מחלקת גנים ונוף 7.12-13: סיבוב אחד אחרון

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 25/02/2015 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

מה חשבתם על הפינאלה של "מחלקת גנים ונוף"?

Parks and Recreation - 07x12 - One Last Ride

לא יכולתי לתת לה ללכת בלי לסכם – הנה (700 ומשהו) מילות הפרידה שלי ללא ספוילרים.

על הפרק האחרון כתבתי כך: העונה השביעית והאחרונה, שטרם שודרה בארץ ולכן לא נחשוף עליה פרטים, קרטעה בתחילתה, אבל החל מהפרק הרביעי (מתוך 13) חזרה פתאום להיות הסדרה הנהדרת שהכרנו פעם – הרי יאה לסיים בראש מורם. הפינאלה ששודרה השבוע בארה"ב המשיכה את המומנטום החיובי של הפרקים שקדמו לה, נשענה באופן מרגש על העבר ועל רגעים זכורים בסדרה בזמן שהישירה מבט קדימה. היא אמנם לא הייתה מושלמת, אבל זה בסדר, יש ל"מחלקת גנים ונוף" מספיק פינאלות מושלמות לבחור מהן.

  • Queen_K

    לפני הכל, מייק שור עונה על כמה שאלות שנותרו בלתי פתורות בסוף הפרק
    http://www.eonline.com/news/629346/parks-and-recreation-boss-dissects-that-end-of-the-sopranos-moment-you-just-saw

  • aviad

    היה קיטשי, over the top, ומאוד מאוד מספק 🙂 לא אכפת לי כמה רעה הייתה העונה האחרונה, ככה צריך להתנהג לדמויות שביליתי איתם 7 שנים.

    כרגיל בסדרה, דווקא הרגעים הקטנים הם הכי מרגשים ומצחיקים. אן קראה לילדה שלה לזלי, ברנדי מאקס הצליחה בסוף להיות חברת מועצה (!), גרי שאף אחד לא זוכר את השם שלו נבחר להיות ראש עיר ע"י write-in. (כשהמנצח לא מופיע בטופס, פשוט המון אנשים כותבים את השם בעט על הפתק)

    והכי חשוב, בסוף כל הסיפור ספריות זה עדיין המקום הנורא ביותר ביקום של parks.
    היה מקסים!

  • miss bojarsky

    חשבתי לגמרי כמוך. זה לא היה שיאה היצירתי של הסדרה אבל זה היה מכווצ'ץ' ומחמם לב, משמח, מדמיע, מצחיק, מתוק, משרה תקווה והולם. בהחלט פרידה ראויה מסדרה נפלאה.

  • Saturn

    לא ראיתי פינאלה גרועה יותר לסדרת קומדיה אי פעם.

    זה היה רע ולגמרי נפל על אוזניים ערלות. דוגמה על איך פינאלה מנסה לעשות גימיק כלשהו ופשוט נופלת על הקרשים.

    הפלאשפורוורדים היו עשויים מדי, רבים מדי ועמוסים מדי. אתם לא באמת מצפים שאני אצא מגדריי כאשר אתם מעמיסים מידע ואירועים כמו בצ'קליסט. אי אפשר לקפוץ עשרות שנים ולזרוק מידע ושאני עדיין אוקיר את זה ואהיה בעניין. תגידו את האמת, מי הולך לזכור עוד כמה שנים שאפריל ואנדי הם הורים לשניים? זה מהסוג הדברים שתיזכר ותגיד 'אה, נכון, הם באמת עשו משהו כזה בסוף'.

    הפינאלה ניסתה לעשות הכל מהכל והתאמצה יותר מדי לספק גם הצצות לעתיד, גם סגירות מעגל וכל שאר הדברים.
    חוץ מזה, הפלאשפורוורדים האלה עובדים טוב יותר כשאכפת לך מהדמויות. בעונות האחרונות לא מעט מהדמויות פשוט נהיו מעצבנות ולא חביבות. אפריל, אנדי, טום – נהפכו לנטל. שלא לדבר על ההתעללות בגרי של כל הדמויות שפאקינג נמשכת גם בעתיד!! ('מה שלא תעשו, אל תהיו גרי!).

    מסדרה אינטימית לפינאלה גרנדיוזית. הרעיון במרכז של איחוד הצוות פעם אחת אחרונה כדי לתקן נדנדה בגן המקומי הוא רעיון טוב שנקבר תחת כל הדברים האחרים.

    אפילו החזרה של אן וכריס החווירה ואכזבה. חלק גדול מהבעיה שהחזרה הזו נעשה בתוך אחד הפלאשפורוורדים.

    ועל מה בדיוק האנשים מדברים בסוף הפרק? על מה השואוראנר נשאל? על איזה פאקינג רגע 'סופרנוס' שמשאירים את האמת באוויר לגבי השאלה האם לזלי בעתיד שראינו נהיית נשיאת המדינה, וצופים שמחטטים בפרק בשביל רמזים כדי לענות על כך.
    כך אתם רוצים שהסדרה תסיים? שזה יהיה הדיון? שזה הדבר האחרון שייזכר ממנה? זה בערך ההיפך המוחלט של מה שאהבתי בסדרה כשהיא הייתה בשיאה.

    אגיד זאת שוב, הפינאלה של הסדרה היה צריך להיות פרק החתונה של לזלי ובן.

    • Ofir

      אהבתי את הסדרה הזו פעם, לא מאוד מזמן, ולכן אני מרגיש צורך להגיב עליה פעם אחת אחרונה. אבל כתבת את כל מה שרציתי לכתוב, כמעט מילה במילה, וכשהגעתי לשורה התחתונה זה כבר נהיה פריקי.
      אני אציע לך לצפות בתוכנית של סת' מאיירס של אותו הערב, במלואה, עם כל הקאסט. לי לפחות זה ענה על הצורך של סיומת מתוקה, נוסטלגית ומרגשת, בניגוד לפרק האחרון שהרגשתי כלום ושום דבר במהלכו.
      פארקס – I love you but I don't like you.

  • ocean

    הפרק האהוב עלי בתולדות הסדרה היה פרק חג המולד בעונה 4, בה לזלי ובן פוסעים לעבר משרדי מחלקת גנים ונוף, רק כדי למצוא את כל החבר'ה מחכים לה שם כדי להריץ אותה כנגד כל הסיכויים לקמפיין למועצת העיר. לא פלא, אם כן, שההתכתבות עם הסצינה הזו לגמרי שימחה את לבי, עת בן הכריז שלזלי היא זו שתרוץ לתפקיד המושלת.הרבה תהו בעקבות הקפיצות לעתיד האם לזלי או בן הפכו לנשיא ארצות הברית. ולמרות שמייקל שור התחמק מתשובה, לדעתי לזלי היא הנשיאה. למה אני חושבת כך? שוב עונה 4, הפרק שבו לזלי ובן הופכים לזוג ולזלי מדווחת על כך לאן במייל עם וידאו שיצרה באיי-מובי. ואיך היא הציגה את עצמה שם? הנשיאה לעתיד של ארצות הברית.

    הגדולה של פארקס שעונה על הניואנסיות שלה. לכל גרגר קטן מסתבר שיש סיפור שצומח אח"כ, או תמונה גדולה שמכילה אותו. במקרה של ניק אופרמן זה היה אפילו יותר מקסים: העתיד של רון סוונסון נראה כמו הספר שהשחקן יצר – "חתור בקאנו שלך". והכי נפלא: הוא היחיד שנשאר בפאוני, נאמן לדמות שלו שלא אוהבת שינויים רבים.

    מה שמזכיר לי את הפסט-פורוורד שהיה הכי חסר לי: זה של פאוני ואיגלטון. נו טוף, אולי באיזה ספין אוף או איחוד בעתיד.

© עידו ישעיהו