סאות' פארק 19.08: תוכן שיווקי

ספוילר "סאות' פארק" עונה 19 פרק 8

South Park - 19x08 - Sponsored Content

אם עד עכשיו "סאות' פארק" התייחסה לתרבות ה-PC בצורה מעורבת גם כדבר חיובי וגם כדבר שלילי – הפרק הכפפות ירדו לחלוטין. לוחמי התקינות הפוליטית הם בריונים שמחפשים טעויות אצל אנשים על מנת להרגיש טוב יותר עם עצמם, אנשים שמחפשים רק דרך להרוס כוס (נשמע הרבה פחות טוב בעברית) ובסופו של דבר רק דרך נוספת לפרסום דברים. אה, וגם פרסומות. פרסומות זה נוראי.

נתחיל מהבריונות – "סאות' פארק" הצליחה לעשות כאן איזשהו הפוך על הפוך על הפוך. בהצגה הראשונה של מנהל ה-PC, שנדרש רק מבט אחד בו כדי להבין שהוא בריון, נראה שהמסר אמור היה להיות הכי ברור שאפשר. אבל אז לפתע התברר שמנהל ה-PC רציני וגם אם הוא קצת בריון המטרות שלו טובות בסופו של דבר. במשך כל העונה הוא הוצג כדמות לא מדהימה אבל גם לא נוראית, ובטח לא נבל נוראי ורשע, מגמה שגם הפרק הזה ממשיך. הבריון האמיתי, כפי שמסתבר, הוא בכלל רנדי. כמובן שבעונה כל כך מטאפורית רנדי הוא לא רק רנדי, אלא פלג מסוים של אנשים שמשתמשים בתקינות הפוליטית לא על מנת לדאוג לאנשים אחרים (כפי שרנדי מעלים עין מהתעללות בהומלסים, מרביץ לילדים ומתעלם מילדים רעבים בעולם) אלא על מנת להרגיש טוב יותר עם עצמך, כי אתה יורד על אנשים שמשתמשים במילים פחות תקינות פוליטית ובכך מעלה את עצמך. לעסוק במיקרו-אגרסיות (קל) במקום במקרו-אגרסיות (בלתי אפשרי).

גם המנהל PC עוסק במיקרו-אגרסיות, אבל הוא בכנות דואג והכעס שלו לא מגיע מרצון אגואיסטי אלא דאגה כנה לקבוצות מוחלשות. עובדה ששוברת את לבו כאשר הוא רואה את האחווה שלו מואשמת בכך שכל התרבות הזאת היא רק ניסיון להשיג בנות, ואף יותר מכך כאשר הוא מבין שאולי זה באמת המצב. הפרק עצמו, אגב, אמנם מציג את ההאשמה אך לא לחלוטין תומך בה. יותר משהוא אומר שאנשים משתמשים בתקינות פוליטית ככלי להשיג בנות (דבר שקיים, כמובן), הוא טוען שתקינות פוליטית אינה בהכרח כבוד אנושי בסיסי. גם אם אתה ממש מוודא עם מישהי שזה בסדר, זה עדיין לא ממש מכבד אותה כאדם "להרוס לה את הכוס".

השאלה העולה מהחלק הזה של הפרק, ושל הקרב של ג'ימי – עורך העיתון שאישר את המילה "מפגר" באחת הכתבות – מול המנהל PC, היא האם הדרך היחידה לכבד אנשים היא שימוש במילים מסוימות. ג'ימי מעדיף שיקראו לו "מוגבל" ולא "מיוחד", אבל הוא בסדר עם שניהם וגם אין לו בעיה עם אנשים שלא מרגישים בנוח לידו. התוכן הוא העיקר מבחינתו, וכל עוד התוכן מכבד אנשים אז הוא מכבד אנשים. הוא לאו דווקא בעד שימוש במילים פוגעניות, אבל אם כתב מרגיש שזאת הדרך הטובה ביותר לתאר משהו, הוא ייתן לו להשתמש בה. מנהל ה-PC מאמין קודם כל בצורה. התוכן עצמו יכול להיות מזלזל, אבל כל עוד המיקרו-אגרסיות לא שם – זה בסדר.

ומה שיפה זה שלמרות ההתקפה על תרבות ה-PC, המנהל (או, במשחק המילים באנגלית – העיקרון) PC יוצא יחסית סימפטי מהסיפור. הוא לא אדם רע מעיקרו. אולי טיפש, אולי עקשן, אבל הוא באמת רוצה לעשות משהו טוב והסדרה מעריכה אותו על זה, בניגוד לרנדי או חלק מחברי האחווה שלו.

וכאן אנחנו מגיעים לחלק האחרון, והוא הפרסומות. פרסומות נהיו בעיה. כלומר "נהיו" – פרסומות הן בעיה. והעידן האינטרנטי שבו חשבנו לחסום אותם על ידי אד-בלוקר מגיע לקיצו עם "תוכן שיווקי". "סאות' פארק", בגלישה לעבר המדע הבדיוני ובפארודיה מדויקת על "בלייד ראנר", לוקחת את זה לשלב הבא: אנשים שהם פרסומות.

פה בערך נעצר הפרק ונותן לפרקים הבאים לסגור את הדברים. תחגרו, באקרו.

הערות לא קשורות

* היה נחמד לראות את מר גריסון והמנהלת ויקטוריה, גם אם עדיין הם לא היו מצחיקים מדי או מועילים מדי. ונחמד לראות שגם בכלליות המסע של מר גריסון לבחירות מצליח לא רע.

* כמו שדובר כבר רבות, ארבעת הבנים נעלמים לאט לאט. מעניין אם יהיה להם בכלל מקום בפינאלה הגדולה המתקרבת.

© עידו ישעיהו