"אתה משחק בלכלוך, אתה מתלכלך"
(מקנולטי)

יום חדש. איזו אופטימיות גילם הפרק הזה. שחר חדש זורח על בולטימור. דניאלס ופרלמן נוטעים תקווה בבלשי מחלק רצח, מחלקת פשעים חמורים נפתחת מחדש בהנהגתו של לסטר, הילדים נוקמים בשוטר ווקר הבן זונה ובמקביל מסתמן שהרק הולך לשלם על האידיוטיות שלו, ולפחות בינתיים עמיתיו זועמים עליו. אבל אני לא סומך על הסדרה הזו, אופטימיות היא מסך עשן. הסצינה האחרונה בפרק, שבה לסטר ובאנק רחרחו מסביב לחצר שבה נרצח לקס [1] הייתה כה סמלית: עד עכשיו הכל היה בסדר, לא מצאנו שום גופה. עכשיו זה ללא ספק ישתנה. הרי מעט לפני כן גילה ראש העיר, אחרי כל הבטחותיו לשוטרים, שהחינוך בעיר נמצא בגירעון של עשרות מיליוני דולרים.

אפילו כך היו רגעים אפלים בפרק. בראשם כמובן אלברט המסכן, שמספר איך חזר הביתה ומצא את אמו שוכבת מתה. אלוהים אדירים, איזה סיפור מקמט לב. הילד הזה סתם התפרע קצת בכיתה והיה חסר סבלנות, בלי להגיד מילה לאף אחד ובלי לחלוק. מי הולך לבית הספר אחרי כזה דבר? והעצוב מכל – בלי שנרמז ולו מעט, ברור לנו למה היא מתה. במקביל שרוד חזר והתאחד עם באבס, אבל אפילו ביחד הם לא מסוגלים לעצור את החלאה ששודד אותם מדי יום.

הנקמה בשוטר ווקר הייתה מתוקה. רעיון שהגה מייקל וכולם ביחד מוציאים לפועל. נראה שהנער הזה מרגיש חופשי יותר בהיעדרו של אביו החורג, יותר מכפי שהיה לפני כן. אפילו בפני השוטר הוא מוריד את הכיסוי וחושף את פניו, נעשה הרפתקני יותר ויותר (ואגב כך מוסיף לגלגוליה של הטבעת). זה אירוני, כי עכשיו הוא דווקא בעל חוב למרלו, והמניאק הזה מצדו מספר לכריס שהוא מתרועע עם רנדי המלשן. במקביל למייקל, ניימונד עושה את הדרך ההפוכה, מתרכך עוד ועוד תחת חסותו של באני. הסצינה של שניהם במסדרון הייתה באמת יפה.

אני אוהב את השימוש הממצה בג'ימי מקנולטי. מאוד קוריוזי ועושה המון במעט. הפעם דמותו נפגשה לראשונה עם קארקטי, ובמקרה גם עם בודי בסצינה קצרצרה אבל מצוינת. מפגש ותיקים נוסף ראשון העונה היה בין לסטר ופרז, המורה הרוחני ותלמידו. פגישה מעולה נוספת, הגם שכבר קרתה העונה, הייתה של עומאר ופרופוזישן ג'ו. אי אפשר לא לאהוב את עומאר, עושה את כל עבודת המשטרה, עוקב, ממתין בסבלנות אין קץ ואוסף את כל החומר הנדרש לו. בסופו של הביקור אצל ג'ו הוא עוד מבקש ומקבל קבלה. ו-וואלה, מאז הבטחתו לבאנק בפרק הקודם הוא מקפיד לא להרוג אף אחד. נראה עד מתי זה יחזיק.

[1] רק הפעם שמתי לב שהחצר המהוהה והאיומה הזו היא גן משחקים לילדים קטנים. מחריד.

הדיון המקורי בפורום טלוויזיה אג'נדה