סוכני שילד 3.03: ׁאיניומן מבוקש

פורסם ע"י ‏שין גימל‏
בתאריך 17/10/2015 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "סוכני שילד" עונה 3 פרק 3

Marvel's Agents of S.H.I.E.L.D. - 03x03 - A Wanted (Inhu)Man

סוכני שילד הצליחה לשמור על מתח השבוע, תוך שהיא מנווטת את העלילה העונתית בכיוון מעניין, גם אם היא נמרחת מעט בעלילות המשנה.

ה-ATCU רודפים אחרי לינקולן ומפרסמים אותו בפומבי כאחראי ל"מתקפת הטרור החייזרית" בבית החולים. שילד, בינתיים, לא מצליחים להביא אותו לבסיס למרות מכשיר מעקב שמאק שתל עליו. דייזי רוצה לצאת למצוא אותו, אבל קולסון מעדיף שתחפש אחריו מהבסיס – כיוון שכרגע גם היא בסכנה. היא מסבירה שהמוטיבציה שלה למצוא את לינקולן היא מתוקף תפקידה כאחראית על צוות האיניומנס שקולסון הורה לה להקים, אבל לפי קולסון, הנסיבות הופכות את הצוות ללא רלוונטי (כרגע?).

לינקולן פונה לחבר בשם ג'ון (ארזט מ"אבודים"), שהציל אותו בעבר מאלכוהוליזם וניסיונות התאבדות. ג'ון משכן אותו באופן זמני בביתו ומסכים למכור לו את האוטו, על אף שלינקולן לא מסביר ממה הוא בורח, רק אומר שהוא לא עשה שום דבר רע (את הכסף, אגב, אנו רואים שלינקולן גנב מכספומט). ג'ון רואה את ההתרעה על לינקולן בטלוויזיה ומתקשר ל-ATCU. במהלך עימות עם לינקולן, ג'ון חוטף התקף לב ומת, ולינקולן לא מצליח להציל אותו. לינקולן מתקשר לדייזיי בבקשת עזרה, ומאק ודייזי יוצאים לחלץ אותו.

רוזלינד מה-ATCU וקולסון נפגשים, ומחליפים עקיצות לגבי המכונית שלה והיד שלו. קולסון מביע ביקורת על שיטת הפעולה שלה, שמעוררת פאניקה לגבי האיניומנס. רוזלינד מודה שהמניע שלה לתפוס את לינקולן הוא להראות תוצאות, וקולסון מודה שהסיבה למפגש היא כדי למנוע מרוזלינד לפרסם את התמונה של דייזי מבית החולים. דייזי מגיעה אל לינקולן, שחש אשמה על המוות של ג'ון – "החבר היחיד שלו", ומגדיר את עצמו כמסוכן ואובדני. דייזי עונה שזה לא מי שהוא – הוא אדם שנתן לה תקווה, "מקום בעולם" (התייחסות ל"הנוקמים 2", שכשלעצמה היא התייחסות לסרניטי), וכעת היא מנסה לתת לו תחושה של מטרה. הם מתנשקים, והוא מסכים לבוא איתה  – מה שנהפך ללא רלוונטי כאשר קולסון מסכים להסגיר אותו ל-ATCU.

לינקולן בורח שוב, ובנקס מה-ATCU מחליט במקום זאת לקחת את דייזי. כתחליף, קולסון מציע לרוזלינד לעבוד עבורה. במשרד, קולסון מסביר לדייזי שהוא לא מתכוון להילחם יותר עם אנשים על "מי הולך להילחם את הקרב האמיתי" (הדים של "להילחם את הקרב הטוב" מאנג'ל). דייזי, בתגובה, מציינת שה-ATCU צדים איניומנס ושאסור לבטוח בהם. דייזי מודה למאק שלא סיפר לקולסון על הנשיקה, ומאק גובה ממנה בתמורה סיוע באקסבוקס.

הרעיון של שילד שעובדת עבור ה-ATCU מזכיר את אנג'ל מעוד בחינה – הקונספט לפיו הגיבורים מחליטים לעבוד עבור החבר'ה הרעים, בניסיון לחולל איזשהוא שינוי מבפנים. אף על פי שנראה שקולסון נגרר לתוך ההסכם הזה, חצי-משתמע שזו הייתה התכנית שלו מלכתחילה. ההסבר לפיו הוא קבע את הפגישה בגלל הצילום מבית החולים הוא מעט קלוש.

בקו עלילה שהיה יכול להתרחש בבית חולים, סימונס מתקשה להתרגל לעולם שסביבה, על כח הכבידה הקל והטלפונים הרוטטים שלו. היא לא מספרת על החוויות שלה בעולם האחר, מעבר לכך שהיא ניצודה שם על ידי משהו. בעצתה של בובי, פיץ לוקח את סימונס לדייט שהובטח בסוף העונה הקודמת,  אבל משהו – בתוך היין? – גורם לה לפרוץ בבכי. בבסיס, בובי מוצאת אותה עובדת על השאריות של המונולית, וסימונס אומרת לה שהיא חייבת לחזור, בסוג של טוויסט "אבודים" שכזה.

בעלילת משנה ג', מיי והאנטר מתחילים בטיפוס במעלה ההיררכיה של הידרה, דרך ספאד, קולגה בריטית של האנטר, שהאנטר מתאר כפסיכופת וגנב רצחני. לאחר בונדינג של ספאד והאנטר על בירה ובמבטא בריטי שדורש כתוביות, ספאד מסכים לשדך אותם עם הידרה, אבל כדי לשכנע אותם באמינותם הם יצטרכו לנצח בקרב פנים אל פנים. האנטר מזכיר למיי שעליה לשמור על פרופיל נמוך, ולכן למרות שהיא חזקה ממנו, עדיף שהוא ייקח על עצמו את הקרב. בינתיים הוא מספר לה על התערבות שנעשתה בבסיס – הוא הימר על כך שהיא עזבה את אנדרו, ומסתבר שהפסיד.
היריב של האנטר בקרב מתגלה כספאד, שאותו האנטר מנצח באמצעות אגרופן מתכת, תוך שהוא הורג את ספאד. בינתיים, מיי בכל זאת מכסחת את הצורה לשלושה בריונים, בתקווה שהבושה שלהם מההפסד תעזור לה לשמור על הפרופיל הנמוך. הניצחון מביא את האנטר למפגש עם קיבו – עוזרו של וורד, שלאחרונה נראה בפרק הקודם חוטף מכות מוורנר פון-סטרוקר. בפרקים הבאים נגלה אם וורד נטש את דרך הטרור והחליט לפתוח רשת של מועדוני פייט-קלאב.

  • Rinat Korbet

    תודה רבה על הסיקור המהנה. אני ממש אוהבת את העונה החדשה עד כה.

    • שין-גימל

      תודה!
      נהניתי מהפרק הזה והקודם, הייתי סוגר איתם שימשיכו כך עד הבאמפ של סוף העונה.

      • Nachman Ben Harush

        דווקא מהפרק הזה פחות נהניתי. לא אהבתי את התפנית ביחסי קולסון-ATCU.
        מה שכן, הקליפ האנגר (כה היטבת לתאר כ- "אבודים סטייל") הותיר אותי באותה תחושה ההיא מימי אבודים העליזים ("Whaaaa???")
        לייק גדול על ההשואה לאנג'ל ווולפראם& הארט.

  • ההוא

    מה לעזאזל נסגר עם הכוחות של לינקולן? בעונה הקודמת הם היו נורמלים (יחסית לאדם שיכול להוציא חשמל מהגוף שלו) ובעונה הזאת פתאום הוא יכול לירות חשמל?

© עידו ישעיהו