סאות' פארק 19.07: נינג'ות שובבות

ספוילר "סאות' פארק" עונה 19 פרק 7

South Park - 19x07 - Naughty Ninjas

חלק מהבעיה של העונה הנהדרת הזאת של "סאות' פארק" היא העונות הקודמות של "סאות' פארק". הרי לנוכח ההתפרעויות והטענות נגד גזענות של שוטרים, מצופה מ"סאות' פארק" שתבוא ותמחה בקו גדול או תגיד משהו שנון על זה. אבל היא כבר עשתה את זה. הם צחקו על שוטרים גזעניים בכלליות ועל שוטרים גזעניים שיורים בילדים מקבוצות מיעוט בפרט, אז מה נותר לה להגיד? שזה עדיין ממש ממש רע? היא יכלה כמובן להתעלם לחלוטין מהנושא, אבל איכשהו הנושא הכללי של העונה נתן לה חלון להתייחס לא למשטרה עצמה אלא ליחס של אנשים למשטרה.

כמו ב"אזור מוגן" שהתעלם מהשאלות לגבי הבריונים, גם כאן השאלה של "האם זה בסדר שהשוטרים שלנו הם גזענים חארות?" לא מוצגת בכלל ונלקחת כמובן מאליו. שום תיקון לא מוצע לפתרון הזה והוא מוצג כמעין עסקה שהציבור צריך לעשות עם עצמו. האצבע המאשימה מונחת על החברה הליברלית ואומרת שהיא בעצם נוראית. זאת חברה שרוצה להיראות ליברלית, אך רק כל עוד זה לא מפריע לחיי היום יום שלה. חברה שלא רוצה ששוטרים יהרגו ילדים, אלא אם כן אותם ילדים במקרה חברים בדאע"ש. חברה שלא רוצה ששוטרים ירביצו לקבוצות מיעוט, אלא אם כן אותם קבוצות מיעוט מפריעות לאורח החיים שלהם. ובעיקר, חברה שממהרת להתנער מכל אחריות שלה למצב ושמחה להפיל אותו על הקורבן התורן – במקרה שלנו, השוטר ברבריידי ש-וואו, לא האמנתי כמה בקלות אפשר לגרום לי לסמפט מישהו עם "יש לו כלב מסכן ואין אף אחד שמחכה לו בבית".

בקצה השני של העיר, הילדים משחקים בנינג'ות אז כולם בטוחים שהם תא טרור של דעאש. אני מניח שפרק שצוחק על דעאש היה יכול, תיאורטית, לבוא בתזמון יותר טוב מאשר "בשבוע שבו הם עשו מגה-פיגוע בפריז" והביקורת הסמויה של "תפסיקו להתחרפן מכל ילד קטן ששם בגדים של דעאש" סופגת כמה נקודות עם הטרגדיה, אבל למזלנו היא לא העיקר. העלילה שיותר משמשת לצחוקים עם קרטמן הלחוץ והתככן שמנסה כל הזמן להבהיר שקייל לא צריך להיות נינג'ה, ושלא קרטמן אמר שנינג'ות הם הומואים אלה מישהו אחר (בנוסף, הוא למד הרבה דברים חדשים על יהודים מ"מנהיג הנינג'ות").

הפרק ממשיך את אותו הקו של כל פרקי העונה – בנייה לקראת משהו גדול (הסוף המארבלי מאשש איזשהו אירוע מפתח), הערה עוקצנית על קהל הפוליטלי קורקט הלבן (הסצנה של אלפי מבוגרים לבנים עם כוסות יין מפגינים לצלילים "שהמשטרה תלך להזדיין" הוא די נהדר) אבל יש הקבלה אחת שנוצרת לאורך העונה שמעניין לשים לב אליה: סטן איבד מזמן את כרטיס הדמות הראשית שלו בשביל אביו. אם קייל עוד נאחז בו בקושי וקני מעולם לא (למרות שהעונה מקבל קצת יותר פוקוס), מספר הפעמים שרנדי מופיע העונה בתפקיד משמעותי לעומת מספר הפעמים שבהן סטן מככב הוא מגוחך. אבל משהו יותר מעניין קורה עם רנדי: הוא נהפך לקרטמן.

רנדי משתנה המון עם העונות. מאבא רגיל לחלוטין הוא נהפך לאבא-עושה-בושות, לאלכוהוליסט, אבל לרוב הוא הוצג כטיפש מאוד אך עם לב, בכלליות, במקום הנכון. העונה הזאת, לעומת זאת, עושה הקבלה ברורה מאוד בינו לבין קרטמן – שניהם אימצו את תרבות הפוליטיקלי קורקט בלב שלם, שניהם נפגעו מ"שיימינג" ושניהם מנסים לשכנע אנשים שמה שהם אמרו היה בסימן שאלה. רנדי במידה כזאת או אחרת, כמוביל ראש התנועה שרוצה להפוך את סאות' פארק למקום "נעים" יותר, הפך לנבל מסוים של העיר. הוא תופס את התפקידים שקרטמן היה יכול לתפוס בפרקים אחרים והוא לא בוחל באמצעים. הנוראיות של רנדי תמיד הייתה קיימת, אך רנדי מסיים את העונה נוראי יותר מאשר בדרך כלל, לעומת קרטמן שדווקא מתחיל להצטנן ולהירגע עם העונות.

ואם לחזור להתמקד בפרק, אז יש בו כל כך הרבה רגעים נהדרים: כל פעם שקרטמן חושב שהוא מדבר עם מישהו ומתברר שזה מישהו אחר, הריקוד של השוטרים, ההבנה של רנדי לגבי הנינג'ות. בקיצור, עוד פרק נהדר שבונה עונה נהדרת, ואני מקווה מאוד שתפציץ לחלוטין בפרק הסיום.

© עידו ישעיהו