סוכני שילד 2.21-22: S.O.S

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 19/05/2015 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "סוכני שילד" עונה 2 פרקים 21-22, סיום העונה השנייה

Marvel's Agents of S.H.I.E.L.D. - 02x22 - S.O.S.

הביקורת מפורסמת כשמקדימות אותה 12 תגובות

קשה לטעמי להתעלות על הנקודה הגבוהה שבה הסתיים הפרק הקודם של הסדרה, אבל גם בפינאלה היו הרבה רגעים מוצלחים – יותר בחלקו השני, שמביא עימותים יותר דרמטיים ומוצלחים מהראשון. כפי שכבר נידון כאן, מפרק 15 הסדרה נמצאת ברצף של פרקים מוצלחים, הארוך ביותר בסדרה בינתיים. הסיפור המתמשך שהוצג בעונה לעיתים לא טרח בכלל לייצר עניין ברמת הפרק, ועסק בפיזור פירורים שלקח לחלקם יותר מדי זמן להתגבש לכדי עלילה מעניינת באמת. עם זאת, בעיקר ברצף הפרקים האחרונים, קשתות הדמויות הבשילו לכדי כמה רגעי דמות נהדרים, המתובלים במתח והומור במידה המתאימה.

הפרק ממשיך מהיכן שהקודם הסתיים. אחרי שג'יינג זייפה ניסיון של גונזלס לרצוח אותה, התרמית ממשיכה: האיניומנס גונבים קווין-ג'ט ומפציצים את הבניין שבו היה גונזלס. מיי חוזרת לנסות למצוא את גונזלס, אבל סקאיי עומדת בדרכה ומביסה אותה. ראינה מספרת לסקאיי על התרמית של ג'יינג (ושסקאיי "נועדה להוביל"), בעוד ג'יינג מרפאת את עצמה על ידי שאיבת החיים מסוכן שילד. ג'יינג מציבה בפני סקאיי את הדילמה לגבי באיזה צד היא עומדת. ראינה נפגשת עם ג'יינג ומצהירה שמטרתה היא להראות לאיניומנס מי היא ג'יינג באמת. נראה שהיא השלימה עם גורלה בתור מי שאמורה למות למען סקאיי, ואכן ג'יינג רוצחת את ראינה, מול עיניה של סקאיי. ג'יינג מסבירה את התרמית שלה, ושיש להשמיד את שילד כדי שהאיניומנס ישרדו. כשסקאיי לא מתחברת לקונספט, ג'יינג מורה לכלוא אותה. בכל הנוגע לראינה – הרבה לפני שקיבלנו הצצה לתאוות הכח שלה, היא הציגה את עצמה – במרמה אמנם – כמי שמנסה לסייע לאחרים, כך שיש משהו הולם בסגירות שלה בפרק הזה.

בשילד מנסים להבין מה בדיוק עשתה ג'יינג ומה קרה לבובי. הצוות קולט את קאל לתא הכליאה מתוך ידיעה ברורה שהוא סוס טרויאני. מיי, בבירור לא שבעת רצון מההחלטות של קולסון לאחרונה, מסבירה לו שסקאיי בחרה צד. האנטר ומיי יוצאים בעקבות בובי ווורד, בהתאמה. וויבר ואוליבר לוחצים על קולסון לתקוף את האיניומנס, אבל קולסון מסרב בגלל סקאיי, ומאק מחליט להישאר עד לסיום מצב החירום. סימונס מבשרת לקולסון שקאל לקח קוקטייל של חומרים בניסיון לייצר כוחות על, ברפרנס לכלל הניסיונות לעשות זאת ביקום של מארוול. קולסון מטיח בקאל שג'יינג היא זו שלבקשתה רצח את האנשים בכפר (שבו איבדו את סקאיי). קאל מתמוטט, והצוות מחייה אותו, אבל הוא קם במעבדה בגרסת המפלצת שלו. גם אם הרעיון הזה כנראה נאמן למקורות הקומיקס של הדמות, אני חייב להודות שהוא היה מעט יותר מדי מוגזם בשבילי, ואולי אפילו קצת פוגע בהתפתחויות המעניינות יותר שקרו איתו הפרק. מעבר לכך, יש כאן איזשהוא קונפליקט שהסדרה מציגה, אבל לא באמת מתמודדת איתו עד הסוף – ההתעסקות של קולסון עם סקאיי וקאל עולה בחיי אדם, וזה בולט במיוחד כשנראה שיש סוכנים בשילד שיודעים לעשות את החשבון הזה הרבה יותר טוב ממנו.

בזמן שהם מענים את בובי, קארה ווורד מסבירים לה למה שבו אותה: היא זו שמסרה את קארה להידרה, והיא צריכה להודות בכך בשביל הסגירות של קארה. בובי מסבירה שהיא סיפקה להידרה מידע על מחסה שבו נמצאה קארה (ושבובי לא הייתה בטוחה שיש בו מישהו) לצורך סיפור הכיסוי שלה בהידרה, שלדבריה היה נדרש על מנת למנוע את מותם של 24 סוכנים. החיים של הרבים שווים יותר מחיים של אחד – מצטטת בובי את ספוק, והיא אומרת שהייתה גם עושה זאת שוב. מהצד השני, קארה מבהירה שהיא תמיד תהיה לצדו של וורד. לאחר ניסיון בריחה של בובי, וורד וקארה מחליטים להשתמש בה כמלכודת להאנטר, לצורך נקמה. הצד של הסיפור של בובי הוא לכל הפחות מעניין, אם כי להביא בשלב מאוחר כזה כעימות מרכזי את העימות בין בובי לוורד וקארה, אשר בקושי התראו עד עתה, זה די חלש לטעמי.

האיניומנס משתלטים על הספינה (ומשום מה, הם הביאו איתם את סקאיי לשם). בינהם גורדון, לינקולן, ואשה המסוגלת לשכפל את עצמה ("אלישה" לפי הקרדיטים), אשר נלחמים במאק ובשומרים אחרים ברחבי הספינה (הקונספט של אלישה מגניב, אם כי יש משהו מעט תיכוניסטי בהנהוני שביעות הרצון של האלישות זו מזו). וויבר מנסה לפנות לקולסון לסיוע, אבל הוא, ג'מה וסימונס עסוקים בלברוח מקאל. האיניומנס משתלטים על הגשר, ונראה שהביאו איתם את הגבישים.

קולסון מצמיד אותו עם רכב שטח לקיר (385-IDF, האם מדובר ברכב של צה"ל?), ולבסוף משכנע אותו להצטרף אליו, דרך אהבתם המשותפת לסקאיי. קולסון טוען שקאל הוא אדם טוב, ולובש את לבו על השרוול (אותו דימוי שבו בובי השתמשה בדבריה על האנטר). קאל מספר את הסיפור האמיתי על ג'יינג – שבעבר לא הייתה מסכימה שהזקנים יקריבו את עצמם על מנת שתחיה, עד שווייטהול רצח אותה וקאל הרכיב אותה מחדש. הטבח בכפר נועד על מנת להשאיר אותה בחיים, ולאחריו היא איבדה את העניין בהגנה על חיי אדם (בסיפור שהוא סיפור מראה של הסיפור של מיי מ"מלינדה"). כעת מתגלה שקאל היה השפוי מבינהם – והוא חשב שההגנה על סקאיי היא זו ש"תתקן" את ג'יינג.

בספינה, מאק מחלץ את סקאיי, שכעת היא עם כפפות המגבילות את כוחה, ונעזר בה על מנת לפרוץ למערכות הספינה ולשדר אות מצוקה. ג'יינג מכריחה את וויבר להגביר את אות המצוקה על מנת להביא את כל שילד למלכודת, והורגת את הסוכן אוליבר כדי להוכיח את רצינותה (ושוב, גם וויבר עושה החלטה שנראית כהפוכה מהעיקרון שאותו ציינה בובי, אם כי אולי היא פשוט מנסה לקנות זמן). גורדון משכנע את לינקולן בצדקתה של ג'יינג, ולינקולן מעלה את אותו ספק שבובי העלתה לגבי גונזלס לגבי רמת הסיכון שהם עצמם מהווים (מעניין יהיה לראות בעונה הבאה האם האבן "שמעה" את הדיאלוג הזה). גורדון, בתגובה, מזכיר את העבר של לינקולן, מן הסתם משהו שהסדרה עוד תתייחס אליו, ואת רמת הסיכון שמהווה סקאיי. מאק וסקאיי משלימים יחדיו עם ההחלטות לגבי בחירות הצדדים שלהם העונה, ועובדים על לפרוץ למשדר.

מיי מצליחה לשטות בוורד וקארה, ווורד יורה בקארה בשוגג. בובי מצליחה לזוז לפני שהמלכודת פוגעת בהאנטר, אבל נפגעת אנושות, ומגיעה במצב קריטי לבסיס. כנגד המלצתם של מיי, פיץ, וסימונס, קולסון מצרף את קאל למשימה להצלת האנשים שעל הספינה. המראה של האנטר ליד בובי הגוססת משפיע על הצוות: מיי מתקשרת לאנדרו, בפעם הראשונה מאז בחריין, וסימונס אומרת לפיץ שיש על מה לדבר לגבי שניהם, לפני שהוא יוצא למשימה. סקאיי מוסרת לקולסון דרך האות שזו מלכודת (כאילו שהוא לא ידע זאת), והוא מורה ליתר הקווינג'טים לחזור, אבל ממשיך עם הצוות אל הספינה. סקאיי משכנעת את לינקולן בכוונותיה של ג'יינג, והוא מספר לה שג'יינג הביאה את הגבישים לחדר של המאוורר, ומשדרת זאת לקולסון. קאל דורש את הזכות להתעמת עם ג'יינג בעצמו, בזמן שיתר הצוות הולך לטפל בגבישים ובאסירים.

מאק מחכה לגורדון בחדר המאוורר עם הגרזן. סקאיי מתעמתת עם ג'יינג (לבד, משום מה?) אך ג'יינג משאירה אותה להילחם באלישה – מה שהיא עושה, בסצינת אקשן נהדרת. מיי ולינקולן מחליפים אותה (ומביסים את אלישה לבסוף), והיא יוצאת בעקבות ג'יינג, כשהיא אומרת למיי שהיא תהיה מוכנה לעשות מה שיידרש. גורדון עושה עצירה על מנת להזיז את קאל מהדרך של ג'יינג, אבל קולסון, מאק ופיץ מצליחים לכלוא את גורדון בחדר המאוורר באמצעות מכשיר שפיץ בנה. הם הורגים אותו לבסוף, במחיר היד של קולסון, שמאק נאלץ להסיר בעקבות מגע עם גביש טריגן. ג'יינג וסקאיי מתעמתות שוב – ג'יינג מסבירה ששילד התחילו במלחמה כשהם נוצרו לשמור על העולם נגד אנשים כמו האיניומנס. סקאיי, בתגובה, טוענת שג'יינג מונעת משנאה ואינה מבחינה בין טוב לרע. ג'יינג שואבת את סקאיי, תוך שהיא מבינה שהמתנה האמיתית שלה אינה סקאיי, אלא הכח שלה ("מוות הוא המתנה שלי", א-לה באפי?) סקאיי מצליחה להפיל קווין-ג'ט עם הגבישים שנותרו לג'יינג למים, אבל בסוף זהו קאל שהורג את ג'יינג (הפעם סופית?). בסה"כ, ג'יינג של שני הפרקים האחרונים היא אולי הנבל המסוכן והמורכב ביותר בסדרה עד כה, משהו שהיה כה חסר בסדרה, שאפשר לסלוח על חוסר העניין בתחילה וההשטחה שלה בסוף הפרק.

הפרק מסתיים בסדרת סצינות של סגירת קצוות: אנחנו מתוודעים לכך שבובי מעוניינת לפרוש (ייתכן כי משהו מהכאב של קארה בכל זאת חדר אליה), אבל מאק נשאר, ויהיה אחראי על החפצים החייזריים, ובין היתר הוא אוסר על סימונס להכניס גשוש לקופסא עם האבן. זו כבר הפעם השנייה שנראה כי הכותבים מסדרים נקודת יציאה למאק, ולבסוף הוא נשאר. הפיצוץ שלו עם קולסון בפרק הקודם נראה כה מופרך, שכנראה שהבחירה לסיים אותו מחוץ למסך ובהומור הייתה במקום. מיי יוצאת לחופשה לזמן מסויים ונראה שהיא מבלה יותר זמן עם אנדרו. וורד מקים מחדש משהו כמו הידרה, נחוש לנקום (נו, לפחות גמרנו עם סאגת "האם תהיה גאולה לוורד"). סקאיי נפרדת מקאל, ולאחר מכן שוב לאחר שעבר מחיקת זיכרון. קולסון מציע לסקאיי להקים צוות של אנשים מיוחדים, והם מסכימים שהצוות הזה יהיה סודי. קולסון רואה בכך הכרח, הנובע מהתהליכים שאותם התחילו – כמו שמן הדגים הנגוע בטריגן שהוא תוצאה של הפלת הקווין-ג'ט לאוקיינוס. בטיזר, לפני שפיץ וסימונס מספיקים לצאת לדייט, האבן אוכלת את סימונס, אחרי שפיץ שחרר בטעות את סגר הביטחון על הקופסא (לא אידיוט, כפי שמציינת סימונס, סתם עובד במקום ללא שום נהלי ביטחון ראויים. אם בכלל, זו פאשלה של מאק).

מאכזב איפשהו שהסדרה בוחרת לנתב את הסנטימנטים של מיי בכיוון של וורד הפרק, ולאחר מכן אנדרו, כאשר די ברור שהעסק הלא פתור המרכזי שלה הוא עם קולסון. עם זאת, גם בסיפור שלה, וגם בסיפורים של מאק ובובי, נמצאת גאולה פוטנציאלית של הסדרה: לצד האמירה כי הפעילות של צוות סקאיי צריכה להיות סודית, הסדרה מכירה בכך שלדמויות שלה צריכים להיות חיים גם מחוץ לסוכנות: אם זו ה"רגילה "של מיי, האיזכור של המשפחה של מאק, או הרצונות המתחלפים של האנטר ובובי לעזוב. הסדרה תיטיב לעשות אם תתן לכך יותר ביטוי, ולאו דווקא בסאגה אפית של משולש אהבה-שנאה-אב-בת-אם – אלא אפילו באיזכורים האלה שהדמויות הללו אמורות לייצג בני אדם, מתוגברים ככל שיהיו.

© עידו ישעיהו