Posts Tagged ‘קמים לתחייה’

מסעירי 2013

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 01/01/2014 בקטגוריה ‏וידאו, כתבות

Mad Men - 06x13 - In Care Of Donישנן המון סדרות המשופעות ברגעים טלוויזיוניים שומטי לסת שאינם מופיעים ברשימה הזו רק מפני שאני לא צופה בהן, כמו "ילדי האנרכיה" שהפגיזה עם עונה שישית מטורפת, "המתים המהלכים" שהעיפה ראשים, "הומלנד", ואולי גם "אימה אמריקאית" ו"סאות'לנד", אז מבין כל הרשימות שלי זוהי ללא ספק הסובייקטיבית ביותר. אתם יותר ממוזמנים לפרט את הרגעים שלכם בתגובות, אבל הקפידו להתריע מראש על ספוילרים לתוכנית שעליה אתם מדברים. מטבען של סצינות כאלה, בדרך כלל עדיף לבוא אליהן לא מוכנים (ראו "איש משפחה").

מאחר שזהו פוסט שכולל המון רגעים נפיצים בכמה סדרות שונות, כאשר אתם מגיבים למטה, עשו זאת בבקשה בזהירות המירבית עם אזהרות ספוילרים מדויקות ומירווחים מספקים לפני הפירוט (הכוונה היא בעיקר לכל מיני מיתות). בפוסט עצמו אין אזהרות ספוילרים, אבל הכותרת מודגשת כך שאם לא צפיתם בסדרה המסוימת שמפורטת אתם מוזמנים לדלג. מעבר לכך, השתדלתי לכתוב בעמימות ככל הניתן.

הסדרה החדשה | מסביב לעולם ובחזרה | ריאליטי, סבון ועוד | באסה | צחוקים | דראמההההה! הפינאלות ממתקי 2013: ג'ימי פאלון | ממתקי 2013: שאר תוכניות האירוח | ממתקי 2013: הסימפסונס | ממתקי 2013: אנימציה | ממתקי 2013: בשר ודם | הרגעים הגדולים

אלה הרגעים הטלוויזיוניים שהכי טלטלו, שילהבו או ריגשו אותי ב-2013, בסדר עולה.

9. סטפון נפרד, "סאטרדיי נייט לייב"

מאחר שביל היידר החליט לעזוב, זו הייתה גם שעתו האחרונה (לפחות במסגרת קבועה) של סטפון, הדמות הפופולארית וההיסטרית ביותר שלו שם, ומי כמוהו עצמו יודע בתור אחד שתמיד התפרק איתו באמצע שידור חי. אבל הפרידה מסטפון לא הייתה סתם מצחיקה, היא הייתה ממש מרגשת. כל הדמויות המשונות שמאכלסות את המועדונים-החמים-ביותר-בניו-יורק הגיעו לחתונתו, אבל סת' מאיירס לא יכל פשוט לתת לזה לקרות, ורץ להילחם על אהבתו.

8. האחיות קמיל ולנה נפגשות, "קמים לתחייה"

פרק הבכורה של הדרמה הצרפתית נע באיטיות משיא רגשי אחד למשנהו שהצטברו עוד ועוד, עד שלבסוף הגיע אל הרגע החזק ביותר. זה נעשה באופן מושלם. קמיל, שחזרה מן המתים ללא ידיעתה, שמעה שאחותה חזרה הביתה, וכדרכן של אחיות נקשה על הקיר הדק המפריד בין חדריהן את הנקישה הייחודית שמוכרת רק לשתיהן. ההשתאות והחשש ניכרו על פניה של לנה, וכאשר אחותה המתה באה, פתחה באיטיות את דלת חדרה וניצבה בפניה, תחושותיה הפכו לאימה של ממש. מיד אחרי כן אמן באה לאסוף את קמיל אל חיקה ולאחוז בידה של לנה. הטוויסט שהגיע מעט אחרי כן והסביר את טיב יחסיהן של האחיות, הצליח בדיעבד להפוך את הרגע הזה למדהים אף יותר.

Les Revenants Sisters 2

7. וויל מגלה, "האישה הטובה"

קשה לבחור רגע מסוים מתוך הפרק הזה, החמישי לעונה החמישית, שבו כל מה שהכרנו השתנה – כולו היה מסעיר ונפלא. אם בכל זאת איאלץ, זה יהיה רגע הגילוי כמובן, שבו אפשר ממש לשמוע את הסכין ננעצת בלבו של וויל. ג'וש צ'ארלס במפגן משחק מעולה.

המשך…

סיכום 2013: מסביב לעולם ובחזרה

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 27/12/2013 בקטגוריה ‏וידאו, כתבות

התחנה השנייה שלנו בסיכום השנתי: בריטניה. וישראל. ושאר העולם. הסיבה שכולן נכנסות תחת אותה מטרייה היא העובדה שבסופו של דבר כולן מהוות משקל נגד ליצירה האמריקנית, וכולן גם מזינות אותה. מצחיק להסתכל בכל הרשימות האלה ולגלות שבכל אחת מהן מצויה לפחות סדרה אחת שיש לה עיבוד אמריקני בשלבי עבודה כאלה ואחרים. בנוסף, עבורי לפחות כל התוכניות הללו לא מהוות חלק ניכר מהתפריט הטלוויזיוני שלי. מהבריטיות צפיתי בשלוש סדרות (על שתיים מהן כבר פירטתי בסיכום הסדרות החדשות), מהזרות צפיתי בפרק או שניים של "בורגן" ובפרק הבכורה של "קמים לתחייה", כאמור. את שתיהן אהבתי ועם שתיהן אני רוצה להמשיך, אבל מעבר לכך אני לא יכול לחוות דעה על איכויותיהן כמכלול.

מה שבטוח הוא ש-2013 מהווה נקודת מפנה בכל הנוגע לייבוא של תכנים בשפות שאינן אנגלית. לא רק כאן בארץ, גם בסיכומי המבקרים האמריקניים ניתן לראות נוכחויות זרות, בראשן "קמים לתחייה" ששודרה שם לאחרונה בערוץ סאנדנס ("התיקון", "קצה האגם"). באשר לסדרות הישראליות – גם באלה לא צפיתי הרבה, אבל אהבתי את מה שכן יצא לי לראות. לצערי "חסמבה דור 3" חביבתי נבצרה ממני בהיותי מנוי 'כן', אבל מלבדה צפיתי בשתי דרמות שאחת מהן הייתה מבדרת והאחרת הייתה מופלאה. ומה איתכם?

הסדרה החדשה | מסביב לעולם ובחזרה | ריאליטי, סבון ועוד | באסה | צחוקים | דראמההההה! | הפינאלות | ממתקי 2013: ג'ימי פאלון | ממתקי 2013: שאר תוכניות האירוח | ממתקי 2013: הסימפסונס | ממתקי 2013: אנימציה | ממתקי 2013: בשר ודם | הרגעים הגדולים

בכל הסקרים להלן ניתן לבחור יותר מתוצאה אחת.

 

מלבד The Fall ו"ברודצ'רץ'" היחידה שצפיתי בה, או ליתר דיוק צופה בה, היא "אחוזת דאונטון" אני עוקב אחרי העונה הרביעית שלה בימים אלה בערוץ 1, השבוע שודר הפרק השלישי. ההצלחה הפנומנלית שלה נשגבת מבינתי, לי אישית היא כבר לא מאוד עושה לי את זה, אבל אני נהנה ממנה כאשר אני צופה בה (אם ניתן לומר "נהנה" על מה שחוויתי לנוכח ההתרחשויות עם אנה בפרק השלישי). ליידי רוז מעניינת במידת מה, שקיעת האריסטוקרטיה והגינונים מרתקת אותי, ועל כן אני ממשיך איתה בעניין. היא לא מערערת את מעמדה של "ברודצ'רץ'" כסדרה הבריטית שהכי אהבתי ב-2013, וזאת גם הבחירה שלי בסקר למעלה.

Downton Abbey 4

 

הרשימה הזו היא מעין וויש ליסט מבחינתי. אני מאוד רוצה לראות את רובה, אבל העובדה שברוב המקרים אני צריך להתבסס על תרגום באנגלית – עניין אפשרי אבל לא נוח – הופכת אותן לאופציה משנית תמידית. ממש אתמול צפיתי לראשונה בפיילוט של "קמים לתחייה", שהיה מסתורי ומרתק ברמות שאני לא זוכר מאז "אבודים". ההתמקדות שלה באנושיות ובאבל העניקה נפח עצום למאורעות המוזרים, בעיירה שאיבדה אוטובוס שלם מילדיה (וגם כמה מבוגרים) רק כדי לקבל אותם בחזרה כעבור מספר שנים. האפקט שהחזרה הזו יוצרת אצל הנשארים מאחור נע בין אניגמטי למסעיר, אבל בפרק הראשון הוא תמיד מעניין. עם זאת, כפי שציינתי בסיכום הסדרות החדשות, אנשי הקהילה החביבה שלנו המליצו לי להנמיך ציפיות.

Les Revenants Sisters

 

מקרב הקומדיות אהבתי מאוד מאוד את "טקסי דרייבר" בעונתה הראשונה, ובכל זאת כשהשנייה הגיעה השנה לא היה לי חשק אליה. כפי שקורה תכופות עם סדרות ישראליות, לא ממש זכרתי מה קרה בקודמת ולא היה לי חשק לצפות שוב ולהיזכר. במקרה של "חסמבה דור 3" זה היה אחרת. מלכתחילה מדובר בסדרת כיף שאין צורך להרגיש איתה מחויבות. לצערי בהיעדר 'חם' צפיתי רק בשני הפרקים הראשונים, אבל עצם העובדה שזה עד עכשיו מפריע לי, כשהעונה כבר הסתיימה, מלמד על כך שהיא הרוויחה את קולי. גם ביתר הסדרות ברשימה לא צפיתי, כך שזוהי ההצבעה היחידה שלי כאן, אם כי יצוין שאני אוהב את היצירות הטלוויזיוניות של עדי אשכנזי ובהחלט רוצה לנסות את "בלתי הפיך".

בסדרות הדרמה זה כבר אחרת. כאן צפיתי השנה בשתי סדרות מתוך הרשימה, בשתיהן כיכבה איילת זורר, ואחת מהן הפכה מבחינתי ליצירה משמעותית וחשובה. אבל ראשית: "בני ערובה", שניסתה ורוב הזמן הצליחה לספק מתח ישראלי מהוקצע. היא רחוקה משלמות, אבל בכל זאת מקדמת את הז'אנר בישראל כמה צעדים טובים קדימה. הדיאלוגים שלה היו אמינים (בשלב מאוד מתקדם בה, אולי אפילו בפרק האחרון, ראיתי בקרדיטים שניר ברגמן הוא אחד התסריטאים. הגיוני), הסיפור מורכב ומעניין והמשחק אמין. כה לחי. היא סיימה את העונה הראשונה שלה לאחרונה כשעדיין נותר לה סיפור לספר, ואני מקווה לראות את העונה הבאה לפני 2016. אבל עם כל חיבתי ל"בני ערובה", במקרה של "שטיסל" מדובר בליגה אחרת. סדרה שבמהלך העונה הראשונה העדינה, המרובדת, הלירית, החכמה והיפה שלה הפכה לאחת הדרמות הישראליות שהכי אהבתי מעודי (לצד "בת ים ניו יורק" ו"מרחק נגיעה"). כתבתי עליה במהלכה דברים שנכונים גם בסופה, ואני לא יכול לחכות לעונה הבאה שלה, שתגיע במהרה בימינו אמן.

מרשימת הבידור/ריאליטי צפיתי רק ב"ארץ נהדרת" שהפיקה את העונה הגרועה ביותר בתולדותיה לטעמי, ו"מצב האומה" שנשכחה ממני לחלוטין. צפיתי גם בפרק הראשון של "רויאל שף" שהיה מחפיר, ובכמה וכמה קטעי מוזיקה של רד בנד עם אמני ארצנו במסגרת "המופע של רד ודביר", התוכנית היחידה כאן שאני קצת מצר על כך שאני לא צופה בה.

סיכום 2013: אז מה חדש?

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 26/12/2013 בקטגוריה ‏כתבות
Orange is The New Black 2

הסדרה החדשה הכי טובה?

בשנים קודמות לא הרגשתי צורך לערוך סיכומי שנה, פשוט כי חודש דצמבר מגיע שלושה חודשים אחרי שגם ככה סיכמנו שנה במסגרת פרסי המיקי. השנה לא היה מיקי, כך שמדגדג לי באצבעות לערוך איזו רטרוספקטיבה ולראות מה היה לנו ב-2013. זו הייתה שנה עם המון פינאלות גדולות, כולל של "שובר שורות", "רוק 30" ו"המשרד". שנה עם דרמות חדשות מדוברות כמו "התיקון", "הסקס של מאסטרס" ו"כתום זה השחור החדש". שנה שפלטפורמות אינטרנט עלו במלוא הכוח עם תכנים מקוריים (שהבולטים שבהם כולם שייכים לנטפליקס – "בית הקלפים", "ארסטד דיבלופמנט" ו"כתום זה השחור החדש") וערוצים נוספים הצטרפו עם תכנים מקוריים, כמו סאנדנס עם "התיקון" ו"קצה האגם". שנה שבה ערוצי הכבלים שוב ושוב עקפו את ערוצי הברודקאסט ברייטינג, בעיקר הודות למפלצות כמו "המתים המהלכים" ו"דאק דיינסטי".

יש סיכוי סביר שהשנה הזו תירשם כנקודת מפנה בדברי ימי המדיום, אבל בסיכומו של דבר, מבחינה טלוויזיונית נראה לי ש-2013 הייתה שנה טובה באופן שאינו יוצא דופן. בימים הקרובים ועד סוף השנה נערוך כאן סיכומים על התכנים עצמם, את הסיכומים השנתיים אחלק לכמה קטגוריות נפרדות שיפורסמו בימים הבאים, נתחיל עם הסדרה החדשה הטובה ביותר, נסיים עם הפינאלה המוצלחת ביותר (ברור מי הולכת לככב שם) והמעפנה ביותר (ברור מי הולכת לככב שם), ובתווך נדבר על הדרמות, הקומדיות, האקשן, מפחי הנפש, הרגעים המופלאים, הסדרות מבריטניה ומיתר העולם (כולל ישראל) ועוד. כל הסיכומים יכללו סקרים ובכולם כמובן דעתכם חיונית, ממש כמו במיקי. במקביל יהיו סיכומים של ממתקי השנה, קטעים ויראליים בולטים מ-2013, ומאחר שהיו המון כאלה, הפעם חילקתי אותם לחמישה חלקים תמימים.

אז הנה מתחילים עם הסדרה החדשה הטובה ביותר, בחירה שמקיפה את כלל הקטגוריות הצפויות גם בהמשך ובלבד שמדובר בסדרה שהחלה השנה. ניתן לבחור יותר מאופציה אחת.

הסדרה החדשה | מסביב לעולם ובחזרה | ריאליטי, סבון ועוד | באסה | צחוקים | דראמההההה! | הפינאלות | ממתקי 2013: ג'ימי פאלון | ממתקי 2013: שאר תוכניות האירוח | ממתקי 2013: הסימפסונס | ממתקי 2013: אנימציה | ממתקי 2013: בשר ודם | הרגעים הגדולים

 

מתוך כלל הרשימה הזו ראיתי 13 סדרות [1], אבל יש שתיים שבהן לא צפיתי והיו בין המדוברות ביותר השנה. ההחלטה לא לצפות בהן הייתה מודעת ומכוונת: ב"בית הקלפים" בגלל שאין לי כוח לעוד דרמה פוליטית, וב"כתום זה השחור החדש" כי אין לי כוח לעוד סדרה של ג'נג'י כהן אחרי "העשב של השכן". כמותה אף היא התחילה מאוד חזק, אהבתי אותה מאוד עד שהתחילה לנדנד בעונה השנייה ואז להיות בלתי נסבלת ודוחה בעונה השלישית. אחרי כן פרשתי ממנה בשאט נפש. מאחר שאינני סומך על טעמה של הגברת כהן, הפעם אני נמנע מראש, וזו כנראה ההחלטה הכי משמעותית שלי השנה בכל הנוגע לסדרת טלוויזיה, כי "כתום" סופגת תשבחות מקיר לקיר. בסקר שערך HitFix בקרב מלא מבקרי טלוויזיה אמריקניים הם הכתירו אותה לסדרה החדשה הטובה ביותר, ובסיכום הכללי שלהם היא הייתה שנייה רק ל"שובר שורות". גם כאן בבלוג יש תעופה כללית עליה, ובכל זאת דבר מזה אינו מדרבן אותי לצפות בה. אני מחכה לתגובות על העונה השנייה לפני שבכלל אשקול זאת. קשה עורף.

[1] ממש בזמן הכנת הרשומה הזאת התחלתי לצפות ב"קמים לתחייה". הפיילוט שלה מדהים, וחשבתי בעטיו שאצטרך לחשב הכל מחדש, אבל עשו לי תיאום ציפיות לגבי המשך העונה. מקסימום אחזור לכאן ואכה על חטא.

ישנן סדרות אחרות ברשימה שצפיתי בהן ופרשתי כעבור מספר פרקים. "סליפי הולו" התחילה טוב, ואני מבין שהיא גם משתפרת, אבל נכון לעכשיו יצא שפרשתי כי אין לי חשק. אולי אדגום שוב כשתגיע אל 'כן'. גם מ"סוכני שילד" פרשתי – היא פשוט משעממת. מ"הוויקינגים" פרשתי מאותה סיבה אחרי שני פרקים, ו"אישה לראווה" חרף כל הקאסט המעולה שלה עושה דברים שכבר ראינו בעבר בסיטקומים שמוצלחים ממנה עשרות מונים.

בסדר עולה, זה הדירוג של יתר הסדרות החדשות שראיתי השנה.

10. The Fall
אני עדיין לא מבין למה לא תירגמו את שמה לעברית. ממש מסובך. צפיתי בה ממש לאחרונה, סדרה מתח פסיכולוגית בריטית בכיכובה של ג'יליאן אנדרסון האהובה (גם ארצ'י פנג'בי, קלינדה מ"האישה הטובה", מאוזכרת תמידית בהקשר של הסדרה, אבל זמן המסך שלה זעום במקרה הטוב) שעוקבת אחריה בעודה מנסה ללכוד רוצח סדרתי. במקביל הסדרה מתלווה גם אל הרוצח עצמו, אל מעשיו וחייו בקרב משפחתו – אישה ושני ילדים קטנים, הילדה שבהם הורסת ומהווה נדבך מעניין בעלילה. בסך הכל חמישה פרקים יש לעונה הראשונה, ומשום מה הייתי תחת הרושם שנקבל בסופה סיומת לסיפור, בין אם הרוצח חומק ובין אם לאו, אבל לא. ומה שמעצבן הוא שזה נגמר בקליף האנגר שהוא לא באמת קליף האנגר, וחמש דקות נוספות היו מספקות את הקלוז'ר הזה לכאן או לכאן. האכזבה הזו גדולה שבעתיים כשמתחשבים בעובדה שלא היה לי פשוט לצפות בזה. מעשיו של הרוצח, כל ההתנהלות שלו למעשה, העכירו את נפשי. למרות שהסדרה עשויה מצוין, היא פשוט לא בשבילי ואני לא מאמין שאחזור בעונה הבאה. מה שכן, המשחק מעולה.

The Fall Series One

9. בייטס מוטל
אותם דברים שהטרידו אותי ב-The Fall קיימים גם כאן, מטבע הדברים בסדרה העוסקת בבגרותו של מי שאנחנו יודעים כי הוא עתיד להפוך לרוצח פסיכופת, ולכך נוסף ממד מכביד נוסף המתגלם ביחסיו עם אמו, שבעצמה מספקת כמה וכמה רגעים לא נעימים במיוחד. וכמו The Fall גם היא עשויה היטב אבל פשוט לא נועדה עבורי. סיימתי את העונה הראשונה על 13 עשרת פרקיה, אבל לא סביר שאשוב לשנייה.

6-bates-motel-hires

8. באנשי
לא יצירה גדולה, רחוק מכך, ולמעשה רובה נשכח ממני אחרי שסיימתי לצפות בעונה, אבל כסדרת אקשן היא עושה עבודה מעולה, וההתמקדות שלה בבני האמיש מפנה זרקור מעניין אל אורח חיים שלא רואים הרבה בסדרות מתוסרטות.

7. Orphan Black
סדרה עם פוטנציאל עצום אבל לא נראה שהיא מצויה בידיים הנכונות, הקנדיות שלה נובעת מכל נקבובית ואני לא מאמין שהיא תוכל אי פעם להיות גדולה. בכל זאת, התוצר הסופי מאוד חמוד וחינני, ויש דבר אחד שמשדרג אותה פי כמה וכמה מכפי שהיא: טטיאנה מסלאני בתפקיד הראשי. היא הגיחה משום מקום ופשוט נושאת על כתפיה את הסדרה באמצעות גילומן של לא פחות מעשרה שיבוטים, כל אחת מהבנות הללו שונה מרעותה באופייה ואת כולן מסלאני עושה ללא רבב. מושלמת.

Orphan Black

6. התיקון
אהבתי את הסדרה כל כך כשהחלה, אבל עד סוף העונה (שמנתה בסך הכל ששה פרקים), היא התחילה לייגע אותי. היא נורא לירית ואיטית, אני אוהב דברים כאלה, אני צריך דברים כאלה בטלוויזיה, אבל עדיין יש לי את זה ב"מד מן", ובסופו של דבר "התיקון" לא מתקרבת אליה אפילו קצת. היא השיגה מעט מאוד בששת הפרקים של עונתה הראשונה, וככל שהתרחקתי ממנה אחרי שסיימתי לצפות בה, כך אני פחות קשור אליה. ובכל זאת, מדובר ביצירה יפה ומסקרנת, ואילולא הפרק האחרון המאוד-בינוני, היא הייתה מקבלת אצלי מיקום גבוה יותר.

Rectify - 01x01 - Always There

5. האמריקנים
דרמת הריגול הזו הושוותה מיד בתחילתה אל "הומלנד", ולא בכדי – היא עוסקת בריגול של נתינים זרים על אדמת ארה"ב, משחקת על הנאמנות הדיכוטומית המובנית שלהם ומגוללת סיפור אהבה/לא-אהבה – אבל במבחן העונה הראשונה מבחינתי "האמריקנים" מנצחת בענק. לא שהעונה הייתה מושלמת, בדומה ל"הומלנד" גם היא התחילה מעולה ואז החלה לקרטע, אבל אם "הומלנד" מבחינתי חתרה תחת יסודותיה כאשר גילינו מה מנחה את ברודי, אצל "האמריקנים" היסודות הללו רק מעמיקים את חוזקה של הסדרה. כאשר הדברים שמפריעים לי בה הם ענייני פאות ולמה מישהי הלכה לשם ולא למקום אחר, הרי שהמהות הבסיסית והחשובה נותרת איתנה. וזה נכון, הדבר הכי מעניין הוא עולמם הרגשי הבלתי אפשרי של פיליפ ואליזבת', שני זרים שמנותקים ממשפחותיהם באמא רוסיה, שהתחתנו והקימו משפחות רק ככיסוי לפעולותיהם וכיו"ב. העושר הזה מספק דרמה מרתקת שקשה למצוא בסדרות אחרות. בנוסף, הפיילוט שלה מושלם.

fx_the_americans_2_keri_matthew_hallway_0867_r

4. ברוקלין תשע-תשע
ניכר שזו עדיין סדרה בהרצה, אבל גם ככזו היא מלאת חן ומזכירה כל הזמן את "מחלקת גנים ונוף" של אותם יוצרים. היא רחוקה משיאיה של "גנים", אבל מצד שני, גם "גנים" רחוקה משיאיה, ואני מרגיש של"ברוקלין תשע-תשע" יש לאן לצמוח בהינתן לה ההזדמנות. בינתיים היא מצחיקה ומענגת יותר ויותר עם כל פרק שעובר.

Brooklyn Nine-Nine

3. משפחת גולדברג
ועדיין, הסיטקום החדש האהוב עלי הוא זה, לפחות בשלב המוקדם הזה בחיי שניהם. למרבה הצער הוא לפעמים סיטקומי מדי, במובן שהוא צפוי יתר על המידה, אבל זה קורה נקודתית ובסופו של דבר זו סדרה כה מלבבת ומבדרת שאני מאוד מחבב. מה שכתבתי על הפיילוט נכון גם לפרקים שהגיעו אחריו.

the-goldbergs

2. ברודצ'רץ'
ילד מת בעיירה קטנה שבה כולם מכירים את כולם, שני בלשים – האחת אישה והאחר גבר – חוקרים את המקרה שבו כולם חשודים, החקירה מעלה עוד ועוד סודות מחייהם הפרטיים שכולם. לא פלא ש"ברודצ'רץ'" מהווה עבורי תיקון ל"ההרג" המחורבנת. בניגוד למקבילתה הסיאטלית, וגם בניגוד ל-The Fall הנ"ל, העונה הראשונה של "ברודצ'רץ'" מספקת תשובות ולא מבזבזת את זמנה ואת זמננו ברצף בלתי כלה של הסחות דעת. לאורך כל החקירה המשחק נהדר, הדיוויד טננט מצוין, הצילום מושלם והמוזיקה יפהפיה. זו לא יצירת מופת, אבל היא מעולה.

Broadchurch

1. הסקס של מאסטרס
בהתאם למוטיב החוזר כאן, גם העונה הראשונה של "הסקס של מאסטרס" לא הייתה מושלמת, אבל היא סיפקה השנה כמה מהרגעים הנוגעים ביותר ללב, והפגנות משחק די עותקות נשימה, בראשן של מייקל שין ובעיקר אליסון ג'אני, שנוכחות שניהם הצליחה לכפר תדיר על הליהוק האומלל של ליזי קפלן. כבר ציינתי שהיא מזכירה לי את "מד מן", בעיקר באסתטיקה (מה שהגיוני) ובעדינות שלה, אבל היא מצליחה להביא משהו חדש ורענן מאוד מצד עצמה. היא מתארת באופן יפה ומחושב את צעדיו הראשונים של נושא מרתק שכיום נראה לנו מובן מאליו, ונעזרת בדמויות שלה כדי להמחיש עד כמה חשוב ורלוונטי המחקר הזה לתחושות האנושיות הכי בסיסיות – לא רק סקס אלא אושר, או משהו בכיוון שלו.

© עידו ישעיהו