סוכני שילד 2.04: I Will Face My Enemy

פורסם ע"י ‏Tomer Soiker‏
בתאריך 18/10/2014 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "סוכני שילד" עונה 2 פרק 4

לרקוד עם מרגלים

לרקוד עם מרגלים

הקו המגובש של צוות קולסון נמשך מהפרקים הקודמים. איכשהו במהלך פגרת הקיץ סקאיי וטריפלט הפכו לחברים הכי טובים. האנטר מנסה להיות מגניב עם כולם (אך לעתים יוצא נודניק), והפעם הוא מגיע לכדי פלירטוט הדדי עם סקאיי, שמלווה במבעים מוטרדים וגלגולי עיניים מצד עמיתיהם. מאק ממשיך להיות התומך החדש של פיץ, אך האחרון עדיין מתקשה לצאת מהבועה השברירית שלו; עד סוף הפרק, אחרי שפיץ יוצא גיבור ומציל את המטוס על יושביו, ומקשיב לעצתה של לא-סימונס[1] ומוצא דרך לחבור לאחרים עם סיפורי האקסיות שלהם.

[1] אני יודע, שין גימל טבע את המונחים "סימונס-1" ו"סימונס-2", אבל אני מתקשה להשתמש באחד כשהאחרת לא משתתפת בפרק.

יותר מכולם, מערכת היחסים הכי חזקה וותיקה היא של קולסון ומיי, שצמחו יחד בסוכנות עוד מהאקדמיה, ואף חברים לנשק. מחוץ לעלילת המסגרת הסובבת את הבעיות של קולסון בעקבות ההתפתחויות בסוף העונה הראשונה, מעניין לראות אותם בפעולה זה לצד זו. השבוע זכינו לראות אותם בעבודת הסוואה משותפת, אמנם בחשאי היא התקשרה לשפת הסימנים המיסתורית, אך היה מרענן לחזות במיי עוטה (no pun intended, ראו הפסקה הבאה) את דמותה של אשת העשירון העליון, מחויכת וזחוחה, אך שונאת כל רגע. לכאורה.

מזל שטאלבוט נכנס לתמונה (no pun intended, part deux) וגאל את מיי מייסוריה. משימת המודיעין הקטנה שלה גילתה שמדובר במתחזה – באקשי, סגנו של ד"ר ווייטהול, באמצעות מסכה הולוגרפית – ומיי הוכנעה והוחלפה בסוכנת 33, המגויסת הטרייה של ווייטהול. הניסיון ללכוד את קולסון נכשל, מאחר ו-33 לא יכלה לזייף את הרקע המשותף למיי ולקולסון, ופרצופה האמיתי נחשף. מה שהוביל לאחד הקרבות המוצלחים בתולדותיה הקצרים של הסדרה.

קולסון מתעקש לאורך הפרק לשוחח עם מיי על תכנית מגירה במידה וייצא מכלל שליטה וילך בדרכו של גארט. בקשתו ממי שתהרוג אותו ללא היסוס ותפקד על שילד היא פרקטית, עד כמה שהיא אכזרית. מיי מנסה להתמקח על תכנית אחרת, כזו שחשבה עליה בעצמה ותשאיר את פיל בחיים, אך הוא ממשיך להתעקש שהברירה היחידה תהיה לחסל אותו. והוא יכול לבקש זאת רק מחברה קרובה כמו מיי.

  • miss bojarsky

    אני גם נהניתי מאד מהעלילה המשותפת של קולסון ומיי. זה נהדר לראות אותם עובדים ביחד, החברות ביניהם מאד נינוחה והבאנטר מצויין. חבל רק שלא נתנו למיי שמלה עם פחות וייב של רחוב אלנבי.

    הטוויסט לגבי טאלבוט הצליח להפתיע אותי, אז קודוס להם. כבר חשבתי שהם הצליחו לשטוף לו את המוח גם. וכמובן שקולסון ידע שזו לא מיי, לרגע לא חשבנו אחרת, אבל זה עדיין היה מספק מאד לצפייה.

    אני מאד נהנית מההומור השנון של הסדרה, אבל הם צריכים טיפה להפחית במינונים של הוואן ליינרים. לפעמים זה כבר מרגיש מאולץ.

© עידו ישעיהו