ספוילר "ילדי האנרכיה" 5.05
בעקבות ירידת המתח הקלה בפרק הרביעי לאחר מותו של אופי, ציפיתי להתפתחויות מעניינות בהמשך. האם קיבלתי את מבוקשי? אפשר להגיד שכן.
הסיפור הכי מעניין הפרק היה כולו נתון להופעת האורח המפתיעה והמצחיקה של וולטון גוגינס (הוא אפילו לא מופיע בקרדיטים בפתיח), כדמות שתרדוף את שנתכם לתקופה הקרובה (חלומות רטובים, אם אתם כמו טיג) ומתמודדת רצינית להופעת האורח הכי טובה של עונת הטלוויזיה הנוכחית [1]. על כל פנים, הרקע להופעתו של גוגינס היה מעט פחות מעניין: סחיטת חבר מועצה מקומי (האח השמן יותר – הרבה יותר – של גרג גרונברג) לכדי אישור פרויקט הבנייה של ראש העיר הייל, שבתמורה יסייע לג'קס להשיג את הנכס עבור העסק החדש עם נירו. בשת"פ עם הייל ג'קס מתרחק מדרכם של קליי וג'מה שעשו הכל כדי למוטט את היוזמה של ראש העיר בעונה שעברה.
תזכורת נוספת לעונה הקודמת הייתה ריטה רוזוולט, במחוות שלום קטנה בינה לבין ג'מה. בעוד השריף ניסה להתקדם עם חקירת הפריצות בצ'ארמינג, רעייתו הפכה לקורבן הבא כשהתוצאה הטרגית היא אובדן עוברה וייתכן אף מותה. רוזוולט עדיין משוכנע שמדובר ביריבות בין סאמקרו לניינרז, אולם הוא נמצא במרחק דגימת עור אחת מציפורני אשתו כדי לגלות מי הפורצים האמיתיים, וכפי הנראה ללכת עד הסוף נגד המועדון.
משולש סאמקרו-האירים-גאלינדו היה עלול להיות משמים כהרגלו, לולא הוצאת האנרגיה השלילית ע"י ג'קס וגאלן בקרב מאולתר [2] והדגמת מכונת הירייה של גאלן על אופנועיהם של הילדים. מעבר לכך, העסקה המאולצת הזו נשרכת מאחורי ג'קס ושות' עד שיצליחו לעמוד בפני עצמם ולצאת מהבור המזופת הזה.
טארה התרככה גם הפעם, לכיוונה של ג'מה. אולי זה יגדע את הסיפור עם וונדי. לולא טארה, ג'מה הייתה ממשיכה להתדרדר עוד ועוד, בעיקר מכיוון שהאדם היחיד שהיא עוד אוהבת, ג'קס, לא שם עליה קצוץ ומנסה למנוע ממנה להמשיך לפגוע בעצמה ובסביבתו, תוך כדי חיסול של מערכת היחסים שלה עם נירו. לא ממש בהצלחה, כפי הנראה.
[1] השיא: החבר'ה משכנעים את בנו החורג של חבר המועצה להתענג על שירותיה של הדראגיסטית ו"מודים" שגם הם נהנו לא אחת מאיבר זכרי. מאחר ואף אחד לא מבין מה הוא אומר, צ'יבס בוחר להמחיז.
[2] גאלן לא סומך על ג'קס בטענה שהוא חמום מוח ובלתי צפוי, אבל מהיכרותו רבת השנים עם קליי הוא לא מודע לכך שהנשיא הקודם מסוכן ורצחני יותר ממחליפו? או שהוא נוטר טינה לג'קס אך ורק מפני שהרג שניים מיקיריו שהיו אחראים לסבלו האישי (חטיפת והסתרת אייבל) ולסבלו של המועדון.