מחקר חדש של שני חוקרים באוניברסיטת סאן דייגו, ג'ונתן ליביט וניקולס כריסטנפלד, בדק ומצא שלא רק שההנאה מהסיפור לא בהכרח ניזונה מהמתח שבחוסר הידיעה של מה שעתיד לקרות, אלא שכנראה ידיעת הסוף דווקא מגבירה את המתח ואת ההנאה מהסיפור. השניים ערכו ניסוי על מאות נבחנים (ביחס מוזר של 176 גברים ו-643 נשים) ונתנו להם לקרוא מבחר יצירות סיפורת קצרות – חלקן מז'אנר המתח וחלקן ספרות יפה – של סופרים דגולים כאנטון צ'כוב, אגתה כריסטי וריימונד קארבר. בחלק מהיצירות הם סיפקו ספוילר מנותק לסוף של הסיפור – מיהו הרוצח, הטוויסט שהופך את הקערה על פיה וכיו"ב – בחלק אחר הם הטמיעו את הספוילר במסגרת הפתיחה של הסיפור כאילו היה חלק אינטגרלי ממנו, ובחלק השלישי לא ספיילרו כלל. התוצאות בכל המקרים מלבד אחד היו חד משמעיות (ראו את הגרף למטה): מי שידע את הסוף נהנה יותר.