אימה אמריקאית: מלון 1: צ'ק אין

פורסם ע"י ‏יהונתן צוריה‏
בתאריך 10/10/2015 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "אימה אמריקאית: מלון", פרק ראשון

הפתיחות של "אימה אמריקאית" הן יצורים ערמומיים שאסור לבטוח בהם. לו היינו חבורת נערים בדרכנו לבקתה שהיא "פרקי פתיחה עונה של 'אימה אמריקאית'", בוודאות היה זקן כלשהו שמזהיר אותנו לגבי הבקתה הזאת ושאסור לבטוח בה ושהיא מתעתעת, ואז הבחור המגניב היה צוחק עליו בדרך והבחורה השקטה הייתה מסתכלת במבט מלא הרהורים. וכאשר היינו מגיעים לבקתה היינו מתלהבים מכל הדברים המגניבים בבקתה כמו "קתי בייטס בתפקיד משמעותי", "ערפדים, בערך", "אנשים שגרים במזרונים", "חדר משחקים לילדים שלא יודעים איך לשחק במשחקי וידאו" או " שדון אנס סטראפ-און", וכעבור שעה וחצי היינו מוציאים את עצמנו הרוגים בבריכות דם של דברים שלא יכלנו לצפות כמו "מקהלת ילדים של אנשי זאב", "הופעות אורח של הבקסטריט בויז" או "אמה רוברטס, איכשהו עוד פעם".

לכן יש משהו מעודד בכך שהפרק הראשון של העונה לא מצביע בחץ ענקי לכיוון של העונה אלא רק פותח שאלות שיוכל להחליט אם להתעמק בהם, לדלג עליהם או לשכוח שבכלל היו קיימות מלכתחילה. זה נותן תקווה שבניגוד לעונות קודמות שהתחילו נהדר וסיימו בנפיחה, העונה הזאת תוכל לנוע בתנועה מתמשכת מתגברת. או, לא יודע, לפחות כמעט.

את הפרק הראשון, אם הייתי צריך לתקצר אותו למפיק הוליוודי שמדבר רק בשפה של "X פוגש Y", הייתי מתאר כ"הניצוץ" פוגש את "שבעה חטאים" פוגש את "הרעב" (היידה סרטים נידחים של דיוויד בואי!). "אה" היה אומר אותו מפיק הוליוודי, "אתה מתכוון לכך שיש השפעות מכל אותם סרטים?". "לא לא", היה נכנס ראיין מרפי משום מקום, "אנחנו הולכים פשוט להעתיק סצנות שלמות משם ולהחליף את השמות והמקומות".

כלומר, אם זה לא מספיק שאנחנו במלון מוזר עם דברים אפלים, אז זה מלון מוזר עם עיצוב שטיחי מוכר בצורה מחשידה (אהם אהם) עם ילדים קטנים מטרידים במסדרונות הצרים מדי (אהם אהם אהם) וחדרים מקוללים (אהם אהם אהם אהם). בנוסף לאב שלוקח את בנו לגור במלון הנ"ל (אהם אהם אהם אהם פאקינג אהם) ואחד מהם משחק עם כדור כך שהוא פוגע בקיר וחוזר אליו ( אהם מאדרפאקינג אהם אהם אהם אהם אהם אהם אהם). אני מניח שאת האיש בתחפושת דוב שיורד לאנשים אקראיים הם פשוט שומרים לפרקים הבאים בשביל להשלים את "בינגו 'הניצוץ'" שהם עשו לעצמם.

בגזרת "שבעה חטאים" הם בינתיים שמרו על פחות הבדלים, בעיקר העתיקו אחד לאחד את כל תחנת המשטרה משם. ואני מניח שהולך להיות רוצח סדרתי שקשור לבלש בצורה ישירה. למען האמת, אולי "שבעה חטאים" זאת מחמאה גדולה מדי. אני מניח שיש סרט רוצח סדרתי דרג-ב' שהרבה יותר דומה לעלילה הזאת, אבל עלילת הרוצח סדרתי היחידה שאני צריך היא זו מהקומיקס של "המסכה". מקריאה קלה על העונה, מסתבר שהרוצח הולך להיקרא "רוצח עשרת הדברות" מה שמסביר את ההבזקים שלהם בכותרות הפתיחה, כי לפני זה חשבתי שפשוט היוצרים של הסדרה איבדו כל מגע עם האנושות ומה מפחיד אותה ("ממה אנשים פוחדים? חוקים? נשים להם את האמ-אמא של כל החוקים בכותרות הפתיחה!!!"). כולנו תקווה שקלואי סבנגי תשרוד את העונה, או לפחות יותר מכמה פרקים.

אם אנחנו כבר מתעכבים לשנייה על הדמויות במערכה הזאת, אז ווס בנטלי, הוא אה… שחקן מעניין. משהו באדישות המוחלטת המוזרה שבה הוא אומר את כל השורות שלו גורם לכל שורה שהוא אומר מהפה שלו להישמע מגוחכת בצורה לא אופיינית לסדרה בעלת אלפי הגוונים לגיחוך. אבל דמויות ראשיות נורמליות של "אימה אמריקאית" תמיד היו ככה, בין אם אלה בני משפחת הרמון מהעונה הראשונה, או הבת של משפחת הרמון שהיא עכשיו מכשפה בעלת וגינת קסמים מהעונה השלישית. אז ניתן לו הזדמנות. מה שבעיקר מפתיע בכל הסיפור המשפחתי הזה הוא העובדה שהולי שיט איזה משפחה שמחה ומתפקדת מוצגת לפנינו. כאשר המשפחה היחידה שמשתווה לה היא זאת שבה הבעל בוגד באישה, קובר את הפילגש שלו ומקים עליה פאטיו, הנורמליות שמתפרצת ממערכת היחסים המתפקדת של מר שוטר וגברת רופאה היא נטע זר לחלוטין. אולי באמת "אימה אמריקאית" מחליטה לאתגר את עצמה העונה.

איפה היינו? אה, מה זה משנה. בוא נחזור לאנשים שיוצאים ממזרונים לשנייה. במעין תמונת מראה של "הוסטל", העונה מתחילה עם שתי שבדיות שצפויות להן רק צרות. אני מרגיש קצת לא בנוח עם כמה שקיוויתי שהן ימותו מהר, אבל השם ישמור אילו דמויות מעצבנות ולא הגיונות הן. כלומר, היגיון זה לא הצד החזק של דמויות ב"אימה אמריקאית", אבל באמת, למה אתן נשארות בחדר בשלב הזה?! בכל מקרה רציתן ללכת לבקר במקומות בעיר. צאו מהחדר. לכו לנשום אוויר. מה אתן עושות עם החיים שלכן? אישית חיבבתי את הטוויסט של "במקום גופה מתה במזרון יוצא משם איש חי לחלוטין". זה בדיוק התחום המגוחך ש"אימה אמריקאית" טובה בשבילו: דבר מפתיע ומטומטם שמעלה אלפי שאלות כמו: מה הוא עשה במזרון? מה הוא עשה במזרון? ולא, באמת, אלה החיים שלו? לחכות לשבדיות בחדר שלהן בתוך המזרון? איך הוא תכנן לצאת מהמזרון בכלל?

לצערי רק אחת מהן פגשה את מותה הפרק, אבל השנייה נמצאת במתקן כליאה כלשהו בשביל (אני מנחש) להוות מזון לליידי גאגא בהמשך חייה הקצרה. אבל עד אז, קתי בייטס עושה את הנורא מכל ומכינה להן… סמות'י! מרכיבים רגילים לחלוטין! אבוי! היא לא שאלה אותן את האלרגיות שלהן או האם הן צמחוניות בכלל! והזאתי בכלל בדיאטה! כלומר, אני מבין שהן לא במצב נוח במיוחד אבל אפשר להירגע עם הצעקות האקראיות. בסך הכל רוצים שתאכלו משהו. לעומת "איש מטריד שיוצא מהמזרון שלכן" אני חושב שזה די סבבה.

אגב קתי בייטס, דמותה העצבנית והמרירה שמנהלת את המלון כראות עיניה חביבה, ואני מקווה שתצליח לשמור על הראש שלה הפעם. שרה פולסון בתור ג'אנקית במלון היא שינוי מרענן עבורה, גם בגלל שהיא בצד ה"רע" הפעם וגם מכיוון שבניגוד לעונות שלמות שבהן שרדה, הפעם היא מתה כבר בפרק הראשון. מערכת היחסים בינה לבין בייטס, לעומת זאת, פחות מעניינת לעת עתה.

ונסיים עם ליידי גאגא. בחורה שאני לא מאוד אוהב את המוזיקה שלה, אבל מעריך את התעוזה הכללית שלה גם היא קצת מוחצנת וצעקנית מדי, בסגנון שנראה מושלם בשביל "אימה אמריקאית". והיא אכן סבבה לחלוטין בתפקידה הערפדי עם קבוצת משרתים ילדים שכוחותיה והשפעתה עדיין לא ברורים בשלב זה, כמו הכיוון הכללי של העונה הזאת. היא לא מדהימה, ולא ג'סיקה לאנג' בעונותיה היפות – אבל סבבה.

הערות אחרונות:

* מה נסגר עם מצלמות עין הדג הזאת בפתיחת העונה?

* ואוי, סצינת הסקס הזאת נמשכה לנצח ועוד קצת. אבל לפחות מצאנו סצנת סקס מדממת יותר נוראית מזאת שב"נעלמת"!

* אה, מובן שהשחקן הטוב ביותר של הסדרה הוא עדיין דניס אוהר, כן? שיט, ראיתם את העקבים שלו? הזיקית הרשמית של "אימה אמריקאית" משחק מלכת דראג משועממת העונה לשם "ליז טיילור" וסיפורה עדיין לא נחקר, והוא נראה מקסים ושונה לחלוטין כמו תמיד. העובדה שאין לבחור ארון מלא פרסים היא בושה.

* הסצנה הטובה ביותר בפרק היא בהחלט "שרה פולסון מבקשת שתגיד שאתה אוהב אותך בזמן שאונסים אותך למוות עם סטראפ-און". ללא הקשר, היא נחלשת לעומת סצנות אחרות מטורפות של העונה אבל גם בזכות עצמה היא די קסומה.

* בפינתו השבועית של "בסדר, הבנו, 'אימה אמריקאית'": אני מתפלא שהם שלפו כבר את קלף "מלון קליפורניה" כל כך מוקדם בעונה הזאת. ובהתנהלות "אימה אמריקאית" אופיינית, חתכו בשורה של "אך אף לא תוכל לעזוב". אווווווו… רמזים מטרימים!!! וסצנת המוות עם הבחור החי שמודבק לבחורה המתה, וזה בלי לדבר על כל האיברים שלו אשר נמצאים במאפרה, היא גם לא בדיוק שיא העידון. אבל הפרס על "נו, באמת" הולך ל"ליידי גאגא ערפדית ואם לא הבנתם את זה היא הולכת להקרנות ליליות של נוספטרסו". לערפדים של "ריק ומורטי" יש דבר או שניים להגיד על זה.

© עידו ישעיהו