מבוא למדע המדינה

פורסם ע"י ‏ocean‏
בתאריך 11/08/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

"קומיוניטי" 2.17.

זה היה ככל הנראה הפרק שהכי התעכבתי עליו, עם כל הטיקרים החדשותיים והפרטים הקטנים שחלפו על המסך – כיף גדול. אהבתי כה את רשימת החריצים של טרוי, מעולה. שלא לומר – קלאסיק טרוי. גם הקנאה שלו בהרפתקאות הצד של עאבד הייתה חמודה, מה גם שהרפתקאות הצד שלו אכן היו מוצלחות במיוחד. הן גם נבנו באופן מצוין: "אנחנו לא רגילים שמבחינים בנו", "זה נשמע קצת עצוב". החיבור ביניהם על בסיס אותה זרות חברתית היה מקסים ונכון. זוהי מידת המלנכוליה המומלצת לסדרה לטעמי. נגיעות קלות פה ושם, פחות להגיע לכדי מכות בגלל אב שלא מגיע או לחפור באופן אינטנסיבי בעגמומיות השוכנת במעמקי הדמויות. אני לגמרי בעד העמקה כזו, אבל לא באופן כה מרוכז כמו בפרק חד המולד או בפרק הכמו-דוקומנטרי הקודם.

גם השיעור שהעניק ג'ף לאנני בנוגע לפוליטיקה היה מחוכם מאוד והנקמה שלה בו משעשעת, לרגע ציפיתי שנראה על המסך קטע וידאו אמיתי של ג'ואל מקהייל. הסף שהציבה בריטה היה במקום, והמינון הגדול של הדיקן פיצה בהחלט על היעדרו בפרקים הקודמים. הדיון התדרדר, תרתי משמע, בסופו עם ה"פופ פופ" וחריצת הלשון של ליאונרד-הצימוק-האנושי-רודריגז.

בין הטיקרים שהופיעו על המסך בזמן שעאבד וטרוי מקריינים:
פרופסור סלייטר עדיין נעדרת
סטאר-ברנז: "קוראים לי אלכס"
הקמע 'בן אדם' – פוגעני כלפי חיות?
קבוצת הכדורסל מאבדת את הכדור
פרופסור דאנקן שוב הפסיק לשתות

וגם רפרנסים לשני הפרקים הגדולים של העונה הקודמת:
"אין פיינטבול באביב הזה" טוען הדיקן
ממשיך המחסור באצבעות עוף

וכך נראית הסוכנת החשאית בלי משקפי שמש וחליפה – כמו מישהי מ"סקראבס" ומ"סופים טובים".

 

הדיון המקורי בפורום טלוויזיה באג'נדה

תגיות:
  • ההרצליינית

    לא שמתי-לב, לאף-אחד מהטיקרים החדשותיים. כנראה שבקטעים האלה, של "מהדורת החדשות", התמדקתי והתעכבתי, על ההגשה של עאבד וטרוי.

  • Mortana

    היתה בדיחה מעולה ממש בתחילת הפרק (כשכולם יושבים סביב לשולחן) ולצערי, שכחתי אותה. גם לא מצאתי את התסריט של הפרק כדי לשחזר.

    • רעות

      את מתכוונת לחריצים על השולחן? שרירי הבטן של ג'ף? טרוי שסופר חריצים ומזכיר לנו שהכל אצלו הרבה יותר פשוט?

      ג'ף ששואל את עאבד בהתנשאות אם המציאות שלו תצא פעם בבלו-ריי כדי שכולם יוכלו ליהנות ממנה?

      • איילון צפון

        אוי, הבדיחה על החריצים שטרוי עושה בשולחן התפספסה לחלוטין בתרגום, כי המתרגם האדיוט החליט לתרגם Notches כ"הבטחות" (כנראה בגלל שבריטה אמרה משהו על הבטחות מיד לפני שטרוי סימן עוד חריץ בשולחן).

        • לגמרי אידיוט! מה הקטע? זה לא שמדובר באיזו מילה לא ברורה או בדיחה מעורפלת – כתוב Notches והמשמעות היא "חריצים". כל כך מסובך, רבאק?

          • רעות

            גם אותי זה איכזב. וגם העובדה שהתרגום הסתיר לחלוטין את הטיקרים היתה מבאסת.

© עידו ישעיהו