חניבעל 3.12: מספר החיה הוא 666

פורסם ע"י ‏מיכאל גינזבורג‏
בתאריך 23/08/2015 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "חניבעל" עונה 3 פרק 12

Hannibal - 03x12 - The Number of the Beast Is 666

"חניבעל לא יכול לאכול אותי"

זו חתיכת פריבילגיה להיות במקום שבו אפשר לומר על עצמך בביטחון כי אתה נמצא הרחק הרחק מהישג תאוותו וחכו של חניבעל לקטר. בדיליה, שנחלצה מהגורל האיום, מרגישה בנוח לחלוק את תובנותיה על וויל, לתהות מולו האם מערכת היחסים המזוכיסטית שלו עם חניבעל למעשה השילה מעליו את יכולת השליטה. הרי כרגע, לאחר חזרתו של וויל כיועץ אקטיבי בתיק החקירה של רוצח פיית השיניים, היכולת שלו להתבונן בנפשו של חניבעל הפכה מוגבלת. זכוכית התא של חניבעל מפרידה ביניהם. האמנם התקשורת המחודשת בין השניים מונעת את המושכות מידיו של וויל לטובת טכניקות המניפולציה המתוחכמות של חניבעל? הבנאליות של הרוע מצדו של חניבעל כבר הזיקה למשפחתו של וויל, כשזו נמלטה ברגע האחרון מלהפוך ללא יותר מאשר כתמי דם מאסיביים באדיבות פרנסיס דולרהייד, המתעב את הכינוי שהוצמד לו. חניבעל הצהיר העונה כי רק אכילתו של וויל תהווה קלוז'ר ביניהם. יש בזה מן נימה הומו-אירוטית אך בפועל זו הייתה רק פנטזיה שנועדה להסתיר את כוונתו האמיתית של חניבעל – לשמור על שגעון הגדלות שלו במחיר השפיות של סובביו. בייחוד כשזה נוגע אל שפיותו המעורערת של וויל.

"אני הדרקון האדום הגדול"

פרנסיס דולרהייד (ריצ'רד ארמיטאג' בהופעה מטמורפוזית מסחררת) כבר הספיק להפוך לאחת הדמויות היותר מרתקות בתולדות הסדרה. הקול העמוק והמפחיד שלו בטח הספיק להדיר שינה אצל חלק מהצופים. הפרופיל שלו כרוצח סדרתי עם מיומנות לזהות משפחות מושלמות למראה ולהטיח בהן את משקעי העבר שלו, כלומר לטבוח בהן ללא רחמים, היות והוא סבל מחיים בצל משפחה לא מתפקדת, הופך את קיומו כיצור לא אנושי לדימוי מעורר חלחלה בפני עצמו. הכמיהה שלו להפוך לדרקון אדום עצום מימדים, מיתוס שטני קלאסי, סוחט ממנו תעצומות נפש קשות מנשוא, מה שמוביל אותו בעקביות להבלחות מפלצתיות של תת מודע אפל, הרס עצמי שמותיר ממנו סימנים מטושטשים של אנושיות. ומזה וויל חושש. כשהוא מתייעץ עם אלנה וג'ק כיצד להערים על הפייה הדרקונית, לפתע אלנה מבזיקה לו כגווייה עם שברי מראה על עיניה, בדיוק כמו הקרבנות של דולרהייד. התודעה של וויל אינה מניחה לו, תמיד יבעבע בה חלק מדוכא, יצר אלים שאותו וויל השכיל ליישם ולהמיר ליכולת פענוח מבריקה של מקרי רצח. והיכולת הזו עלולה לצמצמם את הפער בין אישיותו המוסרית ובין דפוס פסיכו-פתולוגי מתמשך ומאולץ.

ואי אפשר בלי כמה מילים על ד"ר צ'ילטון. הזחיחות המאנפפת שלו מרצדת כאתנחתא קומית ולכן זו אירוניה מרושעת לראות את דמותו כטראגית לכל דבר. עצם הישרדותו את שלל העינויים שעבר במהלך הסדרה מעיד כי גם אחרון הציניקנים זכאי להיגאל. בשבוע הבא הפרק האחרון בהחלט (?) עשוי לשפוך אור נוסף על האינטראקציה המעוותת השוררת בין חניבעל-וויל-הדרקון האדום.

תגיות:
© עידו ישעיהו