וובה-לבה-דאב-דאב

פורסם ע"י ‏יהונתן צוריה‏
בתאריך 25/07/2015 בקטגוריה ‏כתבות

Rick and Morty 03

אם ריק היה יודע שלא כל העולם צופה ב"ריק ומורטי", הוא כנראה היה פותח באחד מהמונולוגים הארוכים שלו על הטיפשות של כל האנושות מול הגאונות שלו. מהמונולוגים הבלתי נגמרים האלה שהוא עוצר רק בשביל לתקוע גרעפס וכולם יושבים בחוסר נוחות בגלל שהם יודעים שהוא צודק, ואז הוא היה הולך מהחדר בשביל, לא יודע, להשיג קריסטלים לא חוקיים מממד אחר.

והוא היה, כמובן, צודק. כי "ריק ומורטי" היא סדרת האנימציה הטובה ביותר שיש כרגע (אלא אם יחליטו להוציא עונה שנייה ל"מעבר חומת הגן") בלי מתחרים אמיתיים. מעבר לכך שהיא מצחיקה (היא קורעת מצחוק), חכמה (גאונית) או בונה קשרים בין דמויות שמרגישים אמיתיים אך עדיין שומרים על מבנה קומי – כבר בעונה הראשונה שלה היא מקנה תחושה של סיטקום אגדי. היא מרגישה ככה כבר מהפרק השלישי בערך. בזמן שלוקח לסיטקומים אחרים להבין מי הדמויות המצחיקות, מי המעצבנות ומה הטון הכללי של הסדרה, "ריק ומורטי" מרחיבה את העולם שלה בצורה עקבית עם המצאות ויזואליות וקומיות מטורפות פעם אחר פעם.

ב-11 פרקים בלבד היא הצליחה להביא לנו את מר מיסיקס (תסתכלו עליי!), אבריידולף לינקלר (ניסיון כושל ליצור את המנהיג המושלם על ידי שילוב של לינקולן והיטלר), הקרוננברגים, גזורפזורפילד, טרי המפחידן (ביץ') ו"אחי פלישת חייזרי המפלצות עגבניות המקסיקניות שהם בעצם סתם אחים רגילים שרצים בוואן מאסטרואיד ועוד כל מיני דברים: הסרט" (זה רק נקרא "שני אחים"). 11 פרקים מופתיים שאולי מתוכם יש את אלה שיותר טובים אבל קשה באמת להגיד מי הגרוע מביניהם. כל אחד כל כך דחוס ומפוצץ ברעיונות והומור, עד שאין פרק שיורד מעבר לרמת "מעולה" אלא שחלקם פשוט אינם "יצירות מופת של עשרים דקות". 11 פרקים שלא דורכים במקום או ממחזרים עלילות או דינמיקות ותמיד מוצאים דרך חדשה להסתכל על הדמויות האלה בבסיס הסדרה.

Rick and Morty 01

והדמויות, אין ספק, הן הבסיס של "ריק ומורטי". אולי הדגשתי עד כה את הטירוף שקורה מסביבן, אבל לא סתם היא נקראת על שם שתי הדמויות הראשיות שלה. הסדרה היא על ריק ומורטי ומערכת היחסים שלהם, על המשפחה של מורטי ועל השינויים הקלים שקורים להם בגלל הטירוף שריק מביא איתו לכל מקום. ריק ומורטי ואחותו מתפתחים מהר מאוד, וזה קורה לא מעט בזכות הנכונות של הסדרה להגיע למקומות אפלים מאוד. מורטי שמתחיל כילד טיפש, מתבגר לאט לאט ובחוסר רצון כאשר דברים נוראיים קורים מסביבו, וזה תפקידו של ריק להראות לו את הדרך הנכונה. הסדרה שואבת הרבה עניין ודרמה מהמתח סביב השאלה האם ריק באמת דואג ואוהב את מורטי. כל פעם שנראה שכן, ריק דואג להסביר שלא. הדגש על הדמויות שלה והדינמיקה ביניהם רק משפר את הסדרה, ולא פלא שהציטוט הטוב ביותר מ"ריק ומורטי" לא מגיע מאף המצאה ויזואלית נהדרת אלא מרגע מרגש בין שני אחים: "אף אחד לא שייך לשום מקום. אף אחד לא קיים עם מטרה מובהקת. כולנו הולכים למות. בוא נראה טלוויזיה".

אז ביום ראשון "ריק ומורטי" חוזרים לעונה שנייה (ששני הפרקים הראשונים שלה כבר דלפו) ואפשר לנשום לרווחה – הם לחלוטין חוזרים בראש מורם ובאותה רמה. אם אתם רוצים להצטרף להרפתקה מטורפת ונהדרת, זה הזמן.

© עידו ישעיהו