ריק ומורטי 2.05: תהיה שוויפטי

פורסם ע"י ‏יהונתן צוריה‏
בתאריך 24/08/2015 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "ריק ומורטי" עונה 2 פרק 5

Rick and Morty - 02x05 - Get Schwifty

אוקיי, כולם, אפשר להירגע. אנחנו עכשיו יודעים מה קורה כש"ריק ומורטי" לא מנפקת יצירות מופת אחת אחרי השנייה – היא סתם מייצרת פרקים משעשעים, קצת צפויים, שהיו יכולים לשמש כפרקים הכי טובים בעונות של סדרות פחות טובות. גם כאשר העליות ממש גדולות, הנפילה לא כואבת. שרדנו.

אז, הפרק החמישי בעונה השנייה הוא כנראה החלש ביותר מאז "פארק האנטומיה". למרבה ההפתעה, החלק החלש שלו התבטא הפעם דווקא בעלילה של ריק ומורטי – עלילת המשנה של המשפחה הייתה דווקא הפעם זאת היותר מוצלחת.

שתי העלילות מתחילות מאותה נקודה: ראש ענקי (שקצת מזכיר את ריק? או שזה רק אני) נוחת בכדור הארץ, הורס את מזג האוויר ומבקש "Show us what you got". ריק, מוכן לכל סיטואציה, לוקח את מורטי והולך לפנטגון (לא, לא לפנטגון. האחד המעפן על כדור הארץ) ומסביר שהראשים הענקיים רק רוצים שנשיר להם שיר, במה שמסתבר כתוכנית הריאליטי שירה הגדולה ביותר ביקום. ריק ומורטי עוברים את המבחן, אבל זה רק מכניס את הכל ליותר בלגן מכיוון שהם עוברים לשלב הבא, בו פסילה גוררת השמדה של הכוכב.

כל זה טוב ויפה, אבל העלילה הזאת סובלת משתי סיבות: האחת היא שאין ל"ריק ומורטי" שום דבר מעניין להגיד על תוכניות ריאליטי של שירה. "ריק ומורטי" יודעת את זה, ובמקום להיסחב בפרודיה לא נחוצה מצמצמים את הקונספט הזה למינימום, כאשר רוב ההתמקדות חוזרת למוקד של ריק ומורטי. אבל זה גם מרוקן קצת את כל העניין ממשמעות וגורר הרבה שאלות שלא מקבלות מענה לגבי כל העסק (מי השופטים? מה קרה לכוכבים האחרים כשלא ראינו? למה שש שעות?). חוסר ההתעמקות משאיר אותנו קצת מבולבלים, אז "ריק ומורטי" חוזרת למה שהיא מכירה היטב – מורטי דורש מריק שיפגין אכפתיות, מתייאש, ומנסה לעשות משהו מעצמו. בביקורת של מועדון ה-AV המבקר אמר שיש כאן הרגשה של מיחזור עלילה, אבל אני לא בדיוק מסכים. בהחלט יש עניין חוזר של "מורטי לומד שלריק אכפת ממנו" אבל בניגוד לעונה הקודמת של מורטי תלותי, כאן מורטי חוזר כמושיע שצריך ללמוד לקבל את ריק לא כמישהו שמציל אותו, אלא כמישהו שהוא מוכן להציל בעצמו. זה מעניין מאוד, כאשר החיסרון היחידי הוא שלא מתעמקים מספיק בניואנס הזה, מה שיכול להסביר את תחושת המיחזור של המבקר. אבל יש כאן ניואנס. מה שזה משאיר איתנו הוא קונספט מד"ב שלא נחקר מספיק (גם אם מסיבות נכונות) מצד אחד, ועלילה רגשית שלא התעמקו בה מספיק מהצד השני – משהו די מאכזב בסטנדרטים של "ריק ומורטי". ובכל זאת זה היה משעשע. אני מניח שהייתי צריך לצחוק יותר מהנשיא והאמון העיוור שלו ב"ריק ומורטי", אבל זה לא קרה. עדיין הוא היה מאוד מצחיק בכל שאר הציטוטים שלו ("הוא יכול להפוך אנשים לנחשים, אני בטוח שהוא יכול להשתמש בגוגל מפות").

העלילה הטובה יותר, או לפחות המספקת יותר, היא זו של המשפחה. אולי אני אמור פחות לאהוב אותה כי יש לה ביקורת נורא מבולבלת על דת, אבל היא מרגישה יותר אורגנית, מרגישה ממוצה עד הסוף והציגה צדדים פחות נראים של בת' וג'רי. בעיירה ההגעה של הראש הגדול יוצרת אמונה חדשה וקיצונית שמתפתחת בקצב מזהיר. סאמר ממש בעניין וגדלה להיות ילדה לתפארת וכולם מגדלים תפוחי אדמה והכל נחמד מאוד אם מתעלמים מכך שחלק מהטקסים כוללים קשירת אנשים לבלונים והפרחתם לאוויר. ההתלבטות של ג'רי ובת' לגבי הדת ותוצאותיה מרגישה כמו ייצוג אמיתי ששואל לגבי דתות, והמסקנה הסופית שאליה הם מגיעים – עמידה באמת שלך, היא מסר אוניברסלי שגם אנשים דתיים יכולים להסכים איתו. נורא חששתי מאיך שהדבר הזה יתפתח והאם הוא יהפוך לאוונגליסטיות אתאיסטית (במילותיו של ג'רי), אבל "ריק ומורטי" זנחו את הנושא לטובת שאלות משפחתיות ואישיות יותר ופחות התקפות כוללות על הדת. הדבר היחידי שהם מרגישים בנוח להגיד זה "מתאם אינו מצביע על סיבתיות" – גם אם הראשים הגדולים הענקיים נראים כועסים כאשר אתה מעלה אנשים לשמיים, אולי זה לא קשור לזה בדיוק. מסר יותר ביקורתי מבחינה אוניברסלית ופחות מבחינה דתית. שאלה מעניינת היא ההתמסרות של סאמר לעניין. סאמר, שראתה הרבה מהעולם הזה, עדיין חושבת שיכולים להיות אלים שצריך לשמוע להם. זה לאו דווקא לא סביר (היא גם פגשה את השטן, בערך) אבל מרענן לראות שחקר היקום לא משפיע באותה צורה על סאמר ומורטי כמו על ריק.

אז ריק ומורטי וכדור הארץ שרדו את תוכנית הריאליטי, ואנחנו שרדנו פרק חלש יותר בעונה שעד עכשיו הנפיקה רק יצירות מופת.

הערות שוליים:

* אייס טי מגיע מכוכב שבו כולם הם אותיות כי כמובן. הסצנה בפוסט קרדיטים הייתה נהדרת.

* אולי האספקט היחידי שממש מאכזב זה רמת השירים בפרק הזה. אחרי שהורגלנו ליצירות מופת קטנות בפרקים הקודמים "תהיה שוויפטי" פחות מדי קליט וכיפי.

* ההסבר להפיכת הנחשים של ריק היה נהדר. ההנחה של הסדרה שבעולם שאפשר לעשות הכל, עדיין צריך להסתמך על אחיזות עיניים לחלק מהדברים מראה על מורכבות צינית מופלאה בעיניי.

* נמצא המקור לשם של מנהל וגינה – אולי הוא סקנדינבי.

© עידו ישעיהו