התיקון 2.06: מזל טוב

פורסם ע"י ‏חן הוניג‏
בתאריך 28/07/2014 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "התיקון" עונה 2 פרק 6

Rectify - 02x06 - Mazel Tov

יש הבדל אחד ועיקרי בין העונה הראשונה של "התיקון" לבין העונה השניה. אם בעונה הראשונה כל פרק היה מקבל נושא וכל דמות הייתה מראה נקודת מבט שונה עליו, אחרי יותר מחצי עונה אפשר להגיד שהעונה השנייה ככולה היא נושאים רבים שנשזרים ביחד ליצור זר אחד שלם. אותה אסופה מקבלת צורה בפרק זה, עץ דובדבן (Cherry Blossom) אשר על-פי האמונה הבודהיסטית מסמל את התמותה. במשך חייו של דניאל, הדין גזר עליו 19 שנים של ציפייה למוות, ובשחרורו הוא זכה להיוולד מחדש. אפשר להגיד שדניאל הולדן ניצח את העץ והסמל מאחוריו, אך בשובו הביתה הוא גילה כי יש תהום עמוקה מאוד המפרידה בינו לבין המשפחה שלו והעיירה ממנו הוא בא. בעודו מסתכל על מכוניתו המתרחקת של לזלי, אותו אחד שדיבר איתו על "סידהרתא" (סיפורו של בודהא), הוא נתלה על עץ הדובדבן בידיו, לוקח נשימה עמוקה ובמקום להתמודד עם הבעיה שמחכה לו בבית ההורים, הוא מתרחק דרך פטריות שהוא אוכל באגם בו הוא כביכול רצח ואנס את האנה דין, ואיך אפשר שלא לברוח ממשפחה ועיירה שכאלה?

נתחיל עם טד וטאוני כדי לסיים עם זה מהר. הנה אמרתי: טד וטאוני בהיריון, אני פיהקתי, ואתם? בחדר השינה, טאוני נותרת דמות שטוחה וככזו היא נמצאת במצב כזה על המיטה. כשמתגלות לה החדשות לגבי מה שמתחולל לה בבטן, היא לא מראה אפילו פעם אחת שמחה, רק מבוכה וחוסר נעימות. היא מעדיפה להסתיר את החדשות הטובות במקום לשמוח כמו טדי. הדרך היחידה שלה להתעגל היא להתייצב לבד במטבח מול דניאל: הוא מודה לה על כך שהיא גרמה לו להרגיש, והיא נמשכת לשיחה אותו ומוסיפה להכל עומק. בעודם צוללים אל מבצר תת-קרקעי של מחשבות משלהם, על פני הקרקע טדי נמצא עם ידו העליונה והוא מנפנף בה כמה שיכול בשביל להאפיל על השפעתו של דניאל על אישתו. בעולם התמותה טאוני היא דמות שטוחה, בעולם שמעבר היא עגולה ופתוחה לכל רעיון.

אמנת'ה מקבלת זמן הפסקה וזוכה לעשות מה ש"אנשים נורמלים" עושים כשהם מאוהבים: יוצאים לדייט, מתנשקים בפומבי ומחליפים ביניהם משפטים מסרטים תוך כדי שמתנגנת לה מוזיקה קיטשית מתאימה ברקע. אך כמו שאומרת הדוברת בשיר: "האהבה היא חלום" ואין כמו עיירה קטנה ותקועה שתעיר את השניים לבעיה המרכזית. הפעם זו אמנת'ה שעייפה מלדון בנושא של דניאל, וג'ון נותר הלוחם שמעמיד את האישה במקומה. אמנת'ה משתדלת לתקן את דרכיה לכבוד יום ההולדת של אמה, וחותמת על הפסקת אש רגעית עם טדי. הוא מצדו עדיין מנסה לבדוק את הגבולות שלה, וחוזר להיות הדמות המעצבנת שהוא – מושך בצמות, לועג, מתעלל, מדבר על העסקים שלו, הכל בשביל שאף דניאל הולדן לא ידרוך עליו.

ג'ארד לא מודה בפני דניאל לגבי הווקמן, ודניאל מצדו לא מנסה להעמיד אותו על מקומו. להיפך, הוא היחיד בפרק שמדבר עם ג'ארד בגובה העיניים ונותן לו ליהנות ממנת החוכמה שלו. הוא מבין מדוע מתעניין אחיו הקטן במעלליו, אך מזהיר אותו מפני מה שהוא יכול לגלות בתוך אותם נושאים הנמצאים בגדר הטאבו. ג'נט מצד שני עדיין רואה בו תינוק שלא מסוגל אפילו לזגג עוגה. היא תנסה בכל כוחה להסתיר ממנו את הכיעור בעולם, בעוד דניאל מזמין אותו להסתכל פנימה, אך בזהירות יתרה.

אותה תהום מדוברת מתגלה בתור תנור מיושן המפריד בין דניאל לשאר המשפחה, ומאפשרת לו לצפות מן הצד ולראות ממה מורכבת המשפחה: יש את טדי, הבן החורג שלא בוחל באמצעים בשביל לרדת עליו, ובדרך מאבד נקודות חיבה אצל כל שאר הסובבים. ישנה אמנת'ה שרואה פיתרון לכל בעיה כשזה קשור בדניאל, ג'ון שמפרגן על המחווה היפה, וג'נט שמחזקת אותו אך כהרגלה אינה יודעת מה הדבר הנכון להגיד בנושא. בראש המשפחה ניצב טד האב, אותו אחד שהתעצבן על דניאל בפרק הקודם על חוסר הגבולות בהתנהגות שלו, הפעם הוא מנסה להבין אותו ומוצא דרך להכניס את התנור אל חיק המטבח הביתי. זה היה אולי אחד הקטעים החזקים ביותר בסדרה כולה, שהבהיר את התמונה המשפחתית לגמרי, את ההבדל העצום שיש בין כולם, ובין דניאל אחד לכל השאר.

בעוד הסנטור ממשיך להטיל אימה על גורלו של דניאל, העיירה מתחילה להתרכך והקליפה הקשה נסדקת. מרסי, המלצרית שהתנהגה בקור רוח כלפי דניאל בפרק האחרון של העונה הראשונה, הפעם חושפת צד יותר פתוח כשהיא במודע מזמינה את דניאל לביתה ולמיטתה, זאת עוד כשהיא יודעת שבנה אמור להגיע אליה. היא כבר לא מפלרטטת עם הסנטור ואף יותר מכך – היא מתחמקת ממנו. עכשיו כשיש בידי הסנטור את הסיפור של טדי והקפה, מעניין אם יצליח להוביל את דניאל חזרה לכלא. הופעתו החוזרת של טריי לסצינה אחת רומזת שיש עובדה מתחת לפני השטח שעדיין לא התגלתה, והיא נמצאת אי שם בתוך השתיקה של דניאל שצועקת בווליומים צורמים.

ואם בשתיקה עסקינן, הרי זהו המוטיב המרכזי בפרק. השתיקה של דניאל מול הדברנות של טריי, השתיקה של דניאל מול השכן שמושיט לו אצבע וצ'רלי צ'פלין הכומר שבשמו מסמל את עידן הסרטים השותקים. צ'רלי מנסה לנחם את דניאל בעזרת מוזיקה ומשמיע לו את יצירתו של ארבו פארט, מלחין אשר נתן לשקט להנחות אותו להלחין יצירות, שבהן ביקש למחוק את מימד הזמן ובעזרת מנגינות מונוטוניות להכניס את המאזין למצב של מדיטציה (בודהיזם, הנה קיבלת עוד איזכור). שם היצירה הוא "טבולה ראסה: השקט" , ורובה מתנגנת על סולם D, ואיך קרא לעצמו דניאל בפרק הקודם? Daniel with a D. בשתיקה מניח דניאל את ידו על המקלט כאילו היה זה זמנו להתוודות ולהישבע על ספר תנ"ך, אך כשרואים את פרצופו מבעד לחריץ הדלת, רואים אדם המנסה לגעת בצבע הטרי מהפרק "דונלד הנורמלי" ולהרגיש את המוזיקה המזכירה לו את היופי שיגאל את כולנו. "Beauty will redeem the world" – בשביל משפטים כאלה אני רואה את הסדרה הזו.

הפרק הזה היה עמוס במוטיבים החוזרים על עצמם במשך העונה, רעיונות שדניאל ממשיך לצלול עמוק לתוכם, ותהום עמוקה אחת שמפרידה בין דניאל לבין העולם החיצון. למרות שמתוכה יוצאים ניצוצות של תקווה לשלום עם דניאל, בכל זאת נמצאת המציאות שאינה נוגעת באל-מותי אלא דובקת בקרקע, אך מי יעיז להתמודד איתה? משפחת הולדן? אני לא בטוחה.

© עידו ישעיהו