מצפה שאורגזמה תהיה נושא שיחה (לפחות כמו ב"סקס והעיר"), אבל היא לא. בסדרה יש ארבע נשים, אף אחד מהן לא מרוצה ממערכת היחסים שלהן, רק אחת מהן נהנית ממין (ג'סה), וגם שם לא ברור עד כמה היא באמת נהנית (אם כי כבר בפרק הראשון מצמידים לה סיפור היריון, כדי ללמדנו שמין לא מוגן הוא מאוד מסוכן), והבתולה מוצגת בתור בעלת נכות של ממש. בכל מקרה, אני מקבלת סצינות סקס ככלי עלילתי שמלמד אותנו על מה שמתחת לפני השטח במערכות יחסים, אבל בסדרה הזו שום דבר אינו מתחת לפני השטח. בנוסף, יש בסדרה לא מעט עירום נשי. כן, אנחנו ב-HBO, הבנו, לא חייבים עירום בכל פרק. האמת שנראה לי שהעירום הוא בעיקר של לנה דנהאם עצמה, ואז לכאורה אם היא כותבת אותו אז שתעשה מה שבא לה, אבל הוא לעולם לא הכרחי. אני באופן כללי שונאת עירום נשי בסרטים וטלוויזיה, חושבת שהוא מיותר ברוב הגדול של הפעמים, אז אני לא דוגמא. הלאה.

• קראתי אנשים שאומרים שהיופי ב"בנות" הוא שהנשים בה אוכלות סרטים על כלום. כלומר הגברים לא עושים כלום, והנשים עפות. אבל התיאור היחיד של הגברים הוא מפי הנשים האלו, ולכן אנו נאלצים להאמין להן. ואם הפואנטה היא באמת שנשים עושות ביג דיל מכלום, כמו סטריאוטיפים אחרים על נשים (שק של נחשים וכו'), אני מאוד לא אוהבת, ובעיקר לא חושבת שזו הכללה מדוייקת או קרובה לכך. בפרט, אם מישהי עושה ביג דיל מכל דבר, זה היה מגיע גם לדברים אחרים בחיים, ולא נשאר ייחודי למערכות היחסים שלה.

הבעיה שלי עם הסדרה, מעבר לקיומה כיחידה, כפי שאמרתי, הוא שהסדרה מניחה שהמהפכה הפמיניסטית נגמרה, ונמנעת במובהק מלשים על עצמה תווית פמיניסטית. אף אחת מהנשים בסדרה לא תאמר שהיא פמיניסטית, מלבד האנה אולי, כי זה נשמע כמו סיפור מעניין. אין לי בעיה שהן לא רוצות להיות פמיניסטיות, אבל יש לי בעיה עם נקודת המוצא של הסדרה, כאילו המהפכה הפמיניסטית מסתכמת במהפכה המינית. הדמויות עדיין מוטרדות מינית במקומות העבודה שלהן, לא מרגישות בטוחות עם בני הזוג שלהן (בפרק הראשון בן זוגה של האנה מנסה לבצע בה מין אנאלי בניגוד לרצונה), לא מתקדמות בעבודה, ולא מגיעות לעצמאות כלכלית (אפילו קלושה, כולן נתמכות ע"י הוריהן). אולי זה מאפיין את הדור הזה, אם כי לסדרה קוראים "בנות", כלומר היא מתיימרת לתת תיאור קצת אמין של נשים (סליחה, בנות) היום, ולא של אינדווידואל גנרי. כל ההיבטים האלו מציגים עולם מאוד קשה לנשים, אבל הן בוחרות להתמקד בפן אחד שלו, ולהבליג על כל דבר אחר.

אני לא מאמינה באמנות מגוייסת, ולא חושבת ש"בנות" הייתה צריכה להיות שונה. אולי היא מנסה להציג את הקושי בנשיות מודרנית (פוסט פמיניסטית לכאורה) בצורה מרומזת שנקראת בין השורות, ולא רוצה לשים בפה הדמויות שלה אמירות פמיניסטיות אמיתיות. זה יכול להיות, אבל הסדרה ממש לא נקראת כך. היא מציגה נשיות חזקה שגברים מקבלים ממנה השראה, אבל לא שמעצימה או מחזקת נשים צעירות אמיתיות (אותי, מבוגרת בשנתיים מהדמויות בסדרה ובחצי שנה מהיוצרת שלה, היא ממש לא מעצימה).

כמו ב"סקס והעיר", שהיתה על נשיות חזקה שמחפשת גבר חזק עוד יותר, גם פה הסידרה היא רק לכאורה על נשים, אבל מונעת באופן מלא ע"י גברים. מכיוון שאני מסרבת להאמין שכל הנשים מונעות מהחיפוש אחר בן זוג, אני מסרבת להאמין גם שהסדרה מייצגת את הדור שלנו, ואני איזו יוצאת דופן חריגה.

פתרונות, כמובן, אין לי. אני לא יודעת אם יש הומור נשי מחתרתי שפשוט לא מגיע לטלוויזיה, או שזה באמת ההיצע. הרי נשים קומיקאיות נחשבות פחות באופן כללי, כי "נשים מצחיקות זה לא סקסי", והכל בטלוויזיה כל כך סקסי, כמובן (ראיתם את לואי סי קיי או ג'ייסון סיגל? לוהטים). ובעוד שאני אוהבת את הנשים של "מחלקת גנים ונוף", "30 רוק" ו"veep", עדיין קשה לי עם העובדה שקומדיה יכולה להיות עם רוב גברי מוחץ, אבל לעולם לא עם רוב נשי.