המשרד 9.13-14: איש מכירות צעיר; ונדליזם

פורסם ע"י ‏איימס‏
בתאריך 04/02/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "המשרד" 9.13-14

סוף המשרד מורגש מאוד, עם שורה של עלילות שבבירור חותמות תמות של הסדרה. ברשותכם, אתעלם מהפיל בראיין בחדר, ואתעלם מהפן הזה של העלילה (אם כי, אני חייבת להודות שלאור סיום פרק 14, סיום פרק 12 הגיוני יותר).

הפרק היה זרוע בעלילות כאלו, למשל אוסף החברים של דווייט, שפגשנו לאורך הסדרה. היו שם הסנסיי שלו מהפרק The Fight, הנני שלו וחברתו לשעבר מהפרק Dinner Party, ההוביט שמייקל ודוויט פגשו בניו יורק (חברו של ריאן), עוד בני משפחה של דוויט, ועוד. טפחתי לעצמי על השכם עם כל חבר ישן שזיהיתי, אבל היתה לעלילה הזו זכות קיום גם מעבר לאנקדוטה הזו – ההבנה של דווייט שחבריו המוזרים לא יכולים לעבוד איתו, וראייתו את דווייט שלו עצמו מהצד (למשל האופן שבו רולף הפך את הראיון, כפי שעשה דווייט כשאנדי ראיין אותו לקורנל). כמו כן, הברית שפאם הציעה להקים איתו – רפרנס ברור לעונות מוקדמות, והתגובה המתבקשת שלו – absolutely I do – תשובה שג'ים ופאם השתמשו בה מספר פעמים (ג'ים לימד את פאם שאם דווייט מציע לה משהו, זו התגובה המתבקשת).

בצד השני של הפרק, הוונדליזם היה מתבקש (ציור קיר דווקא במחסן? איפה שתמונתה של ג'ן היתה תלויה?), והתגובה של פאם אליה, יחד עם החבירה שלה לנלי ודווייט היו אפקטיביים קומית, אבל ככלל מדובר בפרק טוב פחות מקודמו. שיא הפרק היה בכלל במסיבה של הסנטור, שגם הרגה סופית את הסיכוי לאיחוד אנג'לה-דווייט, וגם הבהירה סופית איזה מן אדם הסנטור. זו תמה שנדונה לאורך הסדרה, מערכות יחסים נצלניות כאלו והאנשים שנופלים בפח, ובדרך כלל מייקל או דווייט היו בצד המפסיד. כשאנשים כמו אנג'לה ואוסקר מוצאים שמשחקים בהם, זה משמעותי יותר, משום ששניהם שמרו על עצמם כל כך לאורך כל הסדרה.

בסך הכל יש משהו קצת מפחיד כשהסדרה האהובה עליך מתקרבת לסופה, ולא ברור אם הכיוון נכון. חייבים למצוא סיבה לסיים את הצילומים, ופרישתו של בראיין ואולי סירובה של פאם להמשיך להצטלם נראית כמו סיבה טובה. אם ילכו עם זה רחוק יותר, אם מערכת היחסים של ג'ים ופאם תהיה בסכנה ממשית בגלל זה, יהיה בכך פגם גדול לסדרה. בראיין וצוות הצילום יכול להיות גורם משמעותי בחייהם של המתועדים גם בלי רכיב רומנטי, ואני מקווה שבעונה גדושת רומנטיקה כמו העונה הזו, יזכרו את זה.

בסך הכל, ושווה לומר את זה שוב, גרג דניאלס יודע את העבודה, ותחת שרביטו, הפרק האחרון לא מפחיד אותי כל כך.

תגיות:
  • בעיניי אלה היו שני פרקים חלשים יחסית, וטוב שצוותו יחדיו כדי לעבור הלאה במהירות.

    • תגיד, דווייט היה אמור לעזוב באמצע העונה ל-The farm? כי זה מסביר למה סוגרים את העלילה שלו מהר כל כך.

      • הוא היה אמור, כן.

  • Saturn

    בניגוד לפרק הקודם, באילו חשבתי שהדרך שבה הם המשיכו עם בריאן הייתה קצת מאולצת ופחות אורגנית. אני לא בטוח שהם היו צריכים להכניס אותו לפרק הזה כה מהר. הטפיחה שלו עם מיקרופון הבום לאחר שפאם תוהה בקול אם היא לבד פה כנגד השחתת האיור שלה.

    וגם פעולת הנקם הספק מתאימה לפאם כדי שבריאן יתערב פיזית לעצור את המחסנאי העצבני. חשבתי שטבעי יותר היה שפאם תצעק לו שזה רק צבע-מים וזה ירגיע אותו.

  • מיכאל גינזבורג

    לא יהיה משהו רומנטי בין בראיין לפאם:
    1. הוא נשוי. פאם שאלה אותו "מה שלומה של….?" (שכחתי)
    2. אחרי שהוא פוטר, לא היה לו מה להפסיד ויכול היה לנשק או מינימום לחבק את פאם.
    הוא מתנהג כמו חבר טוב.
    3. זו טעות תסריטאית קשה מצידה של המשרד לסיבת חשיפת הצוות.

    אהבתי מאוד את הדובי השחור שארין הביאה במקום דריל, זה היה ממש חמוד!

    קצת מפריע לי עניין הפיטורים של בראיין: הצוות רצה לעמוד בצד ולתת לפאם לחטוף מכות מהמנוול המחסנאי?

    "Yo booman, when you gonna boom me?" (אין צורך להזכיר מי אמר למי)

    דווייט כמעט רצח את קלארק, כמה צחקתי!

    איימס, את צודקת – הפאנץ' של קווין תיאר יפה את המשולש הנצלני סנטור-אנג'לה-אוסקר.

  • maayan1

    יששש.. כמה חיכיתי שתפחו פוסט לצמד הפרקים הללו: אז ככה חפירה מתקרבת:

    נתעלם תחילה מהפיל/בראיין שבחדר:

    – כל העלילות המשנה, שלא קשורות ובראיין היו נהדרות, כרגיל. איימס שאפו על הזיכרון!! כייף שאת נותנת רפרנסים לעבר, זה כ"כ מוסיף! וואו, שחכתי מהתמונה של ג'יין שהייתה תלויה שם. כייף להיזכר. עלילת ה-"דוויט מנסה לשכור מישהו מחבריו" הייתה נהדרת. את הנני/מאהבת הקריפית שלו זכרתי, את שאר המכרים לא זכרתי. אבל היה כייף לראות את באג'ר משובר שורות (השמאלי בתמונה) בתור עוד אחד מקרובי המשפחה הקריפיים של דווייט עם הזקן המגוחך הזה, והמשפט שלו לגבי המקלחת היה זהב טהור. עוד אהבתי את המסקנה כמובן- שחבריו לא מתאימים למשרד. 

    – עלילת הסנטור- וחשיפת פרצופו האמיתי הייתה נפלאה. עוד יותר אהבתי את הבחירה דווקא בקווין שיחשוף את העניין. קווין עם חוסר הטאקט המשווע שלו, סוף סוך התכונה הזאת שלו מתגמלת. כשהוא אומר את המשפט האחרון לסנטור, והמבטים עם פניהם של אנג'לה  ואוסקר היו קטרזיס נפלא… בויה!! מוזר, דווקא אני קראתי את הפרק האחרון כהכנה לאיחוד של דוויט ואנג'לה, אולי זה רק wishful thinking, מצידי, אבל היה נראה לי שהדרך לאיחוד דווייט ואנג'לה סלולה. אחרי שההבנה שלה על מהותו של הסנטור מחלחלת אט אט, והחבירה של דוויט לפאם, (כי פתאום כשהיא נקמנית הוא שם לב שיש לה תחת נהדר), ואפילו ההבנה של פאם בסוף (שהרגישה לי קצת ישירה מדי, אבל בסדר) שהוא מתגעגע לאנג'לה. כל אלו בנוסף לעלילה של לפני כמה פרקים בה דוויט חובר לאנג'לה לראשונה מזה כמה עונות הרגיש לי שהאיחוד בניהם קרוב למדי. והלוואי שזה כך. 

    – פאם  דוויט והציור, וכל מסע הנקמה היה יפיפה ותענוג 🙂

    – עלילת ג'ים ודריל הייתה החלשה לדעתי, אבל בסדר. 

    – הפיל/ בראייל שבחדר- אני לא יכולה שלא להתייחס אליו. כבר בפוסט של פרק 12, הבעתי את מורת רוחי מהרמיזה שבראיין הוכנס כדי ליצור אפשרות לרומן בינו לבין פאם. קיוויתי שלא לשם זה הולך, אבל התבדיתי. אחרי שני הפרקים האלו- אני אומרת בפה מלא- אני שונאת את עלילת בראיין!! ועכשיו אסביר. זה לא העובדה של המסתורין בדבר- האם פאם תבגוד או לא, עם זה אין לי בעיה (כלומר, עם העלילה. אם פאם תבגוד תהיה לי בעיה גדולה), זה הבזבוז של כלי כ"כ נהדר של חשיפת צוות הצילום על העלילה הזאת!! אין מספיק דרכים כדי להסביר למה זה רע…נתחיל מהפרטים הטכנים. אני לא אחת לניטפוקים טכניים. אבל כשזה גס מדי ולא הגיוני מספיק, גם יכולת הסספונד שלי נעלמת. הפתיחה של פרק 13 הייתה נהדרת, עם השיחה בין פאם לבראיין כשהמצלמה על הרצפה, כאילו מישהו שכח לכבות אותה. אבל הסוף של פרק 13 פשוט סתר כל הגיון נורמלי! הרי בהתחלה פאם ובראיין מדברים על האיסור הגדול של יצירת הקשר בין צוות הצילום למצולמים, ואז בסוף הפרק, כשג'ים נותן את נאום ה- "ישבתי מול פאם במשך 9 שנים, ולכן התאהבתי בה" ואז המצלמה מסתובבת לבראיין… כאילו הלו… לא אמרתם בתחילת הפרק שזה איסור חמור לערב את צוות הצילום בתכנית? פתאום הצלם מצלם את בראיין? יש גבול לסלטות שההיגיון שלי יכול לעשות. כנ"ל הבום הנוגע בראשה של פאם בתחילת פרק 14 והציחקוק שלה כלפי בראיין (מה, פתאום היא מזכירה מישהו מצוות ההפקה בפני המצלמות בסצנת ראש מדבר? נו באמת) וכלה "בהצלה של בראיין אותה מידי איש המחסן המרושע." היו מספיק רגעים בתכנית של אלימות או דברים דומים בהם צוות ההפקה היה צריך כביכול מבחינה אתית להתערב (כשרוי תוקף את ג'ים בעונה 3, כשאנג'לה נותנת לאנדי לצוף לעבר השקיעה ביום הגיבוש של המשרד בעונה 3, ובטח עוד מקרים שאני לא זוכרת). ושם הצוות לא בחר להתערב, אז לא תצליחו לשכנע אותי שפה זה היה מוצדק. 
    אבל מעבר לכל זה, היחסים בין בראיין ופאם נבנו בצורה מהירה מדי שאותי אישית מעליבה. (וכן, אני קולטת את העניין שהם כאילו מכירים שנים ואנחנו רק לראשונה רואים את מערכת היחסים בניהם  זה לא משנה. הצופים צריכים להרגיש את הבנייה הזאת, ולראות את זה נובע יש מאין מחסיר מהצופים אלת אלמנט ההזדהות, וזה נותר שטחי). 
    אבל עוד יותר מעבר לכל זה, מה שאני מבכה עליו במיוחד הוא הבזבוז של כלי כ"כ נפלא של חשיפת צוות הצילום, על קו העלילה הזה. אפשר להעביר בכלי הזה כ"כ הרבה רעיונות יפים, כמו למשל האמביוולנטיות הקשה של צוותי צילום בתכניות ריאליטי למיניהן  שמצד אחד חייבים להישאר בלתי נראים, ומצד שני לא יכולים להישאר חסרי רגש לדברים שקורים לפני עיניהם, והדיסוננס האדיר שהתפקיד הזה מכריח אותם להיות בו. או למשל, חשיפת צוות הצילום כאלגוריה לצופה שמרגיש את עצמו מעורב אישית בחייהם הפיקטיביים של הדמויות על המסך, ובכך להביע אמירה על המעורבות הרבה של הטלוויזיה בחיי הצופים ועוד דברים בכיוון הזה. 
    בקו עלילת בראיין- גם אם יש ניסיון להעביר את הדברים האלה- הם נעלמים בתוך הדרמה של הרומן/לא רומן בינו לבין פאם, בדיוק כשהיחסים שלה עם ג'ים נקלעים למשבר. והבזבוז של זה כ"כ עצוב…   

    • באדג'ר אמור היה לשחק בספין אוף של דווייט (כי מוז עסוק בעבודה על "מחלקת גנים ונוף"), אבל כידוע זה ירד מהפרק. הוא בוודאי עוד יפציע כשישודר הפרק שאמור היה לתפקד כפיילוט לסדרה.

  • ערןכץ

    תגידו, יש סיבה שאד הלמס פשוט נעלם לחלוטין מרוב העונה?

    • חנה

      אם אני לא טועה, הוא מצלם סרט המשך בסדרת "בדרך לחתונה עוצרים ב…".

      האמת, הדמות שלו לא ממש חסרה לי.

      • ערןכץ

        נכון, פשוט מוזר שהדמות שלו נעלמה בלי הסבר ממש טוב (כן, יופי, הוא נסע לשבועיים עם הסירה, ואז מה?)

© עידו ישעיהו