ספוילר "המשרד" 9.17
Monthly Archives: מרץ 2013
ימים מאושרים
יום יבוא בעתיד הרחוק והיסטוריונים שיחקרו את תרבות הפופ האנושית בראשית המאה ה-21, יסיקו שהקהל הטלוויזיוני דאז לא ידע שובע מנבירה בעברה של האנושות. 'איפה הקהל צמא הידע של אז ואיפה הדגנרטים של ימינו', הם בוודאי יאמרו בעודם מלטפים את הכלב-דרואיד שלהם. השגיאה שלהם תהיה מובנת, דומה שלא היה נחשול כה גדול של סדרות תקופתיות כשם שאנחנו חווים בשנים האחרונות, ובמיוחד בימים אלה; בין אם מדובר בלובשי טוויד ולובשות שמלות מלמלה באנגליה של ראשית המאה ה-20 כב"אחוזת דאונטון", במצחצחי חרבות עטויי מכנסוני דפוקותי-כשאתה-מרוח-בשמן במאה שלפני הספירה כמו ב"ספרטקוס", או שמא בבוקרים מסוקסים בארה"ב של המאה ה-19 כדוגמת "גיהנום על גלגלים". עצם העובדה שישנם שני עיבודים נפרדים לעלילות שושלת בורג'ה אמור היה לרמוז לנו שחלה אינפלציה בתחום, והסחף כה חזק עד שאפילו סדרות קיימות רוכבות עליה – העונה השנייה של "אימה אמריקאית" עשתה אחורה פנה מההווה והשתקעה במוסד סגור בשנות השישים.
זה לא עניין חדש, מאז ומתמיד סדרות תקופתיות היוו מרכיב בסיסי בתולדות המדיום. בשנות ה-70 התגעגעו אל הפיפטיז התמימות עם "ימים מאושרים", בשנות ה-80 ייחלו לסיקסטיז עם "שנות הקסם" ובשנות ה-90 ערגו לאותן סבנטיז שערגו לפיפטיז עם "מופע שנות ה-70". ההבדל בינן לבין הגל הנוכחי, מעבר למאסיביות שלו, הוא המבט המפוכח לאחור. היו כאלה בעבר כמובן, והדוגמה המובהקת ביותר היא כנראה "מ.א.ש", אבל לא בסדרי הגודל של ימינו.
מי שפתחה את הצ'אקרות הייתה "מד מן" ב-2007. הנישה שחצבה לעצמה בתרבות הפופ הייתה מהירה וסוחפת. היא העלתה את רשת AMC האלמונית אל המפה, הייתה סדרת הכבלים הבסיסיים הראשונה שזכתה באמי, קולקציות אופנה הושקו בהשראתה וכהנה וכהנה. הנוכחות הגדולה והמהירה שלה גרמה גם לאחרים לרצות נתח. היו ניסיונות רבים, חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות, אבל ציון הדרך המשמעותי הבא הוא ללא ספק "אחוזת דאונטון" הבריטית, שכמו "מד מן" הפכה לתופעת תרבות הגדולה בהרבה מכפי מידותיה (שבינינו, לא חורגות מגבולות ה'מקסים').
דרמת המעמדות הצליחה בענק גם בארה"ב והביאה אחריה גשם של סדרות ומיני סדרות תקופתיות בריטיות, מבין אלה ניתן למנות את "השעה", "הג'נטלמן האחרון", "מר סלפרידג'" (בכיכובו של ג'רמי פיבן מ"הפמליה"), "מרגלי וארשה", "רחוב ריפר", גרסה חדשה של "על אדונים ומשרתים" ועוד ועוד – עד לאחרונה שודרו ארבע מתוכן מדי יום ראשון בבריטניה, קצת מופרע. גם ב-BBC America רכבו על המגמה – הפקת המקור הראשונה בתולדותיה היא Copper, המתרחשת בניו יורק במאה ה-19.
בינתיים ברשת הארצית האמריקנית NBC שלפו את יוצר "אחוזת דאונטון", ג'וליאן פלואוז, כדי שייצור גם עבורם סדרה תקופתית – The Gilded Age – אף היא בניו יורק של המאה ה-19. הפרויקט של NBC מעניין, מאחר שבארה"ב הדרמות התקופתיות הללו לא מצליחות לצאת מתחומי רשתות הכבלים. מאז "מד מן" ועד היום היו שלושה ניסיונות ברשתות הגדולות ליצור דרמות המתרחשות בשנות השישים, וכולם כשלו: "מועדון פלייבוי" ב-NBC, "פן אם" ב-ABC, וכעת "וגאס" של CBS.
במקביל נדמה בימים אלה שהפוקוס על האייטיז הולך וגדל: ב-FX עלתה לאחרונה The Americans המצוינת, שבה קארי ראסל ("פליסיטי") ומתיו ריס ("אחים ואחיות") מגלמים זוג מרגלים סובייטיים בפרבר אמריקני, וב-CW ישנה "יומני קארי", המתארת את חייה כבת-עשרה של קארי בראדשו מ"סקס והעיר הגדולה". מלבדן ב-ABC יוצרים סיטקום משפחתי א-לה "שנות הקסם" בשם How the Hell Am I Normal, שבו השנים הקסומות הן האייטיז, וב-AMC עמלים עכשיו על Halt and Catch Fire, סדרה שמתרחשת על רקע הבום במחשבים האישיים בראשית העשור ההוא.
זו אינה הסדרה התקופתית היחידה המצויה בתהליכי עבודה ב-AMC, שכאמור החלה את הגל עם "מד מן" והמשיכה עם "גיהנום על גלגלים". כיאה לרשת שהווייתה המקורית היא שידורם של סרטים קלאסיים, היא דבקה בז'אנר התקופתי עם שתי סדרות נוספות המתרחשות בשנות ה-70 של המאה ה-18: הדרמה Turn, המגוללת את סיפורה של רשת המרגלים הפרטית של ג'ורג' וושינגטון אחרי הקמת ארה"ב, והקומדיה We Hate Paul Revere, העוקבת אחר שני אחים בבוסטון שאינם מעריצים גדולים של הפעיל והתעשיין המקומי, שלימים הפך לאייקון אמריקני. גם ערוץ ההיסטוריה הוא חשוד מיידי בכל הנוגע לסדרות מהסוג, וההשקה שם בשבוע שעבר של הסדרה "ויקינגים" הניבה לו תשואה נאה בדמות רייטינג מעולה.
אבל נדמה שכל הסדרות הללו הן כאין וכאפס לעומת הפטיש של רשת Starz ליצירות תקופתיות. רשת הכבלים מובילה את המגמה, או לפחות נסחפת איתה לאין שיעור. כבר עכשיו משודרות שם "מג'יק סיטי" ו"ספרטקוס", ובעבר היו "קמלוט" ו"עמודי תבל". מלבדן עמלים שם בימים אלה על "השדים של דה וינצ'י" (המאה ה-15), "מרקו פולו" (המאה ה-13), "Black Sails" (בהפקת מייקל ביי, שמתרחשת 20 שנה לפני אירועי "אי המטמון" של רוברט לואיס סטיבנסון), "המלכה הלבנה" (הפקה משותפת עם VRL הבלגית ועם BBC, המתרחשת במאה ה-15 על רקע מלחמות השושנים ומגוללת את תפקידיהן של שלוש נשים מאחורי הקלעים של המאבק על כס מלכות בריטניה), Turf (המתארת את לידת ההיפ הופ בניו יורק של שנות ה-1970), Crime (שמתרחשת בשנות ה-60 בבריטניה), ובמקביל לכל אלה נבחנת האפשרות ליצור ספין אוף ל"ספרטקוס" בכיכובו של יוליוס קיסר, שדמותו מככבת בעונה החותמת של הסדרה הפופולארית על מנהיג מרד העבדים.
הסיבות לפריחה הגדולה של הז'אנר כרוכות בגורמים רבים, וברור שדין הטראש המשובח של "ספרטקוס" אינו כדין התחכום המרובד של "מד מן". יש צופים שמתפּקדים לשם האסקפיזם של הסטים המושקעים והתלבושות המרהיבות, ואילו אחרים באים בשביל ההתבוננות בתקופה מורכבת מהעבר, לרוב תקופה של שינוי חברתי מהותי, כדי שתאמר באמצעותה משהו על העולם כפי שהוא היום. זה עשוי להתבטא בהיבטים הכי קטנים, כמו העובדה שחצי מהעלילות היו נמחקות לו היו מכשירים סלולריים בתקופות הללו, אבל כמובן גם בדברים יסודיים יותר.
מעניין להיווכח שישנו אלמנט מסוים הנוכח בחלק הארי של הדרמות הללו: מלחמה. קרבות בפועל כמו ב"ספרטקוס", מלחמה קרה כמו ב-The Americans, אבל בעיקר – הצל הכבד של השפעותיה. אנשים שבורים ב"אימפריית הטיילת", כאלה שבעקבותיה חייהם השתנו לבלי היכר ב"גיהנום על גלגלים", כאלה שיקיריהם לוחמים בה כמו ב"אחוזת דאונטון" ועוד ועוד. בסופו של דבר, המבט-לאחור שמציעות הסדרות הללו ממחיש את כברת הדרך שעבר העולם מאז, אך גם את העובדה שלא תמיד התקדמנו.
—
עדכוני סופ"ש: כולם פרוסטטות באוויר!
ג'סטין טימברלייק אצל ג'ימי פאלון, שרלוק מחממת מנועים, גלריה שלמה של מד מן ועוד חדשות וקטעי וידאו (שחלקם פורסם בפייסבוק וטוויטר של הבלוג בימים האחרונים). אבל לפני כן, הנה כמה דברים שקורים בסוף השבוע בטלוויזיה:
יום חמישי
בלוויין
בכן 3 החל מהיום ולאורך סוף השבוע, יום הולדת שנתיים לפסטיבל הקולנוע של כן.
מאז מרץ 2011 אפשר לראות בכל שבוע בערוץ את הסרטים הכי טובים שלא הוצגו בבתי הקולנוע בארץ. במהלך השנתיים שודרו למעלה מ-110 סרטים מדוברים ומצוינים. בין הסרטים שישודרו בסוף השבוע: "מכשפת מלחמה", "ראש שור", "אוסלו, 31 באוגוסט", "הפשיטה", "השאר את האור דולק", "טירנוזאור" ועוד – ולא פחות מארבע בכורות ארציות: "מלחמת החיים", "מרתה מרסי מיי מרלין", "קבור",
והיום ב-22:00: כדור בראש (השדוט).
סרט אקשן מאחד הבמאים המעניינים ביותר שפועלים כיום בזירה העולמית, הבמאי התאילנדי בעל השם הבלתי אפשרי פן־אק ראטאנרואנג ("חיים אחרונים ביקום", "גלים נסתרים"). ב"הדשוט" הוא מציג ניאו נואר מרהיב, שלוקח את כל מאפייני הז'אנר המוכרים, מהמחסל הקשוח ועד לפאם פאטאל הפתיינית, והופך אותו על ראשם, על כל המשתמע מכך. שוטר שהפך לרוצח שכיר נפגע בראשו מכדור אקדח, וכתוצאה מכך מתחיל לראות את העולם הפוך, כאילו הוא עומד על ראשו. מכאן מתפתחת עלילת מתח גדושה באירועים והפתעות. הסרט השתתף בפסטיבלי קולנוע רבים בעולם, וביניהם פסטיבל הקולנוע של ברלין, טורונטו, ונקובר, הונג קונג וירושלים. הוא זכה בחמישה פרסי האקדמיה התאילנדית.
יום שישי
בלוויין
בערוץ 1 ב-22:15, לא ממש סיטקום.
הסדרה Outnumbered של BBC, המשודרת מאז 2007. זה מתחיל כמו סיטקום משפחתי עם שני הורים ושלושה ילדים צעירים. הסיטואציות מדויקות ומתארות את חיי היומיום השגרתיים, אבל יש טוויסט: הילדים אינם מקבלים את התסריט וחלקים גדולים מן התכנית מאולתרים. הסדרה עוקבת אחרי הבלגנים היום יומיים בחיי משפחה שבה שני הורים ושלושה ילדים הנמצאים בתחרות לא שוויונית. הקומדיה הזו כוללת אלתורים והיא משרטטת את ההורות הבלתי כשירה אך מלאת הכוונת הטובות האופיינית לרוב המשפחות, כשהאם (קלייר סקינר) והאב (יו דניס) משתדלים לגדל את ילדיהם בלי שייגרם נזק רגשי לכל הנוגעים בדבר. הסדרה עטורת פרסים, ביניהם פרס הקומדיה הבריטית וה- NTA (National Television Awards).
שימו לב שאחוזת דאונטון עברה לימי שלישי ב-22:00.
בכן 2 החל מהיום ולכל משך חופשת פסח, ספיישל 'פסח קורע'.
קומדיות מלוא החופן.
בכן 1 ב-21:30, להיות פלין.
בכורה. דרמה מרגשת עם דה נירו, ג'וליאן מור ופול דאנו. ניק הצעיר מחפש משמעות לחיים בגיל 18. הוא חולם להיות סופר ממש כמו אביו, מתגעגע לאמו המתה ובזמנו הפנוי מתנדב בבית תמחוי. יום אחד עולמו מתערער כאשר הוא נתקל באביו, סופר ממורמר ומעורער. השניים היו בנתק במשך שנים ארוכות, לאחר שהאב נטש את המשפחה כאשר ניק היה קטן. האם יחסיהם יתאוששו?
בכן 3 ב-22:00, מלחמת החיים.
בכורה במסגרת ספיישל פסטיבל הקולנוע של כן. דרמה שכתבה הבמאית ואלרי דונזלי ביחד עם ג'רמי אלקיים, שגם משחק לצדה בתפקיד הראשי, על פי סיפורם האישי. הסרט ערך את הקרנת הבכורה שלו בפסטיבל קאן, שם התקבל בתשואות וזכה לביקורות נלהבות ומשבחות. הוא היה מועמד לשישה פרסי סזאר, ונבחר לייצג את צרפת לאוסקר 2012. כמו כן הוא השתתף בפסטיבלי קולנוע רבים בעולם, בהם אתונה, ריו דה ז'נרו, סאנדנס, הונג קונג שם זכה בפרס מיוחד, וגם בפסטיבל הקולנוע הצרפתי בארץ. בחור פוגש בחורה. לו קוראים רומיאו, לה ג'ולייט – באופן טבעי הם מתאהבים, ומביאים ילד לעולם. אבל כשהילד בן שנה וחצי, הם מבחינים בפזילה קלה אצלו. הרופאה אליה הם הולכים (רק ליתר ביטחון כי הם הורים צעירים וכל דבר מדאיג אותם) חוזרת עם הבשורה המרה – בנם חולה בסרטן. ואז מתחילה המלחמה. במשך חמש שנים הם מתרוצצים בין בתי חולים, עוברים עוד ועוד בדיקות מתישות וכואבות, נעים בין תקווה בלתי פוסקת לייאוש מאיים ועושים הכל כדי להציל את בנם הקטן, גם אם הדבר פוגע באהבה שלהם זה לזו. למרות הנושא הקשה, "מלחמת החיים" הוא סרט אופטימי, מלא בדמיון, באהבה וגם בלא מעט הומור וצחוק שנכנס בין ובזמן הדמעות והרגעים המרגשים. אולי הסיבה לכך היא ששני יוצרי הסרט – ואלרי דונזלי וג'רמי אלקיים – ביססו אותו על ניסיונם האישי, כהורים לילד שהחלים מהמחלה הנוראה.
בכבלים
בזהב חם ב-22:00, הדיקטטור.
בכורה לקומדיה בכיכובו של סשה בארון כהן.
בערוץ 1 ב-17:30, תהילה.
סדרת הטלוויזיה המצליחה משנות ה-80 חוזרת לערוץ 1! האם הקדומה של "גלי" ו"היי סקול מיוזיקל" מתארת את קורותיהם של התלמידים המוכשרים ושל צוות המורים ב"תיכון לאומנויות הבמה" בניו יורק. הסדרה נותנת הצצה למאבקים, התקוות, הכישלונות והניצחונות – ולתשלום, בזיעה – בדרך לתהילה. הסדרה לא שודרה בישראל שנים רבות וזו ההזדמנות להיזכר בסיפורים של ברונו, לירוי, לידיה, קוקו, דני אמטולו, וכמובן, פרופסור שורופסקי. במהלך שנות שידורה זכתה הסדרה בפרסים רבים, ביניהם 3 פרסי גלובוס הזהב ו-9 פרסי אמי.
בערוץ 1 ב-20:0, אחרינו המבול?
סדרת תעודה חדשה רחבת היקף ופורצת דרך העוסקת בעשרת הבעיות הקריטיות של הסביבה בישראל ובעולם, מסע מרתק בן עשרה פרקים חובטים ומטלטלים, שהפקתו נמשכה קרוב לארבע שנים. יוצרי "אחרינו המבול?" רותם אברוצקי וחגית גרובגלס, ביקשו לבחון את מערכת היחסים הסבוכה והטעונה בינינו, בני האדם החיים בחברת המונים עירונית ומודרנית, לבין סביבת חיינו על כדור הארץ. הסדרה החדשה והמקורית מבית היוצר של מחלקת התעודה של חטיבת התוכניות בערוץ הראשון חושפת את הקשר החזק והמשמעותי שבין "תרבות הצריכה" – התרבות המשמעותית והדומיננטית במדינות העשירות והמפותחות, לבין המשבר הסביבתי הקשה המחריף מדי שנה . משבר קשה להבחנה בעין בלתי מזוינת – אם למשל מביטים בים, תמיד הוא כחול ויפה אף שהוא גוסס מבחינה אקולוגית. בכל אחד ואחד מעשרת הפרקים הקצביים והעשירים במומחים, גילויים, מידע מפתיע ובצילומים מרהיבים מהארץ ומהעולם, "אחרינו המבול?" ממפה ומשרטטת את הקשרים הגלויים והסמויים בין מגוון הבעיות השונות מהן מורכב המשבר הסביבתי: פחות ופחות שטחי טבע פתוחים נגזלים לטובת צורכי האדם המתרבים, היעלמות מדאיגה של מיני בעלי חיים וצמחים, דלדול חריף ומהיר של משאבי טבע חיוניים כמו מים זכים ומחצבים, מחסור חריף באנרגיה, משבר מזון עולמי, קידוש תרבות "החד פעמי" והשלכת כמויות עצומות של פסולת וחומרים בלתי מתכלים ורעילים לסביבה וכמובן פליטה מוגברת של "גזי חממה" התורמים להתחממות כדור הארץ. סוגיות אלה ועוד רבות אחרות נבחנות דרך נקודת מבט ביקורתית שמבקשת מצד אחד לחדד את הדילמות הגדולות, לאתר דרכים מעשיות להתמודדות עמן והן ברמה הפוליטית.
פרק 1 – סיר הבשר וכוס החלב.
בשנת 2006 פרסם ארגון החקלאות והמזון של האו"ם דו"ח מיוחד שחשף את ההשלכות הקשות של משק החי על כדור הארץ ומשבר האקלים. כלי התקשורת המרכזיים בארץ ובעולם התעלמו מהדו"ח וממצאיו המטרידים ובכך תרמו את תרומתם "הצנועה" להשתקת הדיון הציבורי בסוגיה קריטית לחיינו. הפרק הראשון שובר את קשר השתיקה ומעניק תרגום טלוויזיוני חד ונהיר לדו"ח המודחק כמו גם לנתונים היבשים שמוזכרים בו. למשל העובדה שנכון להיום, תעשיית משק החי (בעיקר לגידול פרות, חזירים וכבשים) אחראית לכ-20% מסך פליטות גזי החממה בעולם. גזים המעצימים את משבר ההתחממות הגלובלית בכך שהם יוצרים שכבה מבודדת של גז, המונע מחום כדור הארץ להיפלט לחלל.
בלוויין
בכן 3 ב-17:10, קבור.
בכורה במסגרת ספיישל פסטיבל הקולנוע של כן. הרבה גבות הורמו כשהתפרסם שריאן ריינולדס הולך לשחק בסרט על אדם שמתעורר בתוך ארון מתחת לאדמה ובמשך הסרט כולו מנסה לצאת החוצה, והרבה שאלות נזרקו לאוויר – איך מצלמים סרט שכולו מתרחש בתוך קופסה? כיצד מחזיקים עניין מסיטואציה כזאת במשך יותר מכמה דקות, שלא לדבר על סרט שלם? ומה עושה שחקן קולנוע אמריקאי מצליח בהפקה כזאת, כשהוא יכול לככב בסרטי גיבורי על עתירי תקציב? למרבה המזל הסרט נותן לכל התהיות תשובות מצוינות, כשהוא קודם כל מצליח להלחיץ ולמתוח לכל אורכו. הסרט ערך את הקרנת הבכורה שלו בפסטיבל סאנדנס. מאז הוא ביקר בפסטיבלי קולנוע רבים (טורונטו, הלסינקי, אתנה, המבורג, אייקון ת"א ועוד) וכיכב בטקסי פרסים שונים. בין השאר הוא היה מועמד לשני פרסי איגוד המבקרים האמריקאים, לעשרה פרסי גויה, האוסקר הספרדי, מהם זכה בשלושה פרסים, וגם לפרס טקס הקולנוע של MTV על ההופעה המבוהלת-עד-מוות הטובה ביותר.
בכן 3 ב-22:00, מרתה מרסי מיי מרלין.
בכורה במסגרת ספיישל פסטיבל הקולנוע של כן. זוכה פרס הבימוי – פסטיבל סאנדנס 2011; זוכה פרסי תאי המבקרים של לוס אנג'לס, בוסטון, שיקאגו ופלורידה; השתתף במסגרת "מבט מסוים" בקאן 2011 ובפסטיבלים רבים בעולם. דרמת אינדי מותחת ומערערת שלווה. מרתה מתקשרת יום אחד לאחותה מטלפון ציבורי ומבקשת כי היא תאסוף אותה. היא לא בדיוק יודעת איפה היא, והן לא דיברו כשנתיים, אבל בקולה דחיפות והזדקקות לעזרה. בעודן שוהות בבית הקיט של האחות, יחד עם בעלה לעתיד, מנסה מרתה להתאושש מהתקופה שלא היו בקשר. הבזקים של חלומות וזיכרונות פורסים בפני הצופה את שעבר עליה – הצטרפותה לכת צעירים בחווה נידחת, היכרות עם גורו הכת, קבלת שם חדש (מרסי מיי), והמשמעויות השונות של להיות בכת הספציפית הזו. אך האם אלו רק זיכרונות שנותרו מאחור, או שהמציאות רודפת אחריה גם למקום המבטחים, אחרי שהתאמצה לברוח ושרדה? עם אליזבת אולסן (אחותן הצעירה של האחיות אולסן, "על אהבה ואי הבנה"), ג'ון הוקס ("קר עד העצם"), שרה פולסון ("סילבסטר בניו יורק"), יו דנסי ("היסטריה"). משחק מרשים של אולסן הצעירה וכל צוות השחקנים, עריכה חכמה ותסריט מורכב יוצרים פסיפס אנושי של נערה אבודה שרוצה לשקם את חייה.
בכן 4 ב-22:00, רמפארט.
בכורה. וודי הרלסון ובן פוסטר שבים לשתף פעולה עם הבמאי הישראלי-לשעבר אורן מוברמן ("השליח"), בדרמת פשע משטרתית המתרחשת בלוס אנג'לס של סוף שנות ה-90. דייב בראון הוא שוטר ותיק, גזען, אלים וחובב נשים ואלכוהול. דייב נתפס על חם כשהוא מכה חשוד, אירוע שהופך לסקנדל תקשורתי שבעקבותיו לא נותרת לו ברירה אלא לעזוב את המשטרה. כעת, כשהוא כבר ללא מדים, הוא מתחיל לחשוד שהעומדים מאחורי הפרשה בה היה מעורב ובגללה סולק מהמשטרה הם חבורת רוצחי שוטרים המחפשים נקמה. במטרה לאתר את חברי הכנופיה הוא יורד לעולם התחתון של לוס אנג'לס ומשם העסק הופך להרבה פחות פשוט ונקי. גם עם סיגוורני וויבר, רובין רייט ("מאניבול"), סטיב בושמי ("אמפריית הטיילת").
בכבלים
בחם 3 ב-22:00, הג'נטלמן האחרון.
סבב גם בערוץ למיני-סדרה התקופתית שכבר עלתה במלואה ל-VOD לפני כחודש, בכיכובו של בנדיקט קאמברבאץ'. מומלצת למדי.
אפרופו בנדיקט, בזמן שממתינים לעונה השלישית של "שרלוק", האיש מאשר שהוא ומרטין פרימן חתמו גם לעונה רביעית.
אתמול הציגו רוב תומאס וקריסטן בל את מיזם קיקסטארטר לגיוס שני מיליון דולר עבור סרט של "ורוניקה מארס", ונדרשו פחות מ-9 שעות כדי להשיג את הסכום – שיא בתולדות האתר.
לא רק הפוסטר היפה של "מד מן" שוחרר השבוע, אלא גלריה שלמה של הדמויות. הנה היא במלואה בעמוד שלנו בפייסבוק.
בנות 2.09: לשבור לך יד, ואז לתת לך רחמים
על ארבע
ספוילר בנות 2.09
מד מן 6: פוסטר חדש
יש פוסטר חדש וחידתי לעונה השישית של "מד מן", שמגיעה עוד פחות מחודש. צייר אותו בראיין סנדרס, איש ארט שעבד בסוכנויות פרסום בסיקסטיז, ברוח אותן מודעות מאז. נראה שיש לנו כאן כמה רמזים: דון מופיע פעמיים, חזיתו בחליפה שחורה ואחוריו בחליפה אפורה. באחת מהן הוא אוחז בכף יד נשית, לא ידוע של מי. יש כאן שלושה שוטרים, מספר שגורם לגבה להתרומם. מזכיר לי את הרגע בעונה הראשונה, בינות לחבריה הביטניקים בדירתה של מידג', אחרי שכולם עישנו גראס. דון קם לצאת החוצה והמסדרון המה שוטרים מפאת מריבה משפחתית אצל השכן. החבר של מידג' אמר, "השוטרים, אתה לא יכול לצאת". דון הביט בו ואמר: "אתה לא יכול". ייתכן שנוכחותם כאן, במיוחד לצד המונית והמטוס באופק (ואולי גם החליפה הבהירה, שבראשי מקושרת לגיחותיו של דון ללוס אנג'לס), משמעה שזהותו החבויה של דון מצויה בסכנה. אני אשמח לעיסוק כזה, הוא חסר לי בעונה החמישית.
מה דעתכם?
צדקי צדקי תרדוף
מדהים לגמרי בעיני איך תוכנית ותיקה כמו סנ"ל מצליחה להשאר עכשווית להחריד, תוך שהיא נותנת כל כך הרבה כבוד להיסטוריה שלה. איך היא מוצאת דרך לשלב מערכונים בני 35 שנה ולגרום להם להרגיש חדשים. איך הם מצליחים בו זמנית להביא את המעריצים הוותיקים לאקסטזה, ולרכוש מעריצים חדשים כל הזמן. כשהתחלתי לצפות לפני 13 שנה (אלוהים ישמור אני זקנה), לא היה לי מושג מה לסטיב מרטין ולסדרה, למה אלק בולדווין תמיד מגיע, מי זה הבחור הזה עם הגיטרה, ולמה למנחה של וויקאנד אפדייט יש ראש כל כך גדול. התמדתי כי כל אלו היו ממש מצחיקים. על הדרך נחשפתי למסורת של הומור שהיא בו זמנית מהוגנת ופרועה, סאטירית אך בלב הקונצנזוס.
עכשיו מילה על ג'סטין טימברלייק. לא בכדי הוא אחד המנחים האהובים של השנים האחרונות. הבנאדם פרפורמר מחונן שלא מפחד להתלכלך, לצאת מהקומפורט זון שלו, ולהשתגע. הוא גם כנראה אחד האנשים הנחמדים בתבל, כי המון אנשים עושים לו המון טובות בתוכניות האלו, ובטח כיף לעבוד איתו. כל אלו גורמים לכך שכבר שנים, מאז התוכנית הראשונה, הוא תענוג גדול לצפייה. למעשה, אגדיל ואומר שמאז ההופעה שלו לצד שבע מעלות צלזיוס, להקת הבנים המומצאת של סנ"ל, בפרק בהנחיית ג'ושוע ג'קסון (לא מאמינה שאני זוכרת את זה. המוח שלי מלא בזבל), הוא הוכיח שהוא יכול להיות ענק. אגב, המערכון החוזר ההוא, כמו הג'מיניי טווינס הוא דוגמה לאיך הסדרה תמיד מתחדשת, כי למרות שזה היה מערכון ענק, לא יחזרו עליו היום, וטוב שכך. צריך לדעת להשאיר בניינטיז את מה שצריך להשאיר שם.
מוארת 2.08: סוכנת של שינוי
עדכונים: קולו טרוריטה – חרחורים אחרונים
שרלוק מתניעה, טיילור סוויפט מתבאסת מטינה פיי ואיימי פוהלר, ג'נסן אקלס מענטז, ג'סטין טימברלייק הצטרף למועדון החמש, זאק בראף בראיון אדיר אצל קרייג פרגוסון ועוד חדשות וקטעי וידאו (שחלקם פורסם בפייסבוק וטוויטר של הבלוג בימים האחרונים). אבל לפני כן, הנה כמה דברים שקורים בימים הקרובים בטלוויזיה:
יום ראשון
בכן תעו ב-22:00, ביונסה: החיים הם רק חלום.
הסרט התיעודי שביימה ביונסה על עצמה עבור HBO, ועל פי הביקורות התוצאה משעממת כפי שהייתם חושבים שתהיה.
יום שני
בכבלים,
בחם 3 ב-21:30, אחת שיודעת.
הפינאלה. החל מ-21:00 ישודר ספיישל סיכום.
בערוץ 8 ב-22:00, משפחות.
הסדרה החדשה של היוצרים המוערכים תומר וברק הימן, שעוקבת אחר חמש משפחות ישראליות שונות במהותן זו מזו. בעשרים וארבעה פרקים פורשות המשפחות את הקונפליקט המרכזי איתן הן צריכות להתמודד לאורך שנה. שידור יומי.
יום שלישי
בכבלים,
בערוץ 8 ב-21:10, נאום המלך נחשף.
הסיפור שמאחורי סיפור הסרט.
יום רביעי
בערוץ 1 ב-19:25, משפחת סימפסון.
בנוסף לימי שישי, עכשיו גם כאן.
בערוץ 1 ב-22:00, בית המשאלות.
סדרה חדשה של חיים בוזגלו, החושפת בפני הצופים את עצם קיומו של "בית המפגש" הייחודי בו ניתן לרכוש בשכר רגעים אבודים או לממש בסימולציות חסכים ורצונות. בין המשתתפים: אוולין הגואל, ליאל דניר, איל שכטר, רון שחר, נטלי עטיה, נלי עמר, אורנה פיטוסי, לוסי דובינצ'יק, מעין קרת, אבי פניני ועוד.
בלוויין,
בכן או ב-22:00, מרגל.
עונה שנייה לקומדיה הבריטית, שבימים אלה עובדים על גרסה אמריקנית שלה בכיכובו של רוב קורדרי (וגם קן ז'אנג, במקרה ש"קומיוניטי" תבוטל).
בפעולה חמה בכן פעולה ב-22:45, אלמנטרי.
גרסת שרלוק האמריקנית.
אפרופו "שרלוק", העונה השלישית מתחילה להצטלם בעוד שבועיים. הגיע הזמן, למען השם.
"צפינו ב'סמאש' אז אנחנו יודעים איך זה עובד!" – הסרט של טינה פיי "ילדות רעות" הופך למיוזיקל בברודוויי, והבדיחה הזו היא דווקא של בעלה המלחין, ג'ף ריצ'מונד.
אפרופו טינה פיי – בראיון לוואניטי פייר הביעה טיילור סוויפט את מורת רוחה מבדיחה שכוונה אליה מצד איימי פוהלר וטינה בטקס גלובוס הזהב שהנחו השתיים.
טינה אמרה, "את יודעת מה, טיילור סוויפט? תתרחקי מהבן של מייקל ג'יי פוקס".
"או שתלכי על זה", אמרה איימי.
"לא!" טינה התעקשה, "היא צריכה קצת זמן לבד כדי ללמוד על עצמה".
סוויפט כנראה בחורה רגישה במיוחד, כי הצליחה להיעלב מהדבר הזה. היא ציטטה בראיון את מדלן אולברייט (בלי לשייך אליה את הדברים, אלא לקייטי קוריק שאמרה את זה בהקשר אחר), "ישנו מקום מיוחד בגיהינום לנשים שלא עוזרות לנשים אחרות", ואף הוסיפה ואמרה שדבריהן היו סקסיסטיים. סתם שאלה: לקרוא לטיילור סוויפט פוסטמה של ממש זה גם סקסיסטי? היא בכלל יודעת מי הן טינה פיי ואיימי פוהלר?
השתיים הגיבו על זה השבוע בנפרד בחן ובטוב הלב האופייני להן. איימי הייתה ראשונה בשיחה עם הוליווד ריפורטר, ואמרה "אווו, אני מרגישה רע אם היא עצובה. אני פמיניסטית, והיא בחורה צעירה ומוכשרת. עם זאת, אני אכן מסכימה שאני הולכת לגיהינום, אבל מסיבות אחרות, בעיקר ענייני מס משעממים". וטינה אמרה, "אם מישהו אמור היה לכעוס עלינו, חשבתי שזה יהיה ג'יימס קמרון. לא ראיתי את זה מגיע. זו הייתה בדיחה, זו הייתה בדיחה ברוח טובה".
לכבוד 500 לייקים לעמוד הבלוג (עכשיו כבר 505) האוהד/ת ה-500 זכה בפרס היוקרתי של 500 ימים של ג'וזף גורדון לוויט או זואי דשאנל, לבחירתו/ה.
ג'סטין טימברלייק הנחה הלילה את SNL בפעם החמישית, ובכך מצטרף למועדון הפייב-טיימרז. כמה מהם התקבצו לקבל אותו לשורותיהם.
וויקנד אפדייט
אחוזת דאונטון וחסרי בושה מגיעות לערוץ 1, כרוניקה בזמן אמת, קומיוניטי חבובה, פרומו ראשון של מד מן, ג'ון האם אסלה, הפנים של משחקי הכס ועוד חדשות וקטעי וידאו (שחלקם פורסם בפייסבוק וטוויטר של הבלוג בימים האחרונים). אבל לפני כן, הנה כמה דברים שקורים הסופ"ש:
יום חמישי
בכבלים,
בזהב חם ב-22:00, בארץ של זהב דם ודבש.
סרטה הראשון כבמאית של אנג'לינה ג'ולי. סרט קשה על רקע המלחמה ביוגוסלביה.
בקומדי סנטרל חם ב-22:40, שיפוץ רומנטי.
תרגום קלוקל שחובר אל שיבוץ קלוקל: הסדרה הקומית קצרת הימים Bent בכיכובה של אמנדה פיט, שזכתה דווקא לביקורות לא רעות אבל בוטלה אחרי ששה פרקים בלבד, מגיעה אל הערוץ תחת השם ה-über-מעפן הזה, ובשידור יומי.
יום שישי
בערוץ 2 ב-18:35, עקיבא וענהאל יוצאים לשטח.
הזוג הדתי החמוד מ"המירוץ למיליון" קיבל תוכנית טיולים ששני פרקיה הראשונים בכלל משודרים אחרי כניסת שבת.
בערוץ 1 ב-22:15, אחוזת דאונטון.
העונה השלישית של הדרמה הבריטית הפופולארית.
בערוץ 1 ב-23:25, חסרי בושה.
אני עדיין לא מצליח להבין אם מדובר בגרסה האמריקנית או במקור הבריטי. הדעת נותנת שזה יהיה המקור, כי החידוש עדיין משודר בחם ומן הסתם הזכויות עוד קיימות אצלם, אבל מי יודע. מה שבטוח, בחצות יקטע את הפרק מבזק חדשות.
בלוויין,
בכן 2 ב-22:00, כרוניקה בזמן אמת.
מותחן מעולה (שלא באמת מתרחש בזמן אמת) על שלושה נערים שמקבלים כוחות על ומשבשים את חייהם. מומלץ.
שבת
בכן 5 ב-11:00 ובכיף חם ב-17:30, מפלצת בפריז.
אנימציה צרפתית המתרחשת ב-1910, בקולותיהם של ונסה פארדיס וגד אלמלח.
בלוויין,
בכן 3 ב-22:00, בארץ של דם ודבש.
ע"ע יום חמישי.
בכן 4 ב-22:00, שטח פראי.
מותחן בכיכובם של ליאם ניסן ודילן מקדרמונט, כלומר דרומנט מולרוני, על קבוצת שורדים באלסקה שנאלצים להתמודד מול הטבע וחבורת זאבים.
ל"משחקי הכס" יש 12 פוסטרים חדשים ויפים עם דיוקנאות הדמויות.
אנתוני הד חוזר לטלוויזיה האמריקנית, והוא חובר ללא אחרת מאשר יעל גרובגלס בפיילוט לסדרה The Selection של CW.
ב"הורים במשרה מלאה" הוא היה הבן זוג של לורליי, ועכשיו ג'ייסון ריטר יהיה הבן זוג של רורי בגרסה האמריקנית של "גאווין וסטייסי". מעוות!
אושר: העונה השמינית של "דקסטר" היא האחרונה, השבח לאל.
הצלחתי להבין שיש חובבי וחובבות דיוויד טננט בקהל, אם כן ודאי תשמחו לדעת שיש לו מיני סדרה חדשה בשם Broadchurch שהחלה השבוע.
כל מה שנותר לומר אחרי SNL של השבוע שעבר, זה שמזל שג'סטין טימברלייק מגיע השבוע לתקן את הרושם. לא ידעתי על קיומו של קווין הארט לפני שהגיע לסנ"ל, ומסתבר שלא בכדי.
מהבובנאים שהביאו לכם את פאפט אנג'ל.
צדק פרטי 4.09: מסע הגרזן
פתיחת דיון "צדק פרטי" 4.09, ספוילר