Posts Tagged ‘Unbreakable Kimmy Schmidt’

תור הזהב של קימי שמידט

פורסם ע"י ‏meiravre‏
בתאריך 08/07/2017 בקטגוריה ‏כתבות

אלי קמפר, "קימי שמידט"

כשקימי שמידט מספרות לשותף שלה לדירה, טייטוס אנדרומדון, שהיא הסכימה להשתתף בתכנית טלוויזיה של האוניברסיטה שהיא לומדת בה, טייטוס עונה מיד: "זה בגלל שאת רוצה לקחת חלק בתור הזהב של הטלוויזיה, נכון?"

'תור הזהב של הטלוויזיה' הוא מסוג הביטויים שהפכו לקלישאה דווקא מכיוון שהם נכונים לחלוטין, הן בהתייחס לשפע האפשרויות הטלוויזיוניות והן בהתייחס לאיכות ולחדשנות שלהן, אבל בהקשר של קימי שמידט השימוש בו מבטא דבר נוסף. "Unbreakable Kimmy Schmidt" התחילה כיצירה של טינה פיי ל-NBC, ששידרה את הקומדיה המעולה הקודמת של פיי "רוק 30", אבל באיזשהו שלב של ההפקה עברה לנטפליקס, שם שודרו שלוש העונות שלה עד כה. בזמן שחלף מאז ש"רוק 30" הייתה ללהיט של מבקרים, השתנה המושג 'קומדיה' לחלוטין והיום הוא מתייחס לרוב לסדרה על מצוקה קיומית שהיא אמנם אבסורדית לעתים אבל רוב הזמן רצינית לגמרי, גם בתכנים שלה וגם באופן שבו היא מציגה אותם.

הסדרות הללו הן כמעט תמיד אישיות מאוד, באופן שמטשטש במודע את הקו בין היוצר/במאי/תסריטאי/כוכב לבין הדמות שלו. כך שלמעשה כמעט כל הסדרות הללו, מעולות, מרגשות וחשובות ככל שיהיו, מבוססות על חייהם של אנשים ממוצעים ומעלה, שאולי משתייכים לקבוצת מיעוט (נשים/שחומי עור/סוסים על שתיים) אבל הצרות שלהם הם בכל זאת צרות עולם ראשון, רצוי עם נגיעה לעולם הבידור. וזה נכון במידה רבה ל"בנות", "לואי", "דברים טובים", "לא בטוחה", "Master of None" ואפילו "בוג'ק הורסמן". יוצא הדופן היחיד כנראה הוא דונלד גלובר ו"אטלנטה" המעולה שלו, שמתרחשת בשוליים הספק-חוקיים של החברה האפרו-אמריקאית.

קימי שמידט (צילום: Eric Liebowitz / Netflix)

מכיון שטינה פיי כתבה את הסדרה שלה על חיי (אי) הזוהר של תסריטאית ניו-יורקית כבר לפני עשור, היא הייתה חופשייה שלא להתייחס לטרנד הזה; במקום היא יצרה תת-סוגה נפרדת של קומדיה, שהיא לא סיטקום צפוי ולא דרמה קומית עגומה אלא קומדיה קצבית, אינטליגנטית ומלאה באג'נדה שהיא בכל זאת חיובית ואופטימית עד לקצה השערות האדומות של אלי קמפר. קימי שמידט אולי הייתה כלואה בבונקר של כומר משוגע במשך 15 שנה, אבל הדבר הזה לא מונע ממנה לחפש את הטוב שבעולם ואת האפשרות שלה להוסיף לטוב הזה עוד קצת. וזה לא בגלל שהסדרה לא מתייחסת לטראומה שלה – היא עושה את זה לא מעט, וזכור לטובה תפקיד האורח המעולה של פיי עצמה כפסיכולוגית דו-פרצופית בסוגיה הזאת. אלא שכעיקרון מנחה, קיומי לא פחות מאלו של מקביליה הנוגים, קימי שמידט מאמינה שהעולם חייב להכיל למרות הכל נקודות אור ששווה להמשיך ולהיאבק בשבילן; ולכן הסדרה צבועה בצהוב ו-ורוד, מלווה בפסקול פאנקי משמח של רוברט קרלוק ובפתיח מעולה, מלאה בפרודיות נהדרות על עולם הבידור (ע"ע להיטיו הוויראליים של טייטוס ובראשן המחווה הקורעת והמדויקת עד אחרונת זוויות הצילום ל-Lemonade של ביונסה) ולא מפספסת אף הזדמנות להתחכמות מילולית שמוגנבת מתחת לשפם.

בזמנו נטען ש-NBC ויתרו על הסדרה כי אין בה כמעט גברים לבנים, ואכן חוץ מאישה שהייתה קורבן לאלימות, בסדרה מככבים גבר שחור גיי, בן זוגו שהוא פועל בשירות העירייה, בעלת בית תמהונית מהסלאמס של ניו יורק, אשת חברה בלונדינית שהיא למעשה צאצא של אמריקאים ילידים וגבר-לבן-עשיר-סטרייט אחד, שמשפחתו רודפת אותו כי הוא מכוער ומעדיף להקדיש את זמנו לעמותות נידחות. תלונה נפוצה של הסדרה היא שהדמויות הללו מופרכות למדי, אפילו קריקטוריסטיות, אלא שפיי מנצלת את המנדט של הקומדיה במובן המקורי שלו, ומגזימה כדי להצחיק ולומר משהו בו בזמן.

אמנם כשאחת הדמויות מצהירה על המסר שהיא למדה על עצמה הדידקטיות בהחלט הורגת את הקומדיה, אבל רוב הזמן האמירה מובלעת בתוך העלילה, בין אם בנוגע לפמיניזם (שותפתה לבונקר של קימי לא מצליחה לנהל כת של בנים בתיכון וזוכה ליחס מפלה מהרשויות, קימי מבולבלת מהפי.סי. של חברותיה לקולג'), ניכוס תרבותי, ג'נטריפיקציה, היסטריה תקשורתית ועוד; ובל נשכח שמערכת היחסים הרומנטית המרכזית של הסדרה היא בין שני גברים. אבל מעל לכל, העובדה שסדרה שמתרחשת בניו יורק מחליטה להפנות את הזרקור לתושביה הנידחים והנשכחים של העיר, שסובלים מעוני, הזנחה, עבר קשה ועתיד מעורפל היא החדשנות האמיתית שבסדרה. קימי, טייטוס, ליליאן וג'קלין הם תושבים אמיתיים של ניו יורק לא פחות, ואולי אף יותר, מאשר לואי סי קיי, בובי אקסלרוד או דון דרייפר, וההתעלמות מהם בטלוויזיה היא רק עוד ביטוי למקומם בחברה. ולכן, אחרי שהטלוויזיה האמריקאית התחילה במהפכה המבורכת ביחס למגדר ולגזע, אולי הגיעה הזמן שהיא תסתכל לשוליים ותתחיל להתייחס גם למעמד של הגיבורים שלה. בינתיים, בעולם שבו גיבוריה של קומדיה שרויים בדיכאון ודרמה ממוצעת דנה בסוף העולם, פרק של "קימי שמידט" הוא מוצר חיוני לצופה של 'תור הזהב'.

Upfronts 2014: רשת NBC

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 18/05/2014 בקטגוריה ‏חדשות, כתבות

marry-me-NBCרשת NBC | רשת פוקס | רשת ABC | רשת CBS | רשת ה-CW | רשתות הכבלים

שוב מגיע השלב הזה בשנה שבו מציגות רשתות הטלוויזיה בארה"ב את מרכולתם החדשה בפני המפרסמים, העיתונאים, אלוהים והאדם, כולל הכרזה על לוחות השידורים שלהם לעונה הבאה (שמתחילה תמיד בספטמבר) והסדרות החדשות שרכשו. הראשונה להציג בבוקר יום שני הייתה רשת NBC, שלראשונה מזה זמן רב יכולה לטפוח לעצמה על השכם, ובצירוף מקרים סמלי זה קורה בסמוך לציון עשור לנפילתה: ב-6 במאי 2004 שודר הפרק האחרון של "חברים" ב-NBC, אירוע שאחריו לא התאוששה הרשת המצליחה. עד עכשיו.

"חברים" הייתה השריד האחרון ל-Must See TV, הכתר לראשה של הרשת בשנות השמונים והתשעים. NBC שלטה אז ביד רמה ביום חמישי, החשוב והרווחי ביותר בשבוע מבחינת תעריפי הפרסום, עם להיטים ענקיים כמוה וכמו "משפחת קוסבי", "חופשי על הבר", "סיינפלד", "ER" ורבות אחרות. עם לכתם של רוס, רייצ'ל והיתר, המצב ב-NBC נעשה בכי רע בכל הנוגע לכמות הצופים, הגם שמבחינה יצירתית כוחה המשיך להיות עז. יצירות כמו "רוק 30", "קומיוניטי" ו"מחלקת גנים ונוף" אמנם זכו לרייטינג הנע בין בינוני למחריד, אבל המשיכו בקו של קומדיות חכמות שהרשת, המבקרים ומעניקי הפרסים אהבו מאז ומתמיד. היוצאת מן הכלל הייתה "המשרד", שהצליחה בו זמנית להיות אהובה ומצליחה, אבל גם היא לא עזרה כהוא זה לחישוב הכללי של ימי חמישי.

שאר הרשתות זיהו את החולשה והעבירו את התותחים שלהן ליום הזה. "המפץ הגדול" ב-CBS, "האנטומיה של גריי" ו"סקנדל" ב-ABC, נטלו בקלילות מביכה את הבכורה מ-NBC, ולאורך העשור החולף היא נפלה מהמקום הראשון לרביעי ביחס למתחרותיה, ובשנה שעברה אף התדרדרה למקום החמישי, מתחת ל-Univision דוברת הספרדית. הניסיון של NBC בעונה הקודמת להושיע את יום חמישי באמצעות סיטקומים הפונים לכאורה למכנה משותף רחב יותר, כשל נחרצות – הסדרות של מייקל ג'יי פוקס ושון הייז נדחו הן על ידי המבקרים והן על ידי הקהל. בעונה הבאה האתגר יהיה גדול פי כמה, כי CBS רכשה את הזכויות לשידור משחקי הפוטבול בימי חמישי, רכישה שתנפח את הרייטינג שלה בימי חמישי ותאפשר לה פחות שידורים חוזרים לאורך עונת השידורים.

אבל חרף המצב הגרוע בימי חמישי, NBC מגיעה כעת אל מצגת ה-Upfronts שלה כשהיא שוב במקום הראשון. יש מספר סיבות לעלייתה המחודשת, כמו אולימפיאדת החורף ששודרה בה בהצלחה והעובדה שיתר הרשתות שקעו באופן דרסטי, כולל CBS שעד כה דווקא החזיקה מעמד, אבל גם בלעדיהן NBC היא הרשת היחידה שמגיעה על אפ-פרונטס 2014 כשהיא מתהדרת בצמיחה כללית ברייטינג.

האחראיות לכך הן בעיקר "הרשימה השחורה", הדרמה בכיכובו של ג'יימס ספיידר היא הסדרה החדשה הכי מצליחה מקרב כל הרשתות, ו-The Voice שממשיכה להיות סדרת הריאליטי המצליחה ביותר לצד שקיעתן של האחרות, כולל תחרויות שירה כמו "אמריקן איידול" וכמובן "אקס פקטור" שבוטלה. גם הסדרות החדשות של דיק וולף, Chicago Fire ו-Chicago P.D, מצליחות ומתחזקות ונושאות עמן את הרשת למעלה, והימורים כמו שידור חי של המחזמר "צלילי המוזיקה" נשאו פירות ועכשיו גם חיקויים – רשת פוקס עובדת על "גריז" בשידור חי לעונה הבאה. NBC עצמה תשדר את המחזמר "איש המוזיקה" באותו מתכון במהלך העונה הבאה.

מלבד זאת רכשה הרשת 16 סדרות חדשות – שמונה דרמות, שבעה סיטקומים ואחת תיעודית – שאם רוצים לסמן בהן מגמות מובהקות, קשה לא להבחין בשתיים כאלה. האחת: הדרמות ממש מנסות לרכוב על הצלחת "הרשימה השחורה" ורובן ככולן הן דרמות אקשן. השנייה: נשים בחזית. קייט וולש, קריסטן ריטר, דברה מסינג, קתרין הייגל ואחרות ינסו לגרום לסדרות שלהן להפוך להצלחה. בנוסף יש לרשת שתי קומדיות חדשות עם פליטי "המשרד", שתי קומדיות חדשות עם פליטות "הכל לטובה", קומדיה אחת עם שני פליטי "אי אפשר בלי טד", רימייק לדרמה ישראלית ועיבוד לדרמה ספרדית. לוח השידורים וכל הסדרות החדשות מפורטים בהמשך. אבל לפני כן, הסדרות שנפלו בדרך.

אינן עמנו עוד
קומיוניטי
דרקולה
מייקל (The Michael J. Fox Show)
Revolution
Believe
Crisis
Growing Up Fisher
Ironside
Sean Saves The World
Welcome To The Family

יום שני
20:00 The Voice
22:00 הרשימה השחורה / State of Affairs

הרשימה השחורה עוד תתפוס עד נובמבר את המשבצת המוכרת שלה, אבל אז תפנה את מקומה לדרמת אקשן חדשה שתקווה שהצופים לא ישימו לב וימשיכו איתה על אוטומט.

State of Affairs
אחרי כמה שנים לא מדהימות לקריירה הקולנועית וטיפוח תדמית של מישהי שקשה לעבוד איתה, קתרין הייגל חוזרת אל כור מחצבתה לראשונה מאז שנטשה את "האנטומיה של גריי". הפעם היא מגלמת סוכנת CIA בדרמה שמוגדרת כ"סקנדל" פוגשת את "הבית הלבן" (חשבתי ש"סקנדל" עצמה היא "סקנדל" פוגשת את "הבית הלבן"). התפקיד שלה הוא לתדרך את הנשיאה מדי יום לנוכח המוני האיומים שמתקבלים מדי יום. כפי שניתן להבין מהטריילר הלגמרי-בנאלי שלהלן, יש בין השתיים קשר גם מעבר לכך.

יום שלישי
20:00 The Voice
21:00 Marry Me
21:30 About a Boy
22:00 Chicago Fire

Marry Me
מעריצי "הכל לטובה" מוזמנים לסור אל הסדרה הזו, סיטקום חדש של דיוויד קאספ, יוצר הקומדיה ההיא, ובכיכובה של קייסי ווילסון שהייתה שם בתפקיד פני. השניים, מסתבר, מאורסים בחיים האמיתיים, והסדרה הזו מבוססת בחופשיות על מערכת היחסים שלהם, זוג שזה עתה התארס ומגלה שהחיים לא כאלה דבש. נשמע יבשושי ובנאלי, אבל אפשר לסמוך על המעורבים שזה יהיה ההפך מזה. לנגדה של ווילסון משחק קן מארינו ("Childrens Hospital", "ורוניקה מארס"), והטריילר נראה כיפי כפי שניתן לצפות. השיבוץ שלה אחרי The Voice נותן לה יופי של נקודת פתיחה (מצד שני, כך גם היה ל"הכל לטובה" אחרי "משפחה מודרנית").

יום רביעי
20:00 The Mysteries of Laura
21:00 זירת הפשע: מדור מיוחד
22:00 Chicago P.D

The Mysteries of Laura
NBC ממש אוהבת את דברה מסינג, משום מה. בעבר היא כיכבה ב"וויל וגרייס" המצליחה ולאחרונה שיחקה שם בשתי עונות מקרטעות של הדרמה המוזיקלית "סמאש". כעת היא מגיעה שוב לסדרת דרמה עם גוונים קומיים, במסגרתה תגלם בלשית במחלק רצח שמתמודדת בהצלחה עם תפקידה הקשה, אבל לא עם בעלה לשעבר ושני התאומים הפרחחים שלה. מבוסס על להיט ספרדי בשם Los Misterios De Laura, ומי שמעבד אותה לאמריקנית הוא גרב ברלנטי ("אברווד", "אחים ואחיות"). הטריילר נראה כריכוז של כל מה שרע בטלוויזיה האמריקנית, כולל דברה מסינג עצמה (והוא גם מעניק ספוילר עסיסי לסוף הפרק הראשון).

המשך…

© עידו ישעיהו