Posts Tagged ‘A to Z’

יום דין

פורסם ע"י ‏גיא הרלינג‏
בתאריך 05/10/2014 בקטגוריה ‏כתבות

Black-Ish

פעם בשנה, בתחילת חודש אוקטובר, יש ערב כזה. בדרך כלל, כל בני הבית כבר הלכו לישון, ואני נשאר לבדי עם כל פרקי הפתיחה של הסיטקומים החדשים שיצאו בארה"ב בשבועות האחרונים, ויושב עם ג'ארה של גלידה לצפיית התרשמות.

זה לא סוד שהסיטקום האמריקני – בניגוד מוחלט לדרמה – מדשדש במקום כבר כמה שנים, ולמעט הבלחות מקוריות כמו 'קומיוניטי', למשל (גם מקטרגיה יודו שהיא יוצאת דופן בנוף הכללי), הכל נראה פחות או יותר אותו דבר. כך שבערב כזה, אני כבר יודע, מניסיון, שאמנם כל פרק נמשך כ-23 דקות, אבל זה לא אומר שצריך לפנות לצפייה פרק זמן של איקס פרקים כפול 23. הרוב ייחתכו מוקדם יותר. וזה היה נכון גם השנה. צפיתי ב-5 פיילוטים, ובסך הכל הקדשתי להם כשעה וחצי, שבמהלכן צחקתי *ממש* אולי שלוש פעמים. ולמרות זאת, איכשהו יש תחושה שהרמה קצת עלתה ביחס לשנה שעברה. אז מה בכל זאת היה לנו שם?

1. Bad Judge
כצפוי, הסדרה שנחתכה הכי מהר. קייט וולש באמת נחמדה וחמודה והכל, והופעות האורח של כל מיני יוצאי SNL חביבות, אבל שופטת עם ליבידו סוער ולב זהב – נו, זה לא באמת מעניין. וגם לא ממש מצחיק. אין לי כוח אלייך. הלאה (מה שכן – הילד החמוד שמשחק לצידה נראה שתי טיפות מים כמו סטיב האריס, הלא הוא יוג'ין מ'הפרקליטים'. והוא אפילו לא הבן שלו).

2. A to Z
סיטקום 'בוי מיטס גירל' קלאסי, מהסוג שמציף את הטלויזיה האמריקנית לאחרונה. אחרי שבמשך דקות ארוכות ניסיתי לפענח מי המסַפרת שרק שומעים את קולה (והייתי מאוד מאוכזב מעצמי כשימד"בתי אותה וגיליתי שזאת קייטי סגל, ושהייתי אמור לזהות אותה בעצמי), התפניתי להתרכז בסדרה עצמה. אין מה לומר, חמוד מאוד, לפרקים גם מצחיק. הרעיון עצמו – מעקב אחרי מערכת יחסים רומנטית, תחומה בזמן, בין שני צעירים חביבים – לא מאוד מקורי, והשחקנים הראשיים קצת נעדרי כריזמה (חבל במיוחד במקרה של בן פלדמן, שיודע לתת תצוגות משכנעות יותר), אבל אולי יש פוטנציאל. האם זה מעניין? ימים יגידו. גם הצפיה בפרק הזה נחתכה לקראת סיומו, אבל לאו דווקא בשל איכותו, אלא בשל הצורך בצפיה זוגית, שתגיע בהמשך (יש סדרות שגבר לא יכול להרשות לעצמו לראות לבד).

3. Manhattan Love Story
עוד סיטקום כמעט זהה לקודם. גם הוא על זוג שמכיר ממש עכשיו, לנגד עינינו, רק שפה מתלווה לכל העניין וויס-אובר של כל אחד מהשניים, שמתאר את מה שהוא/היא *באמת* חושבים בכל רגע. יש אנשים שנורא התעצבנו מהוויס-אובר הזה, אותי הוא לא הצליח להרחיק. מה שכן, שני השחקנים הראשיים משעממים ברמות קיצוניות, ובניגוד לסדרות אחרות בז'אנר, גם אין כאן דמויות-משנה מגניבות/מטורפות שימשכו אותם כלפי מעלה (אגב, גם ב-A to Z חסרונן של אלה מורגש מאוד). כולם משעממים באותה מידה. ובכל זאת – הכתיבה לא רעה, הפאנצ'ים מעודדים, והפוטנציאל הקומי קיים. גם כאן הצפיה נחתכה לקראת הסוף, גם כאן היא תושלם בצפיה זוגית.

ורק עוד הערה על סדרות 2 ו-3: האופן שבו הן מנציחות מנציחים את הסגידה לאנשים היפים ואת הבוז לאנשים הפחות-יפים הוא פשוט מחליא. מצפייה בשתי הסדרות האלה עולה כי המכוערים הם נכלוליים, דחויים, מטונפים, מנסים בכוח להצחיק ולא מצליחים, ובאופן כללי הם רק מפריעים ליצורים השווים באמת להתנהל בשלווה בעולם. שזה, תודו, באמת לא בסדר מצדם.

4. Black-ish
האם אדם שחור מצליח באמריקה יכול להימנע מ'השתכנזות'? האם נגזר גורלו לנצח להיות 'השחור' בעיני הלבנים ו'הלבן' בעיני השחורים? ומה עם המשפחה שלו? השאלות האלה כל כך מעסיקות את אנתוני אנדרסון, שכבר על הפרק הראשון הוא מפציץ בלפחות חמש זוויות שונות על העניין. מבחינת צחוקים נטו הסדרה דווקא עלתה על ציפיותיי (הלא-גבוהות), אבל זה נהיה מתיש אחרי כמה דקות. ההפוך-על-הפוך מגיע לשיאו בדיון סביב שולחן האוכל המשפחתי בשאלה "האם זה בסדר או לא בסדר שהילדים הקטנים שלנו לא יודעים שאובמה הוא הנשיא השחור הראשון?" זה השלב שבו הבנתי סופית שאין לי מושג מי נגד מי כאן (ובסופו של דבר גם לא ברור לי אם זה בסדר או לא – ולמה), החזקתי מעמד עוד כמה דקות, ופרשתי. חפירות חברתיות-פוליטיות יש לי מספיק בארץ, תודה.

מה שכן, לורנס פישברן בתפקיד אביו של אנדרסון חביב ומשעשע מאוד (אף על פי שבפועל הוא מבוגר ממנו רק בתשע שנים).

5. Selfie
לכאורה זו היתה אמורה להיות הנפילה של הערב, בפועל זה היה הפיילוט היחיד שהחזקתי מעמד עד תומו. אני לא יכול להגיד שאני מצפה בכליון עיניים לפרק הבא, אבל באופן בלתי מוסבר – היה שם משהו.

מצד אחד, מי צריך עוד גירסה חבוטה – וצדקנית במיוחד – ל'פיגמליון' (או ל'גבירתי הנאווה'), כולל דמות ראשי בשם אלייזה דוּלי? מצד שני, אולי דווקא העובדה שהסדרה נשענת על יסודות דרמטיים כל כך מוכחים נותנת לה את הערך המוסף שהיא זקוקה לו. מצד אחד, באמת שאין לי יותר כוח לפרצוף המרוצה מעצמו של ג'ון צ'ו, שבכל שנה מוצא לעצמו סיטקום כושל אחר להתעלק עליו. מצד שני, יתר הליהוק לא רע, ואי אפשר שלא לחבב תסריטאי שלוקח את דייויד הֶרווּד, הלא הוא דייויד אסטס זצ"ל מ'הומלנד' (גם כאן בתפקיד הבוס המאיים), ונותן לו דווקא את השם 'סאם סאפֶּרסטִין', משל היה נער מתבגר בסרט של וודי אלן או מפיק נכלולי בסרט של האחים כהן.

והכי חשוב: מצד אחד, באמת שהדיון הזה על 'חברי פייסבוק' לעומת 'חברים בחיים' הוא כבר הכי 2009, וכל הצדקנות שמתלווה אליו קצת מתישה; מצד שני, אם מתייחסים אליו רק כאל מנוע כללי לעלילה, מדחיקים את כל הטפת המוסר החברתית הזאת, ומתרכזים בדמויות עצמן – אפשר באמת ליהנות מהסדרה הזאת. בינתיים.

ואז, רק בשביל לגמור את הערב עם טעם טוב, התחלתי לראות את הפרק הראשון בעונה השניה של "Brooklyn Nine-Nine". אחרי סצינה אחת הלכתי לישון. אבל לא מהסיבה שנדמה לכם, אלא בדיוק להיפך: זו היתה פתיחת עונה מופלאה, ואני פשוט רציתי להשאיר קצת מכל הטוב הזה גם למחר.

Upfronts 2014: רשת NBC

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 18/05/2014 בקטגוריה ‏חדשות, כתבות

marry-me-NBCרשת NBC | רשת פוקס | רשת ABC | רשת CBS | רשת ה-CW | רשתות הכבלים

שוב מגיע השלב הזה בשנה שבו מציגות רשתות הטלוויזיה בארה"ב את מרכולתם החדשה בפני המפרסמים, העיתונאים, אלוהים והאדם, כולל הכרזה על לוחות השידורים שלהם לעונה הבאה (שמתחילה תמיד בספטמבר) והסדרות החדשות שרכשו. הראשונה להציג בבוקר יום שני הייתה רשת NBC, שלראשונה מזה זמן רב יכולה לטפוח לעצמה על השכם, ובצירוף מקרים סמלי זה קורה בסמוך לציון עשור לנפילתה: ב-6 במאי 2004 שודר הפרק האחרון של "חברים" ב-NBC, אירוע שאחריו לא התאוששה הרשת המצליחה. עד עכשיו.

"חברים" הייתה השריד האחרון ל-Must See TV, הכתר לראשה של הרשת בשנות השמונים והתשעים. NBC שלטה אז ביד רמה ביום חמישי, החשוב והרווחי ביותר בשבוע מבחינת תעריפי הפרסום, עם להיטים ענקיים כמוה וכמו "משפחת קוסבי", "חופשי על הבר", "סיינפלד", "ER" ורבות אחרות. עם לכתם של רוס, רייצ'ל והיתר, המצב ב-NBC נעשה בכי רע בכל הנוגע לכמות הצופים, הגם שמבחינה יצירתית כוחה המשיך להיות עז. יצירות כמו "רוק 30", "קומיוניטי" ו"מחלקת גנים ונוף" אמנם זכו לרייטינג הנע בין בינוני למחריד, אבל המשיכו בקו של קומדיות חכמות שהרשת, המבקרים ומעניקי הפרסים אהבו מאז ומתמיד. היוצאת מן הכלל הייתה "המשרד", שהצליחה בו זמנית להיות אהובה ומצליחה, אבל גם היא לא עזרה כהוא זה לחישוב הכללי של ימי חמישי.

שאר הרשתות זיהו את החולשה והעבירו את התותחים שלהן ליום הזה. "המפץ הגדול" ב-CBS, "האנטומיה של גריי" ו"סקנדל" ב-ABC, נטלו בקלילות מביכה את הבכורה מ-NBC, ולאורך העשור החולף היא נפלה מהמקום הראשון לרביעי ביחס למתחרותיה, ובשנה שעברה אף התדרדרה למקום החמישי, מתחת ל-Univision דוברת הספרדית. הניסיון של NBC בעונה הקודמת להושיע את יום חמישי באמצעות סיטקומים הפונים לכאורה למכנה משותף רחב יותר, כשל נחרצות – הסדרות של מייקל ג'יי פוקס ושון הייז נדחו הן על ידי המבקרים והן על ידי הקהל. בעונה הבאה האתגר יהיה גדול פי כמה, כי CBS רכשה את הזכויות לשידור משחקי הפוטבול בימי חמישי, רכישה שתנפח את הרייטינג שלה בימי חמישי ותאפשר לה פחות שידורים חוזרים לאורך עונת השידורים.

אבל חרף המצב הגרוע בימי חמישי, NBC מגיעה כעת אל מצגת ה-Upfronts שלה כשהיא שוב במקום הראשון. יש מספר סיבות לעלייתה המחודשת, כמו אולימפיאדת החורף ששודרה בה בהצלחה והעובדה שיתר הרשתות שקעו באופן דרסטי, כולל CBS שעד כה דווקא החזיקה מעמד, אבל גם בלעדיהן NBC היא הרשת היחידה שמגיעה על אפ-פרונטס 2014 כשהיא מתהדרת בצמיחה כללית ברייטינג.

האחראיות לכך הן בעיקר "הרשימה השחורה", הדרמה בכיכובו של ג'יימס ספיידר היא הסדרה החדשה הכי מצליחה מקרב כל הרשתות, ו-The Voice שממשיכה להיות סדרת הריאליטי המצליחה ביותר לצד שקיעתן של האחרות, כולל תחרויות שירה כמו "אמריקן איידול" וכמובן "אקס פקטור" שבוטלה. גם הסדרות החדשות של דיק וולף, Chicago Fire ו-Chicago P.D, מצליחות ומתחזקות ונושאות עמן את הרשת למעלה, והימורים כמו שידור חי של המחזמר "צלילי המוזיקה" נשאו פירות ועכשיו גם חיקויים – רשת פוקס עובדת על "גריז" בשידור חי לעונה הבאה. NBC עצמה תשדר את המחזמר "איש המוזיקה" באותו מתכון במהלך העונה הבאה.

מלבד זאת רכשה הרשת 16 סדרות חדשות – שמונה דרמות, שבעה סיטקומים ואחת תיעודית – שאם רוצים לסמן בהן מגמות מובהקות, קשה לא להבחין בשתיים כאלה. האחת: הדרמות ממש מנסות לרכוב על הצלחת "הרשימה השחורה" ורובן ככולן הן דרמות אקשן. השנייה: נשים בחזית. קייט וולש, קריסטן ריטר, דברה מסינג, קתרין הייגל ואחרות ינסו לגרום לסדרות שלהן להפוך להצלחה. בנוסף יש לרשת שתי קומדיות חדשות עם פליטי "המשרד", שתי קומדיות חדשות עם פליטות "הכל לטובה", קומדיה אחת עם שני פליטי "אי אפשר בלי טד", רימייק לדרמה ישראלית ועיבוד לדרמה ספרדית. לוח השידורים וכל הסדרות החדשות מפורטים בהמשך. אבל לפני כן, הסדרות שנפלו בדרך.

אינן עמנו עוד
קומיוניטי
דרקולה
מייקל (The Michael J. Fox Show)
Revolution
Believe
Crisis
Growing Up Fisher
Ironside
Sean Saves The World
Welcome To The Family

יום שני
20:00 The Voice
22:00 הרשימה השחורה / State of Affairs

הרשימה השחורה עוד תתפוס עד נובמבר את המשבצת המוכרת שלה, אבל אז תפנה את מקומה לדרמת אקשן חדשה שתקווה שהצופים לא ישימו לב וימשיכו איתה על אוטומט.

State of Affairs
אחרי כמה שנים לא מדהימות לקריירה הקולנועית וטיפוח תדמית של מישהי שקשה לעבוד איתה, קתרין הייגל חוזרת אל כור מחצבתה לראשונה מאז שנטשה את "האנטומיה של גריי". הפעם היא מגלמת סוכנת CIA בדרמה שמוגדרת כ"סקנדל" פוגשת את "הבית הלבן" (חשבתי ש"סקנדל" עצמה היא "סקנדל" פוגשת את "הבית הלבן"). התפקיד שלה הוא לתדרך את הנשיאה מדי יום לנוכח המוני האיומים שמתקבלים מדי יום. כפי שניתן להבין מהטריילר הלגמרי-בנאלי שלהלן, יש בין השתיים קשר גם מעבר לכך.

יום שלישי
20:00 The Voice
21:00 Marry Me
21:30 About a Boy
22:00 Chicago Fire

Marry Me
מעריצי "הכל לטובה" מוזמנים לסור אל הסדרה הזו, סיטקום חדש של דיוויד קאספ, יוצר הקומדיה ההיא, ובכיכובה של קייסי ווילסון שהייתה שם בתפקיד פני. השניים, מסתבר, מאורסים בחיים האמיתיים, והסדרה הזו מבוססת בחופשיות על מערכת היחסים שלהם, זוג שזה עתה התארס ומגלה שהחיים לא כאלה דבש. נשמע יבשושי ובנאלי, אבל אפשר לסמוך על המעורבים שזה יהיה ההפך מזה. לנגדה של ווילסון משחק קן מארינו ("Childrens Hospital", "ורוניקה מארס"), והטריילר נראה כיפי כפי שניתן לצפות. השיבוץ שלה אחרי The Voice נותן לה יופי של נקודת פתיחה (מצד שני, כך גם היה ל"הכל לטובה" אחרי "משפחה מודרנית").

יום רביעי
20:00 The Mysteries of Laura
21:00 זירת הפשע: מדור מיוחד
22:00 Chicago P.D

The Mysteries of Laura
NBC ממש אוהבת את דברה מסינג, משום מה. בעבר היא כיכבה ב"וויל וגרייס" המצליחה ולאחרונה שיחקה שם בשתי עונות מקרטעות של הדרמה המוזיקלית "סמאש". כעת היא מגיעה שוב לסדרת דרמה עם גוונים קומיים, במסגרתה תגלם בלשית במחלק רצח שמתמודדת בהצלחה עם תפקידה הקשה, אבל לא עם בעלה לשעבר ושני התאומים הפרחחים שלה. מבוסס על להיט ספרדי בשם Los Misterios De Laura, ומי שמעבד אותה לאמריקנית הוא גרב ברלנטי ("אברווד", "אחים ואחיות"). הטריילר נראה כריכוז של כל מה שרע בטלוויזיה האמריקנית, כולל דברה מסינג עצמה (והוא גם מעניק ספוילר עסיסי לסוף הפרק הראשון).

המשך…

© עידו ישעיהו