סוכני שילד 2.03: לרכוש ידידים ולהשפיע על אנשים

פורסם ע"י ‏שין גימל‏
בתאריך 10/10/2014 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "סוכני שילד" עונה 2 פרק 3

ELIZABETH HENSTRIDGE

הפרק הנוכחי של סוכני שילד הוא מעין המשך לפרק 12 של העונה הקודמת, שבו התוודענו לדוני גיל, תלמיד-מצטיין-מדי מהאקדמיה של שילד. דוני וחברו ניסו למכור את פרויקט המוסך שלהם לאיאן קווין (כלומר, בדיעבד, להידרה). למרבה הצער, התכנית הזו השתבשה, ודוני קיבל חבר מת, כוחות על, וצו התייצבות בארגז-החול, אחד המקומות שבהם שילד מאחסנת גורמי סיכון למינהם. (בקומיקס, דוני גיל הוא הנבל השני שמאמץ את הזהות Blizzard). הפרק חושף בהדרגה את הצורה שבה השפיעו השינויים האחרונים ביקום של מארוול על דוני: לאחר שטיפת מח על ידי הידרה, דוני השתלט עבורם על ארגז החול, ככל הנראה בזמן ניסיון ההשתלטות של הידרה על שילד.

בתחילת הפרק הנוכחי דוני כבר לא בשליטת הידרה, אם כי עמוד השדרה המוסרי המעורער-גם-כך שלו לא הרוויח יותר מדי מהאפיזודה ההיא. במפגש עם סוכני הידרה ועוזריהם נראה שהוא מקפיא אנשים למוות קודם ושואל שאלות אחר כך. דוני מחליט לשלוח מסר להידרה, אבל לא מביא בחשבון את שרידי שטיפת המח שנותרו בו, ובסופו של דבר מחוסל על ידי הצוות של שילד כאשר הוא מנסה להרוג אותם בהוראת הידרה. אף על פי שהסיפור של דוני נחשף בצורה מעניינת, אין לו יותר מדי עומק, והוא מתפקד בעיקר כנבל השבוע. עם זאת, נוכחותו משרתת היטב את העלילות האחרות, שהיו מוצלחות הפעם.

סימונס (האמיתית, שמעתה תיקרא סימונס-1), אנו למדים בפרק הזה, מסתננת בשירותו של קולסון לתוך הידרה. הקאבר שלה דורש סיספונד מסויים: אנחנו אמורים להאמין שהידרה בערפל מסויים לגבי האירועים הקשורים לצוות מהעונה הקודמת, ושקולסון ידע זאת בזמן שהוא הכניס את ס'-1 לשם. זה לא אמין ממספר סיבות, בינהן היכולת של הידרה לשלוף גיליון של ביטאון האקדמיה של שילד מהשנה שעברה (הביטאון מופרך למדי בעצמו, אבל כאן לפחות אני חושד שזה היה מכוון), אבל גם כי הרושם המתקבל הוא שסוכני שילד רבים ערקו להידרה (אם לא היו בה מלכתחילה), ולא אמור להיות קושי רב לחבר את הנקודות.

אם מתעלמים מהבעייתיות של הקאבר, סיפור ההסתננות נעשה באופן יפה. מונטאז' רוטינת הבוקר של סימונס-1 שמסתיים בגילוי שהיא עובדת עבור הידרה הוא חביב (ומזכיר מעט קטע דומה מ"אבודים"), כמו גם פגישת העדכון עם קולסון. החשיפה של הקאבר בפני הצוות (למעט פיץ) – והתגובה של כל אחד מהם למידע הזה – מעניינת. פיץ, בינתיים, מנצל את היציאה של הצוות למשימה בלעדיו על מנת להתעמת עם וורד. משימת הנקם שלו מוחלפת לבסוף בהסתייעות בוורד על מנת לסייע לצוות, אבל הצעד הקטן שהוא עושה בכיוון האפל מעניין. הוא גם מקביל ומוזן מהמסע של דוני, שניכר שבינו ובין פיץ היה חיבור מסויים. נחמד שגם ניתן זמן מסך לסימונס-2.

מדידת הדופק של סקאיי היא אולי מכשיר עלילתי מגושם מדי לשקף את התחושות שלה לגבי החיסול הראשון שלה, ולגבי המידע שוורד נותן לה – אביה בחיים ומחפש אותה. אבל קשה קצת להתלונן על איפיון חיצוני, שכן הדמות סבלה בעונה הקודמת מכמויות גדולות של דיאלוג לא-משהו. אהבתי את האופן שבו הסדרה משרטטת את הציר המוסרי של שילד אל מול זה של הידרה – הרעיון לפיו הידרה יורים בזמן ששילד מתחבטת מתחבר מאוד לאופי של וורד מהעונה הקודמת, עוד מלפני שהוא נחשף כבוגד. הדילמה הזו לא בדיוק הועמדה במבחן בפרק מבחינת סקאיי, ואני מניח שהסדרה עוד תחדד אותה. יתר הדמויות לא בפוקוס הפרק, אבל מקבלות את הרגעים שלהם. אהבתי את מחוות ההמשכיות לבגידה של האנטר בפרק הקודם, ואת העקיצות בתוך הצוות, שהולך ומתגבש להיות צוות מעניין בהרבה מזה של העונה הקודמת.

בינתיים, בהידרה, ד"ר וייטהול מפעיל את שיטת פאוסטוס על מנת לשטוף את מוחה של סוכנת 33 (שזו הופעתה הראשונה בסדרה), באותו האופן שבו נשטף המח של דוני. זה מרשים שהפרק מצליח לעשות את כל הנ"ל ולתת גם זמן מסך לנאום חוצב-להבות של וייטהול בזכות האידיאולוגיה של הידרה, אם כי כמו במקרה של סקאיי, דווקא האיפיון החיצוני של הידרה על ידי וורד הוא מה שביסס אותה כסיכון בפרק הנוכחי. כך או כך, אני שמח לציית.

  • ספוילר:








    "מחוסל". טרחו להבהיר שהרשויות במרקש לא מצאו את הגופה של דוני, אז…

    אהבתי את מד הדופק של סקאיי. החשיבות שלו הייתה פחות מבחינת קור הרוח שלה בשטח, מאחר והיא הצליחה להתמקצע בסופו של דבר, אלא בהשוואה לשיחה שלה בסיום עם וורד, האדם שעדיין מצליח לערער אותה למרות כל האימונים שעברה. בין אם בגלל הפרט החדש שזרק עליה, או בכלל בגלל עצם קיומו והאינטרקציות ביניהם.

    סימונס, כמו סקאיי, השתנתה מאוד מאז העונה הראשונה. אם היא התקשתה לשקר בעבר (וסקאיי ציינה זאת במהלך הפרק), עכשיו היא מצליחה לחדור לשורות היידרה ולהתקדם במעלה הסולם.

    בהיעדר סימונס, פיץ מפתח מערכת יחסים חדשה ומעניינת עם מאק (שהחלה בפרק הקודם), ונראה שזה תורם לתהליך ההשתקמות שלו. זו לא חברות טבעית, אין להם רמה שכלית זהה (אפילו שפיץ במצב מנטלי לא שלם) ודווקא בגלל זה החברות המתפתחת ביניהם מאוד מרתקת.

    מעניין לציין את ההבדלה המובהקת בין היידרה לשילד במהלך הפרק, כדבריו של וורד. אמה מה, כשלכידתו של דוני גיל נכשלת והסוכנים עומדים בפני סכנה, קולסון מורה להם לנטרל את האיום.

    אגב התגבשות הצוות והיותו מעניין מתמיד, זווית הבלאק אופסביון משתפרת מאוד. כבר אין מדענים שלא יודעים להילחם בשטח שעלולים להפוך למטרה קלה, או מגויסת טרייה שלא עברה כל הכשרה. כל מי שבשטח מיומן, חמוש, ולבוש שחור אופנתי.

    אגב שיטת פאוסטוס: לא יודע אם צריך לראות בכך רמז לעתיד, אבל למי שלא מכיר את הקומיקס (ספוילר, כמובן):






    ד"ר פאוסטוס, פסיכיאטר נבל ומומחה להיפנוט, שותף-לפרקים למטרותיו של רד סקאל, היה מעורב ב"מותו" של סטיב רוג'רס בסיום האירוע Civil War. אני לא אוהב או מאמין בקישקושים על האפשרות שהסרט השלישי של הנוקמים יהיה מבוסס על האירוע, וגם לא חושב שזה מתאים ל-MCU במצבו הנוכחי; אבל עצם איזכור השם… מעניין.

    • שין-גימל

      מסכים עם רוב הנקודות שהעלית. ספציפית לגבי סימונס-1, אני חושב שההערות בדבר חוסר יכולתה לשקר באו כדי ליצור מתח בסצינות איתה, ומותירות את הצופה בחוסר וודאות מסויים לגבי התקפות שלהן. מצד שני, כאמור, עם יכולות הסינון של הסניף הזה של הידרה היא כנראה לא צריכה להתאמץ יותר מדי (אולי לא מפתיע אם יוצאים לרגע מההנחה הקרוס-פיקית שמנהל הסניף היה אחראי על האבטחה בבניין ההוא של רוסום 🙂 ).

  • הסדרה עדיין לא מצליחה להרשים אותי, גם בעונתה השניה.
    במיוחד אחרי שצפיתי אתמול בפרק הראשון בעונה השלישית של החץ הירוק, והרבה יותר חשוב הסיום של הפרק. ליגה אחרת לחלוטין

© עידו ישעיהו