התיקון 2.06: מזל טוב

פורסם ע"י ‏חן הוניג‏
בתאריך 28/07/2014 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "התיקון" עונה 2 פרק 6

Rectify - 02x06 - Mazel Tov

יש הבדל אחד ועיקרי בין העונה הראשונה של "התיקון" לבין העונה השניה. אם בעונה הראשונה כל פרק היה מקבל נושא וכל דמות הייתה מראה נקודת מבט שונה עליו, אחרי יותר מחצי עונה אפשר להגיד שהעונה השנייה ככולה היא נושאים רבים שנשזרים ביחד ליצור זר אחד שלם. אותה אסופה מקבלת צורה בפרק זה, עץ דובדבן (Cherry Blossom) אשר על-פי האמונה הבודהיסטית מסמל את התמותה. במשך חייו של דניאל, הדין גזר עליו 19 שנים של ציפייה למוות, ובשחרורו הוא זכה להיוולד מחדש. אפשר להגיד שדניאל הולדן ניצח את העץ והסמל מאחוריו, אך בשובו הביתה הוא גילה כי יש תהום עמוקה מאוד המפרידה בינו לבין המשפחה שלו והעיירה ממנו הוא בא. בעודו מסתכל על מכוניתו המתרחקת של לזלי, אותו אחד שדיבר איתו על "סידהרתא" (סיפורו של בודהא), הוא נתלה על עץ הדובדבן בידיו, לוקח נשימה עמוקה ובמקום להתמודד עם הבעיה שמחכה לו בבית ההורים, הוא מתרחק דרך פטריות שהוא אוכל באגם בו הוא כביכול רצח ואנס את האנה דין, ואיך אפשר שלא לברוח ממשפחה ועיירה שכאלה?

נתחיל עם טד וטאוני כדי לסיים עם זה מהר. הנה אמרתי: טד וטאוני בהיריון, אני פיהקתי, ואתם? בחדר השינה, טאוני נותרת דמות שטוחה וככזו היא נמצאת במצב כזה על המיטה. כשמתגלות לה החדשות לגבי מה שמתחולל לה בבטן, היא לא מראה אפילו פעם אחת שמחה, רק מבוכה וחוסר נעימות. היא מעדיפה להסתיר את החדשות הטובות במקום לשמוח כמו טדי. הדרך היחידה שלה להתעגל היא להתייצב לבד במטבח מול דניאל: הוא מודה לה על כך שהיא גרמה לו להרגיש, והיא נמשכת לשיחה אותו ומוסיפה להכל עומק. בעודם צוללים אל מבצר תת-קרקעי של מחשבות משלהם, על פני הקרקע טדי נמצא עם ידו העליונה והוא מנפנף בה כמה שיכול בשביל להאפיל על השפעתו של דניאל על אישתו. בעולם התמותה טאוני היא דמות שטוחה, בעולם שמעבר היא עגולה ופתוחה לכל רעיון.

אמנת'ה מקבלת זמן הפסקה וזוכה לעשות מה ש"אנשים נורמלים" עושים כשהם מאוהבים: יוצאים לדייט, מתנשקים בפומבי ומחליפים ביניהם משפטים מסרטים תוך כדי שמתנגנת לה מוזיקה קיטשית מתאימה ברקע. אך כמו שאומרת הדוברת בשיר: "האהבה היא חלום" ואין כמו עיירה קטנה ותקועה שתעיר את השניים לבעיה המרכזית. הפעם זו אמנת'ה שעייפה מלדון בנושא של דניאל, וג'ון נותר הלוחם שמעמיד את האישה במקומה. אמנת'ה משתדלת לתקן את דרכיה לכבוד יום ההולדת של אמה, וחותמת על הפסקת אש רגעית עם טדי. הוא מצדו עדיין מנסה לבדוק את הגבולות שלה, וחוזר להיות הדמות המעצבנת שהוא – מושך בצמות, לועג, מתעלל, מדבר על העסקים שלו, הכל בשביל שאף דניאל הולדן לא ידרוך עליו.

ג'ארד לא מודה בפני דניאל לגבי הווקמן, ודניאל מצדו לא מנסה להעמיד אותו על מקומו. להיפך, הוא היחיד בפרק שמדבר עם ג'ארד בגובה העיניים ונותן לו ליהנות ממנת החוכמה שלו. הוא מבין מדוע מתעניין אחיו הקטן במעלליו, אך מזהיר אותו מפני מה שהוא יכול לגלות בתוך אותם נושאים הנמצאים בגדר הטאבו. ג'נט מצד שני עדיין רואה בו תינוק שלא מסוגל אפילו לזגג עוגה. היא תנסה בכל כוחה להסתיר ממנו את הכיעור בעולם, בעוד דניאל מזמין אותו להסתכל פנימה, אך בזהירות יתרה.

אותה תהום מדוברת מתגלה בתור תנור מיושן המפריד בין דניאל לשאר המשפחה, ומאפשרת לו לצפות מן הצד ולראות ממה מורכבת המשפחה: יש את טדי, הבן החורג שלא בוחל באמצעים בשביל לרדת עליו, ובדרך מאבד נקודות חיבה אצל כל שאר הסובבים. ישנה אמנת'ה שרואה פיתרון לכל בעיה כשזה קשור בדניאל, ג'ון שמפרגן על המחווה היפה, וג'נט שמחזקת אותו אך כהרגלה אינה יודעת מה הדבר הנכון להגיד בנושא. בראש המשפחה ניצב טד האב, אותו אחד שהתעצבן על דניאל בפרק הקודם על חוסר הגבולות בהתנהגות שלו, הפעם הוא מנסה להבין אותו ומוצא דרך להכניס את התנור אל חיק המטבח הביתי. זה היה אולי אחד הקטעים החזקים ביותר בסדרה כולה, שהבהיר את התמונה המשפחתית לגמרי, את ההבדל העצום שיש בין כולם, ובין דניאל אחד לכל השאר.

בעוד הסנטור ממשיך להטיל אימה על גורלו של דניאל, העיירה מתחילה להתרכך והקליפה הקשה נסדקת. מרסי, המלצרית שהתנהגה בקור רוח כלפי דניאל בפרק האחרון של העונה הראשונה, הפעם חושפת צד יותר פתוח כשהיא במודע מזמינה את דניאל לביתה ולמיטתה, זאת עוד כשהיא יודעת שבנה אמור להגיע אליה. היא כבר לא מפלרטטת עם הסנטור ואף יותר מכך – היא מתחמקת ממנו. עכשיו כשיש בידי הסנטור את הסיפור של טדי והקפה, מעניין אם יצליח להוביל את דניאל חזרה לכלא. הופעתו החוזרת של טריי לסצינה אחת רומזת שיש עובדה מתחת לפני השטח שעדיין לא התגלתה, והיא נמצאת אי שם בתוך השתיקה של דניאל שצועקת בווליומים צורמים.

ואם בשתיקה עסקינן, הרי זהו המוטיב המרכזי בפרק. השתיקה של דניאל מול הדברנות של טריי, השתיקה של דניאל מול השכן שמושיט לו אצבע וצ'רלי צ'פלין הכומר שבשמו מסמל את עידן הסרטים השותקים. צ'רלי מנסה לנחם את דניאל בעזרת מוזיקה ומשמיע לו את יצירתו של ארבו פארט, מלחין אשר נתן לשקט להנחות אותו להלחין יצירות, שבהן ביקש למחוק את מימד הזמן ובעזרת מנגינות מונוטוניות להכניס את המאזין למצב של מדיטציה (בודהיזם, הנה קיבלת עוד איזכור). שם היצירה הוא "טבולה ראסה: השקט" , ורובה מתנגנת על סולם D, ואיך קרא לעצמו דניאל בפרק הקודם? Daniel with a D. בשתיקה מניח דניאל את ידו על המקלט כאילו היה זה זמנו להתוודות ולהישבע על ספר תנ"ך, אך כשרואים את פרצופו מבעד לחריץ הדלת, רואים אדם המנסה לגעת בצבע הטרי מהפרק "דונלד הנורמלי" ולהרגיש את המוזיקה המזכירה לו את היופי שיגאל את כולנו. "Beauty will redeem the world" – בשביל משפטים כאלה אני רואה את הסדרה הזו.

הפרק הזה היה עמוס במוטיבים החוזרים על עצמם במשך העונה, רעיונות שדניאל ממשיך לצלול עמוק לתוכם, ותהום עמוקה אחת שמפרידה בין דניאל לבין העולם החיצון. למרות שמתוכה יוצאים ניצוצות של תקווה לשלום עם דניאל, בכל זאת נמצאת המציאות שאינה נוגעת באל-מותי אלא דובקת בקרקע, אך מי יעיז להתמודד איתה? משפחת הולדן? אני לא בטוחה.

  • miss bojarsky

    היופי שבכתיבה שלך יגאל את העולם. איזה חיבורים נפלאים עשית בין אלמנטים של הפרק שלא הייתי מודעת אליהם. זה מעצים פרק שגם כך היה חזק עבורי.

    כל סיפור ההריון המקושקש של טד וטאוני (יש לה לחמנייה בתנור ודניאל קנה תנור, הבנת? הבנת?) השתלם בשביל אותו רגע צפוי אך בכל זאת מטלטל, בו טד הצב (לא לבלבל עם טד האב) לא יכול היה להתאפק ונפנף בו על מנת להבהיר את עליונותו על דניאל, ככל שזה נוגע לטאוני לפחות. האגו השברירי שלו, שחטף מכה מאד קשה ונראה שעומד לחטוף עוד יותר עקב חוסר הדיסקרטיות של השריף, לא יכול היה להגיב אחרת. ואני עדיין אומרת – אולי תלכו לוודא את תוצאות הבדיקה אצל רופא כבר?

    אני קצת חוששת שמרסי משחקת משחק מסוכן שיפגע בסופו של דבר בה ו/או בדניאל.

    תארת כל כך יפה את סצינת התנור, שללא ספק הייתה ההיי-לייט הרגשי של הפרק, שאין לי מה להוסיף. בדיוק ככה.

    הייתי כה גאה בג'ון על שהעמיד כך את אותה אישה חוצפנית במקומה. ובאותו הזמן כאב לי על אמנת'ה, שגם אותה ג'ון העמיד במקום בסופו של דבר, יחד עם עצמו. הפוקוס חייב להישאר דניאל ואין רגע מנוחה מכך.

    ולבסוף, אהבתי את רגע ההומור והמודעות העצמית של הסדרה, כשדניאל מטיח בלזלי עם ז' שהוא Full of shit. מישהו היה צריך לומר זאת.

    • Chen Honig

      "יש לה לחמנייה בתנור ודניאל קנה תנור, הבנת? הבנת?" קרעת אותי! לא רק שדניאל קוטע נאומים שלמים של טדי (ועושה לכולם טובה), הוא גם גונב לו מטאפורות.

      מה שאהבתי זה שדניאל התנצל ללזלי על מה שאמר, אך לא חזר בו. הוא בן אדם מיוחד במינו, ובגלל זה הוא פוגש אנשים מיוחדים במינם, אני מניחה שלזלי לא היה החפרן הראשון וגם לא יהיה האחרון.

      מרסי הייתה תוספת קצת מוזרה לפרק, אבל אולי היא מייצגת התקדמות של העיירה הקטנה, שהופכת פתוחה יותר לרעיון שאולי דניאל לא מאיים. אני חוששת לגורלו באם מקרה הצב ואבקת הקפה על עכוזו תתגלה לכל.

      • miss bojarsky

        אהבתי מה שכתבת על לזלי ודניאל, יש בכך צדק.

        הו, גילוי מקרה הצב והקפה (שנכראה הולך לקרות, הסנטור חולירע) יגרום למהומה רבה וסביר שאף אחד לא ייצא ממנה לגמרי שלם.

  • Master17

    "זה היה אולי אחד הקטעים החזקים ביותר בסדרה כולה"
    לא אולי, בטוח! והטבת לתאר את הסיטואציה בצורה מושלמת! תודה לך..

    אפשר כבר לפי דעתי לוותר על קטעי הסולו של טאוני טד הצב (אהבתי את התיאור..)
    מקסימום לשלב אותם בסיטואציות עם שאר הדמויות..
    די.. עשו את שלהם לעונה..

    ואני די בטוח שבפרק הבא (או לכל היותר בזה שאחריו) אנחנו נזכה לדעת מה מסתתר מאחורי השתיקה הרועמת של דניאל.. חצי עונה כבר מאחורינו והגיע הזמן לחשוף פרטים נוספים מהעבר..
    לא הייתי מתנגד לעימות מילולי בין טריי לדניאל (והאמת? כל סצנה שתכלול את טריי ותחשוף פרטים נוספים..)

    • Chen Honig

      אני גם מקווה לראות יותר מטריי, עכשיו כשדניאל יהיה פחות עסוק בלמצוא לו חברים מוזרים כמו לזלי, אולי הוא ישקיע זמנו בלהתעמת עם העבר. הוא התחיל כבר בסוף הפרק, מעניין לראות מה יהיה בהמשך

      • Master17

        לזלי היה שלב נוסף (ואולי האחרון..) לקראת העימות של דניאל עם עברו..
        אז די צריך לשמוח שהוא מצא חבר מוזר שכזה 😉
        להבדיל מהחבר המוזר מהעונה הראשונה (ההוא עם הכבשים..)

        • את שניהם, אגב, גילמו חברים של ריי מקינון מ"דדווד" – איש הכבשים היה דן דוריטי (וו. ארל בראון) ולזלי הוא טום נאטל (לאון ריפי), האיש של סיי טאליבר.

          • Chen Honig

            אני ממש רוצה לראות דדווד, אבל מכיוון שהבנתי שהסדרה נקטעה, אני לא יודעת עד כמה זה יהיה שווה…

            • זה לא שהיא הסתיימה במתח או משהו, פשוט אין לה קלוז'ר. זה ללא ספק מבאס, אבל מאחר שאפילו כך זו הסדרה הטובה ביותר בעיניי אחרי "הסמויה", אפשר להבין שאני מאוד ממליץ עליה.

              • miss bojarsky

                אני מצטרפת לדבריי יאדו.

          • טום הוא בעל המסבאה הקטנה עם משחקי הקלפים (האהובה על ביל היקוק), אדי הוא האיש של סיי.

            (אלא אם התכוונת יותר בסגנון "בכיס של סיי" ואז אני פשוט צריכה לראות שוב את הסדרה).

            ואם לסגור את המעגל – גם טריי גדל מאחורי הבר של סוורנג'ן.

            • נכון על הראשון.
              נכון!!!!!!!!!!! על השני.

  • Saturn

    באתי לפרק במחשבה שמדובר בפרק סיום העונה, כפי מספר הפרקים בעונה הראשונה. לאחר מכן נודעתי שיש עוד ארבעה.

    אפשר להגיד שמדובר בפרק הכי טוב עד כה העונה. אזכיר לציון גם את ההספד של דניאל בהלוויית העו"ד.

    התאכזתי מדניאל ששיחק לידיו של טד והסתער החוצה בחמיצות פנים אחרי שטד ניסה (והצליח) לשפוך מים צוננים על הקשר שלו עם טאוני עם ההכרזה על ההיריון.

    זה שטאוני וטד בהיריון מעצים את הסבירות שהם הולכים לאבד את הבית אחרי שהעסק החדש שלו ייכשל, כן? כבר לא יודע מה לחשוב כי הם מכינים את זה באופן כה ברור למפלה שאולי יהיה הפוך על הפוך והעסק החדש יישגשג.

    • Chen Honig

      ההספד היה באמת ראוי לציון, ואולי אפילו משמש כרמז למהפכה שעומדת להתרחש בפולי. הסדרה עד עכשיו עסקה בעניינים הקטנים, מעניין אם היא גם תעסוק בטרגדיות סטייל מהפכות או משפחת טלבוט ג'וניור שתאבד את ביתה.

      זה הקטע של דניאל, הוא מזהה את המשחק של טדי וכמו שהוא התחמק מעימות עם בובי דין, כך הוא מתחמק מאחיו החורג ומפנה את הגב לקטנוניות שלו.

      • Saturn

        רק שהלכאורה הפניית הגב הזו היא בעצם משחק לידי טדי שרואה שהוא פגע בול. דניאל לא התחמק, בעזיבה שלו הוא מראה שהוא נפגע וגם 'שובר את הכלים' שכאילו החדשה הזו הרסה הזדמנות לקשר יותר מחברי עם טאוני. סוג של התנהגות ילדותית שאולי עולה בקנה אחד עם אדם שחייו קפאו ל 20 שנה.

        • Chen Honig

          מעניין, לא חשבתי על זה ככה. כל סיכוי רומנטי בינו לבין טאוני נשלל מההתחלה בגלל נישואיה לטדי, זה לא מנע ממנה ומדניאל להתאהב, ואולי זו באמת התחמקות של דניאל מלהתמודד עם הבעיה הזו. עם זאת, העובדה שהוא ברח למקום בו הוא ביצע כביכול את הפשע, מבהירה שיש משהו שיותר בוער לו, וזה מה שבאמת קרה שם.

          • Saturn

            אני לא חושב שהוא היה בורח לשם (ואוכל פטריות כדי לברוח מהמציאות עצמה) באופן מיידי לולא היה מקבל את 'סטירת הלחי' הזו.

        • miss bojarsky

          אכן, טדי ידע טוב מאד שזו תהיה התגובה של דניאל ולכן התעקש לספר, בניגוד לרצונה מהפורש של טאוני. אני יכולה להבין את דניאל שהגיב כפי שהגיב (ובוודאי היה מודע לכך שזה בדיוק מה שטדי רצה). עד כמה שאנחנו רוצים להתעלות מעל לפגיעה מסוג הזה ולהפגין אדישות וחוסר אכפיות, ברגע האמת מאד קשה שלא להפגין את העצב והכעס במקום. במיוחד כשזה מגיע משום מקום וללא כל הכנה.

    • miss bojarsky

      נכון, לא מאמינה ששכחתי מההספד בהלווית גיינר, דניאל במיטבו.

      • Chen Honig

        מאוד הזכיר לי את הנאום של דניאל אחרי השחרור שלו כשג'ון ביקש ממנו להגיד משהו לקהל העיתונאים. הולדן התחיל לברבר על דברים מאוד מעניינים, על משמעת וההבדל בין הכלא ללא נודע שבחוץ, ואז ג'ון חזר ואמר לו שעדיף שיוסיף גם תודה למשפחה על התמיכה. בהלוויה דניאל עוד פעם עולה על הבימה לנאום, ואין אף אחד שיתקן אותו או יגיד לו לרדת כי זה לא מתאים – הוא נתן לגיינר כבוד גדול, ספד לו תוך כדי ניסיון להעביר מסר לתושבים. אבל אם המילים של דניאל הם סופרמן, העיירה ניחנה בעיקר בעופרת אטומה שלא סופגת את הכוחות שלו.

        • נכון, גם לי הסצינה הזו הזכירה את הנאום כאשר יצא מהכלא.

        • miss bojarsky

          בהחלט, מאד מזכיר. אני מקווה שאולי בכל זאת משהו ממה שהוא אמר חלחל שם אצל מישהו.

  • Me

    אני לא מאמינה שגיליתי שיש דיסקשן בורד בעברית רק עכשיו! טוב, נו, שנה אחרי, אני גם אצטרף…רק רציתי להוסיף לדיון המצויין פה שלדעתי יש אלמנט נוסף בחיבור בין הסצנה שבה דניאל וטאוני מדברים במטבח והסצנה עם צ'ארלי הצ'פלין שבאה מייד לאחריה. דניאל מספר לטאוני שהיא גרמה לו להרגיש שוב אחרי המון זמן. צ'ארלי מנגן לדניאל ששוכב numb על המיטה מוזיקה שגורמת לו לבכות, כלומר להרגיש, אחרי הרבה זמן שבו הוא היה מדוכא עד כדי זומביות. לדעתי, יש פה הקבלה בין המוזיקה לבין טאוני, ששתיהן עבור דניאל הן היופי שגואל את העולם. זאת ועוד 🙂 דניאל הושיט את היד ונגע בטייפ שניגן את המוזיקה, כפי שניסה לגעת בטאוני וביקש לנשק אותה בעונה הראשונה.

    • Chen Honig

      איזה יופי של הקבלה! סוג של לגעת ביופי רק שבהתחלה זה לא הלך לדניאל. עם הטייפ הוא נגע בכלי שהשמיע לו יופי, ועם טאוני הייתה זו עכבה אנושית שמנעה מדניאל להרגיש את אותו יופי מקרוב. הסוף כמובן הוא טוב, כי הוא כן זכה לגעת בטאוני באופן התמים ביותר בפרק האחרון לעונה זו.

      • Me

        נכון! ובפרק האחרון הצורך הזה בא ממנה, מטאוני, היא מבקשת לרקוד איתו והוא ניגש אליה בדיוק כשהמשפט Sometimes your voice is not enough מהדהד באופן ברור בשיר ברקע. גם בחלום בפרק הסוגר את העונה השלישית יש את הצורך הזה בלגעת ביופי, להפיל את החומות, שם זה בא משניהם, למרות שזה החלום שלה 🙂

        • Chen Honig

          אהבתי ממש את החיבור שעשית בין השיר לסצינה עצמה. הייתי כל כך באקסטזה שאלה לואו ברקע, שלא שמתי לב לחיבור עם המילים 🙂

          אז זו הייתה אחת הבעיות שלי עם העונה השלישית. כל הקטע בין טאוני לדניאל היה הרבה יותר מפיזי, הוא מטאפיזי (כן, אני מגזימה קצת כשאני אומרת את זה) והיה שם ניסיון בחלום להפוך את זה למשהו גשמי וצפוי של נשיקות וכדומה. אהבתי את מערכת היחסים בין השניים בעונה הראשונה, אחר כך הדמות של טאוני כבר לא התחברה לי.

          • Me

            אני מבינה ואני אפילו מסכימה שהקטע עם החלום היה מן ניסיון מאולץ בכל זאת לעשות איזו סצינה משותפת שלהם בפרק האחרון לעונה, ואני לגמרי קפצתי על הפירורים שזרקו לי, למרות שבאמת שממקינון ציפיתי ליותר 🙂 עם זאת, אני כן רוצה שדניאל וטאוני (מוזר לכתוב את השם שלה בעברית) יעבירו את היחסים שלהם משלב המטאפיזי לפיזי, אני כן רוצה חיבור אמיתי ביניהם כי אני לא חושבת שהוא יבוא על חשבון החיבור הרגשי אלא בנוסף אליו. כן, כן, אני לא מתביישת לומר – אני רוצה הפי אנדינג, אם אפשר לא סכריני, אבל אני רוצה אותה איתו. אבל אני גם יודעת שזה לא יקרה, לא נראה לי שמקינון ילך לשם.

            • Chen Honig

              דווקא בגלל שהם הוסיפו את החלום הזה לתוך כל המיקס של העונה הזו, אני חושבת שזה צריך לתת לך תקווה! יש מצב לאנגסט של "דניאל יצא אדם אחר מהמכון 'הסתגלות' שלו, ועכשיו הוא יוצא לתבוע לו חיים 'רגילים' וטאוני תהיה זו שתעזור לו בהתאקלמות, אבל בכל זאת יהיה ריחוק שיוביל לקירבה פיזית". זה נגמר לגמרי בין טדי לטאוני, עכשיו יש עוד יותר סיכוי בשביל שניהם להיות ביחד 🙂

              • Me

                ברור שזה נתן לי תקווה והיו בסצנה דברים מעניינים ובעלי רובד נוסף (כמו טאוני שמחפשת תשובות מדניאל וכו') וההפתעה בצפיה הראשונה כשמתברר שהחלום הוא של טאוני ולא של דניאל. אבל עדיין, סצינת החלום הזו היתה הרבה פחות טובה מסצינות מדומיינות אחרות שהיו בסדרה, כמו הסצנה המצויינת של קרווין שחוזר לתא שלו דרך הדלת הפתוחה אחרי שהוצא להורג. זה היה יותר ברמה שהייתי מצפה מ'התיקון' מאשר סצינת החלום של טאוני. אבל אני שמחה בה בכל זאת – אכן נתנה תקווה לי ולשכמותי 🙂

© עידו ישעיהו