ספוילר "הומלנד" 2.01
לזכותי יאמר שניסיתי. עוד יותר לזכותי יאמר שאני לא מתכוונת לחזור על הטעות הזאת. פרק עמוס קלישאות, חורים ומסר מאד טרחני ומתייפייף. רק חסר שיהיו שם פרסומות קופצות פרו-מוסלמיות או משהו, כי זה בוודאי לא מספיק להציג את אשתו של ברודי מזועזעת עד דמעות-ריצת אמוק למחסן-הפיכתו-שימוש בדמגוגיית "אם הבת שלך היתה מזדיינת האנשים האלה היו סוקלים אותה"-השלכת ספר הקוראן לרצפה, מזה שבעלה שממילא לא היה דתי במיוחד הפך למוסלמי. כמה מוסלמי? כזה שלא ידעתם שהוא כזה כי מלבד התפילות במחסן הוא לא הציג דבר וחצי דבר לעולם. אתם מבינים, צופים יקרים? האמריקאים הרעים והבורים חושבים שכל המוסלמים הם מן השטן! ורק דיינה הקדושה המעונה מאירה את עינינו ומגנה על המוסלמים, מבינה את אביה, ואיכשהו תמיד צצה בכל מיני אפיזודות שלו בהן היא לא אמורה להיות, גם אם זה אומר להסתובב בשתיים וחצי בלילה בגינת הבית.
כמו כן: איזה כיף שאפשר לחפש חופשי במשרדי ה-CIA או מוסד סודי ביותר ביותר ביותר כלשהו, מבלי שיהיו שם מצלמות אבטחה כמו כאלה שיש אפילו בשדה תעופה לבנוני עלוב או סתם רחוב בראשל"צ. איזה כיף שאפשר לפתוח כספת עם קוד מבלי שתהיה התראה על פתיחתה. זה לא שאנחנו חיים בעולם בו זוטות כמו משיכה מכספומט שולחות לנו אוטומטית מסרון לפלאפון. ספיקינג אוף פלאפונים: אם קארי וסול מתקשרים ביניהם בחופשיות דרך הסלולאר וכן מוסרים מידע מסווג, אם במילא צריך לתאם פגישה עם אשתו של מנהיג החיזבאללה באמצעות שליח אישי – למה לא לנסות להעלות את קארי על הקו לפני שמסתכנים בפגישה פנים מול פנים? זאת ועוד: פלאפונים מאובטחים? אהמ, לא. לפחות דברו בקודים, לעזאזל.
ואף מילה על פגישתו של ברודי וה"עיתונאית" – כמובן פליטה פלסטינית מ-1947 כמו אבו-נאזיר (עובדה שאם אינני טועה אנחנו מגלים לראשונה), כי איכשהו נקמה אישית וכואבת על הפגזה רשלנית אמריקאית במסגרת המלחמה הפרטית שלהם באפגניסטן זה לא מספיק, וצריך גם להכניס את הכיבוש הישראלי בכסות של פעולה ישראלית באיראן. איך ברודי מדבר איתה בכזאת חופשיות? "משלנו" או לא, איך ברודי, הנחת בעל החושים החדים, לא לוקח בחשבון את האופציה שהיא נניח תקליט את השיחה ביניהם ותשתמש בה כדי לסחוט אותו לבצע כל מיני פעולות כאלה ואחרות בהמשך?
בקיצור: נורא.
נקודת אור: נחמד להיתקל בשחקנים ישראלים. קלרה חורי הנהדרת, יאיר לוטן שממש הזדקן (או שמא זה רק איפור מכוון?). רק יעל שרוני, שחקנית טובה בימים כתיקונם, שיחקה זוועה בדקה המסכנה שניתנה לה. לא נורא, גודל המעמד וכו'.
נ.ב: למען הסר ספק: אני שמאלנית, כך שהטרוניות שלי לגמרי לא קשורות לפוליטיקה אלא לעלבון שחשתי כצופה עת ניסו לדחוף לי אידיאולוגיות בכוח במסווה של עלילה גרועה.