
גילוי נאות: אני לא אוהבת את גלי, אבל אני מתה על ריאליטי. לא אכפת לי איזה (באמת שלא), כל עוד העריכה שלו טובה. זה מה שמבדיל בין החיים המשעממים שלנו, ובין החיים המשעממים של האנשים בריאליטי, שלהם פשוט ערוכים טוב יותר [במאמר מוסגר אומר שראיתי השבוע עשר דקות מ"הדור הבא 24/7" בערוץ 25 (כלומר – השידור החי והלא ערוך). אין לי מושג איך התוכנית, וזה לא קשור לנושא. העניין הוא שאיתן אורבך ושתי בחורות בישלו. ובאיזשהו שלב הבחורה הסתכלה על הבחור והם היו מרוכזים במה שהם עשו, ולא הבנתי למה אף אחד לא אומר כלום. כלומר, לא הבנתי מה התכלית של הסצינה הזו. ואז נזכרתי שזו לא סצינה, אלו החיים, וכיביתי את הטלוויזיה, כי חיים משעממים יש לי לבד]. בכל מקרה, עריכה זה הכל.
אז ראיתי פרוייקט גלי, שלא אמורה לעניין אותי כי היא לוקה באותה צדקנות מעצבנת של גלי עצמה. אמירות בומבסטיות כמו "הילדים האלו יפים כי הם נהנים ממה שהם עושים" ו-"שונה זה יפה" חזרו תדיר. אבל הפרק הראשון היה קצבי, לא נתקע על אודישנים גרועים (כי לא היו כאלו), ורץ קדימה. המתמודדים מלווים על ידי אנשי מקצוע שמטרתם ביום יום לגרום לאנשים מוכשרים ומקצועיים להשמע ולהראות טוב, ולכן אין למתמודדים ברירה אלא להיות מוכשרים ומקצועיים. אין פה דמעות, אנשים שנהיים צרודים רגע לפני ההופעה וזקוקים לחסד. כולם שם בזכות. באמת, מאוד מוכשרים.
אפילו לא מפריעה לי העובדה שיש שם כמות גדולה של אנשים שונים בצורה זו או אחרת. שמנים, נמוכים, נכים. זה מעניין לראות את זה מול הסידרה, שם הנכה הוא למעשה שחקן בריא, גם השמנות הן לפי הסטנדרט ההוליוודי (כי בכל זאת הגיעו בערוצים המקובלים), וכולם מאוד יפים (האמת שגם בפרוייקט גלי כולם יפים מהממוצע בעולם, אבל זו טלוויזיה, אין מה לעשות).
עכשיו ברור לי שהיו הרבה אודישנים גרועים, הרבה מתמודדים דרמטיים ומעצבנים, הרבה מתמודדים שקיבלו את דבר הדחייה שלהם שלא ברוח טובה (ממה שהראו כולם אמרו "ג'י גולי, איזו באסה", ודילגו הביתה). אבל עורכים אותם החוצה ולא מראים לנו אותם, כי זה לא תואם את הרוח החיובית והכיפית של הסדרה. ומה שטוב ברוח כיפית וחיובית זה שהיא טיפ טיפ טיפה מדבקת.
אז בעצם ההבדל היחיד מאמריקן איידול ודומיו הוא שכולם פה מאוד צעירים (כי הם אמורים לגלם דמות בתיכון), והאווירה היא מאוד מחזמרית. יש קאונטרי, ויש פולק ויש גם איזה מישהו שנראה כאילו החלום שלו הוא להיות קונור אוברסט (לגיטימי), אבל בגדול כולם רוקדים ושרים ומתכוונים לכל מילה עם כיווץ גבות וזרוע הנשלחת קדימה. אבל מרוב שהם מתכוונים להכל, ומרוב שהם נחמדים (ובאמת שעושה רושם שכולם שם, שופטים ומתמודדים, נחמדים), אני לא מצליחה לשנוא אותם בציניות אופיינית.
לא יודעת לאן זה ילך, כי גם את the voice ראיתי לחמישה פרקים והפסקתי פשוט כי שכחתי להמשיך, אבל בינתיים זה נראה כמו הכיף שגלי התיימרה לספק לי (ונכשלה).