Posts Tagged ‘מוזיקה’

תחילת עונת התפוזים

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 13/01/2012 בקטגוריה ‏כתבות

יש קרב, יש מים

לפני ארבע ומשהו שנים השיק ערוץ מוזיקה 24 את התוכנית "האלבומים הגדולים", שהתרכזה מדי פרק באלבום ישראלי גדול אחר וכשלה נחרצות בעשותה כן. אני לא יודע אם התוכנית החדשה של ערוץ 8 – שהפרק הראשון שלה משודר במוצ"ש הקרוב – נקראת בפשטות "האלבומים" כדי להבדיל את עצמה מהפיאסקו המצער ההוא, או שמא מלכתחילה יוצריה לא רוצים לתחום את עצמם לאלבומים גדולים דווקא [1]. כך או כך מדובר בתוצר שונה בתכלית מהסדרה הישנה, וטוב שכך.

חמשת פרקי הסדרה "האלבומים" משודרים בסדר כרונולוגי הפוך – מהחדש אל הישן. במקרה או לא, הם גם מסודרים על פי הקשר האישי שלי לאלבומים, מהאהוב ביותר ועד לזה שאין לי שום חיבור איתו: הראשון של אביתר בנאי, הראשון של איפה הילד, "סימנים של חולשה" של ברי סחרוף (שלושתם עשו לי חשק עז להאזין לאלבומים מיד אחרי הצפייה), הראשון של זקני צפת והראשון של רמי פורטיס. כפי שאני רואה את זה, הסדרה נבחנת בשאלה אם היא מצליחה להיות מעניינת גם כשהיא מתמקדת באלבומים שאין לי קשר איתם, והתשובה היא בהחלט כן.

המשך…

I'll Stick Around

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 07/08/2011 בקטגוריה ‏כתבות

יש משהו מעט מבאס עבורי בצפייה ב"פו פייטרס: הלוך חזור", שמשודר הערב ב-22:00 בכן תעו. קיימת התאמה כמעט מושלמת בין אהבתי ללהקה לבין יחסי לסרט: ההתחלה מרתקת ומענגת, ולאט ובהדרגה העניין דועך. תשומת הלב שלי כלפי הפו פייטרס עדיין נתונה ועדיין לא קטנה, וגם באלבומים שלהם מהשנים האחרונות אני מוצא לפחות שיר או שניים שממשיכים ללוות אותי הלאה (אם כי באלבום האחרון – שהחלק האחרון בסרט מתעד את הפקתו – זה פחות נכון). בהתאם גם הסרט לא שעמם אותי בשום שלב חרף הדעיכה, אבל לא יכולתי שלא להתאכזב מהעוקץ האבוד, זה שדווקא מגיח מדי פעם וממחיש אילו פנינים דייב גרוהל מסוגל לנפק.

המשך…

מעשה בעוד וכינור וגיטרה חשמלית

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 30/07/2011 בקטגוריה ‏כתבות

מעדות ושבטים לעם אחד (עם תרבות אחת)

אני לא יודע מה תהיה ההשפעה של "עיראקנ'רול" – הסרט התיעודי שמתאר את חזרתו של דודו טסה אל המוזיקה של סבו נגן העוד ושל אחי סבו נגן הכינור, המוזיקאים העירקיים הדגולים סאלח ודאוד אל כווייתי – על כאלה שהמוזיקה הזו לא היוותה חלק כלשהו מחייהם. אצלי הסרט הזה נגע במקום שבו נגע האלבום שאת יצירתו הוא מתעד, "דודו טסה והכוויתים", אלבום שבו חוזר טסה אל המוזיקה שיצרו וניגנו סבו ואחיו ומעניק להם עיבודים עכשוויים. אני אמנם לא עיראקי, אבל ילדותי הייתה בשכונה המורכבת בחלקה הגדול מעיראקים והמוזיקה שאני נחשף אליה באלבום ובסרט מוכרת לי מהחלונות הפתוחים. שכני המנוח, למשל, שבכלל היה פרסי, ניגן מדי שבת בקאנון בחצר שלו. ראוי לציין שזה היה מטריף את דעתי, אבל נראה שאותם מיתרי קאנון נפרטים כיום בי, לפחות במידת מה.

המשך…

© עידו ישעיהו