הפלאש 1.23: מספיק מהיר

פורסם ע"י ‏Tomer Soiker‏
בתאריך 26/05/2015 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "הפלאש" עונה 1 פרק 23, סיום העונה הראשונה

"אוף, ב'החץ' כבר השתמשו בבדיחה על הצבע האדום"

"אוף, ב'החץ' כבר השתמשו בבדיחה על הצבע האדום"

פורסם לראשונה במולטיוורס (הביקורת מתפרסמת כשמקדימות אותה 3 תגובות)

העולם המפותח והמתפתח של סדרות הטלוויזיה מבוססות הקומיקס וגיבורי העל, הופך גם למאוד תחרותי ככל שמצטרפים חברים חדשים למועדון. אם בעבר "החץ" הייתה המדרגה אליה צריך לשאוף בזירה החדשה (נתעלם מקיומן בעבר של סדרות כמו "סמולוויל" ו"אשת חיל"), כיום היא נמצאת הרחק מתחת לסדרות אחרות, וספציפית נופלת מבן הדוד הצעיר, "הפלאש".

בשנתה הראשונה "הפלאש" לא חפה מבעיות, הן נרטיביות, עלילתיות ובגזרת פיתוח הדמויות. כמו במקרה של "החץ", גם היא נופלת לקלישאות שהוצבו ע"י הרשת המארחת, CW; אבל אם הסדרה הוותיקה נכנעה להן לחלוטין עד תום עונתה השלישית, לזכות "הפלאש" עומדים קלילות ובידור, ודמות ראשית מהחביבות שנראו על מסך הטלוויזיה בשנה האחרונה. במילים אחרות, גרנט גוסטין\בארי אלן מציל את הסדרה שלו מהמהמורות.

ג'ו ווסט בעיניים דומעות בפעם האחרונה לעונה זו

ג'ו ווסט בעיניים דומעות בפעם האחרונה לעונה זו

זה לאו דווקא מעיד על טיבה של העונה השנייה. הסדרה זכתה לימי חסד בגלל היתרונות שלה, אך גם עם הקסם של גוסטין במלוא העוצמה, השנה הבאה לא תהיה סלחנית אם יימשכו הבעיות: נבלים בנאליים (למעט המרכזיים\חוזרים כמו גרוד ו"האריסון וולס"; אפילו קפטן קולד התחיל לאבד את זה לקראת סוף העונה), מושא אהבה פלקטי-עד-נודניקי אופייני לז'אנר (אולי ידיעת סודו של בארי תשנה משהו באייריס, כפי שהעידה הכתיבה של דמותה בפרק הקודם) ומדע מבולגן (הפרדוקסים בפרק הסיום החרידו אותי יותר מ"לופר"[1]). צריך ללמוד מהטעויות של "החץ" וההצלחות של "סוכני שילד" (הוכחה לעונה שנייה שהתעלתה על עונה ראשונה בינונית).

[1] המשמעותי שבהם הוא המוות (לכאורה) של אדי: אם אדי מת לפני שאיאוברד נולד, הוא מעולם לא היה ריברס-פלאש, לא הרג את נורה ולא יצר את שרשרת האירועים שהובילה להפיכתו של בארי לפלאש ולכל אירועי העונה וסיומה. אם איאוברד לא נתקע בעבר, אדי לא היה צריך להקריב את עצמו ולמנוע את קיומו של איאוברד… אם יש לכם כאב ראש, ברוכים הבאים למועדון. מישהו יודע מה מספר הטלפון של פרופ' סטיין?

Am I evil? Yes, I am.

Am I evil? Yes, I am.

העלילה המרכזית הובילה לכדי אירוע אחד בלתי-נמנע: חזרתו של בארי בזמן ומניעת רציחתה של אמו ע"י ריברס-פלאש. במקביל, הפרק האחרון לעונה הציג את תמת הבחירה האישית אל מול הגורל הקבוע מראש. אחרי חטיפתו של אדי ע"י "וולס"\איאוברד ת'ואן, צאצאו הרחוק, והתוודעותו לעתיד בו אייריס נישאת לבארי, הוא החליט להיפרד ממנה. בעקבות שיחה עם פרופ' סטיין והבנתו כי החשיבות שלו גבוהה משחשב, כמשתנה שלא ניתן לצפות, אדי מחליט ללכת נגד הזרם ולחזור לזרועותיה של אייריס. לבסוף, כשבארי משנה את תכניותיו (על כך בהמשך), אדי מממש את תפקידו הלא ידוע ויורה בעצמו למוות, ובכך איאוברד מתאדה מהמציאות.

באותה מידה, בארי הלך לבסוף נגד התכנית של הנמסיס שלו, אליה הוביל איאוברד במשך 15 השנים בהן היה תקוע בהווה: הקדמת התאונה שתיצור את הפלאש כדי לשחזר את כוחותיו הנעלמים, תימרון דמויות ואירועים ומיצוי הפוטנציאל של בארי כדי שיוכל לשוב לאחור, להציל את אמו ולסייע לאיאוברד לחזור הביתה, לעתיד הרחוק. לכאורה, כולם מנצחים. חוץ מקו הזמן הנוכחי, שעלול להיחרב ע"י חור שחור.

"כשאתה שם, תוכל לתת לי את התשובות למבחן בהיסטוריה שעשינו באותו שבוע?"

"כשאתה שם, תוכל לתת לי את התשובות למבחן בהיסטוריה שעשינו באותו שבוע?"

בארי בוחר גם הוא בחלופה: לתת לאירועים להתרחש כפי שנועדו לקרות, אבל על הדרך להיפרד מאמו, כפי שלא התאפשר לו במקור, ולהבטיח לה כי היא עוזבת את בעלה ובנה לעתיד טוב. כשם שריברס-פלאש נכשל בהריגת בארי הילד ושינה את קו הזמן, מי יודע אילו השלכות הרסניות היו להצלתה של נורה? עם הצגת המולטיוורס, ייתכן שמציאות מקבילה כזו קיימת איפשהו.

אם לשים בצד את החורים העלילתיים, הפרדוקסים והקליף-האנגר המעצבן, פרק הסיום היה מהנה. אמנם לא כמו העונה בכללותה, אבל מספיק כדי לסיים אותה בכבוד ולהבטיח שנה שנייה שעשויה להתעלות על עונת הביכורים.

– האירועים בהם חוזה בארי במהלך מסעו בזמן: קייטלין כקילר פרוסט, מוזיאון הפלאש וקטע מהטריילר של סדרת הספין-אוף Legends of Tomorrow.
– רפרנסים נוספים לסדרה החדשה: ריפ האנטר, נוסע בזמן מהעתיד שיוביל את הקבוצה, והוקגירל (מופיעה בסוף הפרק כאחת מעוברי האורח המביטים בחור השחור מעל העיר).
הטבעת בה מסתיר ריברס-פלאש את תלבושתו המכווצת, זהה לטבעת ששימשה את בארי מאז הופעתו הראשונה, וכך גם את ממשיכי דרכו.
– חור התולעת מקושר למספר יקומים חלופיים (כפי שניתן לראות בתמונות שראה בארי), מאחד מהם נזרקת הקסדה של ג'יי גאריק, הפלאש הראשון, שמעוצבת כמו קסדתו של האל היווני הרמס.
– ייצוג אחרון העונה למספר 52: לבארי יש דקה ו-52 שניות לחזור לעבור ולשוב להווה.
– העונה מסתיימת בפרק 1.23, שזהו גם מספר גיליון הסדרה הראשונה של הפלאש (בהובלת בארי אלן) מ-1961, שהציג את המפגש הראשון בין בארי לג'יי גאריק, וגם את רעיון העולמות המקבילים ביקום DC. בסדרה השנייה (בהובלת וולי ווסט), גיליון 123 מ-1997 הציג ציור עטיפה כמחווה לעטיפה האייקונית המקורית.
– מפגש היקומים הראשון היה גם תחילתו של המולטיוורס, רעיון שמוצג בפרק לראשונה: קשת יקומים חלופיים שמתקיימים זה לצד זה. ב-DC היו מספר גרסאות למולטיוורס (זאת לאחר שבמשך כ-20 שנה היה רק יקום אחד שאיחד את היקומים הישנים), וגם למארוול יש מולטיוורס משלה (בשונה מהמתחרים, הוא מכיל כל יקום, תרחיש ומציאות חלופיים שאי-פעם הוצגו, כולל היקום הקולנועי).

תגיות:
© עידו ישעיהו