סוכני שילד 2.18: החבר-אויב של האויב שלי

פורסם ע"י ‏שין גימל‏
בתאריך 24/04/2015 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "סוכני שילד" עונה 2 פרק 18

הערה מנהלתית: הביקורת אינה מתייחסת ל"נוקמים: עידן אולטרון". אם יש לכם מה לכתוב על הסרט בהקשר של הפרק, אנא עשו זאת תחת אזהרת ספויילרים נוספת, וכמובן שעדיף לעשות זאת בתגובה נפרדת.

CLARK GREGG, BRETT DALTON

גם אם הטוויסטים בפרק הנוכחי של "סוכני שילד" מעט לא מתיישבים עלילתית עם מה שהסדרה ניסתה לעשות עד עכשיו, הם מוגשים בקצב מצויין, ומבחינה איכותית לפחות הפרק הזה ממשיך רצף של פרקים מוצלחים.

כפי שהובטח בפרקים הקודמים, קולסון-שילד מחלצים את פיץ מהמעקב שגונזלס-שילד הצמידו לו, וביחד איתו תרים אחר וורד, בתקווה להיעזר בו ובקשריו עם הידרה על מנת למצוא את סקאיי. מגובה על ידי דת'לוק, קולסון מציע לוורד הצעה שהוא לא יכול לסרב לה: וורד יסייע לו לחדור לתוך הידרה, ובתמורה יקבל דף חלק – כזה שמתאפשר על ידי מחיקת הזיכרון שפותחה עבור פרויקט טאהיטי (זו שלפעמים לא עובדת כמו שצריך). וורד וקארה זורמים-לכאורה, ומספקים לקולסון את באקשי שטוף-המוח-לכאורה, על מנת להגיע אל ד"ר ליסט, מראשי הידרה השורדים (למעשה, היחיד, למעט פון-סטרוקר). דת'לוק מלווה את באקשי לפגישה עם ליסט, ובאקשי מבטיח לליסט את דת'לוק כמחווה של רצון טוב, מה שגורר סכסוך רגעי בין קולסון ושות' לוורד וקארה על הקווין-ג'ט. עצירת ביניים של הידרה על מנת לתפוס את גורדון חושפת את האינטרסים של הצדדים: בעוד המטרה של קולסון היא למצוא את סקאיי, מטרת העל של וורד וקארה היא להגיע לפון-סטרוקר. אף על פי שאין כאן משהו שלא ראינו כבר והתרמיות שקופות יחסית, יש כאן כמה רגעים מוצלחים – ספציפית, אופן השימוש של קולסון בדת'לוק מזכיר את זה של הידרה, ובכך מחזק את הטיעונים של גונזלס כלפיו.

בינתיים, בגונזלס-שילד, מאק ובובי דנים בחוסר-האמינות של הניסיון של סימונס לפרוץ לארגז הכלים, ועומדים להביא עזרה בנושא, מה שדוחף את סימונס להתוודות בפני מיי לגבי התרגיל שלה ושל פיץ. החשד הראשוני שגרם לה להסתיר את הנושא ממיי מאושש, כאשר מיי חושפת את התרגיל בפני בובי, ומנחה את סימונס לפרוץ לפיד הוידיאו של דת'לוק. עם זאת, חלק מהחשדות של גונזלס-שילד בקולסון מאוששים כאשר הפיד חושף שהוא עובד עם וורד, ומיי מאשרת למאק ולבובי לצאת למשימת חילוץ (במיטב רוח הניהול הדמוקרטי שמתאפשר בהיעדרו של תקציב להופעה של אולמוס בפרק).

האיניומנס עומדים לזנוח את קאל לאנחות בביתו שבמילווקי, בעוד שהוא חושב שהוא יוצא לחופשה קצרה כדי להביא ציוד מהבית. סקאיי, שאינה מרוצה מהסרת האחריות שלהם מהסכנה שהוא מהווה לעצמו ולסביבה, מבקשת ללוות אותו, והוא רואה בכך הזדמנות לזמן איכות אב-בת. כאשר גורדון עוזב אותם, סקאיי יוצרת קשר עם מיי (שבאופן אירוני נמצאת כעת בצד שממנו הזהירה את סקאיי לפני כן) במטרה להכיל את קאל. הסצינות של סקאיי וקאל בפרק הזה הן בעיני הפעם הראשונה שהסדרה מצליחה להציג באופן משכנע את המורכבות של הקשר בין הדמויות. קאל שואף לשחזר את הילדות של סקאיי שמעולם לא ליווה, עם חנויות גלידה, ספריות וידיאו והמשרד הישן שלו. סקאיי לבסוף שוברת את האשליה שלו לגבי האיחוד המשפחתי, אבל לפני שהיא מספיקה להוריד אותו מהעץ בעדינות, נאצים הידרה מגיעים.

סצינת האקשן בסוף הפרק היא משהו שהסדרה לא עושה מספיק, וזה לחבר את קווי העלילה שלה לכדי בלאגן נפלא: לינקולן מגיע להגן על סקאיי, ומוצא את עצמו נלחם בדת'לוק, על אף הבהרתו של זה שהוא בצד של סקאיי. באקשי הלא-שטוף-מוח שובה את שניהם עבור הידרה. מי שדווקא מוכיחים עצמם כנאמנים (כרגע) הם וורד וקארה, שמסייעים לקולסון והאנטר ואף מצילים אותם, אבל לא מצליחים למנוע את חטיפתה של סקאיי (שוב) על ידי גורדון. בובי ומאק מגיעים באיחור, רק כדי למצוא את קולסון – שמסגיר את עצמו, כי כנראה אין לו באמת צבא של אנשים מתוגברים ברשותו, או לפחות זה מה שהוא רוצה שגונזלס יחשוב, או שאולי אין טעם לנסות למצוא כאן היגיון כרגע.

בחדשות אחרות, אית'ן, האיניומן שיצא לטיול תרמילאים בפרק הקודם, נשבה ופורק על ידי הידרה, שהתחקו אחרי התנועות של גורדון. וגורדון וג'יינג יודעים מזה. כרגע האיניומנס והידרה לא באמת מספיק מעניינים מכדי שיהיה לכך איזשהוא אימפקט.

  • miss bojarsky

    נשאלת השאלה האם זה באמת קולסון שהסגיר את עצמו בסוף או האם זו קארה עם מסכה של קולסון.

    • Nachman Ben Harush

      רעיון יפה, אבל זה קולסון באמת 🙂

    • שין-גימל

      מעניין.

      העפתי מבט בפרק 14 שוב, היכולת הזו מוגבלת רק לפנים – רואים את קארה מחליפה פאות, והיא גם מעירה על אחת התחפושות שהוא "הבחור הנמוך ביותר שהיא מצאה".
      גם אם נניח שהשכפ"ץ עושה עבודה טובה בלהסתיר את מבנה הגוף, השיער של קולסון קצת מותח את זה. אני גם לא חושב שהטריק הזה אמור לעבוד טוב מדי מקרוב עם אנשים שאמורים להכיר את המקור היטב.

      • miss bojarsky

        כן, סביר להניח שאתם צודקים 🙂

  • Nachman Ben Harush

    אהבתי מאוד את הפרק, כולל את ההקשרים לסרט שכמובן לא נפרט כאן
    בשבילי כל פרק ששם את המורכבות של קאל על השולחן- הוא מהנה 🙂
    וברגע שסקאי ליחששה את השם המפורש "דייזי ג'ונסון" צמרמורת של הנאה חלפה לה בכל גופי
    עדיין לא הבנתי/עיכלתי עד הסוף מה קורה עם בקשי.. האם זה משחק כפול , או שמא משולש שהוא משחק..

    • שין-גימל

      קיים הסיכוי שמעשיו הם חלק מהתכנית של וורד וקארה, אבל אני מעט סקפטי בעניין.

      • Nachman Ben Harush

        קשה להבין מה באמת צופן בתוכו בקשי.. אולי הדמות הכי לא מפוענחת בסדרה.
        אגב, מצפיה בטיזר ששחררה השבועה ABC עלתה בראשי מחשבה, יכול מאוד להיות ש"המטען המסתורי" שנושאת הספינה מתקשר לסרט..

  • פשוט יעל

    לא ראיתי את הפרק עדיין, ולמען האמת אחרי קריאת תקצירים אני מתלבטת אם בא לי לראות אותו, כי:
    א. בלעכס, וורד. אין לי כוח לוורד. אין לי כוח לזה שהסדרה מנסה בכוח שיהיה לי אכפת מוורד, כי פשוט אחרי סוף העונה הראשונה לגמרי לא אכפת לי ממנו יותר (ומה שהיה איתו בעונה הנוכחית לא שיפר את העניין אלא להפך). וגם לא מהחברה החדשה שלו.
    ב. דיייייי כבר עם הדרמה והתככים האלה, לא כיף לי עם זה. עצם העובדה שאפשר להעלות את השאלה 'האם זה באמת קולסון' ממצה את העניין מבחינתי.
    .
    סבבה שאתם נהנים, כן? אני מכירה בעובדה שאני כנראה מקולקלת, כי השלב שבו כל העולם בערך החליט ששילד סוף סוף משתפרת הוא השלב שבו אני התחלתי לא להנות ממנה. ואני לא באמת נהנית להיות זו שתמיד באה עם התגובה השלילית לפוסטים על שילד כשכל שאר התגובות הן 'וואו, זה היה מעולה'.
    כנראה שתכניות ריגול וקונספירציות זה פשוט לא בשבילי (מוזר שאני דווקא אוהבת בלשים, למרות שגם שם חלק מהפואנטה היא שאי אפשר לדעת על מי לסמוך, אבל בכל זאת זו דינמיקה שונה), גם אם הן עשויות היטב.
    .
    בקיצור, אולי אחליט לראות את הפרק מתישהו בהמשך. אולי לא. אני מתחילה לחשוב שיהיה לי עדיף לחכות לספין-אוף של האנטר, בתקווה שהוא יהיה סדרת 'האנטר מסתובב בעולם ועושה דברים מגניבים תוך פיזור שנינויות'. אני מוכנה גם לראות קרוסאובר שלו עם טוני סטארק ('האנטר וסטארק מסתובבים בעולם ועושים דברים מגניבים תוך פיזור שנינויות'). זה נשמע כיף.

    • שין-גימל

      לגבי א, מסכים – עד עתה הסדרה כשלה בלנסות לעניין בגורלו, ואני לא רואה כיצד היא מצליחה לעשות את זה בהמשך מבלי להסתמך על סניליות.

      אישית, אני נגד הספין-אוף של האנטר, בדיוק בגלל שמה שאת אוהבת בו יהיה חסר בסדרת האם (ודווקא היה בפרק הנוכחי), וכרגע עדיין לא שוכנעתי ביכולתם של יוצרי שילד לתחזק אפילו סדרה אחת (למרות הרצף המוצלח לאחרונה).
      אם כי "האנטר וסטארק" בהחלט נשמעת כמו רעיון מלבב 🙂

      • פשוט יעל

        HE is a wise-cracking British mercenary spy. HE is Iron Man. Together, they fight crime! And alcoholism. And occasionally aliens.

        • שין-גימל

          Travel to exotic places, meet interesting people and mock them.

          • פשוט יעל

            דיסקאס לא מרשה לי לעשות לייק כי אני לא רשומה, אבל כ"כ לייק. 🙂 עכשיו שמישהו יעשה לי סרטון מוק-אפ או משהו!

    • אבל בובי תפריע להם…

      • פשוט יעל

        למה תפריע, גם היא ממש מגניבה – לפחות כשמשחררים אותה מכל הקטע המצפוני המשעמם של תככי-שילד-נגד-שילד ונותנים לה להיות her kickass self. (כמו שגם פפר יכולה להיות מגניבה כשנותנים לה לא תמיד להיות 'הרצינית הזאתי שצריכה להחזיר את טוני סטארק לקרקע'. אבל תכל'ס, את פפר הייתי רוצה לראות בספין-אוף נפרד עם מריה היל ב-Stark Industries, 'שתי נשות עסקים מגניבות שחותכות עניין וגם בועטות בתחת כשצריך'.)

        • הנה רעיון לפרויקט כל-נשי (אגב מארוול שעומדת לפרסם סדרה חדשה כל-נשית, A-Force). הייתי מסתפק אפילו בוואן-שוט (מזמן לא ראינו אחד): בובי, פפר, מריה ונטשה יוצאות לבלות ונתקלות במזימה חדשה של היידרה, או משהו כזה. אפשר להוסיף גם את פגי, אפילו שהיא בת 90 פלוס ומרותקת למיטת בית חולים.

    • Nachman Ben Harush

      לדעתי (תקני אותי אם אני טועה?) זה קשור לשלב שהסדרה הפכה ליותר קשורה / דומה לקומיקס, ופחות עצמאית בפני עצמה כמו שהיתה בהתחלה (אז אני אישית הרבה פחות אהבתי או התחברתי אליה)

      • פשוט יעל

        אני בספק – קודם כל, כי אני מכירה אנשים שלא מכירים את הקומיקס בכלל, אבל כן אוהבים את הסדרה וכן אומרים שהיא התחילה להשתפר במחצית העונה הראשונה (שזה בדיוק כשאני התחלתי לקבל את תחושת ה'אווווף'), אבל גם כי איך שאני מרגישה לגבי הסדרה קשור פחות לידע ויותר לאופי.
        כמו שאמרתי, אני קצת 'מקולקלת' מהבחינה הזו; באופן כללי יש לי אנטי לכל הקטע של darker and grittier, ובשילד האפלה והגריטיוּת הולכות ומתגברות החל ממחצית העונה הראשונה – עם כל גילויי הסודות האפלים, ומשחקי האמון והבגידות, ותחושת הייאוש ההולכת וגוברת. דמויות שהיו קלילות ונחמדות נעשו הרבה יותר כבדות וקשות (סקאי הפכה מגיקית חוכמולוגית לגיבורת-על מיוסרת עם צרות משפחתיות; קולסון הפך מטיפוס מגניב וגם-כן חוכמולוג למישהו עם אובססיה חייזרית, ואז עם משחקי נאמנות לא ברורים, ונהיה הרבה יותר רציני וגם-כן מיוסר; פיצסימונס הפכו מפחות-או-יותר הפוגה קומית עם טכנובאבל לספקי טכנובאבל קרועים לגבי הנאמנות שלהם [זה לזה ולשילד/קולסון] ו, נו, גם-כן מיוסרים; מאק הפך מבחור חביב ודי רגוע לבחור קשוח ולא נחמד עם מה שבטי.וי.טרופס מכנים fantastic racism כלפי אנשים עם כוחות; טריפלט הפך מטיפוס כיפי ומצחיק לגוש אבן מפורר; רק האנטר נשאר משעשע, אבל כרגע זה לא מספיק לי). אין לי שום ספק שכל הדברים האלה היו מתוכננים מראש, ולפחות חלקם גם מבוצעים היטב, אבל לי אישית הפסיק להיות כיף לצפות. זה הכל.

        • Nachman Ben Harush

          טוב נו.. ניסיתי 😉
          בשורה התחתונה.. הכל עניין של טעם.
          בכל מקרה, זו סדרה ווידונית… האפילה היתה שאלה של זמן 🙂

          • ווידון לרוב לא מספיק אפל בשבילי. אבל כשהוא אפל, הוא אפל טוב 🙂

        • האינפוט שלי אם זה מעניין מישהו, בתור לא חובבת קומיקס (לא קראתי קומיקס מיימי, ולא חובבת במיוחד עיבודים של קומיקס לקולנוע/טלוויזיה). מאוד חיבבתי את הסדרה בהתחלה, כלומר בחצי העונה הראשונה כשהרבה אנשים לא אהבו כ"כ. חשבתי שהיא חמודה וכייפית ואהבתי את הדמויות. אבל חיבתי אליה גברה עם פרק 17 של עונה 1, והיא ממשיכה להתגבר עד היום ואני יותר אוהבת אותה מאשר בהתחלה.
          אני דווקא ממש מבינה אותך בסלידתך מסדרות "רציניות" וגיבורי על מיוסרים. זה מה שלא אהבתי בפלאש ובחץ למשל, ואני משתדלת להימנע מכאלה. אבל פה אני עדיין מרגישה שהסידרה שומרת על מעטה של קלילות והומור יחד עם כניסה למקומות יותר רציניים, והבאלנס הזה עובד מצויין מבחינתי כרגע. יש עדיין הרבה סצנות משעשעות (קולסון והאנטר שואלים מכונית למשל). זה הבדל תהומי מהרצינות המעיקה של החץ (בנוסף אין שם אנשים מסתובבים עם גלימות וחליפות ומסכות עם תחושת שליחות מאוסה- תודה לאל). ואני שמחה על עלייה ברצינות וניסיון להעביר את הדמויות תהליכים משמעותיים. יותר מעניין מבחינתי לראות את סקאי מתמודדת עם השינוי שעבר עליה, זה יותר מעניין מסיפור אוריג'ן גנרי של גיבור על לדעתי (וכן, היא לא הראשונה, היו את האקסמנים ואת ההאלק שהוא על עיקרון דומה, אבל הסיפור שלה דיי אפקטיבי ומסופר טוב). דווקא היה מאכזב אותי אם הסדרה הייתה נשארת קלילה ושטחית כמו בתחילת עונה 1. אני תמיד אוהבת בסדרות שלי איזון בין רצינות, אבל גם יכולת לקחת דברים בקלילות. וכרגע מבחינתי הסדרה הזאת קולעת בול לאיזון הזה שאני אוהבת.
          (כל הטוויסטים עם הידרה ועם שילד האמיתיים הם לא ממש משמעותיים ובעיקר כלים לקדם את העלילה ולסייע לפיתוח הדמויות. אני מסכימה שהיה אפשר למצוא עלילות יותר טובות מהם, אבל בס"כ הכל של הדברים, זה סביל והשאר מספיק טוב).

          • Nachman Ben Harush

            דווקא הפלאש היא הסדרה הכי כיפית ומהנה שיש.. ואני כותב את זה כמעריץ מושבע של מארוול שלא צופה בשום דבר של DC (מלבד הפלאש, מכיון שזו באמת סדרה קלילה ומהנה. לגבי החץ אני מסכים מאוד)

            • ראיתי משהו כמו 2-3 פרקים ולא המשכתי. גם הקישוריות לחץ לא גרמה לי לרצות להמשיך. זה היה נראה לי קלישאתי, ילדותי ודבילי מדי. כאמור אני לא כזאת חובבת גדולה של עיבודי קומיקס וגיבורי על (אני לא כזאת מעריצה של סרטי מארבל נניח, למרות שראיתי את כולם, ואין לי העדפה מארבל או DC), אבל את שילד אני ממש אוהבת. אולי זה העניין של איש שלבוש בחליפת גוף אדומה שמתרוצץ ברחבי העיר שפשוט לא עושה לי את זה.
              להגיד את האמת, אני לא מבינה את הקונספט של תלבושות של גיבורי על. ברצינות, 99% מהם מכוערות ברמות אחרות. (כן, גם של באטמן, כביכול הגיבור הכי מגניב. גלימה וטייטס זה מכוער נורא, גם כשזה שחור). מכל התלבושות שאי פעם ראיתי אני חושבת שזו של החץ היא הכי מגניבה.

              • Nachman Ben Harush

                (1) באטמן הוא כל כך לא הגיבור הכי מגניב
                (2) לא חייבים לאהוב קומיקס כדי לאהוב את הפלאש. זו פשוט סדרה מהנה (גם את דרדוויל, אגב, אבל בדיוק מהצד השני של סקלת האפילה)
                (3) ראי תמונה מצורפת 🙂
                אבל כרגיל, הכל עניין של טעם.

                • אז מי גיבור העל הכי מגניב?
                  ובאמת, לדעתי מי שהמציא את הקטע שגיבורי על לובשים טייטס הוא דביל

                  • פשוט יעל

                    קודם כל, לגבי הנקודות שלך בתגובה הראשונה אליי – שוב, אני רוצה להדגיש שאני לא חושבת שהסדרה נהייתה גרועה או משהו. פשוט לי הפסיק להיות כיף לצפות.
                    התככים שיש שם כרגע לא מדברים אליי, והפסיק להיות לי אכפת מסקאי משום מה (אני לא אנסה להגדיר למה, זה לגמרי עניין סובייקטיבי) אז ההתמודדות עם הכוחות החדשים, וכל המלודרמות המשפחתיות, גם הם לא מדברים אליי. ואני סולדת מוורד ברמה קצת קיצונית; עצם העובדה שהוא הולך להיות בפרק חיזקה את התחושות השליליות שלי.
                    אני לא מתיימרת להיות מבקרת אובייקטיבית או משהו, פשוט זו החוויה האישית שלי עם הסדרה. כבר כמה וכמה פרקים שאני מוצאת את עצמי גוררת את הצפייה, ו'טוב, אולי מחר', ובשבוע שעבר פשוט החלטתי שלא בא לי יותר. אולי אחזור, אולי לא.
                    ולגבי טייטס: למיטב זכרוני, הממציאים של סופרמן נתנו לו תלבושת שהייתה דומה לבגדי הגוף של strongmen בקרקסים, מסיבה די ברורה הייתי אומרת. בכל אופן, לי אישית זה לא מפריע בכלל, וזה אפילו נחמד כל התלבושות הצבעוניות והמוזרות. זה פשוט חלק מהמוסכמות של הז'אנר, כמו כובעי קאובוי במערבונים נגיד (במציאות הם לא היו נפוצים במיוחד, הכובע הכי נפוץ במערב בכלל היה מגבעת באולר), או מעילים שחורים ומשקפי שמש בסרטי אקשן.

                    • לא ניסיתי להתווכח איתך או להגיד שהתחושה שלך לא נכונה או לנסות לשכנע אותך להמשיך לראות, רק רציתי להביע את דעתי ממישהי שכנראה באה ממקום דומה לשלך מהבחינה שאני לא גיקית של עיבודי קומיקס או סיפורי גיבורי על או שיודעת את כל הרפרנסים ליקום הקולנועי, או לקומיקס או מה שזה לא יהיה.
                      זכותך להרגיש מה שאת מרגישה כלפי הסדרה ואם לא כייף לך לראות אז זה בסדר גמור 🙂

                      הבעיה שלי עם התלבושות זה לא שזה לא ריאליסטי, זה פשוט נראה לי אישית טיפשי ומפגר. אין לי בעיה עם מוסכמות לא ריאליסטיות, אבל כובעי קאובוי ומעילים שחורים ומשקפי שמש נראים לי מאוד מגניבים, תלבושות של בגדי על (אלו הצמודות לגוף, במיוחד אלו שבצבעים בהירים ולא כהים) נראים לי מגוחכים מאוד. שוב, עניין של טעם שלי בלבד. רק התלבושת של החץ בסדרה הנוכחית שלו מכל תלבושות גיבורי העל שאי פעם ראיתי, נראית לי מגניבה.

                  • Nachman Ben Harush

                    טוב, זו כמובן שאלה מאוד מאוד סובייקטיבית 🙂
                    למשל- אני מאוד אוהב את קוויקסילבר (הרבה הרבה הרבה לפני שהיה הדמות הראשונה והיחידה שהתפצל בין שתי אולפני הקולנוע הנאבקים על הזכויות) – אבל ידוע לי שאני די בודד בהערצתי זו.
                    אם תשאלי לדעתי, הכי מגניב הוא נייטקראולר, הכי אהוב עלי מאז הילדות..
                    או אולי שאדו קאט? היהודיה שבחבורה? 🙂
                    או אינהיומן שהוצג לאחרונה בקומיקס, והוא עיוור שמקבל כוחות באמצעות קלפים מיוחדים הכתובים בכתב ברייל..
                    או מכשפת השני.. סתם בגלל שהתמוטטויות העצבים שלה משמידים בכל פעם חצי עולם 🙂

                    • טוב, יותר התכוונתי שמבין כל הגיבורים המוכרים והידועים, כאלה שנעשו עליהם סדרות וסרטים (סופרמן, ספיידרמן וכו') נראה שבאטמן הוא הכי מגניב. לא התכוונתי לכל מיני קטנים כאלה שמופיעים בעיקר בקומיקסים. ברור לי שבין כל הקומיקסים שנוצרו יש גיבורים מגניבים יותר מבאטמן

                    • Nachman Ben Harush

                      מכל אלה שהזכרתי, רק העיוור האינהיומן לא הופיע (עדיין) בסרט 🙂

                    • נו, אל תתקטנן. אתה יודע את ההבדל בין גיבור מוכר שכל ילד בן 6 יודע מי הוא כי הוא ראה מליון סרטים וסדרות עליו (באטמן, ספיידרמן וכו'), לבין דמות שהופיע כדמות משנית באיזה סרט שאפילו לא היה קרוי על שמו. מכל גיבורי העל "הגדולים" (אלה שלפחות נעשה סרט/סדרה שנקרא על שמם) נדמה לי שבאטמן נחשב למגניב ביותר.
                      (אני לא יודעת למה אני מתווכחת על הפרט הזה, זה לא שחשוב לי להבהיר את זה, ואני בכלל לא אוהבת את באטמן, אבל אני מרגישה תסכול מזה שלא מבינים את כוונתי :))

                    • Nachman Ben Harush

                      הבנתי אותך 🙂
                      וזה גם לגטימי לאחוז בדיעה כזו, זו שאלה הכי סובייקטיבית שיש:)
                      פשוט סתם מפריע לי שבחרת בדמות DC על פני מארוול 😛

                    • Nachman Ben Harush

                      אגב אם את לא מדברת על דעתך האישית, אלא על מי ש*נחשב* למקובל ביותר, הרי שללא ספק וללא תחרות מדובר בספיידרמן, שמשאיר הרבה הרבה אבק למתחריו בDC, ולחבריו במארוול (שבכללי הופכים את DC לנקודה זעירה במפה הקפיטליסטית, כי..את יודעת.. מארוול רולז:P)
                      ראי תרשים מצורף
                      http://www.hollywoodreporter.com/sites/default/files/custom/Mia/Marvel_vs_DC_Licensing_Chart.jpg

                    • לא יודעת אם אפשר למדוד מי נחשב להכי "מגניב" (וזה שונה לדעתי מאשר מי הכי "אהוב"), והאם זה בכלל נמדד בצריכה של מרצ'נדייז.
                      האמת היא שזה ממש לא משהו שכ"כ חשוב לי להתווכח עליו, זו סתם הערה שזרקתי ואני לא זוכרת אפילו כרגע באיזה הקשר. אז בוא נסיים את הדיון במסקנה- זה פשוט לא חשוב לי 🙂

        • mip

          אמנם זו הודעה ישנה אבל אני חייבת לתמוך.

          גם אני נהניתי הרבה יותר מהעונה הראשונה, וממש קשה לי עם העונה השנייה. ואני יכולה להגיד לך שלפחות אצלי זה באופן חד משמעי הירידה הדרמטית בכמות ההומור בסדרה.
          אין ספק שבמובן של ההמשכיות של הקשרים לעולם של מארוול הם השתפרו וזו הסיבה העיקרית שאני כן ממשיכה לראות את הסדרה (אני מאוד אוהבת את ההמשכיות שבונים בעולם של מארוול, ולכן משתדלת לראות הכל – אני מאלה שהמזימה של מארוול הצליחה עליהם), אז זה סוג של פיצוי מבחינתי על הירידה בכמות ההומור, אבל זה לא פיצוי מלא.
          אם היתה לי בחירה – הייתי מעדיפה את הסדרה של העונה שעברה (ורצוי את החצי השני של העונה שהיה פשוט מעולה בעיני)

© עידו ישעיהו